השקל ממשיך להתחזק ומשלים מהלך התחזקות של 7% מתחילת השנה מול הסל, כאשר מול הדולר התחזק השקל בכ-6% ומול היורו בכ-9%. בחינת התנהגות השקל מתחילת השנה ובשנה האחרונה מעלה כי הוא בין המטבעות החזקים בעולם. היום (ג') הדולר נפל מתחת לרמה של 3.5 שקלים, והאירו מאבד גובה גם הוא ונסחר מתחת ל-3.9 שקלים.
השקל החזק לא מיטיב עם היצואנים שיקבלו פחות דולרים על הסחורה שהם מייצאים לחול, ומגמת ההתחזקות מפתיעה דווקא בחודשי הקיץ כאשר הרבה ישראלים ממירים מט"ח לקראת יציאתם לחופשה.
בין הגורמים התומכים בהתחזקות השקל הם צמצום פער הריביות בין ארה"ב לישראל והרחבת המדיניות המוניטרית בגוש האירו. עיני השוק מופנות להודעת הריבית של הפד מחר (ד'), כאשר המשקיעים מעריכים כי הבנק המרכזי יוריד את הריבית בארה"ב ב-25 נקודות בסיס. זאת, בעוד בנק ישראל בהודעה האחרונה עוד ניסה לשדר כי האופציה להעלאת ריבית בהמשך עוד אפשרית. נזכיר כי בנק ישראל המעיט להתערב בשוק המט"ח לאחרונה, כאשר לאחר הפסקה מינואר של תחילת השנה, התערב בנק ישראל פעמיים ובסכומים מועטים.
לדברי רפי גוזלן, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות איי.בי.איי: "מבחינת המשתנים הבסיסים לא חל שינוי בעוצמה שמצדיקה התחזקות השקל בסדר גודל שכזה. שכן מגמת העלייה בגירעון המסחרי נמשכה ואילו בחשבון השירותים נרשם עודף כך שהחשבון השוטף המשיך לנוע סביב עודף של כ-3% תוצר. עם זאת, ההשקעות הישירות נטו עלו מדרגה לאורך 2018, וגם אם סביר שרמה זו אינה מייצגת (כלומר כ-4% תוצר), הרי שגורם זה תומך בהתחזקות מסויימת של השקל.
"עם זאת, הגורם שבו נרשם השינוי העיקרי מתחילת השנה היה התנהגות המשקיעים המוסדיים. לאורך 2018 שילוב של עלייה ניכרת בעלויות גידור המט"ח שהגיעו לרמות של מעל ל-3% לשנה, במקביל לסנטימנט שלילי בשווקים הפיננסיים, באו לידי ביטוי בהעלאת החשיפה המט"חית של המשקיעים המוסדיים ולרכישת מט"ח נטו בהיקף של כ- 8 מיליארד דולר. גורם זה הגיע לשיא ברבעון האחרון של 2018, ותמך בפיחות מהיר של השקל, לרמות של 3.75 שקלים לדולר.
"לעומת זאת, מתחילת השנה, נרשמה ירידה בעלויות הגידור בעיקר בהשפעת השינוי החד בציפיות לתוואי הריבית בארה"ב, שכאמור מגלמות היום צפי להפחתת ריבית של כ-100 נ"ב בשנה הקרובה. אמנם גם בישראל נרשמה התמתנות בציפיות להעלאת הריבית אך בסיכום הדברים נרשמה ירידה של כ-100 נ"ב בעלויות הגידור לשנה והן נעות כיום סביב 2%. לפיכך, מתחילת השנה נרשמה מכירת מט"ח מצד המוסדיים בהיקפים גבוהים של כ-5 מיליארד דולר.
"נוצר תמהיל שתומך בעלייה בפעילות הספקולטיבית וזאת עד לסיגנל לשינוי התנהגות מצד המשקיעים המוסדיים ו/או בנק ישראל. מבחינת המשקיעים המוסדיים סביר ששילוב של התייצבות עלות הגידור ורמות שער החליפין הנוכחיות ימתנו את היקף מכירות המט"ח. כמו כן, עוצמת הציפיות להפחתת ריבית בארה"ב נראית מוגזמת בשלב זה כך שהתמתנות ציפיות אלו צפויה לתמוך בהתחזקות הדולר בעולם (בתרחיש בו הציפיות יתבררו כנכונות, סביר שתחול הידרדרות בשווקים שתתמוך אף היא בהתחזקות הדולר כחוף מבטחים)", הוסיף גוזלן.
"מבחינת בנק ישראל, על רקע הירידה בקצב האינפלציה לאחר מדד יוני המפתיע ובהתחשב באי הודאות הגלובלית בעיקר סביב נושא הסחר, הרי שייסוף השקל פוגע גם ביצוא וגם מעכב את עליית האינפלציה. כפי שעולה מהגרף הבא, מרבית מהלכי הייסוף בסדר הגודל הנוכחי נתקלו בעבר בתגובה אגרסיבית מצד בנק ישראל, כסיגנל לחוסר נוחות עם רמת שער החליפין. להערכתנו מכלול ההתפתחויות האחרונות העלה מאוד את ההסתברות להתערבות מחודשת של בנק ישראל בשוק המט"ח, שתוביל לפיחות ולו זמני בשער החליפין של השקל" סיכם גוזלן.
יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו אמר: "שוק המט"ח מוצף בהיצעי מט"ח הנובעים מפעילותם של יצואנים וגופים פיננסים. עודפי היצע בתקופה של ביקושי מט"ח נמוכים, לצד הציפייה להפחתת ריבית הדולר, היא שתגרור לצמצום פער הריביות שבין השקל לדולר ובכך תפגע בכדאיות ההשקעה בדולר. תהליכים אלה במשותף גוררים לעודפי היצע של מט"ח בתקופה בה הביקוש למט"ח מוגבל. הביקוש העונתי מצד ישראלים היוצאים לחו"ל, אין בו כדי להשפיע באופן דרמטי על שער החליפין, שכן היצע המט"ח הגדול שפוקד את השוק המקומי, נובע מפעילות בהיקפים של מאות מיליוני דולרים. אמש, ביקושי מט"ח מצד חברות האנרגיה הצליחו לבלום את עודפי ההיצע ושער הדולר התייצב סביב רמת 3.525 שקלים. אולם, היצעי מט"ח מחודשים שפקדו את השוק במהלך היום והזרימו עודפי היצע של מאות מיליוני דולרים בשוק רווי ועמוס במט"ח. כאשר היצעי מט"ח אלה פוגשים שוק כזה, נרשם ייסוף בשערי החליפין והדולר מצליח לפרוץ את המחסום הפסיכולוגי של 3.5-3.52 שקלים. תנועת הדולר תואמת את הציפייה לטווח ארוך לפיה השקל עשוי להתחזק לעבר רמות השפל ההיסטוריות ולנוע אל עבר רמת 3.4 שקלים ואף מתחת לכך".
עוד הוסיף פריימן: "חולשת הדולר בישראל עומדת בסתירה להתחזקות הדולר בעולם, דבר הגורר את השער הנומינלי האפקטיבי שהוא שער העוגן של בנק ישראל לקביעת מדיניותו המוניטרית אל עבר רמת שפל היסטורית אל מתחת לרמת 75 נקודות. הפגיעה המתמשכת בתנאי הסחר של הייצוא מישראל, צפויה לאתגר את התעשייה המקומית הנדרשת להתמודד עם שווקים בהם שער החליפין תומך בייצוא ועלויות השכר אף נמוכות מישראל. על רקע ניסיון העבר, כאשר התערבויות בנק ישראל במסחר המטבעי השפיעו לטווח קצר, הרי ראוי כי התמיכה בתנאי הסחר תופנה לעבר המישור הפיסקאלי ותמריצים שיקזזו את השפעת שער החליפין. למשל תמריצים למימון השיפור פריון, ארנונה ומימון תכניות התייעלות והגדלת התפוקה. ללא סיוע ממשלתי, בראייה לטווח ארוך מפעלים ללא יתרון משמעותי הטמון בפעילותם בארץ, יבחרו להעביר את פעילותם אל מחוץ לישראל. חולשת התעשייה באירופה ובגרמניה בפרט הנובעת, בין היתר, ממלחמת הסחר בין ארה"ב לסין ומהירידה בצמיחה הגלובלית ובאירופה בפרט, תאתגר עוד יותר את התעשייה הישראלית ותעודד מעבר לייצור מעבר לים".
מסקירת בנק ישראל שפורסמה היום עולה כי במהלך הרביע השני של השנה התחזק השקל מול הדולר בשיעור של כ-1.8% והתחזק מול האירו בשיעור של 0.4%. מול מטבעות שותפות הסחר העיקריות של ישראל, כפי שמשוקלל בשער החליפין הנומינלי האפקטיבי, התחזק השקל ב-1.6%. בשערו של הדולר מול מטבעות עיקריים נרשמה מגמת היחלשות ברביע השני - הדולר נחלש בכ-1.4% מול האירו, ב-2.9% מול היין היפני וב-2.1% מול הפרנק השוויצרי; מנגד התחזק הדולר ב-2.8% מול הפאונד הבריטי.
בבריטניה, הליש"ט נופלת גם היום ונושקת לשפל של 3 שנים מול הדולר, וזאת על רקע החשש מיציאתה של בריטניה מהאיחוד האירופי ללא הסכם תחת הממשל החדש של בוריס ג'ונסון. ג'ונסון לא יחל בשיחות עם האיחוד האירופי על הברקזיט אלא אם כן יוסכם לדרישתו לפתוח מחדש את עסקת הגירושין שקיימו עם קודמו, תרזה מיי. עד כה, מנהיגי האיחוד האירופי סירבו.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
