"עסקת החבילה" חוזרת: המעסיקים וההסתדרות מתאמים עמדות לקראת הקמת הממשלה החדשה

יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד ונשיא התאחדות התעשיינים שרגא ברוש סיכמו על גיבוש חזית אחידה בשלושה נושאים: העלאת גיל הפרישה לנשים, הגדלת קצבאות הזקנה ומציאת פתרון ל-230 אלף עמיתי קרנות הפנסיה הוותיקות • השניים כבר תיאמו התנגדות משותפת לתזכיר החוק של הממשלה בנושא העלאת גיל הפרישה • עכשיו הם ממתינים לראות מי יהיה שר האוצר הבא

יו"ר ההסתדרות, ארנון בר–דוד / צילום: תמר מצפי
יו"ר ההסתדרות, ארנון בר–דוד / צילום: תמר מצפי

יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד ויו"ר נשיאות הארגונים העסקיים ונשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, סיכמו בימים האחרונים על חידוש פעילות "השולחן העגול" שבמהלכה הם יתאמו מהלכים משותפים במשק - כך נודע ל"גלובס".

שרגא ברוש / צילום: שלומי יוסף
 שרגא ברוש / צילום: שלומי יוסף

בליבת הפעילות של השולחן העגול שעתיד לחדש את פעילותו, בוחן בר-דוד גיבוש של עסקת חבילה שתסדיר את סוגיית גיל הפרישה לנשים, העלאת קצבאות הזקנה ומציאת פתרון שיבטיח את גמלאותיהם של כ-230 אלף עמיתי קרנות הפנסיה הוותיקות.

במסגרת רעיון עסקת החבילה שמקדם בר-דוד, הוא בוחן יוזמה להעלאת קצבאות הזקנה במימון משותף של המדינה, המעסיקים והעובדים. במסגרת זו נשקל הרעיון להסיט לטובת הקשישים של שיעור מסוים מתוספות השכר שיקבלו העובדים בעתיד בהסכם המסגרת העתידי שבין העובדים לבין המדינה. במקביל, נבחנת האפשרות לדרוש מהמדינה להקצות להגדלת קצבאות הזקנה סכום נוסף (ב"מצ'ינג"). על פי גורמים שמקורבים לנושא, עם השלמת גיבוש התוכנית, נשיאות הארגונים העסקיים, המייצגת את המעסיקים במשק, וההסתדרות הכללית, שמייצגת את העובדים, יניחו אותה על שולחנו של שר האוצר הבא, כנראה בסתיו הקרוב.

גורם בכיר בהסתדרות הכללית אמר היום (ג') ל"גלובס" כי "ניתן לבנות עסקת חבילה שתצעיד את המשק קדימה וזאת בתנאי שכל הצדדים יגלו אחריות ויצירתיות כדי לאפשר זאת".

לדברי הגורם, "כרגע אין טעם לקדם מהלך מול משרד האוצר בגלל הבחירות שצפויות בחודש הבא, אך להנהגה הבאה של המשרד אנחנו נגיע ביחד, עם עמדה ברורה וחד-משמעית. גם את העלאת שכר המינימום במשק אפשרנו לאחר שהגענו לסיכומים עם המעסיקים, ורק לאחר מכן המדינה נרתמה אליו".

כמה כסף צריך כדי להזדקן בכבוד
 כמה כסף צריך כדי להזדקן בכבוד

"תזכיר החוק הממשלתי קיצוני"

בר-דוד וברוש כבר תיאמו ביניהם התנגדות משותפת לתזכיר החוק להעלאת גיל הפרישה לנשים שהאוצר פרסם בחודש שעבר. התזכיר, שפורסם במטרה להביא לדחיית קיצוץ מתוכנן בגמלאות המבוטחים בקרנות הפנסיה שבהסדר, כולל העלאה הדרגתית של גיל הפרישה לנשים מ-62 ל-65 על פני תקופה של 11 שנה ולאחר מכן הצמדתו לתוחלת החיים במטרה להשוות אותו לגיל הפרישה לגברים.
"עיון בתזכיר החוק מגלה כי הוא מגלם עמדה קיצונית במיוחד, אשר אף הולכת מרחק רב מהמלצות הוועדה הציבורית", כתבו השניים במכתב לשר האוצר משה כחלון, והוסיפו כי הם "מתנגדים לעצם קידומו של מהלך חד-צדדי של חקיקה בסוגיה כבדת משקל זו, שהיא בליבת יחסי העבודה במשק".

