אכלו לאט, למדו מהר!

אומרים שלאכול לאט זה בריא יותר. ללמוד לאט זה לאו דווקא כך. בכל הנוגע לסוגיות הליבה של התנהלות משק האנרגיה, המים, התחבורה, המרחב הבנוי, המזון והשטחים הפתוחים, תהליך הלמידה בישראל איטי מדי ומועט מדי. בעוד כמה שנים לא נבין איך אפשרנו למפעלים מסוכנים להיות כה קרובים לאוכלוסייה אזרחית, להפקעת החופים מידינו האזרחים, להיעלמות פלא העולם של ים המלח, לתלות הבלעדית ברכב הפרטי ושפיכת ביוב על בסיס קבוע למי הים. איך דורות של פוליטיקאים התחמקו מאחריות ציבורית לכשלי המשק העצומים בנושאים אקוטיים כלכליים-חברתיים-סביבתיים.

הדור הצעיר של היום יהפוך לכוח האלקטורלי של מחר, והוא כבר היום בא אל הדור הנוכחי בטענות על השבר העמוק שיצר. והוא ידרוש שינויים מהותיים בהתנהלות המדינה כחלק אינטגראלי מחיי היום-יום ללא קשר לימין ושמאל.

הנה קצת עובדות ומספרים על הבוץ העתידי שלנו, אם נמשיך ב"עסקים כרגיל": אנו צפויים לעמוד בפקקים בממוצע יומי של שעה וחצי במקום 40 הדקות כיום, עם הכפלת כמות רכבים לכדי 6 מיליון. צריכת החשמל הלאומית תגדל פי 2.5, הביקוש לאנרגיה יגבר ב-50%, ומקורותיה ידלדלו, ללא השקעה מספקת באנרגיות מתחדשות ותימשך תמותת אנשים מזיהום אוויר. אוכלוסיית המדינה תכפיל עצמה עד שנת 2050 לכדי 15.6 מיליון נפשות. הביקוש למזון יגדל ב-30%, ההדברה והתיעוש במזון יגברו, כמו גם אי-הביטחון התזונתי, והמזון יתייקר. צפויה במקביל עלייה של 40% בביקוש למים.

ייווצר מחסור בקרקע שלא יאפשר את בניית כל יחידות הדיור הנדרשות לאוכלוסייה הגדלה, והיחידות שכן ייבנו יכרסמו בכמות השטחים הפתוחים בישראל, שבמילא מצומצמים, ומשמעותיים כמקומות בילוי וכבתי גידול אקולוגיים. שטח החוף שיש לנו בממוצע כיום, של ס"מ וחצי לנפש, יקטן עוד יותר ונמשיך במגמת הצטופפות. כמות הפסולת לנפש תגדל ב-20%, תהיה הכפלה בצריכת הפלסטיק, עד שכמות הפלסטיק בים תגבר על כמות הדגים שבו והשטחים הפתוחים יתמלאו ביותר לכלוך, פלסטיק וזיהום. הקיץ צפוי להתארך ב-49%, והחורף להתקצר ב-56%, תוך התגברות מקרי חום וקור קיצוניים. ההשפעה תהיה לא רק על חשבון החשמל שלנו אלא על התנהלות המשק הכוללת ואורך החיים האישי במרחב הציבורי החיצוני. ולבסוף, התגברות הפערים החברתיים ותופעת הפליטות וההגירה, שתשפיע על אי-יציבות מקומית ואזורית גאופוליטית.

עכשיו תסבירו לי אתם, איך ישראל יכולה להרשות לעצמה שלא להתייחס לסוגיות הקיימות ולהיות זחוחה ואפתית כלפיהן?

כיום אין דיון פוליטי אמיתי, סביב סוגיות הליבה הללו, הידועות גם בשם: קיימות ואיכות סביבה. בשיח העולמי קיימת מזמן ההבנה שסוגיות אלה משפיעות על חוסן לאומי, כלכלי, חברתי, כולל על איכות ורווחת החיים של האזרחים. בעולם קיימות מפלגות ומועמדים ייעודיים שזו האג'נדה המרכזית שלהם. לדוגמה: באיסלנד, גרמניה, בריטניה, קנדה, אוסטרליה, שבדיה, ניו זילנד, בלגיה, הולנד, פינלנד, שווייץ, מקסיקו, ברזיל, בוליביה, ג'מייקה, וקולומביה. כיום ביותר מ-25 מדינות אירופאיות קיימים מועמדים שנושאים שיח זה, ואף בארה"ב, שבראשה נשיא שמתכחש למשבר האקלים, קיימים מועמדים מובילים בעלי אג'נדה בנושאים אלה. קיים גל עולמי של התמודדויות מבוססות אג'נדות אלה. אצלנו קיימת מפלגה ירוקה אחת ועוד כמה מועמדים בודדים ממותגים. מעבר לכך מרבית המפלגות הגדולות כמעט ולא פורשות מצעים מהותיים בנושאים אלה.

מצע מפלגתי זה שאנו בוחרים, על שום מה? על שום השאיפה האנושית הבסיסית של כולנו לחיות במקום איכותי, בריא, שטוב לחיות בו. בספטמבר, כשתיעלמו מאחורי הפרגוד, דעו שעתידנו יכול באמת להיות בידיים שלנו. בבחירה במפלגה שדורשות מדיניות ברורה בנושאים האלה אתם לא דואגים לאף אחד למעט עצמכם. לא מדובר בהצבעה אידאולוגית או מצפונית. מה שכן, כל עוד ימשיך מעגל ההרס בו המפלגות לא מדברות על זה במצעים, והבוחרים לא דורשים את זה - שלא נתפלא שאיכות חיינו תלך ותרד.

הכותבת היא מנכ"לית וממייסדי The Natural Step ישראל וממייסדי המועצה הישראלית לבנייה ירוקה