חיידקים טובים, אבל לא לכל המוצרים: חלוץ המחקר בפרוביוטיקה יוצא נגד השרלטנים

פרופ' גרגור ריד, שגילה שיוגורט עשוי להועיל יותר מאנטיביוטיקה בדלקות שתן חוזרות, כועס על מחקר של מכון ויצמן שיצא נגד מוצרים פרוביוטיים, אבל מודה: "רק 10% מהמוצרים היום ראויים לתואר הזה"

כשפרופ' גרגור ריד קיבל הזמנה להרצות בישראל, הוא קפץ על ההזדמנות. מחקר שיצא במכון ויצמן נגד מוצרים פרוביוטיים הרגיז אותו ודחוף לו לתקן את הטעות. אבל האמת היא שהוא כועס לא רק על המחקר ההוא. כחלוץ המחקר בפרוביוטיקה, ההתלהבות שלו מהפוטנציאל של המוצרים שהוא וכמה קולגות שלו מפתחים כמעט שווה לשאט הנפש שהוא חש ביחס למוצרי פרוביוטיקה שאינם מבוססים לדבריו על מחקר אמיתי.

"שוק הפרוביוטיקה מגלגל היום 60 מיליארד דולר, אך הוא נשען על היעילות של מוצרים ספורים. היתר ניזונים מהייאוש שחשים אנשים מהרפואה", הוא אומר. "לדוגמה, במשך 40 שנה לא השתנה כלום בתחום הטיפול בדלקות בנרתיק, עד שהגענו. אם זו הייתה מחלה של גברים, לא היו מחכים כל כך הרבה זמן".

זאת לא הבעיה היחידה. גם אם קיבלתם המלצה מגורם רפואי לצרוך מוצר פרוביוטי, היא בדרך כלל אינה מלווה בהנחיה איזה חיידק כדאי לקחת ובאיזה מינון. היחס הוא "נסה ותראה, לא יועיל לא יזיק", אבל מבחינת ריד וחוקרים רבים אחרים, מחקר המיקרוביום, תמהיל החיידקים בגופנו, צפוי להיות אחד מתחומי הרפואה הכי משפיעים בעתיד. ההכרה בכך שרוב הדנ"א המצוי בגופנו הוא בעצם דנ"א חיידקי, ושכל תרופה שניטול ומזון שנאכל מושפעים מתמהיל החיידקים שלנו, יכולה להביא אותנו לפתחו של ענף רפואה חדש שלם.

תחום הפרוביוטיקה, העוסק בהוספת חיידקים מועילים לתמהיל החיידקים בגוף, הוא רק קצה קצהו של מחקר המיקרוביום. מחקרים כבר גילו שטיפול פרוביוטי מועיל בסוגים מסוימים של כאבי בטן ובדלקות בדרכי השתן, אבל רופאים רבים לא ממהרים לרשום את המוצרים האלה מאחר שלא עברו את מסלול ההוכחה הקלאסי שעוברת תרופה. חברות לשיווק תוספי מזון, לעומת זאת, מוכרות אינסוף מוצרי פרוביוטיקה לבעיות שונות, שחלקם לא הוכחו מחקרית כלל.

ריד, פרופסור למיקרוביולוגיה ואימונולוגיה באוניברסיטת Western שבקנדה, וראש הקתדרה למיקרוביום האנושי ולפרוביוטיקה במכון לווסון למחקר רפואי, הגיע לישראל כאורח של חברת אלטמן, המייצרת ומשווקת מוצרי פרוביוטיקה, ומבצעת מחקר בתחום. "חשבתי שזו הזדמנות לתקן את הטעויות ולהעביר מסר על מיקרובים מועילים", הוא אומר בראיון ל"גלובס".

הרופאים צחקו, הנשים ניסו

ריד החל לחקור פרוביוטיקה ב-1982, עוד לפני שהמונח הומצא בכלל. אמנם כבר היה ידוע שיש "חיידקים טובים" שנחוצים בגוף, אולם לא היה ידוע אילו חיידקים הם ולא עלתה עדיין האפשרות להוסיף אותם למוצרים.

