"פתאום אתה מבין שחשודים באמת לא ישנים בלילות": ערן שחם-שביט גיבור פרשת המסרונים בראיון חשוף

בבוקרו של ה-25 בפברואר 2018, עו"ד ערן שחם-שביט היה בשיא הקריירה שלו. כיועץ משפטי של מחלקת החקירות ברשות ניירות ערך, הוא ליווה את חקירת תיק בזק שהתגלגלה לחקירת תיק 4000, אחד התיקים החשובים ביותר שנחקרו כאן בשנים האחרונות וללא ספק אחד המתוקשרים. באותה תקופה הוא עמד להגשים את שאיפתו המקצועית ולהתמנות לשופט בבית משפט השלום.

בערבו של אותו יום, כמו גיבור של טרגדיה יוונית שהוענש על חטא הגאווה, הוא מצא את עצמו כמעט חסר אונים למרגלות הר האולימפוס המקצועי שעליו טיפס שנים ארוכות. שחם-שביט הפך בעצמו לחשוד באחת מהפרשות שהסעירו את החברה הישראלית לאחר שהתכתבות בווטסאפ בינו לבין שופטת בית משפט השלום בתל-אביב, רונית פוזננסקי-כץ, שדנה בהארכות המעצר בתיק 4000, נקלטה בעין המצלמה של חדשות ערוץ עשר (היום ערוץ 13) והכתב העירני, דורון הרמן. "פרשת המסרונים" באה לעולם.

באותה התכתבות שנויה במחלוקת לקראת דיון המעצר של החשודים בתיק בזק כתב, בין היתר, שחם-שביט לשופטת: "לפחות הבשורות הנחמדות שאור (אלוביץ') ועמיקם (שורר) ישוחררו מחר בתנאים. תיראי מופתעת". השופטת השיבה: "אני מתחילה לעבוד על הבעה הולמת של הפתעה מוחלטת". שחם-שביט הוסיף: "סטלה (הנדלר) ואיריס (אלוביץ') נבקש מחר ימים ספורים. יבקשו 3, את בהחלט, אבל ממש בהחלט, יכולה לתת יומיים.." הפעם השופטת ענתה: "אתה ממשיך לגלות לי הכול ואני איאלץ להיראות ממש ממש מופתעת".

בעקבות הפרשה הודחה פוזננסקי-כץ מתפקידה. לאחר הליך ארוך ובעקבות ערעור שהגישה לבג"ץ, הוטל עליה בסופו של דבר עונש של נזיפה והותר לה לחזור לכס השיפוט. שחם-שביט הושעה בעקבות הפרשה מתפקידו. הוא שכר את שירותיו המשפטיים של עו"ד עודד סבוראי ובסיועו ניהל מערכה משפטית על שמו הטוב ועל מקום עבודתו ברשות ניירות ערך. בית הדין למשמעת של עובדי ציבור החליט להדיח אותו מתפקידו עד 2020, אך בדצמבר 2018 קיבל בית המשפט המחוזי בירושלים את הערעור שהגיש שחם-שביט על ההחלטה.

השופטת ענת זינגר פסקה כי החלטת בית הדין למשמעת אינה מוצדקת. "כיום אין בנמצא טענה שדובר על תיאום מראש של החלטות שיפוטיות", כתבה השופטת זינגר בפסק הדין, והוסיפה כי "עת נבדקו הדברים באופן יסודי, ונבחנה מלוא ההתכתבות ונסיבותיה, עלה שלא מדובר במקרה בו שופטת ועורך דין 'סוגרים' מאחורי גבם של הסנגורים תקופת מעצר שתוטל על עצורים". זינגר הוסיפה כי "ביסוד המסרונים שהוחלפו בין שחם-שביט לבין פוזננסקי-כץ, הייתה עמדה (של שחם-שביט) שנועדה דווקא להקל עם העצורים. אף שבציבור ניתן להבין שהדברים נתפסו אחרת".

במרץ האחרון פרש שחם-שביט מעבודתו ברשות ניירות ערך ולאחרונה הוא פנה לדרך עצמאית והקים משרד עורכי דין חדש בשותפות עם, לא אחר, מעורך דין עודד סבוראי, שייצג אותו לאורך המאבק המשפטי שניהל ב"פרשת המסרונים".

