האישה של טראמפ למלחמה באיראנים: "אין ספק שהסנקציות עובדות, אנחנו משבשים להם באופן שיטתי"

בשבוע שבו ממשל טראמפ שוקל מחדש את המדיניות שלו כלפי איראן, מבקרת בישראל סגנית שר האוצר האמריקאי, סיגל מנדלקר, שאחראית על המלחמה בטרור • בראיון ל"גלובס" היא מסבירה מדוע אי אפשר להאמין לאיראנים וכיצד הסנקציות נגדם עובדות

סיגל מנדלקר / צילום: איל יצהר
סיגל מנדלקר / צילום: איל יצהר

בבוקר 11 בספטמבר 2001, סיגל מנדלקר הייתה בעבודה בבית המשפט העליון של ארה"ב, שבו שימשה כמתמחה של השופט קלרנס תומס. היא עמדה עם עמיתיה מסביב לטלוויזיה, צופה בתמונות של המטוסים פוגעים במרכז הסחר העולמי בניו יורק, כשחברה התקשרה אליה ואמרה שהיא חייבת לצאת מהבניין מייד.

"תוך זמן קצר התחלתי לרוץ במורד שד' פנסילבניה יחד עם מספר מתמחים אחרים, הרחק מגבעת הקפיטול". לא הרבה לאחר מכן, היא שמעה קול נפץ חזק מאוד. קשה לדעת, אבל אולי זה היה המטוס שהתרסק אל מבנה הפנטגון. בהמשך שמעה על טיסת יוניייטד 93, שהתרסקה בדרכה לוושינגטון, אחרי שהנוסעים נאבקו בחוטפים.

"מהיום ההוא, ידעתי שמה שאני רוצה לעשות יותר מכל, אחרי שאעזוב את בית המשפט העליון, הוא להצטרף למאבק נגד הטרור", מספרת מנדלקר ל"גלובס". "וזה כבוד בלתי יאמן עבורי להיות מסוגלת לעשות את זה".

מנדלקר עברה אל משרד המשפטים, שם הייתה מעורבת, בין היתר, בתביעה נגד זכריה מוסאווי, "החוטף ה-20", שמרצה כיום שישה מאסרי עולם בבית סוהר פדראלי על חלקו בתכנון החטיפות, והמשיכה לשורת תפקידים בממשל הפדרלי. כיום, כסגנית שר האוצר האמריקאי לענייני טרור ומודיעין פיננסי, תפקיד אליו נכנסה ביוני 2017, היא אחראית על כמעט 900 אנשים, שאחראים בין היתר על סנקציות פיננסיות, פעילות למניעת הלבנת כספים ומודיעין פיננסי. "זה כבוד עבורי להוביל אותם", היא אומרת.

מנדלקר נולדה בשיקגו וגדלה בפיטסבורג. הוריה הם ניצולי שואה שעלו לישראל, ואז היגרו לארה"ב. השבוע, היא הגיעה לארץ במסגרת הכנס הבינלאומי השנתי של המכון למדיניות נגד טרור במרכז הבינתחומי הרצליה, שנערך השנה בפעם ה-19.

השפעה משמעותית של הסנקציות

אבל, חלק ניכר מנאומה בהמשך הוקדש לסנקציות של ארה"ב נגד איראן. אלה הוחרפו מאז שהנשיא טראמפ הכריז על פרישה מהסכם הגרעין בשנה שעברה, ופתח בקמפיין "מקסימום לחץ" על הרפובליקה האיסלאמית. הגוף שאותו מובילה מנדלקר במשרד האוצר, היא אומרת ל"גלובס", נמצא בליבו של הקמפיין הזה. "אבל עוד לפני שפרשנו מההסכם, הכרזנו על סבבים רבים של סנקציות, שכבר הייתה להם השפעה משמעותית על איראן, על משמרות המהפכה, על ‘כוח קודס', ועל והגישה שלהם למימון".

הסנקציות עובדות להערכתך?

