ביהמ"ש: על הרשות הפלסטינית לפצות את נפגעי הפיגועים

בפסק דין מקיף ורחב העוסק ב-17 תביעות נזיקין שהוגשו נגד הרשות הפלסטינית, נקבע כי הרשות, אש"ף, ערפאת ומרואן ברגותי נושאים באחריות לנזקיהם של נפגעי האינתיפאדה והפיגועים שבוצעו בישראל ב-1996 ובשנים 2000-2002, ועל כן עליהם לפצות את הנפגעים • השלב הבא בדיון בתיקים יהיה קביעת היקף הפיצויים

מרואן ברגותי / צילום: רויטרס
מרואן ברגותי / צילום: רויטרס

הרשות הפלסטינית, אש"ף, ערפאת ומרואן ברגותי נושאים באחריות לנזקיהם של נפגעי האינתיפאדה והפיגועים שבוצעו בישראל בשנת 1996 ובשנים 2000-2002, ועל כן יהיה עליהם לפצות את הנפגעים - כך קבע היום (ב') סגן נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים (בדימוס), השופט משה דרורי, בפסק דין מקיף ורחב העוסק ב-17 תביעות נזיקין שהוגשו נגד הרשות הפלסטינית. השלב הבא בדיון בתיקים יהיה קביעת היקף הפיצויים בתיקים בהם נקבע כי קיימת אחריות. 

התביעות סובבות סביב בפיגועים שבהם נרצחו יהודים וישראלים. הראשון שבהם היה במתחם קבר יוסף בשנת 1996; הבולט שבהם היה הלינץ' ברמאללה בשנת 2000; ועוד מספר פיגועים שנחרטו בזיכרון הקולקטיבי, ובהם פיגוע באוטובוס הילדים בכפר דרום שבהם נכרתו רגליהם של הילדים (בשנת 2001); פיגוע המדרחוב ברחוב בן-יהודה בירושלים (בשנת 2001); רצח שני הישראלים המסעדנים בטול כארם (בשנת 2002); פיגוע מכונית התופת בצומת מגידו (בשנת 2002); פיגוע חדירה לבית משפחת גביש באלון מורה בפסח (בשנת 2002); ואחרים.

בפסק הדין הדרמטי שנתן התייחס בית המשפט לארבעה ממדים של אחריות של הרשות הפלסטינית ואש"ף: האידאולוגי, הכספי, המעשי והתקשורתי. ביחס לשלושת הראשונים נקבע כי יש לרשות הפלסטינית ולאש"ף אחריות; ואילו ביחס למישור התקשורתי, הכולל הסתה לאלימות, נקבע כי לא הוכח קשר סיבתי בינה לבין הפיגועים נשוא התיקים.

בית המשפט ביסס את הטלת האחריות גם על פעולות שביצעה הרשות הפלסטינית לאחר ביצוע הפיגועים, ובהם: מימון האסירים ובני משפחותיהם; מימון משפחות השאהידים; הכרה במעמד השאהידים ובמעמד המפגעים בפרסומי הרשות הפלסטינית ובאתרים השונים; עריכת עצרות, כולל כרזות ובהן ראשי אש"ף והרשות הפלסטינית לזכר מבצעי הפיגועים; קריאת שמות רחובות, כיכרות וקבוצות ספורט על שם המחבלים; הכרזות של ראשי הרשות הפלסטינית ואש"ף, לפיהם כל האסירים נשלחו על-ידי הרשות הפלסטינית (לרבות מבצעי פיגועים של החמאס והג'יהאד האיסלמי).

בין היתר צויו בפסק הדין כי אש"ף (הארגון לשחרור פלסטין, שהוקם בשנת 1965) והרשות הפלסטינית (הרשות הפלסטינית, שהוקמה מכוח הסכמי אוסלו בשנת 1993), אשר בראש שני גופים אלה עמד יאסר ערפאת, הכינו תשתית טרור מסועפת ומאורגנת לביצוע פיגועים נגד ישראל; האידאולוגיה שלהם הייתה אידאולוגיית טרור; זרועות שונות של הרשות הפלסטינית ואש"ף היללו את "האינתיפאדה המבורכת" והשתמשו בביטוי האמור תוך הדגשת המילה "מבורכת".

