פרויקט קריית התקשוב: שיכון ובינוי ואפי נכסים רוצות עוד מאות מיליונים ממשרד הביטחון

שתי החברות שאמורות לבנות את הקריה בנגב בהשקעה של כ-7 מיליארד שקל, טוענות כי משרד הביטחון לא עומד בהסכמים מולם בטענה של חוסר מוכנות ואי-עמידה בזמנים להקמת הפרויקט • משרד הביטחון: "מתקיים שיח בין הזכיין למזמין העבודה, לא הליך בוררות, ואין הליך משפטי בין הצדדים"

הדמיה של קריית התקשוב המתוכננת / הדמיה: משרד הביטחון
הדמיה של קריית התקשוב המתוכננת / הדמיה: משרד הביטחון

פחות משנה לאחר שהחברות שיכון ובינוי  (שו"ב) ואפי נכסים (לשעבר אפריקה ישראל נכסים) חתמו על ההסכם להקמת קריית התקשוב החדשה של צה"ל בנגב, כבר התעוררו חילוקי דעות בין הצדדים. ככל הידוע, במסגרת הליך בוררות שדורשות לקיים שתי החברות שזכו במכרז ההקמה, הן טוענות, ככל הידוע כי משרד הביטחון לא עומד בהסכמים מולן בעניינים הנוגעים לחוסר מוכנות ואי-עמידה בזמנים להקמת הפרויקט, ובהתאם דורשות ממנו סכום מוערך של כ-250-300 מיליון שקל.

במכתב שהועבר באחרונה לידי שמוליק שי, מנכ"ל קריית התקשוב, מביעות שו"ב ואפריקה ישראל את רצונן כי משרד הביטחון יפעיל את מנגנון הבוררות, בהתאם להוראות הקשורות ליישוב מחלוקות הקיימות בהסכם הזיכיון, ומעלות על הפרק שלושה שופטים בדימוס כמועמדים אפשריים שישמשו כבוררים -  יורם דנציגר, יצחק ענבר ותיאודור אור.

בחודש יוני 2018 בחר משרד הביטחון בהצעה של שו"ב ושל אפריקה ישראל להקמת הקריה החדשה ובנובמבר נחתם עימן ההסכם להקמת קריית התקשוב במסגרתו מתוכננת הקמת הקריה בהשקעה של כ-7 מיליארד שקל בפארק ההייטק גב-ים הסמוך לאוניברסיטת בן-גוריון שבבאר-שבע, ואשר אכלוסו צפוי בשנת 2023. קריית התקשוב מתוכננת לקום על שטח של כ-180 דונם, מהם כ-180 אלף מ"ר בנוי, וישרתו בה מעל ל-5,000 חיילים ואנשי קבע. עם השלמת בנייתה, יועתקו אליה היחידות הטכנולוגיות וחלק מיחידות הסייבר של צה"ל.

התוכנית של שתי החברות כוללת מימון של המיזם, תכנון, הקמה ותפעול על בסיס זכיינות לתקופה של 25 שנה. על בסיס מודל זה הוקמה בעבר קריית ההדרכה של צה"ל בצומת הנגב. מקורבים לפרויקט ציינו היום כי הצדדים טרם הגיעו לבוררות, וכי הפערים שהתגלו אינם חריגים ומאפיינים חיי פרויקטים רחבי היקף, שמתחילים עם תקציב מסוים, אשר עם ההתקדמות בפרויקט מתגלים בו לעתים פערים.

תגובת משרד הביטחון: "מנהל מעבר דרומה במשרד הביטחון מנהל מספר פרויקטים במקביל בהיקף של מיליארדי שקלים, שמהותם שיתוף-פעולה עם המגזר הפרטי. ככלל, המינהל עובד בשיתוף-פעולה פורה עם הזכיין - קריית התקשוב הטכנולוגית למימוש הפרויקט. בתהליכי עבודה מסוג זה מתקיים שיח בין הזכיין למזמין העבודה, ככתוב בהוראות ההסכם. לא מתקיים הליך בוררות בשלב זה ואין הליך משפטי בין הצדדים. 

שתי חברות בהתייעלות ושינויים דרמטיים

רצונן של שו"ב ואפי נכסים לפנות לבוררות בדבר הסכום שלראייתן נמצא במחלוקת מגיע אחרי שבחודשים האחרונים עברו שתי החברות שינויים דרמטיים. אצל שו"ב היה זה מינויו של המנכ"ל החדש, אייל לפידות, שנחשף ב"גלובס" בסוף חודש מרץ האחרון, ואשר הוביל לזינוק של כ-90% במניית החברה מאז ועד כה, לרמת שיא המשקפת לחברה שווי נוכחי של כ-5 מיליארד שקל, אשר סייע לה להיכנס לראשונה להיכלל במדד הדגל של הבורסה, ת"א 35.

