מחקר: כרבע מעורכי הדין שמחפשים עבודה מעדיפים הסבה מקצועית

ממחקר של חברת Jobit עולה התמונה הבאה על שוק עריכת הדין המוצף: 56% ממחפשי העבודה הם בעשור הרביעי לחייהם, ובממוצע כל אחד הגיש מועמדות ל-10 משרות לפחות • הוותק הממוצע של המחפשים הוא 5.5 שנים, והשכר הממוצע בעת מציאת משרה הוא 13,400 שקל

טקס הסמכת עורכי דין / צילום: רפי קוץ
טקס הסמכת עורכי דין / צילום: רפי קוץ

איך נראה שוק מחפשי העבודה בענף עריכת הדין המוצף? מחקר שערכה המחלקה לגיוס משפטי של חברת השמת עורכי הדין Jobit (מקבוצת טלכלל), ומתייחס לנתונים שנאספו על-ידה מכ-1,100 עורכי דין שחיפשו באמצעותה עבודה בששת החודשים הראשונים של 2019, חושף כיצד משפיעה סוגיית הצפת המקצוע על שוק מחפשי העבודה בתחום עריכת הדין.

מזה שנים מדורגת ישראל במקום הראשון בעולם ביחס של עורכי הדין לגודל האוכלוסייה, כאשר נכון לשנת 2019 רשומים 67,291 עורכי דין בישראל. אל עשרות אלפי עורכי הדין מצטרפים מדי שנה אלפי מתמחים בשני מועדים בלבד - יוני וינואר. המאפיין הייחודי הזה של ענף עריכת הדין, שמתמודד מדי שנה עם אלפי בעלי רישיונות עבודה חדשים, ש"נפלטים" אל השוק ונאלצים לחפש כולם עבודה בו-זמנית, מוביל פעמים רבות לכך שעורכי דין מוצאים את מקומם בעבודות שאינן תואמות את כישוריהם - דבר שמוביל תוך זמן קצר לפיטורים או חיפושי עבודה חדשים.

נתוני המחקר שערכה חברת ההשמה מסייעים לאשש את הסברה הרווחת, שלפיה עורכי דין בשנותיהם הראשונות - אז עלות העסקתם זולה יחסית - מוצאים עבודה בקלות, בעוד שלעורכי הדין הוותיקים המשימה למצוא עבודה מורכבת יותר. זאת, על אף שבאופן מסורתי נחשב תחום עריכת הדין לתחום שבו ניסיון ו-ותק הם מצרך נדיר ומבוקש.

כך, מהמחקר עולה כי רק 36% ממחפשי העבודה הם בוותק של שנה עד שלוש שנים, בעוד הוותק הממוצע של עורכי הדין מחפשי עבודה עומד על חמש וחצי שנים, והוותק החציוני שלהם עומד על ארבע וחצי שנים.

בנוסף לעלות ההעסקה המתייקרת של עורכי דין ותיקים, ניתן לייחס את נתוני הוותק הממוצע והחציוני של מחפשי העבודה גם לכך שמתמחים רבים נקלטים מיד לאחר ההסמכה בחזרה במקום שבו התמחו כעורכי דין שכירים, ולכן לא פונים לחיפוש עבודה במקום אחר בשנים הראשונות שלאחר הסמכתם. 

ותק של עוד מחפשי עבודה copy
 ותק של עוד מחפשי עבודה copy

עצמאים תחילה, שכירים בהמשך

עוד עולה מהמחקר, שערכה המחלקה המשפטית שהוקמה לאחרונה בחברת ההשמה Jobit ומבקשת לקרוא תיגר על ההגמוניה של חברת "קודקס" בתחום השמת עורכי הדין, כי ישנה כמות לא מבוטלת של עורכי דין צעירים שפונים תחילה לעבודה כעצמאים, ורק לאחר מספר שנים ובעקבות התחרות הקשה ושליטתם הכמעט מוחלטת של המשרדים גדולים, מחפשים עבודה כשכירים.

בהתאם, גילם הממוצע של המועמדים שמחפשים עבודה עומד על 35 שנה, כשרק 22% ממחפשי העבודה הם בני מתחת ל-30. מרבית מחפשי העבודה (56%) הם בעשור הרביעי לחייהם, ורק 3% מהם הם בני למעלה מ-50.

נתון מעניין נוסף שעולה מהמחקר מתייחס לכמות המשרות שאליהן מבקשים המועמדים להתמיין. 1,100 עורכי הדין שנבדקו במחקר, הגישו מעומדות ל-10,500 משרות משפטיות - כלומר ממוצע של כמעט 10 משרות למועמד. לכך יש להוסיף שעורכי דין רבים פונים למעסיקים השונים ישירות, כך שההשערה היא שכמות המשרות שאליהן מגישים עורכי דין את מועמדותיהם אפילו גבוהה יותר.

