לפני כחצי שנה נדמה היה שסאגת פשיטת הרגל של איש העסקים יוסף גרינפלד הגיעה לסיומה. גרינפלד הצליח אז לצאת מ"הבור המשפטי" שאליו נקלע לפני כארבע שנים ולמנוע את הכרזתו כפושט רגל, לאחר שהציג הסדר נושים שאושר על-ידי בית המשפט. אולם כעת מתברר כי הסאגה של גרינפלד רחוקה מלהסתיים. ההליך המשפטי של איש העסקים ממשיך להיות רווי יצרים וסכסוכים בינו לבין הנאמן על נכסיו, עו"ד עופר שפירא.
בין היתר מאשים גרינפלד את שפירא בניצול כוחו לרעה ובכך שהוא ממשיך לנהוג בו "ביד ברזל". "התנהגותו של הנאמן בלתי סבירה", מאשים גרינפלד. "הוא סבור כי גם לאחר גיבושו וביצועו של הסדר הנושים, ובטרם יבשה הדיו על חתימותיו על פרוטוקול ביצוע ההסדר - הוא רשאי לחזור ולנהוג במבקש ביד ברזל ללא הצדקה ובאופן שיש בו משום ניצול כוחו לרעה".
מנגד, עו"ד שפירא טוען כי גרינפלד לא עומד בהתחייבויות שלו על-פי הסדר הנושים. בין היתר לטענת שפירא, החייב לא עומד בצו התשלומים המחייב אותו לשלם 30 אלף שקל בחודש לקופת ההסדר, וחובו הצטבר כבר לסכום של יותר מחצי מיליון שקל. "גרינפלד הפר ועודו מפר צו התשלומים שנקבע לו, בטענה כי אין לו די אמצעים כספיים כדי לעמוד בצו שנקבע (בהסכמה), ומאז משלם לקופת סך של 10,000 שקל לחודש בלבד (גם זאת לא באופן סדיר)".
עו"ד עופר שפירא / צילום: איל יצהר
הפרק החדש בסאגה הזאת נפתח במרץ השנה, בבקשה שהגיש גרינפלד לבית המשפט, שבה הוא מבקש לבטל את כל המגבלות שהוטלו עליו ועל רעייתו ג'ורג'ט בהליך כינוס נכסיו. בין היתר ביקש גרינפלד לבטל את צו עיכוב היציאה מן הארץ, כל צו שהוטל על חשבונותיו, חובתו להתייצב לכל חקירה בפני המנהל המיוחד בכל עת שיידרש וכן את הסמכויות שהוענקו למנהל המיוחד להשגיח ולשמור על כל עסקיו ונכסיו.
עוד טוען גרינפלד בבקשתו כי מרבית הוראות הסדר הנושים כבר בוצעו, ועל כן אין להשאיר את המגבלות ההיסטוריות שהוטלו עליו בעבר. בבקשה מנפץ גרינפלד את האשליה כי הסדר הנושים שלו, שאושר גם על-ידי הנאמן עו"ד שפירא, הביא לסיום הסכסוך החריף בינו לשפירא, שליווה את כל ההליכים בשלוש וחצי השנים שקדמו להסדר.
גרינפלד טוען בבקשה כי הנאמן על הסדר הנושים מתנגד לביטול המגבלות רק משום ששפירא רוצה להחזיק בו כ"בן-ערובה" (במילים אחרות), עד שתוכרע המחלוקת ביניהם בנוגע לשיעורו של הסכום החודשי שיידרש לשלם לקופת הכינוס. זאת, כאשר לטענתו המחלוקת הזאת נוגעת לסכום זניח ביחס לכלל ההסדר - כ-960 אלף שקל, בניגוד למיליוני השקלים המוחזרים במסגרת ההסדר.
שכר-טרחה לעורכי דין
לטענת גרינפלד, הוא אינו יכול לעמוד בהפקדת סכום חודשי בסך 30 אלף שקל מדי חודש, היות שהכנסותיו החודשיות פחתו ב-50 אלף שקל לחודש.
עו"ד שפירא, הנאמן שניצב מן הצד השני, אכן מתנגד לביטול ההגבלות שהוטלו על גרינפלד, ומציין בתגובה לבקשה כי הבקשה מהווה "חוליה אחת מיני רבות בשרשרת התקפות חסרות דרך ארץ על בעל תפקיד מטעם בית המשפט", וכי היא "מלאה אמירות כזב וחסרות כל שחר".