בנוסף לכך, נקבע כי הרשות הפלסטינית ואש"ף היללו ושיבחו את מבצעי פיגועי הטרור, הן בעת ביצוע הפעולות והן לאחריהן, כולל קריאת רחובות, כיכרות וקבוצות כדורגל על שם מחבלים שהרגו יהודים וישראלים; הרשות הפלסטינית ואש"ף, ובראשם יאסר ערפאת, הם אלה ששלחו את המפגעים לביצוע מרבית הפיגועים.

עוד צוין כי בכל מקרה, כאשר בוצעו פיגועים על-ידי גורמים אחרים, ערפאת, הרשות הפלסטינית ואש"ף אישררו בדיעבד את הפיגועים באופנים שונים, ובין היתר בנאומים פומביים אמרו כי כל אחד מהשאהידים נשלח על-ידם, בהוראה לתמוך כלכלית בשאהידים הנמצאים בבתי הכלא ובבני משפחותיהם וכן במשפחות שאהידים שמתו במהלך ביצוע פיגועים ועוד.

עוד קבע השופט כי מהראיות עולה כי אש"ף , הרשות הפלסטינית ובראשם יאסר ערפאת נתנו הוראה ישירה ומפורשת לרכישת אמצעי לחימה לצורך ביצוע פיגועים ורכשו אמצעי לחימה בהיקפי ענק, וזאת כעולה במיוחד מעדותו של האחראי על הרכש ועל הכספים ברשות הפלסטינית, כאשר המקרה הבולט הוא הספינה קארין A.

השופט הוסיף כי אש"ף הרשות הפלסטינית וערפאת תמכו בביצוע פיגועים בכל שטחי מדינת ישראל; מימנו באופן ישיר את מבצעי הפיגועים ואת רכישת אמצעי הלחימה, בידיעה שהם ישמשו לפיגועים, כולל מימון רכישת אמל"ח עבור ארגוני טרור "סרבניים", שלא היו במסגרת אש"ף, כמו חזית המאבק העממית; ולא עשו מאומה כדי למנוע מהחמאס והג'יהאד האסלאמי לבצע פיגועים, למרות שידעו היטב כי ארגונים אלה וחבריהם מבצעים פיגועים, ואף ידעו מראש על כוונות לביצוע פיגועים, אשר אותם לא סיכלו, והם שיתפו פעולה עם חמאס וג'יהאד אסלאמי.

פסק הדין קובע את היקף האחריות ומטיל אותה על הרשות הפלסטינית, אש"ף, ערפאת ומרואן ברגותי (ובכמה תיקים גם הוטלה אחריות על החמאס), אך התיקים לא הסתיימו (פרט לדחיית התובענה כלפי מספר מפגעים, שלגביהם לא הובאו ראיות), וכעת יש להמשיך את הדיון על היקף הנזק והפיצויים שיפסקו לטובת התובעים.

מאחר שסגן הנשיא של בית המשפט המחוזי בירושלים, השופט משה דרורי, פרש לגמלאות, ופסק דין זה ניתן לקראת סיום תקופת שלושת החודשים שבהם הוא רשאי לתת פסקי דין, שלב קביעת גובה הנזק והפיצויים יידון לפני שופט אחר, כפי שיקבע נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים, השופט אהרן פרקש.

בנוסף לקביעת האחריות, בית המשפט המחוזי קבע כי על הרשות הפלסטינית ואש"ף לשלם 1,875,000 שקל שכר-טרחת עורך דין וכן הוצאות משפט בסך 3,670,000 שקל ובסך-הכול 5,545,000 שקל. עלות ההקלטות של עשרות הישיבות של בית המשפט - שבשלב הראשון מומנה על-ידי הנהלת בתי המשפט - הוטלה על הרשות הפלסטינית ואש"ף.

כולם חתרו למטרה: הרג יהודים וישראלים

השופט דרורי סיים את פסק הדין בנימה אישית וכתב כי "מבחינה אישית, מדובר בעומס רגשי של חומר ראיות והיחשפות לתיעוד ולחוות-דעת, אשר מהם עולה - כפי שקבעתי לאחר שמיעת הראיות - כי אש"ף, הרשות הפלסטינית, ערפאת ואבו מאזן וכן בכירים נוספים כמו מרואן ברגותי - כולם חתרו למטרה אחת: הרג יהודים וישראלים ופגיעה במדינת ישראל.

