דוח אמון
2019
הנקראות ביותר

ימין כלכלי? תוכיחו

הציבור מתייחס לכמעט כל סוגיה כלכלית כמשחק סכום אפס

מליאת הכנסת: רק מפלגות מעטות מקדמות מדיניות כלכלית ליברלית / צילום: דוברות הכנסת
מליאת הכנסת: רק מפלגות מעטות מקדמות מדיניות כלכלית ליברלית / צילום: דוברות הכנסת

מערכת הבחירות הנוכחית מאופיינת באנומליה אחת בולטת: היעדרו של ימין כלכלי אמיתי בשדה הפוליטי. אם בתחום המדיני ניתן לזהות בבהירות את הקו הרעיוני שמפריד בין ימין לשמאל, הרי שבתחום הכלכלי לא ניתן להצביע על גוש ימין כלכלי, רק מדיני. הסיבה לכך די ברורה - כולם רוצים להיות חברתיים ולזכות באהדת התקשורת, וממילא למגזר הכלכלי אין אלקטורט מרשים, מדובר בסופו של דבר בקבוצה קטנה של אנשי עסקים שאפילו לא שווים מנדט אחד.

למרות הניתוח הדמוגרפי שעובד לרעת אנשי העסקים, בכל חברה פוליטית מערבית מתוקנת יש ייצוג נכבד לדעות של הימין הכלכלי - אם זאת המפלגה הרפובליקאית בארה"ב, השמרנים בבריטניה ועוד. רק בישראל הציבור נחשף רק לתפיסת עולם אחת - סוציאל דמוקרטית במקרה הטוב עד גישת שמאל קיצוני של הלאמות, מלחמות והשמצות בלתי פוסקות נגד המגזר העסקי בסגנון שלי יחימוביץ'.

גם שחקנים פוליטיים ממרכז המפה הפוליטית כמו הליכוד, ישראל ביתנו או כחול לבן עושים כל מאמץ להרחיק עצמם מזיהוי עם המגזר העסקי, שנתפס זה מכבר, בעידוד חלקים בתקשורת, כאויב המדינה מספר אחת. שונה בנוף הפוליטי היא מפלגת הימין המאוחד בראשות איילת שקד, שמדגישה כי היא מאמינה ב'שוק חופשי' ופועלת נגד שלטון הוועדים ובעד הפחתת הרגולציה.

אך למרות ההצהרות היפות, בפועל אין באמת ימין כלכלי אמיתי בישראל. לראייה, אותה איילת שקד, שמצהירה על 'ימין כלכלי ליברלי' היא זאת שבתקופת כהונתה כשרת המשפטים הייתה שותפה להגבלת השכר במערכת הפיננסית, פרקטיקה הזויה שלא קיימת בשום מדינה אחרת בעולם וייחודית רק לפופוליזם הישראלי שתמיד יודע להמציא את עצמו מחדש. האם שמענו מאיילת שקד שתפעל לביטול הגבלת השכר בישראל? שתתנגד לחקיקה הקומוניסטית הזאת? לא, וגם לא נשמע. אתם כבר יודעים למה. כי אין ימין כלכלי אמיתי בישראל.

התוצאה של השיח החד-צדדי הזה הרסנית. הציבור הישראלי מתייחס לכמעט כל סוגיה כלכלית כמשחק סכום אפס שבצדו האחד "טייקונים מרושעים" ובצדו האחר האינטרס הציבורי הטהור. מובן שבפועל המציאות יותר מורכבת.

ישראל עשתה כברת דרך ארוכה כדי להפוך למדינה מערבית עם נורמות של שוק חופשי, שפתוח לתנועת הון ומהווה יעד אטרקטיבי למשקיעים זרים. המהלך הזה, של התאמת הכלכלה הישראלית לסטנדרטים בינלאומיים, יצר ערך אדיר עבור הציבור הישראלי והוביל לצמיחה גבוהה במשך שנים ארוכות.

היום לעומת זאת, ישראל עושה כל שביכולתה כדי להפוך את חיי הסקטור העסקי והמשקיעים הזרים לבלתי נסבלים, לקול מצהלות ההמון. סקטורים שלמים - קמעונאות, גז ונפט, בנקים, ביטוח, נדל״ן ועוד, חיים תחת מטחי רגולציה בלתי פוסקים, לא מתואמים, שאין בהם שום בדיקה בסיסית של עלות מול תועלת.

בשוק ההון המקומי כבר הפנימו את הכיוון הברור שאליו צועדת הכלכלה הישראלית והסיטו את ההשקעות הרחק מהבית, לארצות הברית, מערב אירופה ושווקים נוספים. במקביל, מחזורי המסחר בבורסה יורדים בהתמדה, עשרות חברות ציבוריות נמחקות בכל שנה ופחות חברות מבקשות להצטרף לבורסה הישראלית.

מעגל הקסמים הזה לא מוביל לשום מקום. הכלכלה הישראלית לא תוכל לבסס צמיחה ארוכת טווח באווירה של מלחמה בלתי פוסקת בין הסקטור העסקי והמערכת הרגולטורית והפוליטית. המשקיעים הזרים והמקומיים כבר מחפשים את ה'אקזיט' מהסביבה הרגולטורית הלא יציבה, והמחיר שהכלכלה משלמת הולך ומכביד.

חשוב לזכור שבסופו של יום, אותן חברות ציבוריות ופרטיות הן אלה שיוצרות תעסוקה, צמיחה וחדשנות והן הפנים של הכלכלה הישראלית. הציבור הישראלי דווקא מאמין ביזמות ובכלכלה חופשית, אבל רק יצירה של כוח פוליטי משמעותי ש'לא יתנצל' ויקרא להפסיק את מחול השדים נגד המגזר העסקי, יוכל לשנות את התמונה ולהחזיר את ישראל לתוואי של צמיחה בת קיימא. הצעד הראשון הוא לבטל את מגבלת השכר, ולחזור להיות מדינה נורמלית בה השלטון לא מתערב בשכר של אנשים. קוראים לזה שוק חופשי.

הכותב הוא מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
הסיפורים הגדולים של היום
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות