ביהמ"ש: חשש לפגיעה בביטחון המדינה מפרסום נתוני שכר ופנסיה של אנשי הקבע בצה"ל

ביהמ"ש המחוזי בת"א דחה את בקשת עמותת "הצלחה" לפרסם לפי חוק חופש המידע את הסכם כחלון-יעלון ואת הנספחים שצורפו לו

חיילי צה"ל / צילום: שאטרסטוק
חיילי צה"ל / צילום: שאטרסטוק

נתונים על עלות השכר והגמלאות של אנשי הקבע בצה"ל לא ייחשפו לציבור בשל "חשש אמיתי לפגיעה בביטחון המדינה" - כך קבעה שופטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב יהודית שטופמן. פסק הדין, שניתן ב-3 ביולי בדלתיים סגורות, הותר לפרסום בהסכמת הצדדים.

מדובר בעתירה שהגישה תנועת "הצלחה" בבקשה לפרסם לפי חוק חופש המידע את הסכם כחלון-יעלון ואת הנספחים שצורפו לו. מדובר בהסכם שנחתם בנובמבר 2015 על-ידי שר האוצר משה כחלון ושר הביטחון משה (בוגי) יעלון, ובו נקבעו בין היתר תקציב הביטחון לשנים 2015-2020 ומודל שכר ופנסיה חדש לאנשי הקבע בצבא, שבמרכזו פנסיית גישור או פנסיה תקציבית שתוענק לכל קצין שיפרוש מהצבא בגיל 42 ולכל נגד שיפרוש בגיל 53 עד להגיעם לגיל הפנסיה החוקי.

השופטת מתחה ביקורת על משרדי האוצר והביטחון על סחבת בהעברת מסמכים ונתונים שאינם פוגעים בביטחון המדינה, וקבעה כי התנהלותם גרמה ניהול הליכים ארוכים ויקרים ללא צורך.

היועץ המשפטי של תנועת "הצלחה", עו"ד אלעד מן, פנה כבר ב-26 לנובמבר 2015 לממונים על חופש המידע במשרדי הביטחון והאוצר וביקשה לקבל את המסמך המכונה "הסיכום התקציבי לתקציב הביטחון לשנים 2015-2020" בהתאם לחוק חופש המידע. חצי שנה לאחר מכן הועבר ל"הצלחה" תקציר של המסמך המקורי - מסמך ש"הצלחה" סירבה לקבל, בהיותו לטענתה "מסמך חדש המתמצת עניינים שונים שנזכרו במסמך המקורי".

במאי 2016 טען האוצר כי הסיכום שנחתם בין כחלון לשר הביטחון דאז יעלון איננו אלא "שלב במשא-ומתן אשר ממשיך להתנהל בין משרד האוצר לבין משרד הביטחון ואשר טרם הושלם".

לאחר שהתברר סופית ל"הצלחה" כי האוצר ומשרד הביטחון מסרבים להעביר את מסמך הסיכום, התנועה הגישה ביולי 2016 לבית המשפט המחוזי בתל-אביב עתירה לגילוי המסמכים באמצעות עו"ד יובל יועז, ובמקביל הגישו כלי תקשורת עתירה דומה בבית המשפט המחוזי בירושלים.

השופטת שטופמן ציינה כי בעקבות הגשת העתירה בתל-אביב בוצעו לא פחות מחמישה סבבים של מסירת מידע, שבמסגרתם נמסר בסופו של דבר המסמך עצמו, אך הושחרו חלקים מתוך הנספחים המצורפים לו, הנוגעים להיקף הוצאות השכר והגמלאות הצפוי בין השנים 2015-2040. משרדי האוצר והביטחון טענו כי חשיפת נתוני השכר וגמלאות תפגע בביטחון המדינה, משום שלטענתם ניתן לגזור מהם "תחזיות על עוצמת הכוח" - אך דחו הצעת פשרה שהעלתה "הצלחה", שלפיה ימונה מומחה חיצוני מוסכם שיחווה את דעתו בשאלה האם אכן מדובר במידע שחובה להשאירו חסוי מטעמי ביטחון המדינה.

כאמור, בהחלטתה קיבלה השופטת שטופמן את טענת משרדי הביטחון והאוצר כי פרסום תחזיות על העלות התקציבית של תשלומי השכר והגמלאות שיקבלו אנשי הקבע מסכנת את ביטחון המדינה. השופטת ציינה כי אין צורך ב"חשש ודאי" לפגיעה בביטחון המדינה על-מנת להגביל את זכות הציבור לדעת, כפי שהיא מעוגנת בחוק חופש המידע; וכי די ב"חשש אמיתי" לפגיעה כזו.

"נראה כי באמצעות הנתונים שחשיפתם מתבקשת אפשר להסיק ללא כל קושי מסקנות בדבר היקפי הכוחות של צה"ל ותחזיות היקפי הכוחות לשנים הבאות", כתבה השופטת. "נראה כי חששם של המשיבים מפני פגיעה בביטחון המדינה העלולה להיגרם מפרסום הנתונים, מהם ניתן להסיק מסקנות על מערך הכוחות של צה"ל, הוא חשש רציני וכבד-משקל ואינו בבחינת אפשרות רחוק".

חמשת הנספחים שבהם הושחרו הקטעים שאת גילויים ביקשה "הצלחה" כוללים את רשימת המקצועות הצה"ליים שאותם ניתן "לאזרח" (נספח א'), את תקציב השכר של אנשי הקבע בצה"ל לשנים 2015-2020 (נספח ב'), את אומדני ההוצאה על שכר לשנים 2021 עד 2040 (נספח ג'), את היקף ההוצאה על הגמלאות בשנים 2015-2020 (נספח ד') ואת אומדני ההוצאה על הגמלאות בשנים 2021 עד 2040 (נספח ה'). 

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988