הדרכים לכך היו רבות, הן באידאולוגיה ובתכנון של הפיגועים, כולל: אספקת אמל"ח ותמיכה כספית, והן - ולכך משמעות משפטית לעניין דיני האשרור - בפעולות שנקטו הרשות הפלסטינית, אש"ף ומנהיגיהם, כולל: שיבוץ שמם של המפגעים באתרי שאהידים; עריכת טקסים של הרשות הפלסטינית לזכרם של השאהידים ולשחרורם של האסירים המפגעים; הכרזות של מנהיגי הרשות הפלסטינית (ערפאת ואבו מאזן) כי כל האסירים נשלחו "על-ידינו"; מימון האסירים עד היום; תמיכה במשפחות האסירים; העלאת אסירים בדרגות צבאיות במהלך תקופות המאסר שלהם, כאשר פועל יוצא מכך הוא עלייה משמעותית בשכרם; מתן הטבות כלכליות למשפחות השאהידים; מענקים וסיוע כספי למפגעים שהשתחררו מן המאסר.

לדברי השופט, "כל הנ"ל נעשה על-ידי מוסדות הרשות הפלסטינית ואש"ף למחבלים מכל המינים ומכל הסוגים (גם אנשי חמאס, שכיום הרשות הפלסטינית רואה בחמאס יריבה). לכך יש להוסיף את האמרה של עד ההגנה, שר האסירים עג'רמי: "אין מנהיג פלסטיני בעולם, לא עכשיו ולא בעוד 100 שנים, יכול להפסיק משכורות של משפחות אסירים או משפחות שאהידים".

עוד כתב דרורי: "במקביל לכל אלה, לא יכולתי שלא להעמיד מול עיניי את משפחות הנפגעים, התובעים. אכן, בפניי תביעת נזיקין. כך נהגתי לאורך כל הדיונים ובחנתי כל ראיה וראיה על-פי הדין. אולם לא ניתן להתעלם מכך שמדובר בבעיה אנושית קשה: משפחות שלמות נפגעו באחת עקב הירצחם של יקיריהם או פציעתם הקשה. גם שופט שדן בקור-רוח וביישוב-הדעת בכל טענה וטענה, מנתח אותה ומכריע בה לכאן או לכאן, אינו יכול לשכוח כי מדובר בבני אדם".

במהלך השנים נקבעו בהקשר לתיקים אלה קביעות תקדימיות, בין השאר כי הרשות הפלסטינית אינה מדינה, ואין לה חסינות ריבונית, ועל כן היא ניתנת לתביעה אזרחית בישראל. בשלביו הראשונים של התיק עוקלו כספים בגובה של 64,000,000 שקל שמשרד האוצר מחזיק בידו עבור הרשות הפלסטינית, לטובת משפחת נורז'יץ.

את התביעה ניהל ארגון "שורת הדין" ברשות עו"ד ניצנה דרשן-לייטנר, העוסק בתביעות ענק נגד ארגוני טרור במטרה לפצות קורבנות טרור ומשפחותיהם, ביחד עם עו"ד רועי כוכבי, עו"ד אבי סגל ועו"ד אבי גז.

עו"ד ניצנה דרשן-לייטנר, נשיאת ארגון "שורת הדין", מסרה היום כי "מדובר בניצחון היסטורי. אלה היו התיקים הראשונים שהוגשו נגד הרשות הפלסטינית, והם היו חסרי תקדים. הטענה שלנו הייתה מלכתחילה שהרשות הפלסטינית היא ישות טרור המקדמת ומעודדת פיגועי טרור, ואכן בית המשפט מצא אותה אחראית לפיגועים שבוצעו גם על-ידי ארגוני טרור כמו אש"ף, החמאס והג'יהאד האסלאמי. זה מוכיח שהאינתיפאדה לא הייתה התקוממות עממית אלא מלחמה מתוכננת ומכוונת נגד האוכלוסייה האזרחית בישראל. מה שערפאת לא הצליח להשיג באמצעות הסכמי אוסלו, הוא ניסה להשיג דרך פיגועי התאבדות וירי. המטרה הפלסטינית הייתה רצח עם נגד יהודים בישראל, ועל כך היא תשלם כעת ביוקר".