הנתון המסקרן ביותר המופיע במחקר נוגע כנראה לשכר שמבקשים המועמדים. מהנתונים שנאספו במסגרת המחקר עולה כי השכר המינימלי הממוצע שאותו ביקשו המועמדים עומד על 10,800 שקל ברוטו בחודש. עם זאת, מניתוח "נתוני האמת" שביצעה Jobit עולה כי לרוב דרישות השכר הספציפיות שדרשו המועמדים לאחר שכבר הוצעה להם משרה מסוימת, עולה באופן משמעותי על הסכום המינימלי שציינו בהתחלה. גם השכר הממוצע של מי שהושמו בסופו של דבר עומד על סכום גבוה יותר - 13,400 שקל ברוטו בחודש.

פוזלים להייטק, לשיווק ולמכירות

בכל הנוגע להשכלה האקדמית של עורכי הדין מחפשי העבודה, מהמחקר עולה כי 70% מהם הם בעלי תואר ראשון בלבד, נתון שאינו מפתיע נוכח העובדה כי פרקטיקת עריכת הדין אינה מצריכה תואר מתקדם כלשהו; וכי מרבית בוגרי לימודי המשפטים נוהגים להתחיל את ההתמחות מיד בסיום לימודיהם ומיד לאחר מכן להשתלב בשוק כעורכי דין.

מתוך 27% שהם בוגרי תואר שני, ניתן למצוא רבים שסיימו את לימודי התואר הראשון במכללות שנחשבות יוקרתיות פחות מאחרות ומהאוניברסיטאות, ולאחר מכן ביקשו "להלבין" את התואר שלהם באמצעות תואר שני מאוניברסיטה או מכללה נחשבת.

נושא נוסף שעולה לכותרות באופן תדיר נוגע להסבת מקצוע של עורכי דין, המבקשים להימלט מהשוק המוצף. מהמחקר עולה כי 74% ממחפשי העבודה סימנו את התחום המשפטי כאופציה מועדפת להעסקה, ואילו 26% סימנו תחומים אחרים כאופציה מועדפת להעסקה, כאשר תחומי ההייטק, השיווק, המכירות והפיתוח העסקי קורצים לעורכי הדין שמחפשים עבודה. 

הסבה מקצועית
 הסבה מקצועית

מגמת צמיחה מתמדת במשרדים

מנהלת המחלקה לגיוס משפטי ב-Jobit, עו"ד ברקת שמאי, מסרה בעקבות המחקר כי אומנם הצפת המקצוע מקשה על עורכי דין למצוא עבודה, אך גם כי מניסיונה "בצד השני של המתרס אנחנו פוגשים את המעסיקים שמשוועים לעורכי דין איכותיים. המשרדים במגמת צמיחה תמידית ומחפשים לאייש תקנים פנויים שהולכים ומתרבים, זה נכון גם לגבי פירמות ענק וגם לגבי משרדי בוטיק, ותתפלאו, לא רק בתל-אביב".

בנוסף, התייחסה עו"ד שמאי למסקנה שעולה מהמחקר, שלפיה הצפת השוק נותנת את אותותיה בעיקר לעורכי הדין שכבר צברו מספר שנות ניסיון. "אנחנו פוגשים עורכי דין בכל ותק, חלקם פונים עלינו מיד לאחר שניגשו למבחני הלשכה וקיבלו אינדיקציה חיובית לגבי סיכויי המעבר שלהם, וחלקם מחפשים שינוי כיוון אחרי 10 ואפילו 20 שנות קריירה בתחום המשפטי, וכאלה שאפילו זנחו לפני שנים את המקצוע ומחפשים לחזור", היא אומרת.

"אנחנו פוגשים באמת עורכי דין רבים שמגיעים בנקודה מאוחרת יותר בקריירה, בין שבעקבות הגעה לתחושת מיצוי כעורכי דין שכירים בתחום ספציפי, ובין שמדובר בעורכי דין עצמאיים שמאסו במרדף אחר לקוחות ומבקשים לעבור לעבודה כשכירים". 

*** גילוי מלא: עו"ד ברקת שמאי, מנהלת המחלקה המשפטית בחברת Jobit, הועסקה ב"גלובס" במשך מספר חודשים ושימשה ככתבת לענייני משפט.

5.5 שנים - הוותק הממוצע של עורכי הדין מחפשי עבודה

35 שנה - הגיל הממוצע של המועמדים שמחפשים עבודה 

10 משרות - ממוצע המשרות שאליהן ניגש כל מועמד 

10,800 שקל - השכר המינימלי הממוצע שמבקש מועמד לעבודה

13,400 שקל - השכר הממוצע של מוצאי העבודה 

27% - שיעור בוגרי תואר שני בין מחפשי העבודה

26% - שיעור עורכי הדין שמחפשים עבודה במקצוע אחר (הסבה)

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988