ב-WeWork חלמו על הנפקת ענק. ואז המשקיעים התחילו לחשוש שעובדים עליהם בעיניים

חברת שיתוף חללי העבודה האמריקאית, ששינתה באחרונה את שמה ל-We Co, מתמודדת עם סימני שאלה סביב הממשל התאגידי שלה והתנהלות המנכ"ל אדם נוימן • הנפקת החברה עלולה להידחות, בזמן שמשקיעים ספקנים מנסים להעריך את שווייה שצפוי להיות נמוך בהרבה מהערכות החברה

אדם נוימן, מייסד ומנכ"ל WeWork / צילום: רויטרס
אדם נוימן, מייסד ומנכ"ל WeWork / צילום: רויטרס

הפסדי החברה האם של WeWork אינם הדאגה היחידה ביחס לחברת חללי העבודה המשותפים שנערכת להנפקה. לדברי אנליסטים ומשקיעים, כמה מהנהלים של החברה "בוחנים את גבולות" הממשל התאגידי. 

חברת הסטארט-אפ מניו יורק, ששינתה באחרונה את שמה ל-We Co והגישה באוגוסט תשקיף להנפקה ראשונית (IPO), שוקלת לחתוך את השווי המבוקש בהנפקה ואולי אף לדחות אותה - כך דיווח "וול סטריט ג'ורנל" ביום שישי. נוסף על תהיות בנוגע להפסדים העמוקים של החברה והמודל העסקי שלה, משקיעים קיימים ופוטנציאליים מעלים חששות גם בסוגיות של משילות והתנהלות, כולל פיקוח הולם על מנהלים בכירים, בפני החברה ובפני החתמים שלה, לפי מקורות יודעי דבר.

בסוף השבוע מסרו מקורות לרשת החדשות "CNBC" כי חברת We כנראה לא תוכל לקבל שווי של יותר מ-25 מיליארד דולר בהנפקה שלה. מדובר בשווי נמוך ב-22 מיליארד דולר לפחות לעומת הערכת השווי הפרטית של 47 מיליארד דולר שפרסמה החברה. החיתוך בשווי החברה בהנפקה אינו בשורה טובה עבור קבוצת ההשקעות היפנית סופטבנק, שיחד עם שותפיה מחזיקה בכ-29% ממניות WeWork, על פי דיווח ברשת "בלומברג". סופטבנק השקיעה ב-WeWork כ-10 מיליארד דולר, כולל השקעה אחרונה של מיליארד דולר, שנעשתה לפי שווי חברה של 47 מיליארד דולר.

כשהגישה את בקשת ההנפקה, חשפה We הרבה יותר ניגודי עניינים אפשריים מכפי שעשו חברות הזנק בפרופיל גבוה בהנפקות האחרונות שלהן לציבור. המונח "צדדים נוגעים בדבר" מופיע יותר מ-100 פעמים בתשקיף של We, מול 28 פעמים בלבד בתשקיף ההנפקה של Lyft ושבע פעמים בלבד בתשקיף של אובר. We טוענת שהכוונה היא לספק יותר שקיפות על עסקאות עם צדדים נוגעים בדבר בעתיד.

"ערימה של בעיות לא רגילות"

נוסף על כך, מקורות הבקיאים בנעשה בחברה, מצביעים על ניגודי עניינים נוספים בכוח שלא הוזכרו בתשקיף ההנפקה, ולא בהכרח מחייבים גילוי נאות. "יש כאן ערימה של בעיות התנהלות לא רגילות, והן סוג של עסקאות לא רגילות", אמר דייויד לרקר, מנהל ב"יוזמת מחקרי המשילות התאגידית" באוניברסיטת סטנפורד. "זה מסוג הדברים שצריך לעניין משקיעים".

