דוח אמון
2019
הנקראות ביותר

"שפל מדרגה מוסרי": עורכת דין מונתה כאפוטרופוסית וגנבה מהחסויים את כספם

השופט ציון קאפח קבע כי עו"ד תמר בן אלי תפצה את המתלוננים בסך 553 אלף שקל – היקף הכספים הכולל שגזלה מהם • כמו כן גזר עליה שלוש וחצי שנות מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח • "אין מדובר ב"מעידה חד פעמית" או ב"כשל נקודתי" אלא מעשי הנאשמת מעידים על שיטתיות ועל סדרתיות"

תלונה לוועדת האתיקה אינה לשון הרע / צילום: shutterstock
תלונה לוועדת האתיקה אינה לשון הרע / צילום: shutterstock

עורכת דין שמונתה כאפוטרופוסית מטעם בית המשפט וגנבה את כספי החסויים עליהם הייתה צריכה לשמור בנאמנות תרצה שלוש וחצי שנות מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח - כך קבע הבוקר (ג') שופט ביהמ"ש המחוזי בת"א, ציון קאפח.

עוד הוטל על עורכת הדין, תמר בן אלי, לפצות את המתלוננים בסך 553 אלף שקל - היקף הכספים הכולל שגזלה מהם. בגזר הדין ציין השופט, כי "מסכת העבירות בהן הורשעה הנאשמת התפרשה על פני מספר שנים רצופות, בהן שלחה ידה בכספים השייכים לחסויים בהיקף כולל של כ-553 אלף שקל. אין מדובר אפוא ב"מעידה חד פעמית" או ב"כשל נקודתי" אלא מעשי הנאשמת מעידים על שיטתיות ועל סדרתיות, וכפועל יוצא גם על תכנון מוקדם ודרך פעולה מובנית וסדורה הגם שהיא נעדרת תחכום".

עוד ציין השופט, כי לעו"ד בן אלי "היו ימים רבים להתעשת ולחדול, אך היא בחרה שלא לעשות כן. הנאשמת מעלה באמון שניתן בה על ידי בית המשפט אשר מינה אותה כאפוטרופוסית על רכושם של חסרי ישע. מדובר בהפרת אמון משמעותית וקיצונית ושפל מדרגה מוסרי. הכיעור הרב מתנוסס מעל מעשי הנאשמת אשר ניצלה לרעה את כוחה ומעמדה כלפי החסויים תוך שהיא מסבה להם נזק כספי משמעותי".

זאת, בין היתר, לאור זהות קרבנות העבירה שביצעה עו"ד בן אלי: קשישה בת 94,ערירית שעלתה בגפה לארץ, חולה בדמנציה מתקדמת ושוכנה בבית אבות. בן אלי גנבה מספר פעמים את כספיה של הקשישה.

קרבן נוסף של עורכת הדין הנאשמת הייתה אישה בת 39 עם מוגבלות נפשית ורמת תפקוד נמוכה. היא נפגעה בתאונת דרכים לפני מספר שנים ובן אלי גנבה מכספי הפיצויים שקיבלה.

על פי כתב האישום בו הודתה בן אלי במסגרת עסקת טיעון, מתוקף תפקידה של בן אלי כעורכת דין היא מונתה מטעם בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון ובתל אביב להיות אפוטרופוסית של החסויים מ.ל, מ.ט, צ.מ, ו-ק.צ. בהתאם לדין, לאחר מינויה כאפוטרופוסית של החסויים נמסרו לידיה סמכויות הפיקוח על התנהלותם של החסויים ובכלל זה השליטה על חשבונות הבנק שלהם, על מנת שתנהל אותם בנאמנות, לדאוג להם, לשמור אותם, להשקיעם, לפתחם ולפעול ביחס אליהם במסירות ולטובת החסויים.

על פי האישום הראשון, ביום 2 במרץ 2014 מונתה הנאשמת על ידי בית המשפט לענייני משפחה במחוז תל אביב, לאפוטרופוסית של החסויה מ.ל.

