יונה פוגל, מנכ"ל חברת האנרגיה והקמעונות פז , צפוי לפרוש מתפקידו במהלך 2020 לאחר יותר מ-12 שנים בתפקיד. פוגל מנהל בימים אלה מגעים עם דירקטוריון החברה בנוגע לתנאי פרישתו, על רקע חילוקי דעות בינו לבין יו"ר החברה, אברהם ביגר.
מניית פז הגיבה לדיווח על פרישת המנכ"ל הצפויה בעלייה של כ-4%, ושווי השוק של החברה עומד על כ-5.1 מיליארד שקל, לאחר ירידה של 7% בשנה האחרונה.
ביגר התמנה לתפקיד יו"ר פעיל בפז (50% משרה) במרץ האחרון, לאחר מאבק בין המשקיעים המוסדיים, המחזיקים כיום ברוב מניות החברה (פז מתנהלת בשנים האחרונות ללא בעל שליטה, מאז שמכר צדיק בינו את מניותיו). ככל הידוע, עיקר המחלוקות בינו לבין פוגל נוגעות, בין השאר, לאפשרות של פיצול בית הזיקוק של החברה באשדוד.
ביגר מונה לתפקיד לאחר שהיו"ר הקודם, יצחק עזר, התפטר לפני כשנה, תוך שהעלה טענות קשות נגד איכות הממשל התאגידי בחברה. בעקבות ההתפטרות של עזר נוהל במשך כמה חודשים מאבק בין חברי הדירקטוריון והמשקיעים המוסדיים, בנוגע לזהות היו"ר החדש ושינוי תקנון החברה לצורך הגדלת הדירקטוריון. לבסוף הצליחו בתי ההשקעות פסגות ומיטב דש להוסיף את ביגר כחבר נוסף לדירקטוריון, ובהמשך אישרו בעלי המניות את מינויו ליו"ר.
ירידה של 45% ברווח הרבעוני
חילוקי הדעות בין ביגר - שכיהן כמנכ"ל פז בשנים 1997-1993, ולאחר מכן בתפקידים בכירים במשק, ובהם מנכ"ל חברת מכתשים אגן ויו"ר שופרסל - לבין המנכ"ל הוותיק פוגל, נוצרו גם על רקע תוצאות חלשות שהציגה פז באחרונה.
את הרבעון השני של 2019 סיימה פז עם ירידה של 45% ברווח הנקי לעומת הרבעון המקביל אשתקד, לרמה של כ-49 מיליון שקל. בשורה העליונה הציגה החברה ירידה של 6% בהכנסות, שהסתכמו בכ-3.45 מיליארד שקל.
את המחצית הראשונה של השנה סיימה פז עם הכנסות של כ-6.6 מיליארד שקל - ירידה של 1.5% לעומת התקופה המקבילה ב-2018. בשורה התחתונה הציגה החברה ירידה של 19% ברווח הנקי לרמה של 134 מיליון שקל.
פוגל (65), לשעבר בכיר בבנק לאומי, מונה לתפקיד מנכ"ל פז באוקטובר 2007 על-ידי בעל השליטה דאז, בינו. מאז ועד היום עלתה מניית החברה בכ-80%, אבל בשנים האחרונות היא הניבה תשואה דלה למשקיעים. עלות שכרו השנתי של פוגל עמדה בשנים האחרונות על יותר מ-5 מיליון שקל, כך שבמהלך התקופה כולה הוא צבר שכר בעלות של עשרות מיליוני שקלים.
פוגל העביר בתחילת השנה, עוד לפני מינוי ביגר, תוכנית שאושרה בדירקטוריון, ולפיה תפצל פז את פעילות הנדל"ן שלה למגזר חשבונאי ולתחום פעילות נפרד מזה של מגזר הקמעונות והמסחר - מהלך שהיה אמור להציף לחברה ערך של מאות מיליוני שקלים, הנובע מהפער בין הערך ההיסטורי המוצמד לנכסים אלה בספרי החברה לבין ערכם העדכני.
בשלב ראשון תכננה פז לפצל לחברה נפרדת שטחי נדל"ן ב-101 מתחמי התדלוק שבבעלותה (לא כולל זכויות נדל"ן קיימות בתחנות, שעליהן מקדמת החברה השבחה ומימוש זכויות בהיקף של יותר מ-100 מיליון שקל). בפז ציפו כי ההערכה המעודכנת לנכסים האלה תביא להצפת ערך וגידול בהון העצמי של החברה בהיקף של 300-400 מיליון שקל נטו (לאחר השפעת מס), אבל לא תשפיע על הרווח הנקי שלה. מהלכים דומים בוצעו בעבר על ידי חברות הקמעונות שופרסל ואלון רבוע כחול.
החלטה נוספת שהתקבלה בדירקטוריון פז אז, הייתה כניסה לתחום של ייצור חשמל בשני אפיקים מקבילים: קידום תוכנית להקמת תחנת כוח שלישית בשטח בית הזיקוק באשדוד, בהספק של כ-700 מגוואט ובעלות של כ-2.5 מיליארד שקל, לצד השתתפות במכרזים השונים לרכישת תחנות כוח של חברת החשמל. את הקמת התחנה, שתפעל באמצעות גז טבעי ותתבסס על טכנולוגיית מיחזור משולב, תכננו בפז להקים, ככל הנראה, באמצעות הון עצמי בהיקף של כ-520 מיליון שקל, והשאר באמצעות גיוס חוב. בחברה העריכו כי התחנה תתחיל לפעול ב-2023.
דירקטוריון החברה אישר את המהלך בפברואר 2019 במסגרת תוכנית אסטרטגית כוללת, שנבחנה בפז בליווי ובסיוע חברת הייעוץ הבינלאומית בוסטון קונסלטינג גרופ.
פעילותה של פז מתרכזת כיום בהפעלת רשת תחנות דלק לצד רשת חנויות נוחות ובהפעלת בית הזיקוק באשדוד. נוסף על כך, היא פועלת גם בתחומים תעשייתיים משיקים, ובהם ייצור שמנים לתעשייה ולרכב, ייצור מוצרי איטום ועוד.
גילוי נאות: אברהם ביגר הוא יועץ לדירקטוריון "גלובס".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