התשקיף של We מציין כמה מקרים שבהם המייסד השותף והמנכ"ל, אדם נוימן, עשה מיליוני דולרים מהחברה מאז הקמתה ב-2010. מקרים אלה כוללים את הרכישה ב-6 מיליון דולר של הסמל המסחרי של We מחברה שנמצאת בשליטת נוימן, וכן את הבעלות שלו על ארבעה נכסים שבהם We מחכירה שטחי משרד. מול הביקורת הזו, החברה מסרה ביום רביעי האחרון שהיא תבטל את עסקת הסמל המסחרי, ושהיא מבטלת בהדרגה את הבעלות של נוימן על הבניינים האמורים.

ביולי דיווח "וול סטריט ג'ורנל" כי נוימן משך מהחברה לפחות 700 מיליון דולר באמצעות שילוב של הלוואות ומכירת מניות. התשקיף באוגוסט הראה כי הוא לווה יותר מ-740 מיליון דולר כנגד המניות שלו בחברה. מכירת מניותיו של נוימן תניב כמה מאות מיליוני דולרים נוסף על הלוואות, לפי מקורות המעורים בעניין.

בין ההלוואות שנוימן לקח מהחברה, היתה הלוואה של 362 מיליון דולר בריבית נמוכה לצורך מימוש מוקדם של אופציות למניות, לפי התשקיף. סוג זה של הלוואה מותר בחברות פרטיות, אבל אסור בדרך כלל בחברות ציבוריות. נוסף על כך, נוימן לקח הלוואות ב-830 מיליון דולר מכמה בנקים במרוצת השנים כנגד מניותיו בחברה, כולל מהחתמים של ההנפקה. ההלוואה בסך 362 מיליון דולר הוחזרה באוגוסט, לפי התשקיף.

מייסדי סטארט-אפים נוהגים במקרים רבים לממש מזומנים מההחזקות שלהם לפני ההנפקה, אבל מימושים בהיקפים כאלה הם חריגים בארה"ב. We מסרה שנוימן הוא בעל המניות הגדול ביותר, ורוב הונו קשור לחברה. לא נמסרו החזקות מדויקות.

"We לוקחת את האבסורד לרמה אחרת"

חברות ציבוריות נדרשות על פי החוק לאמץ תקני משילות כמו מינוי דירקטורים עצמאיים, ולעבוד לטובת האינטרסים של כל בעלי המניות. חברות סטארט-אפ, שנוטות להתמקד בצמיחה בשלב המוקדם שלהן, מאמצות בדרך כלל תקני משילות כשהן מתבגרות.

"תעשיית ההייטק היא באופן כללי מודל להתנהלות תאגידית טובה, אבל We לוקחת את האבסורד לרמה אחרת לגמרי", כתב אסטרטג הטכנולוגיה בן תומפסון במכתבו למשקיעים בחודש שעבר, שבו הוא התייחס לכמה נושאים, כולל עסקת הסמל המסחרי.

לנוימן יש גם שליטה מלאה בזכויות ההצבעה. תשקיף ההנפקה גילה כי יש לו 20 קולות הצבעה למניה - פי שניים מהכמות שעליה הוצהר בתשקיף הנפקת אג"ח ב-2018. שליטה כזו, שאינה נדירה בין חברות סטארט-אפ, עשויה להקשות על בעלי מניות אחרים להשפיע על החברה אחרי ההנפקה.

כמה מנהלים ועובדים לשעבר בחברה אומרים שהם הופתעו לגלות כי כמה תפקידים אוישו על ידי ידידים או בני משפחה של נוימן ואשתו רבקה, גם היא ממייסדי החברה, או של בכירים אחרים. הנוהג הזה נמשך בחברה, שתומחרה באחרונה ב-47 מיליארד דולר, כאשר היא עברה את שלב ההזנק שלה, שבו עסקאות לא פורמליות עם חברים שכיחות יותר. גיסה של רבקה נוימן הוא מנהל המוצרים הראשי, וגיסו של נוימן עצמו מנהל את חטיבת מכוני הכושר של We.