סמוך לאחר מינויה פתחה הנאשמת חשבון בבנק מזרחי טפחות על שם מ.ל, באמצעות צו מינוי אפוטרופוס. זמן קצר לאחר מכן העבירה הנאשמת מחשבון הבנק של מ.ל בבנק לאומי לחשבון הבנק של מ.ל בבנק המזרחי סכום של כ-1.8 מיליון שקל באמצעות צו מינוי אפוטרופוס.

לאחר מכן, ב-8 הזדמנויות שונות, במהלך החודשים מאי-ספטמבר 2014, העבירה הנאשמת סכומי כסף בסך כולל של 340 אלף שקל מחשבונה של מ.ל בבנק המזרחי לחשבונה הפרטי (של הנאשמת). בהמשך, גנבה הנאשמת את הסכום, בכך שהשתמשה בו שלא כדין לצרכיה האישיים.

על פי האישום השני, ביום 15 בנובמבר 2012 מונתה הנאשמת על ידי בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון כאפוטרופוסית של החסויה מ.ט.

בהתאם לדין, חלה חובה על הנאשמת להגיש לאפוטרופוס הכללי דיווח המפרט את נכסיה וחובותיה של מ.ט, תוך 30 ימים מיום מינויה לאפוטרופוסית.

בתקופה הרלוונטית החזיקה מ.ט בחשבון בבנק הפועלים. ביום 31 באוקטובר 2012, או בסמוך לכך, ניהלה מ.ט בחשבון הבנק שלה תיק ניירות ערך בשווי של 130,000 שקל. ביום 29 בנובמבר 2012 העבירה הנאשמת את שווי תיק ניירות הערך של מ.ט מחשבון הבנק של האחרונה לחשבון הבנק של הנאשמת.

על אף האמור, ביום 20 במאי 2013 הגישה הנאשמת לבית המשפט פירוט בעניינה של מ.ט, תוך שהיא משמיטה את העובדה כי בין נכסיה של מ.ט נכלל במקור תיק ניירות ערך וכן מסרה ביודעין תצהיר שקר, בפני עורך דין, לפיו המסמך שהגישה משקף את מלוא נכסיה וחובותיה של מ.ט הידועים לה.

על פי האישום השלישי, ביום 11 בנובמבר 2013 מונתה הנאשמת על ידי בית המשפט לענייני משפחה במחוז תל אביב כאפוטרופוסית של החסוי צ.מ. סמוך לאחר מינויה ניהלה הנאשמת חשבון בבנק מזרחי טפחות על שם צ.מ, באמצעות צו מינוי אפוטרופוס.

ביום 3 בספטמבר 2014 וביום 12 באוקטובר 2014, העבירה הנאשמת כספים בסך כולל של 23,025 שקל מחשבון הבנק של צ.מ לחשבונה של הנאשמת. בסמוך לאחר מכן גנבה הנאשמת כספים אלה בכך שהשתמשה בהם לצרכיה הפרטיים שלא כדין.

ביום 30 בדצמבר 2014 החזירה הנאשמת סכום של 23,025 שקל לחשבונו של צ.מ.

על פי האישום הרביעי, ביום 11 בדצמבר 2014 מונתה הנאשמת על ידי בית המשפט לענייני משפחה ברמת גן, לאפוטרופוסית של החסוי ק.צ. סמוך לאחר מינויה ניהלה הנאשמת חשבון בבנק דיסקונט על שם ק.צ, באמצעות צו מינוי אפוטרופוס. במהלך החודשים ינואר 2016 עד יולי 2017, ב-5 הזדמנויות שונות, משכה הנאשמת במזומן מחשבונו של ק.צ וכן העבירה הנאשמת סכומי כסף בסך כולל של 80,000 שקל מחשבונו של ק.צ בבנק דיסקונט לחשבונה. בהמשך, גנבה הנאשמת את הסכום הנ"ל בכך שהשתמשה בו שלא כדין לצרכיה האישיים.

הצדדים בתיק הגיעו להסדר טיעון לפיו תודה עו"ד בן אלי, ותורשע, בכתב האישום. עוד הסכימו הצדדים התביעה לא תתנגד לבקשת ההגנה לקבל חוות דעת פסיכיאטרית מהפסיכיאטר המחוזי בדבר כשירותה המהותית והדיונית של הנאשמת, ובן אלי אכן נשלחה לבדיקה כאמור.