אחד המחקרים פורצי הדרך של ריד היה זיהוי של חיידקים הנמצאים בנרתיק של נשים בריאות אך חסרים אצל נשים שיש להן נטייה לדלקות חוזרות בדרכי השתן. הוא גילה שמשפחת החיידקים הנפוצה ביותר בנרתיק בריא היא לקטובצילוס, שתפקידו להמיר סוכרים לחומצה לקטית, הנמצאת בחלב. החיידק הזה נפוץ גם במקומות אחרים בגוף, ובעיקר במעי של גברים ונשים.

"כמובן, כשהצענו לקהילה המדעית שנשים יחדירו יוגורט לתוך הווגינה, צחקו עלינו", נזכר ריד, "אבל הנשים שטיפלנו בהן הסכימו לנסות, כי הן היו מיואשות וכי לטיפול לא היו בכלל תופעות לוואי".

נראה שלקטובצילוס מתחרה בדרכי השתן עם חיידקי E-Coli, חיידקים מהצואה שבדרך כלל יגרמו זיהום וכמעט שאי-אפשר להימנע ממגע שלהם עם דרכי השתן, גם לא באמצעות נקיטת פעולות הגיינה.

מחקר שנערך לאחרונה השווה נטילת מוצר פרוביוטי המבוסס על זני לקטובצילוס לעומת נטילת אנטיביוטיקה אצל נשים עם נטייה לדלקת בדרכי השתן. אלה היו הממצאים: האנטיביוטיקה חסכה בערך 4 דלקות מתוך 7 בממוצע באותה שנה, ואילו הפרוביוטיקה חסכה בערך 3.5 דלקות בממוצע. לכאורה יתרון לאנטיביוטיקה, אלא שכשמביאים בחשבון את העובדה שלפרוביוטיקה אין תופעות לוואי והיא גם לא מפתחת עמידות כמו אנטיביוטיקה, לפחות לא לפי הידוע כיום - היתרון כבר אינו ברור כל כך.

לדברי ריד, מנגנון הפעולה של לקטובצילוס נגד E-Coli אינו ברור לגמרי. האם הוא מונע ממנו להידבק לדפנות הנרתיק וליצור מושבות? האם הוא מפריש חומר שמפחית את נזקי ה-E-Coli? האם לקטובצילוס מעורר את המערכת החיסונית לטפל ב-E-Coli בדרכים משלה? אחת ההשערות המובילות היא שלקטובצילוס קושר אליו E-Coli ומסלק אותו מהמערכת, אבל אנחנו לא באמת יודעים. העובדה היא שזה עובד.

בגלל התפוצה הרחבה של לקטובצילוס בגוף שלנו, "הוא החיידק היחיד ששווה לחקור", צוחק ריד, שפיתח מוצר שנמכר היום למיליוני אנשים בעולם על ידי חברת CHR.HANSEN הדנית. וברצינות הוא אומר שפרוביוטיקה היא עולם ומלואו.

מאז הניסיונות הראשונים לטפל בדלקות בדרכי השתן בעזרת לקטובצילוס, היו לריד ואנשי צוותו לא מעט הצלחות. למשל, מחקריו הראו שאצל נשים בהיריון יש כ-40 חומרים רעילים שונים, ולקטובצילוס ככל הנראה קושר ומסלק חלק מהם.

במחקר אחר, שהתמקד בדלקות שד אצל נשים מניקות, נמצא שבתעלות החלב יש חיידקי לקטובצילוס, מזנים אחרים מאלה הנוכחים בנרתיק. "מתברר שהחלב מכיל בקטריה שהאם אמורה להעביר לילד", אומר ריד. "כאשר נתנו לנשים מניקות פרוביוטיקה עם זנים שבודדו מתוך חלב האם, הצלחנו להוריד את שיעור הדלקות בפטמה ובשד".

מחקר המשך שערך ריד הראה שאצל נשים שלקו בסרטן (בין שהניקו ובין שלא הניקו) היה תמהיל חיידקי שד שונה מזה שהיה אצל נשים שלא חלו. כמו כן, היו אצל הנשים שחלו פחות חיידקים מזנים אלה של לקטובצילוס. המחקר הזה עדיין מתנהל, אך הוא כבר מעורר עניין רב.

