יותר גרוע מצ'רנוביל: "האמזונס הוא אסון גלובלי בסדר גודל שאנחנו לא מכירים"

המומחים מוטרדים משריפות הענק באמזונס ומספקים תחזיות קודרות • היער עדיין בוער אחרי שלושה שבועות, ו"הריאות של כדור הארץ" סופגות מכה אנושה • כל מה שצריך לדעת על אחד מאסונות האקלים המסוכנים ביותר בהיסטוריה

loading

השריפה
יער בגודל של גרמניה וצרפת

יער האמזונס בוער כבר יותר משלושה שבועות. האש עצומה, העשן הסמיך הגיע עד סאו פאולו, ותמונות מציגות את שמי אחר הצהריים בעיר כשהם צבועים בגוון שחור, והשמש מוסתרת על ידי אפר וחושך. המכון הלאומי לחקר החלל בברזיל מדווח על עלייה חדה במספר השריפות במדינה מאז ראשית 2019, כאשר מרביתן נרשמו באזור האמזונס, שם יש עלייה של יותר מ-80% בכריתת יערות לטובת פעילות חקלאית מסחרית, שעיקרה גידול בקר למאכל אדם ומזון עבורו. לפי הערכות, רוב השריפות שמתחוללות באמזונס הן תוצאה של הצתות חקלאיות שיצאו מכלל שליטה. 

מתקרבים לנקודת האל-חזור: איך ייראה העולם ללא האמזונס?

מתוך אסון יערות האמזונס / צילום: Victor Moriyama/Greenpeace
 מתוך אסון יערות האמזונס / צילום: Victor Moriyama/Greenpeace

האמזונס משתרע על פני 5,500,000 קמ"ר - שטחן של גרמניה וצרפת יחדיו. הוא מכונה "הריאות של כדור הארץ", מייצר 20% מהחמצן בעולם, מכיל 20% מאספקת המים המתוקים וסופח עד 140 מיליארד טון פחמן מהאטמוספירה, ובכך מאט את קצב ההתחממות הגלובלית. אחד מכל 10 יצורים חיים על פני כדור הארץ - מתגורר באמזונס. יגוארים, קופים, דו-חיים, חרקים, ציפורים וגם, כנראה, מינים שהאדם עדיין לא גילה. באזור יש יותר מ-40 אלף סוגי צמחים. 25% מכלל הצמחים המשמשים היום את תעשיית התרופות - מקורם באמזונס. מעדנים מעריכים כי פחות מ-1% מצמחי האמזונס קוטלגו ונבדקו עבור תכונות רפואיות.

בירוא יערות
שטח שגדול יותר ממדינת ישראל

האמזונס סובל מזה שנים מבירוא יערות - פינוי שטחי יער למען מטרות עסקיות. לפי הערכות מדענים והפורום הכלכלי העולמי, באם יפונו 20%-25% משטחו, האיזון האקולוגי יופר ונגיע לנקודת האל חזור, ממנה לא יוכל היער להשתקם עוד. כך הוא יחל לגווע מעצמו ויפסיק לספוג את הפחמן הדו חמצני שאנחנו מייצרים. אותם עצים שייכרתו או יישרפו, יהפכו לעד 140 מיליארד טון של גזי חממה - פי חמישה מפליטת גזי החממה השנתית כיום.

מתוך אסון יערות האמזונס / צילום: Victor Moriyama/Greenpeace
 מתוך אסון יערות האמזונס / צילום: Victor Moriyama/Greenpeace

"השיא בבירוא יערות באמזונס היה ב-2004, אז כרתו כ-28 אלף קמ"ר בכל שנה - יותר משטחה של ישראל. מאז, זה ירד בצורה דרמטית בשל מאמצים לשימור היער. ב-2014 הגיעו למינימום של כ-5,000 קמ״ר והתקווה הייתה שמשם רק נרד, אבל לאחרונה חל היפוך והשנה הייתה התפרצות של בירוא היער", מסביר פרופ' דן יקיר, חתן פרס ישראל מהמחלקה למדעי כדור הארץ וכוכבי הלכת במכון ויצמן למדע. "אם נגיע לנקודת האל חזור, זה יהפוך לתהליך בלתי אפשרי לעצירה גם ללא כריתת יערות. אנחנו בשלב מסוכן כי כבר ביראו למעלה מ-17% מהיער".

למה גורמת החקלאות בשטח היער?
"יש חקלאים שמבראים אזורים למשך כשלוש שנים, הורסים את האדמה על ידי עיבוד שלה וממשיכים הלאה כי האדמות הופכות לא פוריות. האזורים הקטנים יכולים להשתקם בקלות יחסית מפני שהעצים שסביבם בשטח הבריא מפיצים זרעים לכיוונם, ובעלי החיים מסייעים בשיקום. לחדש יער קדום כמו האמזונס יכול לקחת 200 שנה. וכשמדובר בבירוא שטחים גדולים למרעה בקר, אז גם אם עוזבים את השטחים - השיקום שלהם קשה בהרבה. אם האזור יהפוך לסוואנה, זה יהיה מצב חדש שיוביל להתחממות גלובלית, שינוי במשטר הגשמים בעולם ופגיעה בחקלאות. אנחנו פולטים כיום יותר מ-10 מיליארד טונות של פחמן. אם האמזונס לא יהיה, יחוסל מנוע שקולט כמות אדירה של פחמן. המנוע עצמו, היער, יתפרק וישחרר כמויות אדירות של פחמן לאטמוספרה".