במסגרת המכתב הבהירו ברוש ובר-דוד לכחלון את עמדתם שלפיה הפתרון לסוגיית העלאת גיל הפרישה לנשים צריך כרוך בעסקת חבילה שתקיף את "קצבאות הזקנה, גיל הפרישה והפנסיה בישראל".

ברוש אמר היום כי אכן הוא ובר-דוד שוחחו באחרונה על הקמת שולחן עגול שיתאם את מהלכי העובדים והמעסיקים מול משרד האוצר - אך הדברים טרם סוכמו: "דיברתי עם בר-דוד על הנושא אבל עוד לא סיכמנו כלום וזאת ביצה שעוד לא נולדה. סיכמנו שזה רעיון נכון וחשוב, בייחוד על רקע המצב הנוכחי של המשק והעומס התקציבי הגדול. אני ובר-דוד מדברים כל הזמן ומעלים תמיד כל מיני רעיונות", אמר.

משרד האוצר: לא נסכים אוטומטית

גם במשרד האוצר ממתינים לכינונה של ממשלה חדשה ומינוי שר אוצר חדש לפני שיפתחו במו"מ על הסכם מסגרת חדש לשירות הציבורי וידונו בסוגיות מרכזיות שנוגעות לגיל הפרישה לנשים ולקצבאות הזקנה. את האפשרות שההסתדרות תציע לאוצר במסגרת המו"מ לוותר חלקית על תוספת שכר לטובת הגדלת קצבאות הזקנה הגדירו באוצר "רעיון יצירתי ומעניין" אך הדגישו כי הצעות לגבי ויתור על תוספות שכר יכולות לבוא רק לאחר שיוחלט האם בכלל יינתנו תוספות כאלה, במסגרת ההסכם החדש.

באוצר אמרו ל"גלובס" כי "גם אם ההסתדרות תבוא עם הצעה מוסכמת עם המעסיקים להעלאת קצבאות הזקנה, זה לא אומר שהאוצר יסכים לה אוטומטית. ישנם גם שיקולי מדיניות: האם,למשל נכון להעלות את כל קצבאות הזקנה באופן שוויוני או אולי באופן דיפרנציאלי. בנוסף גם לממשלה ולאוצר יש רצון לראות תועלות מהסכם שכר חדש, למשל בהתייעלות השירות הציבורי. הגדלת קצבאות הזקנה היא לא בהכרח תועלת כזו".

ההסכם הנוכחי שנחתם ב-2016 מתייחס לשנים 2013 עד 2018 ובמסגרתו סוכם על תוספת שכר של 7.5% במצטבר, על-פני חמש שנות ההסכם בחמש פעימות של 1.5%. במסגרת ההסכם הסכים שר האוצר משה כחלון להגדיל את השיעור הכולל של התוספת בתמורה להסכמת ההסתדרות לכך שעד 50% מהתוספת תשולם באופן שוויוני בשקלים לעובדים. מאוחר יותר הסכים כחלון להגדיל את תוספת השכר ל-7.9% בתמורה להסכמת יו"ר ההסתדרות הקודם אבי ניסנקורן לדחות חלק מהפעימות.

גם יוזמת חידוש השולחן העגול מעוררת באוצר ספקנות: גורמים באוצר ציינו כי הכלי של שולחן עגול שהפעילו בעבר עופר עיני ושרגא ברוש לא הביא הישגים לאף צד לשולחן מלבד להסתדרות.