טיפול פרוביוטי רלוונטי לא רק לבני אדם. מגפות שפוגעות בדבורים, למשל, מאיימות להכחיד מיני צמח רבים בעולם, משום שאלה זקוקים לדבורים לשם הפריה. הדבורים כנראה מתות בגלל גורם מזהם, ופרוביוטיקה יכולה לספק הגנה מסוימת מפני המזהמים האלה. כעת חקלאים משלבים מוצר פרוביוטיקה, שפותח בחסות ריד, במזון שהם משאירים לדבורים בכוורות שלהן, כדי לתמוך בשגשוגן וכדי לשדל אותן להישאר בסביבה.

"זורקים כמה חיידקים ואומרים שזה טוב"

בשנים האחרונות מתפרסמים חדשות לבקרים מחקרים המראים שפרוביוטיקה יעילה נגד מחלות שונות, אך התוצאה רק מבלבלת את הצרכנים. נסו לשאול את גוגל אם פרוביוטיקה יעילה בטיפול בצינון ותקבלו בתוצאה הראשונה תשובה מאתר מקצועי לכל הדעות, של בית החולים מאיו קליניק בארה"ב: אכן, לפרוביוטיקה יעילות מסוימת בטיפול בצינון. אבל מה המטופל יכול לעשות עם המידע הזה? כיצד הוא יכול לדעת איזה זן לקחת ובאיזה מינון, ואיך נקרא המוצר המסחרי שמכיל את הזן הזה?

"המערכת הרפואית לא באמת ממוקדת במניעת צינון", אומר ריד. "הרופא יגיד לי, 'אני רופא ריאות. אני לא מבין בדברים שאתה אוכל'. אם הוא יתעמק במחקר, הוא יראה את ההשפעה של התזונה גם על מערכת החיסון, גם על הריאות וגם על המוח. אבל תזונה אינה נלמדת לעומק בבתי הספר לרפואה". ההתנהלות של שוק הפרוביוטיקה לא משפרת את המצב, הוא אומר. "רוב החברות פשוט זורקות כמה חיידקים יחד ואומרות שזה 'טוב'".

ריד, שהיה שותף לצוות של האו"ם שהגדיר מה היא פרוביוטיקה, מעריך שמתוך 300 מוצרי פרוביוטיקה שמושקים בכל שנה, רק כ-10% באמת זכאים לתואר הזה. מבחינתו, כל חברה שרוצה להגדיר את המוצר שלה "פרוביוטי" צריכה לעמוד בארבעה תנאים: זן החיידק הוגדר במדויק, כולל הרצף הגנטי שלו; בוצע ניסוי קליני מול קבוצת ביקורת שהראה את יתרון השימוש באותו חיידק על פני נטילת פלצבו; מינון אפקטיבי של החיידק כפי שנמצא בניסויים (היום מוצרים פרוביוטיים רבים כוללים חיידקים שיעילותם אכן הוכחה מדעית, אבל במינונים נמוכים באופן משמעותי מאלה שנוסו במחקר); והפנמת הרעיון שאין דבר כזה "פרוביוטיקה בריאה", אלא טיפול הנכון לאדם במצב רפואי מסוים. בכך סותר ריד את דעתם של חוקרים אחרים בתחום, ובוודאי של משווקים, שמצהירים שהם יודעים כיצד לבנות אצל כל אדם "תמהיל חיידקים בריא".

"משקיעים בחברות שעומדות על חול"

השאיפה ליצור תמהיל חיידקים בריא נולדה במידה רבה בהשראת טיפולים כמו השתלת צואה - שם לא נעים לפרוצדורה לא נעימה אך אפקטיבית: שוטפים החוצה את כל הצואה של המטופל, הופכים את המעי לכמעט סטרילי לרגע, ואז מוסיפים לו כמוסות מצואתו של אדם בריא. כך, בלי שנדע בדיוק מה ההבדל בין הצואות, מצליחים לרפא חולים. הטיפול הזה הציל עד היום חיים של אלפי אנשים.

