אחרי שדחתה את בקשות נתניהו למימון משפטי: המבקר ממנה ועדת היתרים חדשה

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן, שראש הממשלה נתניהו קידם לתפקיד, עושה צעד אופרטיבי ראשון למימוש חזונו וממנה שמונה חברי ועדה חדשים, בהן שתי שופטות בדימוס ושלושה מנכ"לים בכירים במשק • בשבוע שעבר התפטרו שלושת חברי הוועדה בהרכבה הקודם, במחאה על התערבות המבקר בעבודתם

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן / צילום: אתר המל"ג
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן / צילום: אתר המל"ג

מבקר המדינה החדש מתניהו אנגלמן, שקודם לתפקיד על-ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו, משנה את הרכב הוועדה שסירבה לבקשות ראש הממשלה לקבל תרומות למימון הגנתו המשפטית.

מבקר המדינה אנגלמן הודיע היום (ב') על החלטתו לשנות ולהרחיב את הרכב ועדת ההיתרים, כך שלראשונה היא תכלול שמונה חברים (במקום שישה חברים כיום), בהן שתי שופטות בדימוס אשר יכהנו במשותף כיושבות-ראש הוועדה ושלושה מנכ"לים (לשעבר) בכירים במשק, מומחים במדיניות ציבורית.

עוד החליט אנגלמן כי לראשונה תהיה בוועדת ההיתרים נציגות לפריפריה, למגזר החרדי וליוצאי אתיופיה. לשיטת המבקר, "הרחבת הרכב הוועדה תאפשר שילוב של מומחים מתחומים שונים (משפט, כלכלה וניהול ציבורי), לצד הרחבת מגוון הדעות ושילובן בוועדה של קבוצות שונות בחברה הישראלית". 

אומנם אי-אפשר לנתק בין החלטת המבקר לשינוי הרכב ועדת ההיתרים לבין הביקורת שהוא מתח על החלטות הוועדה היוצאת בבקשות ראש הממשלה. ועם זאת, קשה לדעת האם הוועדה החדשה הייתה נוהגת אחרת בבקשות נתניהו. ועדה שבראשה יושבות שתי שופטות בדימוס, ובכירים נוספים במשק הישראלי, היא לא "פראיירית". לזכותו של אנגלמן צריך לומר שהוא מינה לוועדה מקצוענים, את מיטב הכוחות והמוחות. 

החלטת המבקר אנגלמן - שקודם לתפקידו על-ידי ראש הממשלה נתניהו, נבחר על-ידי הכנסת והושבע לתפקיד ב-1 ביולי - באה אחרי שבשבוע שעבר (חמישי) התפטרו שלושת חברי הוועדה בהרכבה הקודם, השופט בדימוס עזרא קמא, נורית ישראלי ואביגדור רביד - התפטרות שבאה במחאה על התערבות המבקר בעבודתם. כמה ימים קודם לכן העביר המבקר ביקורת חריפה על החלטת ועדת ההיתרים לדרוש מראש הממשלה נתניהו להחזיר 300 אלף דולר שקיבל בעבר מבן-דודו נתן מיליקובסקי ללא היתר.

לפי החלטת אנגלמן, בראש הוועדה בהרכבה החדש יכהנו במקביל השופטות בדימוס נחמה צימרינג-מוניץ ושרה פריש. מוניץ היא שופטת בית משפט מחוזי בדימוס וכיום בוררת ומגשרת במסגרת המשכן לבוררות ופתרון סכסוכים. פריש היא שופטת בית משפט השלום בדימוס וכיום בעלת משרד עורכי דין ונשיאת בית הדין של ההסתדרות הלאומית.