 מסרון

"באותו יום בפברואר 2018 שבו הכול קרה, לעת ליל, השיחה שלי אל עודד הייתה הדבר הכי חכם שעשיתי", אומר היום שחם-שביט בראיון בלעדי ל"גלובס". "עודד היה מאוד חכם בהתנהלות שלו והסתכל על הדברים מחוץ לקופסה. שנינו ידענו בזמן אמת שהאירוע הזה חורג מסתם 'פאול'. ידענו שהתהודה התקשורתית שהאירוע הזה הולך לקבל הולכת להיות חריגה. אבל אני הופתעתי מכמה היא הייתה חריגה. הופתעתי גם מכך שהשהות שניתנה לי למסור תגובה לפרסום בזמן אמת הייתה מאוד קצרה. אני חושב שכעוצמת האירוע כך ערוץ עשר היו מחויבים להמתין עם פרסם העניין הזה. אבל הוא הובא לידיעתי רק כמה דקות לפני שדורון הרמן עלה לשידור. אני, כעובד מדינה לשעבר, לא ממש רגיל לפתוח מהדורות חדשות בשמונה בערב".

זה בטוח לא פשוט.

"העובדות לא הובאו כהווייתן, אלא נעשתה פה סוג של מניפולציה שהביאה לחריצת דין תקשורתית ברמה מאוד אגרסיבית".

אתה מבקר את כלי התקשורת שחשף את המקרה אבל גם נציב תלונות הציבור על שופטים דאז, השופט העליון בדימוס אליעזר ריבלין שבדק את המקרה, וגם בית הדין למשמעת לשופטים בראשות נשיא העליון לשעבר, אשר גרוניס, מתחו ביקורת חריפה מאוד על השופטת פוזננסקי-כץ וגם עליך. הם לחלוטין תמכו בתזה שמדובר במקרה מאוד חמור. נשיאת העליון, אסתר חיות, שינתה לשופטים נהלי עבודה מול חוקרים ותובעים בעקבות המקרה. אז מה לך להלין על כלי התקשורת שחשף את זה?

"אני מזכיר שההחלטה של גרוניס לגבי השופטת (להדיח אותה משיפוט. ח',מ') התהפכה בבג"ץ. ולגבי דוח ריבלין - המציאות הייתה קצת שונה ממה שנאמר שם. למשל, ריבלין כתב שאני בחרתי שהשופטת פוזננסקי-כץ תשב בדיוני המעצר הללו כשבפועל זה לא היה נכון. לטובתו של השופט ריבלין אני יכול לומר שהוא היה בלחץ של זמן להוציא דוח תוך 24 שעות ולא ניתנה לו שהות לבחון את מכלול העובדות".

"יכול להיות היום סנגור הרבה יותר מקצועי"

הדברים המפויסים האלה של שחם-שביט על השופט ריבלין, שהעביר עליו ביקורת כל-כך חריפה, מלמדים על אופיו. שחם-שביט הוא "חנון" במובן הטוב של המילה. לראיון הוא הגיע חנוט בחליפה והודיע, ספק ברצינות, ספק בצחוק ש"התלבשתי יפה לכבודך".

הוא משפטן ותיק שסיים שני תארים אקדמאים בהצטיינות והמשיך להצטיין לאורך הקריירה, תחילה כתובע במשטרה, אחר-כך בפרקליטות מחוז תל-אביב מיסוי וכלכלה ובהמשך כיועץ המשפטי של מחלקת חקירות ברשות ניירות ערך. כשאני אומר לו שזה מפתיע שהוא נשאר לויאלי למערכת המשפט הוא אומר: "הייתה לי אמונה שלמה, מהיכרותי עם המערכת, ששופט שמביאים בפניו את מכלול העובדות לא יוכל לראות את האירוע כמו שהוא פורסם ונראה בהתחלה. נכונותי לשלם על כך שלא לקחתי בחשבון את הנראות שיכולה להיות להתכתבות לא פורמלית כזאת ביני לבין שופטת. בסופו של דבר חזרתי לתפקידי ברשות".

שחם-שביט מוסיף ואומר כי "הקשר ביני לבין השופטת פוזננסקי-כץ נבע בעיקר מהיעדר תשתית מזכירותית טכנית בין גוף שמייצג חקירות בסדר גודל כזה וצריך המון צווים והליכים שהם בדרך-כלל במעמד צד אחד לבין השופטת. לא היה לה מתמחה, לא היו מזכירות בשעות האלה. בסוף, המערכות כולן, רשות ניירות ערך, נציבות שירות המדינה, הבינו את המהות של המקרה הזה והוחזרו לי סמכויותיי".