מתוך אסון יערות האמזונס / צילום: Victor Moriyama/Greenpeace
 מתוך אסון יערות האמזונס / צילום: Victor Moriyama/Greenpeace

הזיהום
"זה קצת כמו כדור בראש"

"מה שנעשה בברזיל זו השתוללות מטורפת של בירוא יערות ושריפות בסדר גודל עצום. אלו מוקדי הצתה שבערו ללא הפרעה, ואין עדיין דרך להעריך את הנזק ואת כמות השטח שנפגע. אי אפשר יהיה לשתול מחדש את היערות הללו אם הם יוכחדו, וזו תהיה בכייה לדורות", אומר פרופ ' יואב יאיר , דיקן בית ספר לקיימות במרכז הבינתחומי, "אם נסלק את העצים - לא יהיה את הגשם שהם מייצרים, גם על האדמה החקלאית שפינה האדם עבור עצמו. זה קצת כמו כדור בראש".

מה המשמעות של העשן הרב המתפשט מאזור השריפות?
"תערובת הפיח והעשן נישאת ברוחות השמים גם מעבר לדרום אמריקה, והיא מסוכנת. זיהום אוויר מעשן גורם למחלות נשימה, אלרגיות קשות ופגיעה בבריאות. אנשים צריכים ללכת עם מסיכות כי החלקיקים נכנסים למערכת הגוף והנשימה. זה אסון סביבתי בסדר גודל דומה להדלקת בארות הנפט שביצע סדאם חוסיין בכווית במלחמת המפרץ. החלקיקים חדרו לעננים וכתוצאה מכך מצאו שלג שחור שצנח בהימלאיה".

היה אי אפעם אסון סביבתי כה גדול?
"אני לא זוכר משהו כזה. רוב האסונות היו מקומיים והצליחו להכיל אותם".

מה לגבי אסון צ'רנוביל?
"אם לא יכבו את השריפות ויפסיקו את בירוא היערות, זה יהיה אסון גרוע יותר מצ'רנוביל. צ'רנוביל היה אסון סביבתי שהוכל מהר. פינו את האוכלוסייה, ומנעו את התפשטות הדליפה בצורה קיצונית, גם אם חלק מהחומר הרדיואקטיבי נישא באוויר והגיע למקומות רבים בעולם. זה אסון שהייתה יכולה להיות לו השפעה גלובלית חריפה, אבל היא נעצרה. האמזונס הוא אסון גלובלי בסדר גודל שאנחנו לא מכירים, מפני שהוא מתפשט מעבר לברזיל והשפעותיו לא תהיינה רק לעוד זמן קצר בשטח האמזונס. זה משנה את כל הרכב האטמוספירה ותומך בהתחממות הגלובלית".

מפת נס"א חושפת את מימדי האסון שביערות האמזונס / צילום: NASA/JPL-Caltech
 מפת נס"א חושפת את מימדי האסון שביערות האמזונס / צילום: NASA/JPL-Caltech

הכלכלה
31 מיליון בני אדם יאבדו את עבודתם

סביב האמזונס ובשטחו חיים 31 מיליון איש שמתפרנסים ממנו. הוא גובל בשטחן של תשע מדינות מתפתחות שכולן מבראות אותו לצרכים כלכליים. עד כה, כ-17%-20% משטחו נכרת עבור מטרות עסקיות, בעיקר עבור גידול בקר למאכל אדם. נשיא ברזיל, ז'איר בולסונארו, שנכנס לתפקידו בתחילת 2019, מעדיף באופן מוצהר פעילות עסקית על פני שימור היער ומתיר בירוא של שטחים נרחבים.

לפי משרד הכלכלה הישראלי, ברזיל היא יצואנית החקלאות השלישית בגודלה בעולם. החקלאות הברזילאית אחראית על 20% מהתמ"ג ו-40% מהיצו. התעשיות באזור האמזונס, בהן חקלאות ותיירות, עלולות לקרוס אם נאבד את היער. לפי צוות חוקרים שמונה על ידי האו"ם בשיתוף מוזיאון הטבע בלונדון והאיגוד הבינלאומי לשימור הטבע, גובה ההפסדים על האובדן הביולוגי בשטח היער יעמוד על 4.5 טריליון דולר בשנה. לדוגמה, השווי הכלכלי של ענף התרופות והרפואה זה בלבד מהיער, מוערך ב-3.4 מיליארד דולר.

מחקר של הבנק העולמי מעריך כי שימור האמזונס וביסוס רווח כלכלי מתעשיות מקיימות בשטחו כגון גידול אגוזים וגומי טבעי, שווה ערך ל-8.2 מיליארד דולר עבור הכלכלה המקומית, גבוה מהרווחים קצרי הטווח שגורפים העסקים המבראים את היער, שיחדלו מלהתקיים באם יכחד. הערך הכלכלי מגלם בתוכו גם את ספיגת גזי חממה, איזון האקלים באזור והשפעתם על הכלכלה המקומית. כריתת היער תפחית משמעותית את כמות הגשם, ותסב הפסדים בגובה 422 מיליון דולר בשנה לחקלאות.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא גלובלי ושוקי עולם?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988