כחברי הוועדה יכהנו בנוסף שמואל סלבין, מנכ"ל משרד האוצר לשעבר וכיום יו"ר קרן להשקעות במקרקעין; עו"ד עדן בר טל, מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר וכיום יו"ר הוועדה לחיוב אישי במשרד הפנים; מרדכי כהן, מנכ"ל אוניברסיטת תל-אביב לשעבר וכיום משמש כנציג ציבור בבית הדין הארצי לעבודה; וד"ר אסתר לוצאטו, מומחית בעלת שם עולמי בתחומי עריכת פטנטים, חברת המועצה המקומית עומר ויו"רית עמותת "יחדיו" מייסודה של קרן רש"י העוסקת בקידום והרחבת שירותים חברתיים בכל אזור הדרום.

שני חברי וועדה נוספים יהיו ישראל תיק, חבר המל"ג ועמית במכון חרדי למחקרי מדיניות ומנהל פיתוח עסקי וקשרי חוץ (לראשונה נציג חרדי בוועדה); והרב ד"ר שלום שרון, ראש הקתדרה לחקר יהדות אתיופיה במרכז האקדמי אונו ומרצה באוניברסיטת בר-אילן (לראשונה נציגות ליוצאי אתיופיה בוועדה).

תוקף המינוי של הוועדה בהרכבה החדש הוא לשנתיים.

עם פרסום ההחלטה על השינוי המשמעותי במבנה ועדת ההיתרים, מסר מבקר המדינה אנגלמן: "היום עשינו את הצעד הראשון בדרך ליישום רפורמה המקדמת ביקורת בונה ואיכותית. העצמת הרכב הוועדה למתן היתרים תאפשר שילוב של מומחים מתחומים שונים (משפט, כלכלה וניהול ציבורי) לצד הרחבת מגוון הדעות ופתיחת הוועדה לקבוצות שונות בחברה. הוועדה תפעל ללא משוא-פנים, והיא אינה כפופה בהחלטותיה אלא למרות הדין. הוועדה היוצאת השלימה קדנציה מלאה בת שנתיים, ואני מבקש להודות לחברי הוועדה על תרומתם למינהל התקין בישראל".

המבקר אנגלמן הוסיף: "בימים אלה אני עמל ביחד עם הצוות המקצועי במשרד המבקר, וזאת מתוך הערכה מרובה לצוותי הביקורת הפועלים במשרד, לניסיונם ולמקצועיותם, על גיבוש מתווה הרפורמה לביקורת בונה ואיכותית. כמבקר המדינה אני דוגל בביקורת מקיפה, מעמיקה ובונה המתמקדת בליבת העשייה של הגוף המבוקר".

לדברי המבקר, "אנו נפעל במלוא העוז, ככתבו וכלשונו של החוק, ולפיו על המבקר לפרט בדוח הביקורת כל פגיעה בטוהר המידות וכל ליקוי או פגיעה בחוק, אך יחד עם זאת יפרט ליקויים על פגיעה בעקרונות חיסכון ויעילות ויציין שיפור או פעולות בולטות לטובה הראויות לדעת המבקר להיכלל בדין וחשבון. עבודת המטה לגיבוש הרפורמה תושלם בהקדם ותוצג לציבור כמקובל".

לפי הודעת המבקר, הרכב הוועדה החדש משקף את המדיניות שמוביל המבקר אנגלמן, אשר שמה דגש על שילוב מומחים מתחומים שונים, שופטות בדימוס ומנכ"לים בכירים ומוערכים במשק, לצד מתן ביטוי לפריפריה החברתית כלכלית, ובכלל זה נציגות למגזר החרדי, ליוצאי אתיופיה ומובילה חברתית מהדרום שהיא עורכת פטנטים בעלת שם עולמי.

בתוך כך, אנגלמן הודיע כי הרחבת הרכב ועדת ההיתרים היא צעד ראשון בקידום הרפורמה לביקורת בונה ואיכותית שנבחנת בימים אלה במשרד המבקר. "במסגרת זו ולצורך קידום הרפורמה, המבקר אגלמן מינה מיד עם כניסתו לתפקיד מנכ"ל מקצועי, אל"מ (מיל') ישי וקנין, אשר הקים את מערך הביקורת של צה"ל וכיהן כמפקד היחידה הראשון".