בעת השולחן העגול הקודם סוכם על קיצוץ חד-פעמי של 50% בתוספת דמי ההבראה של עובדי המגזר הציבורי והגדלה זמנית של הפרשות המעסיקים לביטוח הלאומי - תמורת חבילת חוקים ששיפרה את זכויות העובדים המאורגנים בנושאים כמו הטלת חובת מו"מ על המעסיקים עם התארגנות ראשונית של עובדים, וסנקציות על מעסיקים שפגעו בהתארגנות, הלינו שכר ולא קיימו צווי הרחבה.

לעומת עמדת האוצר, בכירים בהסתדרות ובהתאחדות התעשיינים אומרים כי המהלך המשותף של ברוש ושל עיני להנעת מדיניות אקטיבית סייעה למשק הישראלי בזמן המשבר הכלכלי העולמי של 2008, תוך הגדלת ביטחון הציבור ביציבות חסכונותיו וחיזוק של מנועי צמיחה ותעסוקה במשק. אותם גורמים הזכירו כי גם אז משרד האוצר הביע התנגדות נחרצת לשולחן העגול, מחשש לדריסת רגל במרחב קביעת סדרי העדיפויות בתקציב המדינה - שבו לאוצר יש בלעדיות כמעט מוחלטת.

תוכנית ברוש להעלאת קצבאות הזקנה גוועה

זאת לא הפעם הראשונה שהתאחדות התעשיינים ויו"ר נשיאות הארגונים העסקיים, ברוש מנסה לקדם תוכנית שבמרכזה העלאת קצבאות הזקנה: בנובמבר 2017 הוא הציג את התוכנית "מזדקנים בכבוד" שבמסגרתה המעסיקים יעבירו מדי שנה 1.5 מיליארד שקל לקופת המוסד לביטוח לאומי, לאחר שיגדילו ב-0.36% את ההפרשות לעובדיהם לביטוח הלאומי.

את התוכנית גיבשה ועדה של פרופסורים בראשות הפרופ' איתן ששינסקי, והיו חברים בה בין השאר פרופ' עודד שריג מהמרכז הבינתחומי ופרופ' אפרים צדקה מאוניברסיטת תל אביב.

כיום מקבלים קשישים בישראל קצבת זקנה בגובה של 1,531 שקל ליחיד ו-2,301 שקל לזוג, סכומים שברוש הגדיר כשהציג את התוכנית לפני כמעט שנתיים - מבזים. חברי הוועדה שבחנו את הנושא עבור התאחדות התעשיינים ונשיאות הארגונים העסקיים קבעו כי הסכום שיידרש למחיה בכבוד בישראל נאמד ב-7,780 שקל לזוג ו-4,668 שקל ליחיד.

ועדת הפרופסורים חישבה ומצאה כי סך המקורות הנוספים שיידרשו למה שהגדירה קיום בכבוד של כ-200 אלף קשישים בישראל נאמד בסכום של כ-3 מיליארד שקל בממוצע בשנה. על-פי המתווה שהציג ברוש, המעסיקים יקצו מחצית מסכום זה, ואילו משרד האוצר ישלים את המחצית השנייה.

באוצר לא התלהבו מתוכנית ברוש וועדת הפרופסורים - והיא גוועה.

בכירים באוצר הגיבו אז ואמרו כי התוכנית לא הוצגה כלל לשר או למנכ"ל המשרד והם דחו את הטענה שלפיה משרד האוצר "תוקע" את קידומה: "כיצד אפשר 'לתקוע' תוכנית שאנחנו בכלל לא מכירים - חוץ מכמה כותרות שהיו בעיתונים?", תהה גורם בכיר: "אי אפשר לגבש תוכנית, לעשות מסיבת עיתונאים ואחר כך לצפות שמשרד האוצר יהיה חלק ממנה. זה לא יכול לעבוד כך".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988