אבל מהר מאוד פרשת מהשירות הציבורי. זה לא קרה בגלל הפרשה?

"החלטתי 'להוציא את המתוק מעז' ולהגיד, עכשיו אני יודע מה זה אומר ללוות חקירה ויודע גם מה זה להיות מהצד השני של חקירה. ולכן, אני יכול להיות היום סנגור הרבה יותר מקצועי וטוב ולתת ייעוץ לאנשים שנזקקים לזה".

כפרקליט או חוקר ברשות ניירות ערך היית מסוגל להבין לעומק את מצוקת החשודים שחקרת או ליווית חקירות שלהם?

"אף פרקליט או חוקר לא יכול להבין מה זה אומר להיות תלוי באוויר בגלל חקירה שמתנהלת נגדך, כשהחיים שלך נעצרים לתקופה ממושכת עוד לפני שהחליטו האם להגיש נגדך כתב אישום. חוקרים ופרקליטים שהכרתי כן מודעים לעינוי הדין שנגרם לנחקרים ואני וחבריי תמיד פעלנו כדי לקצר ולקדם חקירות, אבל זה לא נצרב להם ולי בבשר עד שחוויתי את זה בעצמי. כשאתה בפוזיציה, גם אם אתה יודע שאתה עושה את המקסימום כדי לדאוג לזכויות החשוד, אז יש שיקולי מערכת שהם חלק מהחיים שלך. פתאום, כשאתה בצד השני, דברים שתמיד שמעת מסנגורים מקבלים משמעות".

מה למשל?

"שהחיים של החשוד התהפכו, שהם לא ישנים בלילה כבר שנים בגלל החקירה. פתאום אתה מבין שהם באמת לא ישנים בלילות. לכן, כאמור, כמי שהיה גם כאן וגם כאן, היכולת שלי היום להבין ולקדם ולתת ייעוץ איכותי בגובה העיניים היא טובה יותר היום".

איפה בכל זאת טעית?

"הטעות שלי הייתה שלא לקחתי בחשבון שדברים כאלה יכולים להיתפס, במניפולציה, כמשהו אחר. הסגנון של ההתכתבות ביני לבין השופטת היה מעט פמיליארי יותר מהמקובל. אני עדיין חושב שחוקר או תובע יכול לומר לשופט 'בוקר טוב' ולהתבטא בצורה נעימה בלי שזה יפגע במקצועיות או בריחוק הנדרש ביניהם. גם אם השפה בינינו הייתה לא פורמלית ופמילארית, עדיין לכל צד ברור שבית המשפט סוברני להחליט מה שהוא רוצה. ההתנהלות שלי מול השופטת הייתה מקצועית. היא הכירה אותי ואת רשות ניירות ערך לאורך המון דיונים בתיק בזק. בית המשפט ראה את העמדות שלנו שאף פעם לא היו קיצוניות, את האיזונים, את התקדמות החקירה".

אתה מבין למה הציבור כל-כך הופתע מהפרשה?

"אני חושב שזה קרה בגלל שהציבור לא מבין ולא מכיר את העולם הזה של דיוני מעצר. ההליכים האלה טרום הגשת כתב אישום מתבצעים מלכתחילה במעמד צד אחד. החשוד והסנגורים לא נחשפים לחומרים שהחוקר מציג לבית המשפט, התשובות של החוקרים מוגשות לבית המשפט בכתב. הציבור לא ער לניואנסים הללו. אני חייב לומר שאחת הטעויות המצערות מבחינתי באופן שבו נשפטתי ציבורית, הייתה שכביכול החשודים נפגעו כתוצאה מהאירוע. אני תמיד דגלתי בדאגה לזכויות חשודים. זאת הייתה חריצת דין מטורפת שלי. מאוד קשה".

בתיק בזק ובתיק 4000 היו לחשודים טענות קשות על תנאי המעצר. ניר חפץ למשל, שהפך לאחר מכן לעד מדינה סבל קשות מעקיצות יתושים בעת ששהה במעצר.

"כשראיתי את הזרוע של ניר חפץ עם עקיצות זה היה לי לא נעים וביקשתי שהדבר הזה יטופל. זה היה באחריות בית המעצר אבל הוא חייב היה להיות מטופל. אבל שיהיה ברור - זה לא נעשה כלחץ כדי שחפץ יהיה עד מדינה. ולראייה, על הסכם עד המדינה חפץ חתם אחרי ששוחרר מהמעצר".