"אין בכלל שאלה. תסתכל על נתוני הסחר: היכולת של איראן למכור נפט גולמי הופחתה באופן דרמטי. התקציב של איראן נבנה על הנחות לפיהן יהיו מסוגלים למכור נפט, וההנחות האלה נופצו. וזה לא רק נפט. אנחנו הולכים על מקורות הכנסה אחרים של איראן: פטרו-כימיקלים, מתכות. אנחנו משבשים באופן שיטתי ניסיונות של משמרות המהפכה, ‘כוח קודס' ואחרים, שמנסים לחמוק מהסנקציות שלנו".

"רק בשבוע שעבר הטלנו סנקציות על כמעט 40 יישויות ואנשים שהיו מעורבים בניסיון למכור בחשאי נפט מטעם 'כוח קודס' לסוריה. בפעולה הזאת הטלנו סנקציות לא רק על חברי משמרות המהפכה, אלא גם על חברות בהודו, בלבנון, בסינגפור, ובאיחוד האמירויות. פעולות כאלה מעוררות בהלה אצל כל מי שמנסה לחמוק מהסנקציות שלנו: אין ספק שהם ימצאו את עצמם ללא גישה למערכת הפיננסית הבינלאומית, והנכסים שלהם יוקפאו".

השבוע עזב את תפקידו היועץ לביטחון לאומי ג'ון בולטון, שהוביל קו ניצי נגד איראן. האם העזיבה שלו מסמנת שינוי במדיניות?

"שר החוץ מייק פומפיאו ושר האוצר סטיבן מנוצ'ין אמרו ביום שלישי השבוע שכולנו מוציאים לפועל את החזון של הנשיא, ואת קמפיין הלחץ שלו באיראן, ויש לנו מאמץ מאוחד בממשלת ארה"ב לעשות את זה. בסופו של דבר, קבלת ההנחיות והתוויית הדרך היא של הנשיא".

מנדלקר, כפי שהגדירה אותה כתבת פרופיל במגזין "אטלנטיק", היא האדם האחראי על חלק ניכר מיישום מדיניות הסנקציות של טראמפ מול איראן. אבל אם לשפוט לפי אירועי השבוע, עתיד המדיניות הזאת לא ברור. לפי דיווחים שהתפרסמו בימים האחרונים, עזיבתו של בולטון נבעה בין היתר מהתנגדותו לאפשרות של הקלה בסנקציות, והנשיא טראמפ ענה ש"נראה מה יקרה", כשנשאל על אפשרות שהסנקציות יוקלו. ברקע, עומדת פגישה אפשרית בין טראמפ לנשיא איראן חסן רוחאני, בכינוס האו"ם בניו יורק בהמשך החודש.

אבל בינתיים, הסנקציות עומדות בעינן.

המכלית האיראנית אדריאן דריה, כשעגנה בגיברלטר / צילום: רויטרס, Jon Nazca
 המכלית האיראנית אדריאן דריה, כשעגנה בגיברלטר / צילום: רויטרס, Jon Nazca

ארה"ב תפעל גם נגד חברות סיניות

בתחילת השבוע, באחת העצירות במסע שלה, מנדלקר ביקרה באיחוד האמירויות הערביות, אחת מבעלות בריתה הקרובות של אמריקה, שם פגשה בין היתר בכירים במגזר הבנקאות והספנות. "המסר שניסינו להעביר באיחוד האמירויות, ובעצם לאזור כולו, הוא שכל חברה שמעורבת בהתחמקות מהסנקציות שלנו תישא בתוצאות, בלי קשר לאיפה האדם או החברה ממוקמים. ואפשר היה לראות את זה בפעולה שנקטנו בשבוע שעבר, שכללה שתי חברות בת מהאמירויות של קבוצת מהדי (ההודית)".

חלק ניכר מהנפט הלא החוקי שמגיע מאיראן נקנה על ידי חברות סיניות. זה מהווה אתגר?

