מתקרבים לנקודת האל-חזור: איך ייראה העולם ללא האמזונס?

שריפות הענק באמזונס מתקרבות לנקודת האל-חזור שאחריה לא תהיה אפשרות להציל את היער • איך ייראה העולם ללא הריאות של העולם? מי הים יעלו, עשרות מיליוני בני אדם ייאלצו לעזוב את בתיהם, והזיהום ישתולל

loading

מה יקרה אם נגיע לנקודת האל-חזור ויער האמזונס ייעלם? תרכובת האטמוספירה תשתנה ויתוסף אליה CO 2, שיתמוסס במימיי האוקיינוסים ויהפוך אותם לחומציים יותר. עקב כך, האלמוגים יגוועו, וכך גם מיקרואורגניזמים דוגמת הפלנקטון, שמשמש מזון לחיות הים. האיזון הימי יופר, והדגה תעמוד בסכנת חיים.

כשבאמזונס לא יהיו עצים, דבר לא יחזיק את האדמה. הגשם שישטוף אותה ייצר שחיקה של הקרקע, שתהפוך ללא פוריה. אל דלתת האמזונס תיסחף כמות רבה של חול, שעלולה להגדיל את שטח היבשה על חשבון האוקיינוס.

צמחי היער משחררים לאטמוספירה אדי מים רבים - בתהליך שנקרא דיות - שהופכים לעננים אשר מייצרים גשם. לפי הערכות 10%-15% מכל אדי המים באטמוספירה, מיוצרים על-ידי הצמחים. עץ אלון אחד יכול לייצר 15 אלף ליטרים של אדי מים בשנה והאמזונס, היער הגדול בעולם, מייצר את הכמות הגדולה ביותר ומחזיק את עצמו בחיים.

אם כמות הצמחים תופחת, תהליך הדיות ייפגע, הגשם באזור יופחת, הלחות תרד, הטמפרטורה תעלה, והאזור יהפוך מדברי. היער יוחלף באדמה מצולקת וחרוכה.

יותר גרוע מצ'רנוביל: "האמזונס הוא אסון גלובלי בסדר גודל שאנחנו לא מכירים"

השריפה באמזונס /  צילום:  גרינפיס Victor Moriyama  גרינפיס
 השריפה באמזונס / צילום: גרינפיס Victor Moriyama גרינפיס

הנזק יגיע גם לארה"ב

האימפקט הגדול ביותר יהיה על האקלים המקומי והעולמי. בשנים האחרונות החלו יותר ויותר בצורות ועונות יבשות באזור האמזונס - חלקן בשל בירוא העצים. לפי חוקרים מפרינסטון, מצב זה עלול להשפיע על כל דרום אמריקה, צפון אמריקה וארה"ב - המשקעים יפחתו והבצורות ירבו.

"בירוא יערות הגשם יכול להעלות את הטמפרטורות בעולם בכ-0.7 מעלות צלזיוס. בהסכם פריז טיפסו על הקירות ורבו על עלייה של חצי מעלה, בין 1.5 ל-2 מעלות, שיכולה לפי הטענה לגרום למשבר אקלימי בלתי הפיך. גוויעתו של האמזונס לבדה יכולה לייצר חלק גדול מהעלייה הזאת", מסביר פרופ' דן יקיר, חתן פרס ישראל מהמחלקה למדעי כדור הארץ וכוכבי הלכת במכון ויצמן למדע.

הוא מוסיף כי "ההתחממות הגלובלית מובילה לעליית מפלס פני הים. התחממות מעבר ל-2 מעלות עשויה להוביל לעלייה של כמטר בגובה פני הים עד סוף המאה הזו. מתחת לגובה הזה חיים עשרות מיליונים של בני אדם שיצטרכו לעקור מבתיהם. אם אזורי גידול המזון יעברו, לדוגמה, מאירופה וארה"ב לאלסקה ולרוסיה, בשל שינויי הטמפרטורה, גם אז צפוי שמיליוני אנשים יאלצו לנדוד בעולם. אלו יהיו שינויים מרחיקי לכת שיהיה קשה להתמודד איתם ללא זעזועים קשים".

מה העולם צריך לעשות?

“צריך לעצור את השריפות שמשתוללות שם, לעזור לחידוש היער ולהפסיק את הבירוא. האירופאים צועקים געוואלד, אבל שוכחים שבאירופה ובארה"ב השמידו יערות בקנה מידה עצום במשך מאות שנים כאשר הידע על הקשר לאקלים לא היה קיים. הם צריכים היום לפצות על נזקי העבר ולעזור לברזילאים, לא רק לצעוק עליהם. שטחי החקלאות בברזיל הם כ-30% משטח המדינה. באירופה ובארה"ב הם 40%-60% בגלל שלא הפריעו לאבותיהם לכרות יערות.