השבוע נחשפו מקרים שבהם החוקרים בתיק 4000, הפעילו טקטיקות חקירה לא ראויות כלפי חשודים במעורבות בפרשה. ב"גלובס" חשפנו את תמלילי חקירת חפץ, טרם שהפך לעד מדינה, ומהם עלה שהחוקרים הפעילו עליו לחץ להחליף את סנגורו באותה עת, ירון קוסטליץ, שאינו מייצג עדי מדינה. במהלך החקירה השווה חוקרו של חפץ בין סנגור לבין רופא מנתח והטיח בחפץ: "אם אותו מנתח או רופא יכול לגרום למותך, או שבאיזשהו שלב אתה מבין כי הרופא, האבחנה שלו לא נכונה, אולי צריך להחליף רופא - וזה קורה. בדיוק כמו שהוא יכול להציל אותך כך גם הוא יכול להרוג אותך".

שחם-שביט, מטבע הדברים, מתייחס לדברים בזהירות לאור מעורבותו בחקירה. כשהוא נשאל על ה"פאולים" של החוקרים, הוא משיב בדיפלומטיות: "אסמוך דבריי על תשובת היועץ המשפטי ולפיה ניסיון להתערב באופן אסור או בלתי ראוי בסוגיות הקשורות לייצוג המשפטי של חשוד הינו פסול". עם זאת, הוא מבהיר כי: "לא כל טקטיקת חקירה הופכת דברי חשוד לבלתי קבילים".

"קיבלתי חיזוקים מהסנגורים בתיק בזק"

אתה בקשר עם השופטת פוזננסקי-כץ?

שחם-שביט: "לא דיברנו מאז. מאותו היום לא החלפנו מילה".

 השופטת רונית פוזננסקי כץ / צילום: שלומי יוסף

יצא לך משהו טוב מכל זה?

"אני חייב לומר שהרוח התקשורתית השתנתה לאחר שהתגלו העובדות המלאות על הסיפור הזה. ובעיקר, בתקופה כזאת קיבלתי המון חיזוקים מהמון אנשים שלא ציפיתי כמו למשל הסנגורים בתיק בזק שחיזקו את ידיי והבינו לאשורן את העובדות ואת מה שהיה שם, הבוסים שלי ברשות ניירות ערך ורבים נוספים".

בעקבות פרשת המסרונים חדל שחם-שביט לעסוק בתיק 4000 אך כידוע התיק המשיך להתגלגל והחקירות הפכו להמלצות משטרה שהפכו לכתב חשדות נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ואיש העסקים שאול אלוביץ' בחשד לקבלת ומתן שוחד בהתאמה. שחם-שביט, כמי ש"היה שם" נמנע מלדבר נחרצות על תיק 4000.

הוא מוכן לומר ש"לא כל קשר בין איש עסקים לקובע מדיניות הוא מגונה. לדעתי, יכול להיות שאפילו בקשה של נבחר ציבור לקבל סיקור אוהד מאיש העסקים שתחת שליטתו מצוי גוף תקשורת היא לא בעייתית. אבל, הפעלת הסמכות, בתמורה לבקשה כזאת, היא האסורה. הבעיה היא כאשר אותו נבחר ציבור מפעיל את סמכויותיו כקובע מדיניות לטובת איש העסקים. אלה הדברים שמצויים היום אצל היועץ".

לגבי תיק 4000, כמי שהיה שם, מה דעתך על הביקורת שנמתחת מצד גורמים שונים על היועץ המשפטי אביחי מנדלבליט ועל הטענות כי הוא מקל מדי עם ראש הממשלה?

"הייתי בהמון דיונים אצל היועץ המשפטי מנדלבליט. בחדר שלו יש מגוון גדול של אנשים שמשתתפים בהם ותמיד נשמע מגוון גדול של דעות. הניתוח אצל היועץ המשפטי תמיד היה משפטי ותמיד לגופן של ראיות וסוגיות, ואף פעם לא לגופם של אנשים. בחוויה שלי היום, כאזרח, היועץ המשפטי פועל בהגינות וביושר ובמקצועיות".

הטיפול בתיקים נמשך המון זמן. יש כאן עינוי דין של החשודים ועינוי של הציבור וכל זה על רקע מערכות בחירות.

"הסוגיות בתיקים האלה הן מאוד מורכבות. עושים את הדברים בצורה הכי מהירה שניתן".