לאחרונה מת אדם מטיפול כזה בארה"ב, אולם לטענת ריד המוות נבע מחיידק שהיה בצואה הבריאה לכאורה, וברוב המדינות נוכחותו תיבדק מראש ותביא לפסילת המנה.

הטיפול בהשתלת צואה הוא כה מלהיב, עד שכמה אנשים החלו לנסות לבצע השתלות באופן עצמאי. ריד כמובן לא ממליץ על כך, אך מודה שהפרוצדורה תואמת את החלום "להחליף גוף" עם אדם בריא יותר. כיום נחקרת האפשרות של השתלת צואה במחלות רבות - מסרטן ועד מחלות מטבוליות.

בכל זאת, ריד טוען שעדיין קשה מאוד לחקור תמהיל חיידקים ולתת לכל אדם קוקטייל שיחדש בדיוק את מה שחסר לו ויסיר את מה שמזיק לו - אף שזה החזון של התחום. מדובר במשימת ביג דאטה שקשה להוציא לפועל, ועוד יותר קשה ליצור ניסויים קליניים שיוכיחו את היעילות של קוקטייל מסוים לעומת קוקטייל אחר. "נניח שגידלנו את קוקטייל החיידקים הזה, האם אנחנו יכולים להות בטוחים שהחיידקים בו לא השפיעו זה על זה או שאחד לא הפך דומיננטי על חשבון האחרים?", הוא אומר.

לפחות בעתיד הקרוב, הוא אומר, המוצרים העיקריים שיפותחו יכילו זמן אחד של חיידק, אולי שניים-שלושה זנים דומים.

ריד חשדן גם ביחס לחברות שמציעות אבחון על בסיס חיידקי המעי, שפעילותן דומה לחברות המציעות פרופיל גנטי "בשביל הכיף". החברות הללו מסבירות לצרכנים, למשל, כי יש להם חיידקים "משמינים" או שחסרים להם חיידקים הקשורים לפירוק גלוטן.

אחת החברות הללו, ubiome, כבר נחשפה בקלקלתה: לאחרונה פשט ה-FBI על משרדי החברה בגלל בעיות בניהול החשבונות שלה. עוד לפני כן היו סימני אזהרה. המנכ"לית ג'סיקה ריצ'מן כנראה הציגה את עצמה כצעירה בכמה וכמה שנים ממניין שנותיה האמיתיות, כדי להיכנס לכתבות המכתירות "יזמים צעירים"; שני מייסדי החברה לא דיווחו שהם נמצאים במערכת יחסים; והחברה הציגה תמונות שנקנו ממאגרי תמונות כאילו היו תמונות של לקוחות מרוצים בחברה. גורמים אנונימיים שפנו לתקשורת טענו שהתנהלות החברה הייתה דומה גם בתחום המדעי.

"טעות לחשוב שאם גילית אילו חיידקים חסרים בדרך כלל אצל חולים ונמצאים אצל בריאים או להיפך, יש לך מוצר. ברור לכל מדען ראוי לשמו שזה רק התחלה של תהליך גישוש ובדיקה. למשל, ביפידובקטריה הוא חיידק 'טוב', אז אפשר לומר, אם תיקח עוד מזה תהיה בריא. אבל במחקר התברר שאם אתה לוקח סוג מסוים של ביפידובקטריה, הוא צומח על חשבון סוג אחר של ביפידובקטריה שיש לנו באופן טבעי. אז מה ההשפעה על המחלה? לא יודעים. בלי ניסוי שמראה את ההשפעה האמיתית על המחלה, אין לך כלום, ועם זאת, היום עדיין מקימים כך חברות".

אחת הדוגמאות שריד נותן לפרקטיקה שאינה מבוססת מחקר היא מתן חיידקים מנרתיק האם לתינוק שנולד בניתוח קיסרי ו"פספס" את ההזדמנות לעבור בתעלת הלידה. אמנם יש מחקרים שהראו שתינוקות שנולדו באופן וגינלי הם קצת יותר בריאים בממוצע, "אבל מה אם יש לאם הרפס בתעלה הווגינלית?", שואל ריד. "אנחנו יודעים בוודאות שאנחנו משפרים את המצב של התינוק? זו לא הדרך ברפואה. אם תמצא את החיידק המסוים שחסר לילדים שנולדו בניתוח קיסרי ותבודד אותו, ותוכיח מה יעילותו, ואז תיתן רק אותו כטיפול פרוביוטי - אז אולי יש לך מוצר. אחרת רק סיפרת סיפור יפה. אנשים משקיעים בחברות הללו, שלדעתי עומדות על חול".