עוד מסר היום המבקר אנגלמן כי הוא מקיים מדי יום הליכי היוועצות רבים עם בכירי משרדו ומומחים במדיניות ציבורית במטרה ללמוד לעומקן את רכיבי הביקורת השונים. "במסגרת הליך ההיוועצות הועלו לדיון סוגיות רבות בנושאי ביקורת המדינה, והוצפו אתגרים על-ידי בכירי המשרד אשר בחינתם נדרשת לשם טיוב עבודת הביקורת המקצועית ולמיקודה בנושאי הליבה של הגופים המבוקרים, בדרך שתאפשר ביקורת מכובדת ומכבדת ותגביר את אפקטיביות הביקורת".

זאת ועוד, לדברי המבקר אנגלמן, הוא הנחה להרחיב את הרכב סגל הביקורת במשרד מבקר המדינה כך שיכלול אנשי מקצועי מתחומים שונים בהלימה לתחומי הליבה של הגופים המבוקרים, ובכלל זה - אנשי כלכלה, רואי חשבון, מנהלי מערכות מחשוב וחקר נתונים וגורמי מקצוע, כגון: מהנדסים, אדריכלים, מומחי בריאות, חינוך ורווחה ועוד, המתמחים בביקורת ובמינהל ציבורי תקין, אשר יעשירו מניסיונם את יכולות צוותי הביקורת.

במשרד המבקר מדגישים כי "הליך גיבוש הרפורמה יושלם בזמן הקרוב, ועם סיום עבודת המטה הרפורמה תוצג לציבור כמקובל".

*** גילוי מלא - עדן בר טל, שמונה לחבר ועדת ההיתרים, הוא חבר דירקטוריון "גלובס".

ועדת ההיתרים סירבה פעם אחר פעם לאשר את בקשות נתניהו שחשפו את קשריו העסקיים עם נתן מיליקובסקי והולידו את "פרשיית המניות"

בשנה האחרונה חזרה ועלתה ועדת ההיתרים של מבקר המדינה לכותרות בעקבות סירובה העיקש לאשר לראש הממשלה בנימין נתניהו בקשות לקבלת היתר אישי לקבלת תרומות למימון הגנתו המשפטית בתיקים 1000, 2000 ו-4000 מאנשי העסקים הזרים, נתן מיליקובסקי (בן-דודו של נתניהו) וספנסר פרטרידג'. ההליך בוועדת ההיתרים בעניינו של נתניהו חשף, בין היתר, את השותפות העסקית שהייתה בין נתניהו למיליקובסקי, מה שמכונה "פרשת המניות" של נתניהו, שנבדקת בימים אלה בפרקליטות.

בשורה התחתונה, ב-24 ביוני הוועדה דחתה את בקשות נתניהו לאחר שהוא סירב לחשוף בפניה פרטים אודות הונו שהיא ביקשה ממנו. יתר על כן, הוועדה דרשה מנתניהו להחזיר לקופת המדינה 300 אלף דולר שהתברר כי הוא קיבל מבן-דודו מיליקובסקי. ואולם ההתנהלות הזו של הוועדה זיכתה אותה בביקורת חריפה ביותר של מבקר המדינה החדש מתניהו אנגלמן, שתקף את חברי הוועדה על דרישתם זו מנתניהו וקבע כי היא נעשתה בחוסר סמכות.

הביקורת הובילה כאמור להתפטרות שלושה חברי הוועדה, השופט בדימוס עזרא קמא, נורית ישראלי ואביגדור רביד, וככול הנראה להתנהלות הוועדה ביחס לבקשות נתניהו הייתה גם השפעה רבה על החלטת המבקר לשנות את הרכב הוועדה.

