שוק התשלומים בישראל נשאר מאחור

הרגולציה חייבת לאפשר לגופים חיצוניים להיכנס לתחום כדי שסוף-סוף תגיע אלינו המהפכה הדיגיטלית

קוד סודי בכרטיס אשראי/ צילום:  Shutterstock א.ס.א.פ קריאייטיב
קוד סודי בכרטיס אשראי/ צילום: Shutterstock א.ס.א.פ קריאייטיב

שוק התשלומים בישראל ובעולם צועד לקראת מהפכה: פייסבוק הכריזה על השקת המטבע הדיגיטלי ליברה, בנק לאומי חתם עם 400 עסקים על הסכם תשלומים באמצעות פפר פיי, ואפליקציות התשלומים ביט, פפר פיי ופייבוקס מבקשות להחליף את כרטיסי האשראי בסופר-פארם. כעת, שוק התשלומים ממתין להחלטת נגיד בנק ישראל, שיקבע כללי תחרות ברורים בין הבנקים לחברות כרטיסי האשראי.

עם זאת, מדינת ישראל נמצאת הרחק מאחור בהשוואה למתרחש בעולם, וקצב אימוץ החדשנות בתחום שירותי התשלום איטי מאוד.

האתגר הגדול של השחקנים בשוק הוא לגשר בהקדם על הפער בין הטכנולוגיות הזמינות בעולם התשלומים, לבין אלו המוצעות והפועלות בשוק הישראלי. בעוד שבעולם כבר מדברים על תשלומים ללא כרטיס כלל והשימוש בטכנולוגיות ללא מגע כבר נפוץ - גם במקומות כמו תחבורה ציבורית - בישראל טרם יושם תקן ה-EMV. תקן זה קובע דרך אימות עסקה באמצעות הקשת קוד סודי במסוף בית העסק. יישום תקן זה הוא שלב ראשון וחיוני במעבר לכרטיסי אשראי חכמים יותר, מבוססי שבב ולא פס מגנטי, ובלעדיו לא ניתן להתקדם לטכנולוגיות חדשות יותר.

כעת, גם המצב הפוליטי תוקע את תיקון חוק שירותים פיננסיים מוסדרים, שנועד להסדיר את תהליך הרישוי לגופים, שרוצים להציע שירותי תשלום אלטרנטיביים. דבר זה מגדיל את כוח הרגולטורים, שיכולים באמצעות שורת החלטות אמיצות, לפתוח חלק מהחסמים בלי שהחוק יתוקן.

הרגולטור המרכזי בתחום הוא בנק ישראל שמפקח על הבנקים ועל הסולקים. השיקול הפיקוחי המרכזי שלו הוא יציבות המערכת הפיננסית. בשם היציבות, רף הכניסה למערכת הוא גבוה. וכך, הלכה למעשה, בעוד שחמישה גופים מחזיקים ברישיון סליקה, רק לשלושה מהם יש נוכחות ממשית בחיי המסחר בישראל. התוצאה - שוק ריכוזי ולא תחרותי.

בתוך כך, המפקחת על הבנקים פרסמה לאחרונה מכתב, שמופנה לבנקים ולסולקים, שבו היא קוראת להם לאמץ טכנולוגיות חדשות, בין היתר על ידי שיתוף פעולה עם סטארטאפים בתחום. המפקחת מבקשת מוועדות הדירקטוריון שלהם, שעוסקות בחדשנות טכנולוגית, לתת ביטוי לקריאה זו.

מה שאין במכתב - ונדרש שיהיה - זו התחייבות לפתיחת הגישה למערכת לגופים מבחוץ, כפי שנקבע בוועדת שטרום. הקריאה מגבירה את החשש שהבנקים "יבלעו" את הטכנולוגיה, ורק יגבירו את הריכוזיות שוועדת שטרום ביקשה לצמצם.

המשתמע מכך הוא כי אין כאן הרחבת תחרות, אלא שמירה על התחרות בין אותו מספר גופים פיננסיים חזקים.

אלה גם הטיעונים העומדים בבסיס המתנגדים להרחבת שירותי התשלום המוצעים על-ידי פפר, ביט ופייבוקס לעסקים. החשש כי חברות אלה, שמוחזקות על-ידי הבנקים, ישלטו למעשה בשוק ולא ישאירו מקום לחברות עצמאיות.

באופן טבעי, המתנגדים הראשיים למהלך הם מקס, שהופרדה לאחרונה מבנק לאומי, וישראכרט, הנמצאת בתהליך הפרדה מבנק הפועלים. מולם נמצאים בעלי העסקים הקטנים, שנדרשים להציע פתרונות לתשלומים אלקטרוניים, בין היתר נוכח חוק איסור השימוש במזומן, אך מתמודדים עם העמלות הגבוהות של חברות הסליקה.

לאור מצב זה, רבים תולים תקווה בתאגידים הבינלאומיים - כמו גוגל ואפל, שכבר מציעים שירותי תשלום בעולם, ואולי במטבע החדש של פייסבוק. אך ספק אם הרחבת התלות בתאגידים אלה, הוא הצעד שיציל את שוק התשלומים בישראל.

לכן, הפתרון שייבחר חייב לאפשר תשלומים שאינם תלויים בחברות הסליקה ולהשאיר מקום לצמיחה לחברות חדשות. על רשות שוק ההון לזרז את תהליכי הרישוי של חברות בתחום, לשפר את ממשק העבודה בין הרשות לפיקוח על הבנקים כדי להסיר את החסמים שהבנקים מייצרים, למנוע מהבנקים למסמס את הממשק הטכנולוגי שחוק שטרום חייב את הקמתו כדי להעביר את הבעלות על המידע הפיננסי לידי האנשים מהבנקים, ולבסוף, לפעול להקמת ארגז חול רגולטורי שהובטח על-ידי בנק ישראל כדי להצמיח תחרות מלמטה.

הכותבת היא שותפה ומרכזת את תחום הרגולציה במשרד עוה"ד ברנע, ג'פה, לנדה ושות'

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988