גיורא איילנד: הגידול בהסכם הסיוע הביטחוני של ארה"ב פוגע בתעשיות הקטנות והבינוניות

במסגרת ההסכם בוטלה היכולת של ישראל להמיר כ-25% מכספי הסיוע מדולר לשקל • האלוף במיל' איילנד כתב את הדברים בחוות-דעת שחיבר בהזמנת פורום חברות המייצרות רכיבים לתעופה • חוות-הדעת מציעה ליצור "אפליה מתקנת" לספקים זרים שיבצעו עסקאות רכש עם חברות קטנות

האלוף (במיל') גיורא איילנד / צילום: תמר מצפי, גלובס
האלוף (במיל') גיורא איילנד / צילום: תמר מצפי, גלובס

האלוף (במיל’) גיורא איילנד מזהיר כי הגידול בהיקף הסיוע הביטחוני האמריקאי לישראל, שנחתם ב-2016, "אופטי בלבד", ושהוא מרע את מצבן של התעשיות הביטחוניות הקטנות והבינוניות. בחוות-דעת שחיבר בהזמנת פורום של חברות העלולות להיפגע מתנאי הסכם הסיוע האמריקאי, איילנד קובע כי "לכאורה מדובר בהסכם טוב, שכן הסכום הכולל שלו הוא 38 מיליארד דולר, ממוצע של 3.8 מיליארד דולר לשנה, אך בפועל מדובר בהסכם בעייתי".

חוות-הדעת היא חלק ממהלך של התעשיינים הקטנים והבינוניים לשיפור מעמדן במסגרת הסכם הסיוע. מהלך זה מנוהל בין השאר על רקע שלוש עסקאות ענק שמשרד הביטחון מקדם עם האמריקאים והחברות רוצות לקבל נתח מהן. מדובר בעסקאות לרכש של טייסת מטוסי קרב חדשה, מטוסים לתדלוק אווירי ומסוקי סער. החלטות בנושא צפויות להתקבל עם כינון הממשלה הבאה.

פורום החברות שאיילנד מלווה ומספק להן שירותי ייעוץ מייצרות מכלולים ורכיבים תעופתיים: וויפרו גבעון מקריית ביאליק; בז מכלולים ומוקד מכשירים מדויקים שפועלות מאזור התעשייה בר לב; פדקו ישראל מפארק התעשייה שבעמק חפר; כבירן מקיבוץ כברי; כנפית ממגדל העמק ואפ.בי.אמ חומרים מרוכבים מקריית גת. שבע החברות מעסיקות יותר מאלף עובדים ומספקות תעסוקה לכאלף נוספים.

את הפורום ייסד סמנכ"ל וויפרו גבעון, גוני לצטר, במטרה להוביל להבנות עם התעשיות האמריקאיות לקראת השינויים הצפויים בהסכם הסיוע ובמרכזם ביטול היכולת של ישראל להמיר בכל שנה כ-25% מכספי הסיוע מדולר לשקל. עם ביטול המרות אלה, התקציב השקלי של משרד הביטחון לרכש מחברות בישראל יצטמצם משמעותית והוא יוכל למצות את כספי הסיוע רק בחברות שרשומות בארה"ב.

שינויים אלה מעוררים דאגה רבה בעוד מאות חברות ברחבי הארץ, שרבות מהן מתקיימות בזכות הזמנות ממשרד הביטחון או מהתקשרויות עם חברות גדולות כקבלניות משנה. ניתוח שעשה בעבר משרד הביטחון קבע כי השינוי בהסכם עלול לפגוע בכ-600 חברות, לסכן מקומות עבודה של כ-20 אלף עובדים ולגרום למשק אובדן הכנסות של 7 מיליארד שקל במונחי תוצר.

"אילוצים לרכוש מוצרים יקרים יותר"

לפי חוות-הדעת, הסיוע האמריקאי מורכב מ-3.3 מיליארד דולר לשנה וכולל "מתנה" של 5 מיליארד דולר שמשרד ההגנה מעניק לישראל, בין השאר למימון תוכניות פיתוח והצטיידות במערכות להגנה אווירית: טילי חץ, שרביט קסמים וכיפת ברזל.

"מרכיב ה’מתנה’ בהסכמים הנפרדים היה גדול ומשמעותי באופן יחסי, שכן האמריקאים מימנו בפועל חלק ניכר מפיתוח טכנולוגי ישראלי ייחודי", נכתב בחוות-הדעת: "הסדר מיוחד זה מתבטל, ומעתה כל הסכום, 33 מיליארד דולר פלוס 5 מיליארד דולר, ייחשב כסיוע החוץ הרגיל, דבר שיחייב כמובן רכש בארה"ב. מבחינת ישראל עדיף היה ההסדר הקודם, שהפריד בין סיוע חוץ לרכש בארה"ב ובין מיליארדים שמשקיע משרד ההגנה בפרויקטים טכנולוגיים ישראליים".

בהמשך איילנד מזהיר כי הביטול המדורג של יכולת ההמרה מדולר לשקל "יוביל לפגיעה משמעותית עד דרמטית בפעילות המקומית של התעשייה הביטחונית הישראלית", ובנוסף, ישחק את כושר הקנייה האמיתי של ישראל בשוק האמריקאי, שנמוך בכ-25% לעומת כושר הקנייה בדולר מומר המשמש לרכש בשוק הישראלי.

לפי איילנד, "הרכש בארה"ב הוא אמנם מבורך, שכן הכסף ניתן במתנה, אך יחד עם זאת הדבר יוצר אילוצים וצורך לרכוש מוצרים יקרים או מוצרים שיש טובים מהם בישראל או באירופה".