“צריך לעזור לברזילאים לשכלל את החקלאות, כי היום היא לא מספיק אפקטיבית. צריך לזכור שחלק מהמוטיבציה של הברזילאים לבירוא היערות טמונה בצריכת הבשר, השמן והעץ בעולם. לצעוק עליהם לא לייצר בזמן שאנחנו דורשים עוד, זו חוכמה קטנה. הקטנת הצריכה שלנו תסייע רבות להקטנת המוטיבציה שלהם לבירוא יערות הגשם.

“האמזונס, כמו נכסים אקולוגיים אחרים, מציג שאלות עקרוניות. האם הוא ‘יער פרטי’ של הברזילאים, או אקוסיסטם הכרחי לעולם, שפגיעה בו תשפיע באופן משמעותי על כולנו. כמו שכולנו חולקים את האטמוספירה והמים ולא סביר שחלקנו נזהם אותם, כך לגבי האמזונס. קשה לשייך אותו למדינה אחת ולמשטר מקומי בלתי צפוי. מי שמשפיע על נכסים משותפים - לא יכול למנוע התערבות כי זה בשטח המדינה שלו".

פרופ‘ יואב יאיר, דיקן בית ספר לקיימות במרכז הבינתחומי, מתייחס לפעילות העולמית בנושא ואומר כי “עמנואל מקרון איים שה-7 G יפעלו בנושא. כשהנשיא ז‘איר בולסונארו הבין שכלכלת ברזיל עלולה להיפגע, הוא החל לעשות צעדים, גם אם צעק ברקע שמדובר בקולוניאליזם והמשיך להאשים בצורה הזויה את ארגוני הסביבה. צריך להכאיב איפה שכואב.

"אפשר להתנות את הסכם הסחר החופשי במשא ומתן של האיחוד עם המדינות הגובלות באמזונס. גם לתקשורת יש אחריות לא להרפות מהנושא הזה. ברגע שירגישו שהתקשורת עברה לדבר על כדורגל או על הריאליטי הבא, יחזרו לכרות יערות. אם לא נראה הקטנה דרמטית במספר השריפות, צריך להציף את זה ולדרוש מהברזילאים לעשות את העבודה".

מה יקרה אם נאבד את האמזונס?

“תחשבי שאת נושמת עם שתי ריאות בגוף אנושי בריא, ועכשיו מישהו תופס אותך, עושה לך ניתוח אכזרי ומוציא לך חצי ריאה ומבקש ממך להסתדר. זה דומה לתהליך האקולוגי שיקרה. הביוספרה תספוג פגיעה ותתקשה לשחרר חמצן".

מתוך אסון יערות האמזונס / צילום: Victor Moriyama/Greenpeace
 מתוך אסון יערות האמזונס / צילום: Victor Moriyama/Greenpeace

"האמזונס, כמו נכסים אקולוגיים אחרים, מציג שאלות עקרוניות חשובות. האם הוא 'יער פרטי' של הברזילאים, או אקוסיסטם הכרחית לעולם, שפגיעה בו תשפיע באופן משמעותי על כולנו. כמו שכולנו חולקים את האטמוספירה והמים ולא סביר שחלקנו נזהם אותם, כך לגבי האמזונס. קשה לשייך אותו למדינה אחת ולמשטר מקומי בלתי צפוי. מי שמשפיע על נכסים משותפים - לא יכול למנוע התערבות כלשהי כי זה בשטח המדינה שלו".

פרופ' יואב יאיר, דיקן בית ספר לקיימות במרכז הבינתחומי, מתייחס לפעילות העולמית בנושא ואומר כי "מקרון איים שה-7G יפעלו בנושא. כשהנשיא ז'איר שבולסונארו הבין שכלכלת ברזיל עלולה להיפגע, הוא החל לעשות צעדים, גם אם צעק ברקע שמדובר בקולוניאליזם והמשיך להאשים בצורה הזויה את ארגוני הסביבה. צריך להכאיב איפה שכואב. אפשר להתנות את הסכם הסחר החופשי במשא ומתן של האיחוד עם המדינות הגובלות באמזונס. וגם לתקשורת יש אחריות לא להרפות מהנושא הזה. ברגע שירגישו שהתקשורת עברה לדבר על כדורגל או על הריאליטי הבא, יחזרו לכרות יערות. אם לא נראה הקטנה דרמטית במספר השריפות, צריך להציף את זה ולדרוש מהברזילאים לעשות את העבודה".

מה יקרה אם נאבד את האמזונס?