לפרקליטות מיסוי וכלכלה לקח שנתיים מתום חקירת "תיק בזק הראשון" שעסק בעבירות על חוק ניירות ערך של שאול אלוביץ' ובכירים נוספים בחברה ובחברת yes. שנתיים זה לא מוגזם?

"שנתיים זה פרק זמן ארוך. אבל אני יכול להגיד לך שהדברים נשקלים בדקדקנות. לפעמים נדרש עוד זמן לליבון של דברים. יש פה גם אילוצי כוח-אדם".

אתה היית מוכן שהטיפול במקרה שלך, פרשת המסרונים, יימשך שנתיים?

"זה קשה מאוד. ברור לי. צריך להבין שהשמיכה קצרה מאוד. מערכות האכיפה עובדות קשה ויש עומס מאוד גדול עליהן. אני מכיר את האנשים שם והם עושים מלאכתם נאמנה. יש אמצעים להפחית את העומס, למשל להוסיף כוח-אדם. אני לא בטוח שרוצים להוסיף כוח-אדם".

לפני שהפרשה התפוצצה היית מועמד לשיפוט בבית משפט השלום. זה חלום שנגוז?

"זאת הייתה שאיפה שלי. הייתי אחרי שירות ציבורי גם כתובע משטרה, גם כפרקליט בפרקליטות מיסוי וכלכלה וגם כיועץ המשפטי ברשות. חשבתי שאני מביא איתי מטען ערכי ומקצועי שיכול להביא לכך ששיפוט יהיה השלב הבא שלי בשירות הציבורי. חשבתי שאוכל לעשות טוב לחברה. בדיעבד, טוב לי מאוד איפה שאני נמצא. אני לא מסתכל לאחור".

מה החלום המקצועי הנוכחי אחרי שהקודם נגוז בגלל פרשת המסרונים?

"אני רוצה לעזור למישהו שהיה במצבי. לדעת שהצלתי בן אדם. כמו שעודד (סבוראי) הוביל אותי לחוף מבטחים כשהייתי במצוקה. כשזה יקרה, אני אדע שעשיתי את שלי. שסגרתי מעגל". 

"במקרה של נוחי דנקנר לא הייתה שום 'הנחת סלב', אבל שמרנו על כבודו"

 נוחי דנקנר בבית המשפט / צילום: תמר מצפי

התקופה של עורך הדין ערן שחם-שביט כיועץ המשפטי במחלקת החקירות ברשות ניירות ערך הייתה סוערת במיוחד. הוא ייעץ לשלוש יחידות שונות ברשות - היחידה לבקרת מסחר, יחידת המודיעין וכמובן מחלקת החקירות. הוא עסק בתיקוני חקיקה שקשורים באכיפה של הרשויות הכלכליות, חתם על הסכמים עם עדי מדינה, והיה מעורב בחקירות המתוקשרות ביותר שהיו כאן. והיו לא מעט: תיק הרצת המניות באי.די.בי. שהסתיים בהרשעת נוחי דנקנר ושליחתו לשלוש שנות מאסר, תיק הרצת המניות של חברת מנופים פיננסים שהסתיים בשליחת ג'קי בן-זקן לכלא, חקירת השר חיים כץ, שהיועץ המשפטי החליט להעמיד אותו לדין בגין מרמה והפרת אמונים, תיקים של עבירות מרמה כלפי משקיעים כמו פרשות יוטרייד, קרן קלע, טפירו ועוד.

"בשנים האחרונות, התחום הזה הועצם ועבר שינוי גדול. זה נבע משילוב עוצמת העבריינות שנחשפה, וקיומו של בית משפט כלכלי שמבין לעומק את משמעות העבריינות הכלכלית ומתמחה בתחומים האלה", אומר שחם-שביט שממשיך לדבר בלשון הווה על עבודתו ברשות. "המטרה שלנו היא לדאוג לשוק הון יעיל ונקי כי אם אתה לא עוקר התנהגויות פליליות ממנו, אז השוק הזה יכול בקלות להתדרדר. הייתה חשיבות מאוד גדולה להאיר בפנס על התנהגויות עברייניות. למשל, לתת במה לכל העבירות שקודם לכן קצת התייחסו אליהן בסלחנות כמו עבירות של שימוש אסור במידע פנים".

איך היה להתמודד עם נוחי דנקנר?