החברות הגדולות מגדילות את הפער

לדעת איילנד, דווקא בתעשיות הביטחוניות הגדולות, אלביט מערכות, רפאל והתעשייה האווירית, הפגיעה תהיה שולית, כי הן ממילא מייצאות את רוב המוצרים שלהן ומקיימות קשרים הדוקים עם ענקיות הנשק האמריקאיות. יותר מכך, חברות אלה מרוויחות גם מכך שמשרד הביטחון מתנה לעתים ביצוע עסקאות עם ספקים זרים בקיום רכש גומלין שלהם בישראל.

על רקע פערי המעמד בין החברות הגדולות לחברות הקטנות והבינוניות איילנד מציע מנגנון חדש שייטיב עם התעשיות הקטנות והבינוניות, כך שבכל עסקה עתידית שכוללת רכש גומלין - משרד הביטחון יחייב את הספקית הזרה לייעד לפחות 25% מגובה העסקה לרכישות מחברות ישראליות עם מחזור שנתי של עד חצי מיליארד שקל.

בנוסף, איילנד מציע להעמיד לחברות הזרות תמריץ לקיום רכש גומלין או שיתוף-פעולה עם חברות ביטחוניות קטנות - באופן שנתח הרכש או שיתוף-הפעולה שלהן בישראל יוכר כגדול יותר מהיקפו בפועל. איילנד מציין כי תמריץ כזה מיושם בהצלחה במדינות רבות בעולם.

גורם ביטחוני בכיר אמר ל"גלובס" כי "אין סיכוי שמשרד הביטחון ישנה את מדיניותו בנושא, שכן הסכם הסיוע עם האמריקאים חתום ואטום ואין חיה כזאת שמישהו כאן יכול לכפות על חברה אמריקאית רכש גומלין בזמן שאנחנו קונים ממנה באמצעות כסף אמריקאי. זה מחוץ לכללי המשחק".

לדברי הגורם, ועדה מקצועית בראשות מנכ"ל משרד הכלכלה, שי רינסקי, צפויה להגיש את המלצותיה בנוגע לכלי הסיוע שיוצעו לתעשיות שעשויות להיפגע בעשור הקרוב.

במשרד הביטחון יכולים להציע רק אמפתיה / פרשנות

לפחות פורמלית, ישראל לא יכולה לחייב חברות אמריקאיות שמספקות לה ציוד ואמצעי לחימה ב-38 מיליארד דולר בעשור, על חשבון משלם המסים האמריקאי, לקיים אצלה רכש גומלין; כשמקבלים סוס במתנה אי אפשר לדקדק ולבדוק לו את השיניים.

המצוקה שאיתה יתמודדו בשנים הקרובות התעשיות הביטחוניות הקטנות והבינוניות נוכח הביטול המדורג ביכולת ההמרה של חלק מכספי הסיוע הביטחוני מדולר לשקל - תהיה אמיתית וקשה. רוב החברות הקטנות והבינוניות אינן יכולות, כמו החברות הגדולות, לנקוט צעדים שיקלו עליהן את ההתמודדות עם השינויים בהסכם הסיוע - למשל לפתוח חברות בנות בארה"ב ולחתום על הסכמי שיתוף-פעולה עם תעשיות אמריקאיות.

קריאות השותפים בפורום תעשיות המכלולים והרכיבים התעופתיים לשינוי מדיניות משרד הביטחון, כך שיחייב חברות אמריקאיות שמוכרות לישראל נשק להתקשר איתן ישירות ולרכוש מהן עבודות או מוצרים - זוכות לקשב רב בקריה.

עם זאת, חוץ מאמפתיה הגורמים המקצועיים במינהל הרכש לא יכולים להבטיח להם דבר: כל שינוי באופן התנהלותה של מערכת הביטחון בבואה לשאת ולתת עם חברות אמריקאיות בהתבסס על כספי הסיוע טעון בשינוי מדיניות הרכש - ושינוי כזה לא עומד על הפרק. גם אם ביום מן הימים מישהו ירצה לנקוט מהלכים מעשיים לקראת שינוי כזה - גם לאמריקאים יש צד בסיפור.

אחרי שסוף סוף תוקם כאן ממשלה, אולי בסתיו הקרוב, מערכת הביטחון תידרש להתכנס לאחת ההחלטות הדרמטיות שלה בשנים האחרונות, לקראת צבר עסקאות בהיקף כולל של יותר מ-10 מיליארד דולר לרכש של מטוסים ומסוקים חדשים.

בינתיים, התעשיות הקטנות והבינוניות שמות את יהבן על התחרות בין הספקים האמריקאים שרוצים למכור את מרכולתם לצה"ל ובמרכזם החברות לוקהיד מרטין ובואינג. כל אחת מהן מציעה לישראל "עסקת חבילה" אטרקטיבית שכל אחת כוללת מטוסי תדלוק, קרב ומסוקי תובלה לשימוש חיל האוויר. בתעשיות הקטנות מקווים שבשם התחרות בין שתי הענקיות, אלה יהיו נכונות להתחייב על רכש גומלין או שיתופי-פעולה תעשייתיים עם חברות מקומיות שאינן תע"א, אלביט ורפאל.

גם משרד הביטחון מנסה להדק את הקשר שבין התעשיות הקטנות בארץ לענקיות האמריקאיות בניסיון לייצר עבורן הזדמנויות עסקיות ולשפר את תנאי התחרות שלהן במכרזים לקבלני המשנה. אלא שגם במשרד הביטחון מודים שבהיעדר היכולת לקבוע מדיניות חדשה שתיטיב עם החברות הקטנות והבינוניות - כל התקשרות בין חברה ישראלית קטנה לחברה אמריקאית ענקית תהיה על בסיס של כדאיות עסקית בלבד.