"תחשבי שאת נושמת עם שתי ריאות בגוף אנושי בריא, ועכשיו מישהו תופס אותך, עושה לך ניתוח אכזרי ומוציא לך חצי ריאה ומבקש ממך להסתדר. זה דומה לתהליך האקולוגי שיקרה. הביוספרה תספוג פגיעה קשה ותתקשה לשחרר חמצן". 

ההרס לא עוצר

בוועידת האקלים של האו"ם בשנת 2010, חברי הפורום הבינלאומי למוצרי צריכה, הבטיחו לסיים את בירוא היערות עד שנת 2020, על-ידי מציאת חלופות מקיימות לגידול בקר, שמן דקלים, סויה להאכלת חיות המשק וסחורות מבוקשות אחרות. בתחילת שנת 2019 גרינפיס פנו ליותר מ-50 חברות החתומות על המסמך וביקשו מהן להציג את ההתקדמות שלהן להפסקת הרס היערות.

לפי גרינפיס, ממעט המידע שנחשף, מקור כל הסחורות של החברות עדיין מגיע מיצרנים וסוחרים המעורבים בהרס יערות הגשם, כשאף אחת מהחברות לא הציגה מאמץ משמעותי לסיים את הקשר עמם או לדרוש מהם לפעול באחריות. גרינפיס מאשימים את אותן חברות בכריתת 500 מיליון דונם של יערות במהלך אותו עשור.

מתוך אסון יערות האמזונס / צילום: Victor Moriyama/Greenpeace
 מתוך אסון יערות האמזונס / צילום: Victor Moriyama/Greenpeace

כך תצילו את יערות הגשם

צמצמו צריכת בשר. ובנוסף הקפידו לוודא שהמזון שאתם צורכים נסמך על שרשרת אספקה נקייה. השריפות הן תוצאה של בירוא יערות, לטובת הקמת משקים לגידול בקר לצריכת אדם ומזון עבורו. אוכלוסיית העולם צפויה להגיע ליותר מ-9 מיליארד בני אדם ב-2050, אך שטח כדור הארץ מצומצם וצריכת הבשר חייבת לרדת אם נרצה להפחית את פליטות הפחמן, לשמור על הקרקע ולהפסיק לברא את היערות. ישראל היא המדינה הרביעית בעולם בצריכת בשר, כשהממוצע לנפש עומד על 16.3 ק"ג בשר בשנה. אתגר 22 של עמותת אנימלס מציע התנסות של 22 יום בתזונה מהצומח בליווי תזונאית וקהילה תומכת. עד כה נרשמו להתנסות כ-300 אלף איש, מתוכם כ-51 אלף בישראל.

הפעילו לחץ על פוליטיקאים. ההתעוררות העולמית וההפגנות ברחבי העולם בשנה האחרונה הובילו להישג חסר תקדים של הירוקים, שהכפילו את כוחם (22%) בבחירות לפרלמנט האירופי. בנוסף ממשלות רבות בעולם מבצעות כעת צעדים כדי להילחם במשבר האקלים. מודעות ודחיפה ציבורית עשויה להוביל שינוי חסר תקדים.

תירמו לארגונים הנלחמים בבירוא יערות. בשנת 2008 הקימה ממשלת ברזיל את "קרן האמזונס", לה תרמו מדינות ברחבי העולם, והכסף הועבר לארגונים שדאגו לשימור היער. הנשיא בולסונארו הודיע לאחרונה כי כל הכסף שייתרם לקרן יעבור לחוואי הבקר והוביל לסגירת הקרן.

ישנן עמותות הפועלות כדי לנטוע עצים ולשקם שטחי יער, אחרות שמפעילות לחץ על ממשלות ומתעדות את הנעשה בשטח, וכן עמותות העוזרות לילידי היערות לשמר אותם או מלמדות חוואים כיצד לעבד את האדמה בצורה מקיימת.

בוועידת האקלים של האו"ם בשנת 2010, חברי הפורום הבינלאומי למוצרי צריכה, הבטיחו לסיים את בירוא היערות עד שנת 2020, על-ידי מציאת חלופות מקיימות לגידול בקר, שמן דקלים, סויה להאכלת חיותהמשק וסחורות מבוקשות אחרות. בתחילת שנת 2019 'גרינפיס' פנו ליותר מ-50 חברות החתומות על המסמך וביקשו מהן להציג אתההתקדמות שלהן להפסקת הרס היערות. לפי גרינפיס, ממעט המידע שנחשף, מקור כל הסחורות של החברות עדיין מגיע מיצרנים וסוחרים המעורבים בהרס יערות הגשם, כשאף אחת מהחברות לא הציגה מאמץ משמעותי לסיים את הקשר עמם או לדרוש מהם לפעול באחריות. גרינפיס מאשימים את אותן חברות בכריתת 500 מיליון דונם של יערות במהלך אותו עשור.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא גלובלי ושוקי עולם?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988