בפברואר 2019 חשף ההליך של נתניהו בפני ועדת ההיתרים את העובדה שב-2009 היו לו החזקות בתאגיד תוספי פלדה שאחד משותפיו היה נתן מיליקובסקי. נתניהו מכר את המניות בתאגיד ב-29 בנובמבר 2010 תמורת 16 מיליון שקל. הרוכש היה מיליקובסקי עצמו, באמצעות אחת החברות שבבעלותו. למחרת יום המכירה הושלמה עסקת מיזוג עסקיו של מיליקובסקי בחברת גרפטק אינטרנשיונל - תאגיד שעשה עסקים עם תאגיד טיסנקרופ הגרמני. טיסנקרופ היא האחראית לבניית הצוללות עבור חיל הים הישראלי וכן שותפה עם מספנה גרמנית אחרת בבניית ארבע ספינות הקרב בעבור ישראל. הליכי רכש כלי השיט הללו היו נגועים לפי החשד בשחיתות, והם נחקרו במסגרת חקירת פרשת הצוללות.

הבקשה הראשונה של ראש הממשלה לאפשר לו לקבל סיוע במימון הוצאותיו המשפטיות משני תושבי חוץ בעלי אמצעים - בן-דודו נתן מיליקובסקי, ומי שהוצג כחברו הקרוב ספנסר פרטרידג' - הוגשה בתחילת יולי 2018.

ב-29 בנובמבר 2018 דחתה הוועדה לראשונה את הבקשה, זאת על בסיס החלטות קודמות של הוועדה, בהרכבים שונים לאורך השנים, שבאף אחת מהן לא ניתן היתר למימון הוצאות משפט לשר מכהן, ועל בסיס עקרונות שנקבעו במקרים דומים.

נקבע כי "מימון הוצאות משפט איננו מסוג העניינים בהם מוצדק לתת היתר אישי לחריגה מהכללים, וכלל, לא מדובר בסוג העניינים 'שהוא מוצדק בנסיבות המקרה ותקין מבחינה ציבורית'... כפי שנקבע בעבר, נדרשות נסיבות אישיות ייחודיות וכבדות-משקל ביותר כדי לחרוג מכך. נסיבות כאלה כלל לא הוצגו בפני הוועדה... מימון הוצאות משפט הנובעות מחקירה פלילית, הכוללת חשש למעשים פליליים בקשר עם בעלי הון שונים, לא ראוי שייעשה בידי בעלי הון. 'מצב של גביר המשלם כספים לנושא משרה ציבורית, יש להימנע ממנו הן מהותית והן בשל מראית-העין'".

ב-7 בינואר 2019 הוגשה "בקשה נוספת ומחודשת לקבלת סיוע במימון הוצאות הגנה" מטעם ראש הממשלה נתניהו. בקשה זו התייחסה לגיוס מימון משני התורמים הפוטנציאליים האמורים בסכום כולל של 2 מיליון דולר. בבקשה זו נמסר לראשונה לוועדה כי ראש הממשלה כבר 300 אלף דולר ממיליקובסקי וכן חליפות וסיגרים ממר פרטרידג', ללא היתר כנדרש.

ב-20 בפברואר 2019 נדחתה הבקשה הנוספת. נקבע בהתבסס על עיקרון סופיות ההחלטות הקבוע בכללים, וכן בהתבסס על החלטות קודמות של הוועדה, כי על ראש הממשלה למצות את השימוש בהונו שלו תחילה, בטרם יפנה לבקש תרומות: "בטרם יפנה שר לנדבת תרומתם של בעלי הון, עליו למצות את יכולותיו ממשאביו ומהונו העצמי". כפי שהחליטה הוועדה בעבר, "ניתן לסטות מן העיקרון הגלום בכללים במקרה בו מתקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת... בנסיבות בהן הוכח להנחת דעת הוועדה שהמבקש אינו מסוגל לממן... ממקורותיו הכספיים".