בשבועות האחרונים נחשף ב"גלובס" כי זמן קצר לאחר כניסתו לתפקיד לפידות כבר החל לקדם קיצוצי עלויות משמעותיים בכל הנוגע להתנהלותה השוטפת של קבוצת התשתיות והנדל"ן הנמצאת בשליטת נתי סיידוף. לפידות, שהגיע לניהול שו"ב לאחר עשור מוצלח כמנכ"ל קבוצת הביטוח הפניקס, נחשב למנהל שאינו חושש לבצע מהלכים לא פופולריים ואינו חושש להתעמת עם הכפופים לו ועם גורמים חיצוניים לחברה.

בשו"ב מדובר, על פי ההערכות, בצמצום רוחבי מתוכנן בתשלומים לספקים, בשיפור מבנה ההתקשרות מולם ובפיטורי עשרות עובדים. נושאים נוספים העומדים על הפרק קשורים, בין השאר, להתקשרויות מול עורכי דין ויועצים המספקים לשו"ב שירותים בתחומים שונים, וכן להוצאות התקשורת הקווית של הקבוצה.

אצל אפי נכסים (עד לאחרונה אפריקה נכסים), מדובר בחברה שהפכה בתחילת השנה לחברה ללא גרעין שליטה, לאחר שבעלת השליטה הקודמת, אפריקה ישראל, מכרה את מלוא החזקותיה בה לידי קבוצה של גופים מוסדיים, קרנות גידור וכן חברות הנדל"ן ביג ומגה אור. מניית אפי נכסים טיפסה מתחילת השנה בכ-30%, לרמת שיא של השנים האחרונות (אולם רחוקה עדיין מרמת השיא שלה ב-2007) ומשקפת לחברה שווי נוכחי של כ-3.2 מיליארד שקל.

בדרך ל"בסיס חכם" ויעיל בצריכת אנרגיה

עם החתימה על ההסכם מול שו"ב ואפי נכסים ציינו במשרד הביטחון כי קריית התקשוב החדשה תיבנה כ"בסיס חכם" ותתאפיין בחדשנות תכנונית, תוך התבססות על תשתיות מתקדמות שיבטיחו גם יעילות בצריכת האנרגיה. היחידות שפעילותן תועתק אל הקריה החדשה יפנו קרקעות שהן תופסות כיום באזורי ביקוש במרכז הארץ ויוכשרו לבנייה למגורים.

קריית התקשוב הטכנולוגית היא פרויקט שמערכת הביטחון מובילה בשיתוף-פעולה עם המגזר הפרטי, בשיטת ה-PPP, והוא חלק מתוכנית מעבר אגף התקשוב לנגב על כל מרכיביה, המוערכת בהיקף של מיליארדי שקלים. לאחר 25 שנה ייבחר לפרויקט זכיין חדש.

שו"ב ואפי נכסים הן שתי יזמיות הפרויקט, ובין החברות שהתמודדו מולן היו גם אלקטרה ומנרב, שזכו עוד קודם לכן בפרויקט סמוך - של עיר הבה"דים, וכן החברות שפיר הנדסה ואשטרום.

גם זכייניות עיר הבה"דים רוצות עוד כסף

פרויקט קריית התקשוב של משרד הביטחון בנגב הוא פרויקט אחד מבין שורה של פרויקטים שהוא מקדם בשנים האחרונות, בהיקפים כספיים גדולים במיוחד.

אחד המרכזיים שבהם הוא עיר הבה"דים, אחד מהפרויקטים הגדולים של משרד הביטחון, הכולל הקמת קריית הדרכה ותפעולה, סמוך לצומת הנגב הדרומית לבאר-שבע.

במכרז לפרויקט זה, שכלל קבלת זיכיון, תכנון, הקמה, מימון, תפעול ותחזוקה של עיר הבה"דים למשך 25 שנה, זכתה בשנת 2012 חברת "מבט לנגב" - בה שותפות החברות הבורסאיות מנרב ואלקטרה, יחד עם קרן נוי וחברת רד בינת.

כעת נודע כי גם ל"מבט לנגב" טענות לגבי תשלומים הנדרשים ממשרד הביטחון, וגם במקרה זה הצדדים פנו לבוררות ומתדיינים בפני הרכב הבוררים צבי ציקליק, אבי חפץ ועו"ד עמוס גבריאלי.

ככל הידוע, חילוקי הדעות בין הצדדים, הפועלים בשיתוף-פעולה הדוק ופורה כבר כמה שנים, נוגע לכמה סוגיות תפעוליות, בהיקף מוערך של כ-150-200 מיליון שקל.

סוגיות אלה כוללות בין היתר תשלומים הקשורים להוצאות החשמל של הפרויקט, מי קולחין המשמשים להשקיה, שימוש בביוב ועוד.

פרויקט עיר הבה"דים, בעלות שנאמדה בעבר ביותר מ-9 מיליארד שקל ל-25 שנה, מתפרס על פני יותר מ-1,600 דונם, מהם כ-250 אלף מ"ר שטח בנוי, ועם השלמתה מיועדים לשרת בה כ-10,000 חיילים. מארגן החוב והמממן הראשי של הפרויקט הוא בנק הפועלים. 

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא שוק ההון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988