לגבי חברת דיי טו הישראלית, המציעה ללקוחותיה תפריט המבוסס על האופן שבו חיידקי המעי הספציפיים שלהם מפרקים סוכר ממזונות שונים, הוא אומר שאינו מכיר אותה לעומק, אך הוא לא מאמין שניתן להסיק מסקנות חותכות כל כך לגבי תמהיל המיקרוביום במעי כולו. "אני לא חושב שזו הדרך לפתח מוצר על בסיס המיקרוביום. הרעיון הוא טוב סך הכול, אבל השאלה הגדולה היא אם כבר ניתן לאסוף דאטה איכותי מספיק", הוא אומר. בחברה העדיפו שלא להגיב לדברים. 

בשלב הבא, ריד מעוניין לבדוק את השפעת תמהיל החיידקים על תרופות. "כאשר תרופות נכנסות למעי, הן קודם כול פוגשות חיידקים שמשנים את התרופה. חשוב להבין איך כל גוף מגיב לזה. למשל, אם נתנו למישהו תרופה שמדכאת טסטוסטרון לשם טיפול בסרטן הערמונית, חייבים לזכור שיש גם חיידקים שמייצרים טסטוסטרון, ואז השאלה היא איך מטפלים בו בלי להפר את כל האיזון במעי. הדרך עוד ארוכה".

יוגורט למען אפריקה

פרופ' גרגור ריד, שגדל בגלזגו, סקוטלנד, מספר שנשלח לאחד מבתי הספר האלימים ביותר בסביבת מגוריו ושם היה קורבן להתנהגות בריונית הן מצד הילדים והן מצד המורים, שטענו כי לא יצליח בכלום. הנבואות השחורות ליוו אותו לאורך כל שנות לימודיו, ובכל זאת הוא הצליח. בסוף התיכון עבד במשך תקופה בחדר מיון והחליט שהוא מעוניין להיות רופא, אך לא התקבל ללימודי רפואה. תלמידים אחרים, עם ציונים נמוכים משלו, התקבלו כי אבא שלהם היה פרופסור באוניברסיטת גלזגו, ולכן החליט שגם הוא יהיה פרופסור.

גם באוניברסיטה אמרו לו שלא יגיע רחוק, אז נמאס לו מגלזגו ומאנשים שאומרים לו מה לעשות. "כל מה שלמדתי בגלזגו הוא להשתמש באצבע האמצעית שלי", הוא אומר. ריד היגר לקנדה, ושם הוא מתגורר ועובד עד היום.

בעקבות ביקור שערך בקניה בצעירותו, נפשו נקשרה באפריקה ולכן הוא החליט להביא את פיתוחיו בתחום הפרוביוטיקה קודם כול למדינות המתפתחות, הסובלות לעתים קרובות מריבוי זיהומים חיידקיים, ממחסור באנטיביוטיקה ומתזונה לקויה.

מאחר שנמצא שפרוביוטיקה משפרת את העמידות בפני E. Coli, ואת מצבם של חולי האיידס במדינה, ריד הקים, בתמיכת אוניברסיטת ווסטרן הקנדית, מפעל ייצור זעיר של יוגורט עשיר בלקטובצילוס. בהדרגה הפעילות צמחה. היום המוצרים הללו נמצאים בשימוש של 260 אלף איש באוגנדה, טנזניה וקניה. ריד פיתח לקטובצילוס מיובש בהקפאה בעל חיי מדף ארוכים, שנמכר על ידי ארגון Fermented Food For Life במחיר עלות לנשים מקומיות, המבססות עליו עסק ביתי רווחי.

"לעמוד על זכויות נשים ונערות, זו הדרך הכי טובה להיות גבר", אמר ריד בעבר.