"תרבות ניהולית ללא חובת דיווח"

"כל זה יוצר רושם של תרבות ניהולית ללא חובת דיווח", אומרת איימי ווסטברוק, פרופסור למשפטים באוניברסיטת וושברן וחוקרת של חברות הזנק גדולות. "אם אתה קונה מניות של We, אתה כנראה מאמין באדם נוימן".

We משתמשת בספקים או בקבלנים שמוחזקים על ידי בני משפחה של מנהליה, כולל חברת בנייה שהקימה חלק גדול ממשרדי החברה בניו יורק, לפי מקורות יודעי דבר. העסקאות האלה נחשפו בפני כמה ממנהלי החברה לפני ביצוען.

במקרה אחר, הוריו של סגן היו"ר, מייקל גרוס, שימשו מתווכים בהחכרת בניין אחד לפחות של החברה במיאמי. בני הזוג היו סוכני הנדל"ן מורשים קטנים. במיאמי חתמה We גם על חוזה חכירה לבניין שנמצא בבעלות חלקית של אחיו של אראש גוהרי, מנהל יחידת הנדל"ן של החברה. גרוס וגוהרי בחרו שלא להגיב לכתבה ב"וול סטריט ג'ורנל", על פי דובר החברה.

עסקאות כאלה עם בני משפחה של מנהלים בדרג נמוך יותר הן "מה שמדאיג עוד יותר את המשקיעים המוסדיים", כי הן משקפות את היקף התופעה, אמר כריס סרניץ', מנהל Strategic Governance, חברת ייעוץ בתחום של משילות תאגידית.

יחסיה של We עם חברת הבנייה UA Builders מניו יורק מעלים גם הם חששות, לפי עובדים לשעבר בחברה. We בחרה במקור בחברת הבנייה שהיתה עצמאית, כי היא היתה חברת הזנק צעירה. נוימן שיבח בשיחות עם עובדים את הקבלנית הזו, שהיתה אחראית לחידוש שטחי משרד חדשים, כחברה זולה, זריזה ומגיבה. בתוך זמן קצר שיפצה UA אתר בשטחי המשרד של We בניו יורק, וגם שתי דירות של נוימן, לפי היתרי הבנייה.

ב-2015, We גייסה את אחד משותפיה של UA, גרניט ג'יונבלאי, כמפקח ראשי על הבנייה שלה. החברה המשיכה להסתמך על UA, שהיתה אז בבעלות שני אחיו של ג'יונבלאי, אלברט וג'ימי. גרניט סיפר לעובדים לשעבר שהוא מכר את החזקתו ב-UA כשהוא הצטרף ל-We. גרניט ג'יונבלאי סיפר לעובדים אחרים ב-We שהוא נמנע מטיפול בעסקאות שהיו קשורות לחברה של שני אחיו, אבל עובדים כפופים לו היו אחראים לעסקאות האלה. כמה עובדים לשעבר בחטיבת הבנייה אמרו שלא היה להם נוח בסיטואציה הזאת.

UA מנהלת עבודות במאות מיליוני דולרים עבור We, כשהחברה כיסתה את ניו יורק בחללי עבודה שלה, לדברי מנהלים לשעבר. בשנה שעברה, We שכרה את אלברט וג'ימי גיונדבלאי עוד עובדים של UA כדי להקים חברה קבלנית בתוך We. גם אחרי שהם נשכרו, נמשכו הקשרים בין We וחברות אחרות שבבעלות האחים, כולל כמה וכמה עסקאות עם קבלני משנה כמו אינסטלטורים, שגם הם היו בהחזקתם. העבודה עם החברות האחרות של האחים ג'יונבלאי הופסקה בהדרגה במהלך 2018, לפי עובדים לשעבר. אלברט וג'ימי ג'יונבלאי עזבו את We מוקדם יותר השנה. הם סירבו להגיב, כמו גם האח גרניט.