"כפי שאתה בוודאי יודע, מחלקת המדינה נתנה פטורים למשך תקופת זמן, שאיפשרו למספר קטן של מדינות להמשיך לקנות נפט מאיראן. והתוקף שלהם פג במאי ולא חודש. כיום, כל מי שממשיך לקנות נפט איראני עושה את זה בהפרה של הסנקציות שלנו. וכשהא עושה את זה אנחנו ננקוט פעולה. אפשר היה לראות את זה הקיץ, כשהטלנו סנקציות על יישויות בסין שהיו מעורבות ברכש נפט איראני אחרי שפג תוקף הפטורים האלה".

אתגר אפשרי אחר מגיע מכיוון אירופה, שעד כה לא נטשה את הסכם הגרעין. שורת מדינות החתומות עליו - צרפת, גרמניה ובריטניה - אף הכריזו הקיץ על כניסתו לפעולה של כלי מיוחד (INSTEX), שיאפשר סחר למטרות הומניטאריות עם איראן, במסלול העוקף את הסנקציות האמריקאיות. כשמנדלקר נדרשת לנושא, היא מביעה סקפטיות מוחלטת לגבי הצד האיראני בעסקה.

"האירופים הכריזו שהם מקימים את הכלי המיוחד הזה, ואמרו שזה ייעשה תחת הסטנדרטים הגבוהים ביותר של המלחמה בהלבנת כספים, כשבצד השני של INSTEX נמצאים האיראנים כולל את הבנק המרכזי של איראן". הנקודה, אומרת מנדלקר, היא "זה לא שיש לאיראנים את הסטנדרטים הגבוהים ביותר נגד הלבנת הון - יש להם אפס סטנדרטים של הלבנת הון. חשפנו כיצד בכירים בבנק המרכזי של איראן היו מעורבים בהעברת כסף ל'כוח קודס' ולחיזבאללה.

"האירופים לוקחים סיכון מאוד גבוה, שהסחר ייפול לידי השחקנים הלא נכונים. רק בשבוע שעבר ראינו את מכלית הנפט אדריאן דריה, שהיא עוד דוגמה לאיך האיראנים עוסקים בהונאה. הם שיקרו לבריטים ואמרו שהנפט לא יהווה הפרה של הסנקציות של האיחוד, ולא יגיע ל'כוח קודס' או לסוריה. כמובן שגילינו שההפך הוא הנכון".

המאבק בטרור מגיע למטבעות הווירטואליים

האם יש חשש שאם תדחפו חזק מדי, למשל באמצעות מגבלות על שימוש ברשת "סוויפט", זה יגרום לאירופאים או לסינים להקים מערכת שלהם ולחפש אלטרנטיבה למערכת הפיננסית נשלטת הדולר?

"אני יודעת שיש הרבה דיבור ופרשנויות על זה. מה שעומד בבסיס הפעולות שלנו היא העובדה שהאיראנים משתמשים באופן שיטתי בהכנסות על מנת לתמוך בטרור, לשלוח חיילים ילדים לסוריה ולמות שם, לתמוך בחות'ים בתימן, בחיזבאללה, הרשימה נמשכת עוד ועוד ועוד. בגלל זה, וגם בגלל הסנקציות שלנו, אתה תמשיך לראות שחברות ובנקים מאוד מתנגדים להשתתפות בכלים אלטרנטיביים. עד שאיראן תפסיק להוציא סכומי כסף מסיביים על טרור, אני לא חושבת ששום מכניזם (פיננסי חלופי, א"פ) יוכל להצליח".

בנאום שלה במרכז הבינתחומי, מנדלקר הציגה פוסט של החמאס ברשתות החברתיות מחודש פברואר השנה, שבו ארגון הטרור מגייס תרומות תוך שימוש בשתי כתובות ביטקוין. "עד סוף חודש מרץ, שתי הכתובות האלה קיבלו לפחות 5,000 דולר בביטקוין", סיפרה מנדלקר.