בהמשך חזר וביקש ראש הממשלה את מימון הוצאותיו המשפטיות על-ידי פרטרידג'. הוועדה פנתה לעו"ד עמית חדד, בא-כוחו של נתניהו, במכתב ביום 15 באפריל 2019, בו דרשה מידע אודות הונו של נתניהו וקשריו עם אנשי העסקים, אך לדברי הוועדה, פרקליטו של נתניהו לא השיב לגופו של עניין. אחרי חילופי דברים נוספים, מהם עלה כי בניגוד להצהרה בבג"ץ, באי-כוח ראש הממשלה אינם מוכנים למסור מידע כתנאי לקיום קיום הדיון המשלים, הודיעה הוועדה ב-19 במאי כי אם תוך שבוע בקשותיה לא ייענו, הבקשה תידחה סופית.

נוכח הודעה על חילופי עורכי דין ומתוך התחשבות בראש הממשלה, ניתנה לו, לבקשתו, ביום 23 במאי 2019, דחייה של 30 יום. ב-24 ביוני, כאמור, דחתה הוועדה למתן היתרים סופית את בקשת נתניהו לקבלת תרומות למימון הגנתו המשפטית מאנשי עסקים זרים.

הוועדה כתבה בהחלטתה כי ההחלטה התקבלה לאחר שראש הממשלה לא עמד בהתחייבות שנמסרה בשמו להמציא לוועדה לבקשתה כל פרטים שיתבקשו על-ידה לצורך דיון משלים בבקשה, שכבר נדחתה פעמיים. "לא נמסרה לוועדה תמונת המצב שהתבקשה בנוגע לרכושו של ראש הממשלה בארץ ובחו"ל, מכל סוג ומין שהוא, ללא יוצא מן הכלל (מזומנים, אג"ח, נדל"ן וכיוצ"ב); ולא ניתן מידע מפורט לגבי יחסיו עם המממנים הפוטנציאליים ומענה לשאלה מדוע הוא נזקק לתרומתם".

מאוחר יותר הגיש נתניהו בקשה עוקפת ועדת ההיתרים. ראש הממשלה פנה ישירות למבקר המדינה וביקש אישור לקבלת הלוואה מסחרית מאיש העסקים ספנסר פרטרידג' לצורך מימון הגנתו המשפטית. היום, לאחר שינוי הרכב הוועדה, ייתכן כי נתניהו יגיש לה בקשה חדשה, בתקווה שהוועדה בהרכבה החדש ותחת המבקר החדש, תאשר אותה.

הוועדה למתן היתרים

הוועדה למתן היתרים פועלת ליד מבקר המדינה, ותפקידה לדון בבקשות שונות של שרים או מועמדים ולקבוע האם לאשרן או לדחות אותן בשל מצבים של ניגוד עניינים. הוועדה אינה כפופה למבקר בהחלטותיה אלא למרות הדין.

במסגרת עבודתה הוועדה רשאית לסרב למתן היתר לאי קיום כלל מהכללים, לתת היתר או לתת היתר מותנה, אם הדבר נראה לה מוצדק בנסיבות המקרה ותקין מבחינה ציבורית.

הוועדה פועלת משנת 1980 ודנה בנושאים רבים ומגוונים ובהם, בקשות של שרים ושל ראש ממשלה (נתניהו) לקבל מימון להוצאות המשפטיות שלהם מאנשי עסקים זרים, בקשות להמשך כהונה בגופים בהם כיהנו השרים טרום כניסתם לכהונה (כגון עמותות הנצחה וגופים ציבוריים), בקשות להמשך כתיבת מאמרים, ספרים, מחקרים ומתן הרצאות עבור גורמים שונים בתקופת הכהונה או קבלת תגמולים עבור כתבים שפורסמו קודם לתחילת הכהונה.

כן דנה הוועדה בבקשות לנסיעות לחו"ל על חשבון גורם זר וקבלת תרומות מגורמים זרים בנסיבות מיוחדות ובבקשות להחזקות בניירות ערך. המשך החזקת מניות בחברות פרטיות ועוד. 

*** חזקת החפות: ההליכים המשפטיים בעניינו של ראש הממשלה בנימין נתניהו הם בעיצומם. נתניהו מכחיש בתוקף את המיוחס לו, ועומדת לו חזקת החפות.