"ביום הראשון של חקירת דנקנר, יום ה'פרוץ', ראיתי את נוחי בדרכו לשירותים מחדר החקירות במסדרונות של הרשות, כשהוא מלווה על-ידי חוקר. הוא לא ידע מי אני. ואתה רואה מולך בן אדם שנראה אחרת לגמרי מהתמונות שלו שהופיעו עד אז בעיתונים הכלכליים. הוא היה סמוק, סתור שיער. ובאותה עת החלטנו שדווקא מתוך שמירה על כבודו של נוחי, לא לקחת אותו לבית משפט אלא לבקש את שחרורו בתנאים מגבילים שלא בנוכחותו. שיערנו שתהיה תקשורת רבה בבית המשפט ומתוך דאגה מינימלית לכבודו החלטנו לוותר על הבאתו לדיון המעצר. הרשות מכירה במשמעות של חקירה, גם לאנשים אבל גם לחברות".

במלים אחרות, נתתם לדנקנר "הנחת סלב". חשודים אחרים לא מקבלים יחס זהה.

"לא הייתה פה שום 'הנחת סלב'. לא מעט פעמים אנחנו נמנעים לקחת אנשים לבית המשפט כשיש הסכמות עם הסנגורים שלהם על תנאי השחרור מהמעצר. אין באמת נחיצות לכך. רשות ניירות ערך היא רשות עצמאית והסתכלנו על הדברים מעט אחרת מגופי חקירה אחרים, לא רק המשטרה. לקחנו בחשבון גם את ההשפעות על כבוד החשודים, כל עוד לא הייתה פגיעה בחקירה".

המשרד החדש של שחם-שביט יתמחה בעבירות צווארון לבן

עורכי הדין ערן שחם-שביט ועודד סבוראי שייצג אותו ב"פרשת המסרונים" הקימו משרד חדש שמתמחה בעבירות צווארון לבן ובייצוג אישים מגופי ביטחון. שחם-שביט הביא עימו למשרד "רכש" מתקופת עבודתו ברשות ניירות ערך, את עו"ד מריה אורן-לייפר.

אורן-לייפר שימשה עד לאחרונה כעו"ד ביחידת הייעוץ המשפטי במחלקת חקירות, מודיעין ובקרת מסחר ברשות ניירות ערך. אורן-לייפר שירתה בתפקידים מבצעיים במשטרת ישראל והייתה שותפה לניהול תיקים כלכליים מורכבים שזכו לתהודה ציבורית רחבה וביניהם תיק נצבא, פרשת בזק יס וכן תיק 4000. אורן-לייפר בעלת תואר ראשון במשפטים וכלכלה מאוניברסיטת חיפה ותואר שני במשפטים עם התמחות בטכנולוגיה מאוניברסיטת חיפה.

עו"ד עודד סבוראי מסר כי "ניסיונה של עו"ד אורן-לייפר במשטרה וברשות ניירות ערך מהווים חיזוק משמעותי למשרד ולטיפול בתיקי עבירות צווארון לבן שמשרדנו מתמחה בהם".

תעודת זהות

עו"ד ערן שחם-שביט (46)

מצב משפחתי: נשוי לעדי, מנהלת בחברת סטארט-אפ, "היא המבריקה בינינו", הוא אומר. השניים הורים של רעות (בת 12 וחצי) ועילם (בן 9 וחצי).

מגורים: כפר-סבא.

השכלה: תואר ראשון במשפטים במכללה למנהל ותואר שני באוניברסיטת תל-אביב, שניהם בהצטיינות.

התמחות: פרקליטות מחוז תל-אביב (פלילי).

קריירה: עבד כתובע משטרתי כפרקליט במחלקת מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה). בין היתר, ניהל באותה תקופה את תיק חפציבה ואת תיק עודד דסאו. ב-2011 מונה ליועץ המשפטי של מחלקת חקירות ברשות ניירות ערך. אחרי פרישתו מהשירות הציבורי, לפני כחודשיים, פתח משרד עורכי דין פרטי עם עו"ד עודד סבוראי, שייצג אותו בפרשת המסרונים. המשרד עוסק בעבירות צווארון לבן, ייצוג של אנשי ביטחון בכל הערכאות, דין מנהלי, דין פלילי, משמעתי ועוד.

עוד משהו: שחם-שביט מתרגל באדיקות יוגה. "הייתי פעם אצן למרחקים ארוכים ובעקבות פריצת דיסק עברתי ליוגה. אני עושה את זה כמה שנים ונהנה מכל רגע. זה נותן לך את הפרספקטיבה להיות עניו. ההתקדמות ביוגה היא איטית מאוד והיא נותנת לי ענווה, ופרופורציות".