זה אולי לא נראה כמו סכום גבוה במיוחד, היא הסבירה, אבל העלות של פעולת טרור יכולה להיות מאוד קטנה, ואילו "המחיר האנושי לקורבנות הוא תמיד גבוה באופן יוצא דופן".

ומכאן המסר שלה לתעשיית המטבעות הדיגיטליים, שאינו משתמע לשתי פנים: יש הכרח לשלב במערכות שלה אמצעי ביטחון הולמים, שיגנו מפני שימוש לרעה בידי טרוריסטים, משטרים פורעי חוק ואיומים אחרים. "ארה"ב תעבוד עם ממשלות ברחבי העולם על מנת לוודא שרשתות ופינטקים, שאינם עומדים בכללי הציות - לא ישרדו".

על מסר דומה היא חוזרת גם בשיחה עם "גלובס". "אנחנו למעשה אדישים לגבי סוג הטכנולוגיה שבה משתמשים. הציפייה שלנו היא שמוסד פיננסי מכל סוג שהוא יהיה בעל תוכנית נגד הלבנת הון ונגד מימון טרור. אם אין להם, הם לא יוכלו לשרוד בארה"ב. המסר למגזר הזה הוא המסר שאנחנו מעבירים לכולם: הדרך היחידה שבה תוכלו לשרוד בכל מקום שהוא, היא אם יהיו לכם בקרות נגד הלבנת כספים ונגד מימון טרור. זו קריאת השכמה מאוד חשובה עבורם.

הליברה של פייסבוק לא תחמוק מפיקוח

"כאשר אנחנו עוקבים אחרי מימון טרור, אנחנו עדיין רואים ניסיונות לנצל לרעה את המערכת הפיננסית המסורתית, אנחנו עדיין רואים אותם משתמשים בבלדרי כספים, בשירותי העברת כספים וכו'. ואנחנו מתחילים לראות אותם מנסים להשתמש במרחב הזה (של מטבעות קריפטו, א"פ) להעביר כסף. כך שהמסר שלנו לשחקנים במרחב הזה הוא שאם לא יהיו לכם בקרות מאוד-מאוד חזקות נגד הלבנת כספים וטרור - ישתמשו בכם וינצלו אתכם לאותם דברים. אתם לא תזכו לחיות תחת כללים שונים מכל השאר".

"זה מסר מאוד חשוב עבורם, כי אני לא בטוחה שהייתה להם הבנה והערכה מלאה של זה בעבר. בקיץ הייתה קריאת השכמה גדולה כאשר ה-FATF (גוף בין ממשלתי למלחמה בהלבנת הון ומימון טרור. א"פ) כפה סטנדרטים חזקים בנוגע למטבעות וירטואלים. לפני שנתיים היו מעט מאוד מדינות בעולם שהייתה להן רגולציה שקשורה למרחב הזה, ועכשיו כל המדינות חייבות שתהיה להן רגולציה כזו אם הן רוצות לעמוד באמות המידה האלה".

השבוע - בין הביקור באיחוד האמירויות לישראל - מנדלקר עצרה גם לביקור בזק בשוויץ, לפגישות עם רגולטורים וגופים בינלאומיים היושבים במדינה. שוויץ הפכה בשנים האחרונות לבסיס הפעילות של לא מעט יוזמות קריפטו, כולל ליברה, פרויקט המטבע הווירטואלי שמובילה פייסבוק. בפגישה עם עיתונאים בשוויץ, מנדלקר הבהירה "שבין אם זה ביטקוין, אתריום, או ליברה, המסר שלנו הוא זהה לכל החברות האלה: אנטי-הלבנת הון ומאבק במימון טרור - הם דברים שצריכים להיות חלק בלתי נפרד מהעיצוב שלכם מלכתחילה".

"זה המסר שכבר העברנו לליברה", היא מבהירה העכשיו. "הם מבינים את זה טוב מאוד. הם צריכים למלא אחר אותם הכללים שממלאים גורמים אחרים שעוסקים בהעברת כספים". 

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא גלובלי ושוקי עולם?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988