עוד כותב שפירא בתגובתו לבקשת גרינפלד כי הניסיון הפסול להציג בצורה מעוותת לחלוטין התייחסות עניינית של הנאמן לדרישות החייב "ככלי ענישה" או כ"מנוף בידי הנאמן ללחוץ על החייב לקבל תכתיבים", או על-מנת "לסכל את אפשרותו של החייב מלמלא אחר התחייבותו מכוח הסדר נושים" או "ניצול לרעה של כוחו" - "הוא עזות-מצח וניסיון לגרור את הנאמן, שוב, למלחמה אישית".
זאת, לדברי שפירא, "תוך ניסיון של החייב ושל באי-כוחו להשפיל את הנאמן ולבזות אותו בזדון בפני בית המשפט, שאז - כך הם מקווים - הנאמן ייתן 'חותמת כשרות' לרצונותיו של החייב, חותמת שהם מקווים שתגרום לנושים ולבית המשפט הנכבד להעלים עין מהתנהלותו של החייב ומהתנאים הבלתי סבירים שהוא 'דורש' לעצמו, להבדיל מחייבים אחרים במדינת ישראל לגביהם חל דין זהה".
לטענת שפירא, שאיפותיו של גרינפלד להמשיך בשגרת חייו אינן עולות בקנה אחת עם דיני פשיטת הרגל ועם הוראות הסדר הנושים עצמו. "בנסיבות אלה, שבהן החייב טרם מילא אחר מלוא התחייבויותיו, ובפרט מצוי בהפרה מתמשכת של צו התשלומים זה כשנתיים, בעודו ממשיך להתגורר במגורי יוקרה במגדלי אלרוב בתל-אביב, שעלותם החודשית היא אלפי שקלים".
עוד לדבריו, "אפשר היה לצפות מהחייב למידה כלשהי של צניעות, התנצלות, ואולי אפילו הבנה שלאחר שניתנו לו הזדמנויות רבות וארוכות עד שאושר לו ההסדר, מוטב היה כי היה מפנים את ההליך ומשקיע את מלוא מרצו בפירעון חובותיו לנושיו. זאת, במקום לשלם שכר-טרחה לשני משרדי עורכי דין לצורך הגשת בקשות חסרות בסיס".
במקביל לתגובה הגיש עו"ד שפירא בקשה לחייב את גרינפלד בתשלום של 30 אלף השקל שאותם התחייב להעביר מדי חודש בהסדר החוב. עוד הגיש שפירא בקשה לחייב את גרינפלד להצהיר על כל החברות שבבעלותו. בבקשה הוא טוען כי גרינפלד עדיין לא מספק תמונה מלאה לגבי הכנסותיו. שפירא אף מבקש לזמן את גרינפלד לחקירה בבית המשפט, בטענה כי הוא מצהיר הצהרות שאינן אמת בפני בית המשפט.
סכסוך בצל הסדר
נזכיר כי עד לשנים האחרונות היה גרינפלד אחד האנשים העשירים בישראל. שווי מניותיו בקבוצת קרדן, שהייתה בבעלותו, עמד בתקופת השיא על יותר מ-2 מיליארד שקל. אולם הצניחה החופשית בערך המניות, בין השאר על רקע השקעות שכשלו בנדל"ן בחו"ל, הביאה לכך שחובותיו לבנקים עולים על שווי הבטוחות - שעיקרן המניות, וכך נקלע גרינפלד להליך של פשיטת רגל.
לפני יותר משנה וחצי אמור היה גרינפלד להפוך רשמית לפושט רגל, לאחר שכבר ניתן צו כינוס לנכסיו על רקע חובות של יותר מ-300 מיליון שקל וחוסר יכולתו המובהק לשלם את הסכום. אולם ברגע האחרון הצליח איש העסקים לקבל ארכה מבית המשפט לטובת ניהול הליך גישור. בהמשך הוא אף הציע הסדר הכולל מחיקת חובות בסך מאות מיליוני שקלים - שבו תמך גם המנהל המיוחד על נכסיו, עו"ד שפירא.
אולם מאז שהוגש ההסדר הראשון לבית המשפט, התערערו משמעותית היחסים בין גרינפלד למנהל המיוחד, ונתגלעה בין השניים מחלוקת חריפה, שגם היום, חרף חתימתו וקיומו של הסדר נושים - עדיין חיה ובועטת.
במאי השנה, לאחר שהוגשו שלל הבקשות והתגובות החדשות על-ידי הצדדים הניצים, הציע נשיא בית המשפט המחוזי בתל-אביב, השופט איתן אורנשטיין, כי הצדדים יפנו לגישור אצל כונסת הנכסים הרשמית - וכך היה. הצדדים קיימו ישיבת גישור, אך תוך פחות מחודש הודיעו כי ניסיונות הגישור ביניהם לא צלחו, וכפי הנראה המלחמה ביניהם עוד רחוקה מסיום.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.