"אין שדה בעולם שהוא מלא בשנאה כמו כנסת ישראל"

בפאנל "דת הכדורגל, פונדמנטליזם ביציעים", שהתקיים בוועידת MAD 2019 של "גלובס", השתתפו אוהדי כדורגל אדוקים • "כדורגל בסוף הוא מיקרוקוסמוס של החברה. אנו חיים בחברה אלימה, וכשאתה מכוון את כל זה למגרש כדורגל עם אמוציות, עם שנאה ספורטיבית – התוצאה היא קללות"

"האהבה שלי לקבוצה רק מתחזקת עם השנים, דווקא בשנים האחרונות, שהן מאוד קשות לנו" - כך סיפר אמש (ג') תמיר אלחנני, אוהד מכבי חיפה, על חייו כאוהד שרוף של הקבוצה, במסגרת הפאנל "דת הכדורגל, פונדמנטליזם ביציעים" בוועידת MAD 2019 של "גלובס". את הפאנל הנחו העיתונאי ושדרן הספורט זוהיר בהלול ועיתונאית "גלובס" סטלה קורין-ליבר.

אלחנני סיפר כי כאב לילדים, כבר אין לו את הפריבילגיה לשקוע בדיכאון בעקבות הפסד של הקבוצה, כפי שהיה בעבר. "עם השנים למדתי לשים קו. אני אבא לילדים, אני לא יכול להיגמר וללבוש שק, אני הולך עם התחושות הקשות, אבל לא אמצא עצמי מדוכא לחלוטין אחרי משחק".

טל ברמן, אוהד מכבי תל-אביב, סיפר כי הוא במגרשים מגיל 6: "חי משבת לשבת. אשתי ידעה לאן היא נכנסת כשהתחתנה איתי. היא יודעת שהיא חולקת את המקום הראשון עם עוד משהו".

מולי הולצמן, אוהד הפועל תל-אביב, סיפר כי "כל הבית עובד לפי הפועל תל-אביב. זה אורח חיים".

דור שאלתיאל, אוהדת קבוצת בית"ר ירושלים, שבקרב אוהדיה היו תופעות גזעניות, סיפרה כי הקבוצה הקיצונית בקרב האוהדים, אינה מייצגת את כלל אוהדי בית"ר ירושלים. "אני רוצה שהכדורגל יהיה מאוד מכיל. חלק גדול מאתנו מאמין בקבלה של כולם ללא הבדל דת וגזע", אמרה שאלתיאל. "אני יושבת ביציע המזרחי שיש לו כותרת שלילית, וגם אנחנו מרגישים בדיוק כמוך. אני לא רוצה שסממני הגזענות יחלחלו אל המגרשים שלנו. הרבה מאתנו מחפשים שינוי וצריך לתת לנו צ'אנס. כשאתה רואה אוהד בית"ר ירושלים עולות הרבה סטיגמות, וחשוב לי להראות שיש אצלנו אוהדים שמראים צד אחר לגמרי, ועד שלא ייתנו להם לגיטימציה ואת הבמה - לא יראו אותם".

מירב שמש, אוהדת ומאמנת קבוצת כדורגל נשים באר-שבע, התייחסה לקיומו של כדורגל נשים, וסיפרה כי מועדוני הכדורגל הגדולים מחזיקים כיום קבוצות נשים. לדבריה, "עשו ליגה לנשים, הקבוצות התחזקו, יש המון כסף, הביאו רכש מטורף מכל העולם ובכל חודש שומעים על שיא חדש בכל העולם".

בהתייחס לקללות הנהוגות במשחקי כדורגל, ובניסיון להסביר את התופעה, אמר ברמן כי "כדורגל זה הספורט הכי דמוקרטי, ובדמוקרטיה יש חופש ביטוי. החיבור שלנו לקבוצות זה חיבור שקשה להסביר אותו... כשאתה נמצא במקום כל-כך אמוציונלי - קשה להסביר".

הולצמן, שהיה בין מקימי עמותת האדומים - עמותת אוהדי הקבוצה שהוקמה במטרה לקחת חלק בניהול הקבוצה, אמר כי "כדורגל בסוף הוא מיקרוקוסמוס של החברה. אנו חיים בחברה אלימה, וכשאתה מכוון את כל זה למגרש כדורגל עם אמוציות, עם שנאה ספורטיבית - התוצאה היא קללות. הייתה תקופה שבה המועדון שלנו (הפועל תל-אביב, ה"מ) קיבל הכי הרבה קנסות בגלל קללות של אוהדים, אך כשלוקחים על זה אחריות, אוטומטית אתה רואה ירידה באירועים חריגים".

אלחנני, אוהד מכבי חיפה, אמר כי "הקהילה בחיפה היא אחת הדוגמאות, אולי היחידות בעולם לדו-קיום שמחזיק מעמד. בסופו של דבר, כמו במגרש - ביציעים אנו עוורי צבעים לחלוטין והמטרה היא לדחוף את הקבוצה קדימה".

שאלתיאל, אוהדת בית"ר ירושלים, סיפרה כי כשהיא מתחילה לקלל, מופנים לעברה מבטים, הרבה יותר מאשר לעבר אחיה, כשהוא מקלל. יחד עם זאת, אמרה כי בעבר ספגה מבטי פליאה כשהגיעה למשחקים כאוהדת, שכן נשים הגיעו בעיקר כמלוות של אוהדים, אך כיום, לדבריה, המצב הוא אחר, והתופעה של נשים שמגיעות כאוהדות, הולכת ורווחת.

לסיום, שאלה קורין-ליבר את בהלול, שהספיק להיות תקופה קצרה בכנסת, איפה יש יותר טינה וקללות - במגרשי הכדורגל, או בכנסת. על כך ענה בהלול: "אין שדה בעולם שהוא מלא בשנאה כמו כנסת ישראל".

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988