עוד הוסכם כי במסגרת גזר הדין, יעתרו הצדדים במשותף להשית על בן אלי פיצוי מלא בגובה הנזק שנגרם לחסויים; אך למעט נושא הפיצויים, טענו הצדדים באופן חופשי לעניין העונש.

חוות דעת שהוגשה בתיק בהמשך קבעה, כי הנאשמת לא פעלה תחת השפעת מחלת נפש, היה ביכולתה להבין את הפסול שבמעשיה ויכולה הייתה להימנע מביצועם. עוד נקבע, כי הנאשמת מבינה את מהות ההליכים המשפטיים.

לאחר קבלת חוות הדעת הפסיכיאטרית הורשעה הנאשמת, על פי הודאתה, בעובדות כתב האישום המתוקן אשר הוגש כאמור מכח הסדר הטיעון.

השופט ציין מעשיה של עו"ד בן אלי חמורים במיוחד לאור היותר עורכת דין. "חומרת העבירות והפגיעה בערכים המוגנים עבירות הגניבה, באשר הן, פוגעות באינטרסים הרכושיים והקנייניים של קורבנותיהן. העבירה של גניבה בידי מורשה - שהיא עבירה בעלת נסיבות מחמירות הנובעת ממעמד הנאשם כמורשה - נועדה להגן הן על האינטרס הרכושי של הקורבן והן על יחסי האמון המיוחדים בין הנאשם לקורבן, שבזכותם יכולה הייתה העבירה להתבצע.

"כאשר מדובר ביחסי עורך דין-לקוח, חמורה הפגיעה שבעתיים, באשר מעבר לפגיעה של עורך הדין באמון הלקוח, נפגע ומוכתם גם שמו של כלל ציבור עורכי הדין".

"לא נהסס לנקוט בפעולות כנגד אפוטרופסים המועלים בתפקידם"

חקירת המשטרה החלה בתלונה כנגד עוה"ד שהוגשה על ידי האפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים, לאחר שבחקירה שביצע האפוטרופוס הכללי במסגרת תפקידו כמפקח על אפוטרופוסים, התברר כי בן אלי העבירה, במספר מקרים, כספים בהיקף של מאות אלפי שקלים מחשבונות הבנק של האנשים עליהם מונתה כאפוטרופוסית אל חשבונה הפרטי ובמקרה אחר העבירה תיק ניירות ערך בשווי של כ-130 אלף שקל מחשבון האישה עליה שימשה כאפוטרופוסית אל חשבונה הפרטי.

חקירת האפוטרופוס הכללי, אשר נוהלה על ידי רונית אביר, בסיוע מחלקת הפיקוח על אפוטרופוסים במחוז תל אביב, נפתחה בעקבות תלונה שהתקבלה על יחס לא נאות של עו"ד בן אלי לאשה שבה טיפלה. לאור חשדות שעלו בבדיקה הראשונית הורחבה בדיקת האפוטרופוס הכללי הן לטיפול בענייניה הרכושיים של אותה גברת והן לטיפול בעניינם של אנשים נוספים עליהם שימשה עו"ד בן אלי כאפוטרופוסית.

לאחר שחקירת האפוטרופוס הכללי העלתה כי קיים חשד למעילה בכספי האנשים עליהם מונתה עו"ד בן אלי כאפוטרופוסית הוגשה על ידו, בחודש אוגוסט 2017, תלונה למשטרת ישראל - הונאות תל אביב. בעקבות הגשת התלונה וחקירת משטרת ישראל הוגש כנגד האפוטרופסית כתב אישום שכלל סעיפי אישום בגין עבירות של גניבה בידי מורשה ומתן שבועת שקר.

לדברי עו"ד סיגל יעקבי, האפוטרופסה הכללית, "מקצועיות וערנות עובדי מערך הפיקוח באפוטרופוס הכללי אשר הביאו לחשיפת מקרה חמור זה, מנעו את המשך הפגיעה באנשים המוחלשים להם מונתה הנאשמת כאפוטרופסית ולענישתה על העבירות החמורות שביצעה. לא נהסס לנקוט בפעולות כנגד אפוטרופסים המועלים בתפקידם כפי שארע במקרה זה, גם בעתיד".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
הסיפורים הגדולים של היום
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
הסיפורים הגדולים של השבוע
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות