טוב גם לכלכלה: ממשלת אחדות יציבה היא החלום של משרד האוצר

מי יהיה שר האוצר הבא? המרוץ למשרה הכלכלית החשובה ביותר צפוי להתחיל רק לאחר שייקבע הרכב הקואליציה הבאה, אך הספקולציות כבר רוחשות בשטח. מנהיג העבודה-גשר, עמיר פרץ, ומנהיג הבית היהודי לשעבר, נפתלי בנט, נחשבים לשני הפוליטיקאים שהכי רוצים במשרה. לשניהם תפיסות עולם כלכליות מובהקות ושונות - בנט איש קפיטליסט וחסיד השוק החופשי, ופרץ סוציאל-דמוקרט. אבל, ההישגים הצנועים של ימינה והעבודה-גשר בבחירות מקטינים את ההסתברות לזכייתם במשרה, בהנחה שתוקם ממשלה רחבה.

האוצר הוא תיק שמיועד לשותף הבכיר בקואליציה, אם לא למפלגתו של ראש הממשלה. לפני הבחירות הקודמות עלה שמו של אבי ניסנקורן מכחול לבן כמועמד לשר אוצר, אך הכרזתו של בני גנץ כי הוא מייעד לשותפיו הבכירים למפלגה את תיקי הביטחון והחינוך, מקטינה את ההסתברות שתקבל גם אותו. אפשרות נוספת שיכולה להתממש היא שתיק האוצר יהיה בידי הליכוד - ואז צפויים להתמודד עליו ישראל כ"ץ ויובל שטייניץ. שם נוסף שעשוי להפתיע הוא אביגדור ליברמן. זאת, בהנחה שישראל ביתנו תהיה שותפה בכירה לממשלה. ליברמן אוהב לעסוק בנושאים כלכליים והאוצר הוא התיק הבכיר הבולט שחסר עדיין ברזומה שלו כמועמד עתידי לראשות הממשלה.

מה מעדיפים הפקידים והרגולטורים?

נשיא המדינה אינו נוהג לזמן את בכירי האוצר, בנק ישראל והרגולטורים הפיננסיים לסבב ההתייעצויות שהוא עורך לפני ההחלטה על מי להטיל את הרכבת הממשלה - וטוב שכך. אבל אילו היה הנשיא ראובן ריבלין פונה לבכירים ומבקש לשמוע את המלצתם, סביר שהיו מבקשים ממנו לפעול לכינונה של ממשלה רחבה ויציבה שתשלוט ביד רמה בכנסת.

"יציבות" היא מילת המפתח. מבחינת הדרג המקצועי, אין שום יתרון לממשלה רחבה שמתנהלת באווירת בחירות, בתחרות מתמדת בין השותפים - כפי שקרה לממשלה היוצאת בשנתיים האחרונות. למשרד האוצר דרושה ממשלה יציבה להעברת תקציב 2020, שיכלול בוודאות גם צעדי צמצום והתכנסות.

היא דרושה לאוצר כדי להגשים ולו חלק מהצעדים שהוא חולם לבצע בתחום המס: ביטול הפטור ממע"מ על יבוא אישי (רכישות באינטרנט עד 75 דולר), ביטול הפטור על הכנסה של עד 5,000 שקלים מהשכרת דירה, מס על משקאות ממותקים ומוצרים חד-פעמיים, אגרת גודש ועוד. לכל המסים האלה אין היתכנות פוליטית בממשלת ימין-חרדים. נתניהו אינו סבור שיש בכלל צורך בהעלאות מסים, והחרדים יתנגדו בכל הכוח למיסוי על משקאות ממותקים ומוצרים חד-פעמיים - שנמצאים בשימוש נרחב מאוד במגזר החרדי.

אבל היציבות חשובה לאוצר ולשאר הבכירים בממשל הפיננסי הרבה מעבר לתקציב 2020 - היא חיונית לעבודה השוטפת מול הכנסת.

באג'נדה של האוצר נמצאים מלבד התקציב, גם העלאת גיל הפרישה לנשים לצד יוזמות חקיקה כמו חוק המטרו, השתת היטל גודש והקמת רשויות תחבורה מטרופולוניות - מהלך חיוני לדעת כל גורמי המקצוע. הניסיונות להעביר בכנסת את הקמת הרשויות המטרופוליניות במסגרת חוק ההסדרים נכשלו, בגלל שהמפלגות החרדיות חששו שהדבר יסלול את הדרך להפעלת תחבורה ציבורית בשבת.

לשם המהלכים האלה ואחרים שיעלו בוודאי, דרושה לאוצר קואליציה שתשלוט בכנסת. בשנים האחרונות הפכה הכנסת למקום שבכירי האוצר, בנק ישראל והרגולטורים הפיננסיים יעשו הכול כדי להתרחק ממנו.

הכישלון בהעלאת גיל הפרישה לנשים, הגבלת שכר הבכירים במערכת הפיננסית (שהאוצר התנגד לה במתכונתה הסופית), המאבק על חוק המזומן, הקרבות על יישום המלצות ועדת שטרום בוועדת הרפורמות ויוזמות החקיקה הפרטיות בתחום הבנקאות שהכניסו את בנק ישראל ללחץ. אפשר לציין גם את היחסים המעורערים עם מי שהייתה הממונה על שוק ההון, דורית סלינגר, המאמץ האדיר שנדרשו באוצר ובמשרד המשפטים להשקיע כדי להעביר את הוראות הפטק"א (חוק שמטרתו למנוע התחמקות מתשלום מס על ידי תושבי ארה"ב שמנהלים חשבונות פיננסיים מחוץ לארה"ב). כל אלה רק הם רק דוגמאות למה יכולה לעשות כנסת לעומתית.

לא רק שרים, מה עם יו"ר ועדת הכספים?

ההחלטה מי יהיה יו"ר ועדת הכספים הבא חשובה לאוצר לא פחות מהשאלה מי יהיה שר האוצר. תוצאות הבחירות יוצרות אפשרות ממשית שהיו"ר הכמעט-נצחי של ועדת הכספים, ח"כ משה גפני, לא יישאר בכנסת הבאה בתפקידו.

השם הראשון שעולה כמחליף אפשרי לגפני, בתרחיש של ממשלת אחדות חילונית, הוא ח"כ אבי ניסנקורן מכחול לבן. יו"ר ההסתדרות לשעבר הוא נושא ונותן קשוח שבוודאי לא יעשה לאוצר חיים קלים, ועדיין - באוצר לא יזילו דמעה אם גפני יעזוב את התפקיד. הפרלמנטר המיומן וחד הלשון מיהדות התורה היה היריב הקשה ביותר של האוצר בכנסת היוצאת.

התסכול מהתנהלותו של גפני גרם לשר האוצר, משה כחלון, לנבל את פיו. זכורה גם התפרצות הזעם על גפני של מנכ"ל האוצר, שי באב"ד, שתועדה לרוע מזלו במצלמות אולם הישיבות של הוועדה.

גפני אתגר את הדרגים באוצר, במשרד המשפטים ובבנק ישראל בצורה יוצאת דופן. פעילותו לטובת הגמ"חים למשל, אילצה את אותם גורמים להסכים לפשרות מרחיקות לכת בכללי גילוי שישראל התחייבה לאמץ כלפי רשויות המס בארה"ב וארגון ה-OECD. גם את חוק המזומן היקר לו נאלץ האוצר לסרס בלחצו של גפני.
גפני בעל האג'נדה החברתית פעל בנושאים רחבים בהרבה מהאינטרסים הצרים של המגזר אותו הוא ייצג: הוא מילא תפקיד מכריע בהכשלת המס על דירה שלישית שכחלון ביקש לחוקק, ומנע את אישור המתווה להעלאת גיל הפרישה לנשים שהאוצר ביקש בכל מאודו לקדם.

כשאנשי האוצר המובסים החליטו על נסיגה טקטית ועיכוב העלאת גיל הפרישה בשנה, אמר להם גפני שהתקווה "שבעוד שנה אני לא אשב כאן ותצליחו להעביר את המתווה שאתם רוצים היא תקוות שווא". אבל היום, בחוכמה שבדיעבד, נראה שבאוצר לא מצטערים.

מערכת הביטחון זוכה לגיבוי משמעותי

הקמת ממשלת אחדות עשויה להקשות מאוד על האוצר במאבק התקציבי הגדול ביותר שמצפה לו: הקרב על תקציב הביטחון. הממשלה החדשה תידרש לאשר את "תנופה", התוכנית הרב-שנתית החדשה שמחליפה את "גדעון". תנופה תקבע את תקציב מערכת הביטחון לשנים 2020-2025.

הפערים בין הצבא לאוצר גדולים. בין היתר, מתנגד הצבא בחריפות לדרישת האוצר לקיצור נוסף בשירות החובה לבנים, מסרב לפתוח מחדש את ההסכמות על פנסיית הגישור, מתנה את מעבר קריית המודיעין לנגב בהקמת קו רכבת מיוחד לבסיס ודורש תוספות תקציב גדולות לצורך הצטיידות והתעצמות.

במי יתמכו השרים? ראש הממשלה, בנימין נתניהו, גיבש תוכנית שמגדילה בצורה ניכרת את תקציב הביטחון; מנהיג ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, תמך כשר ביטחון בהגדלת תקציב הביטחון; ראשי כחול לבן לא התבטאו עד היום בנושא תקציב הביטחון, אך קשה להניח ששלושה רמטכ"לים לשעבר, שבעי קרבות תקציב בעצמם, יהיו קשובים לפקידי האוצר יותר מאשר לפקודיהם לשעבר.

מאבק תקציבי גדול גם מול ההסתדרות

מאבק תקציבי גדול אחר צפוי למשרד האוצר מול ההסתדרות סביב הסכם המסגרת החדש לעובדי הציבור. במאבק הזה אמור האוצר ליהנות מהעובדה שלהסתדרות אין עדיין פטרון או בעל ברית, כמו הברית שהייתה לניסנקורן עם כחלון. על רקע זה יש לצפות מהאוצר להישג משמעותי יותר ממה שהשיג בהסכם הקודם שבו זכו השכירים במגזר הציבורי בתוספת שכר של כמעט 8%, תמורת הסכמה לכך שמחצית ממנה תשולם באופן דיפרנציאלי.

ההסכמים הקואליציוניים צפויים להיות רזים במיוחד בממשלת ליכוד-כחול לבן, ואולי אף לכלול צמצום של מספר משרדי הממשלה - צעד שיביא לחיסכון של עד כמה מאות מליוני שקלים. אם גם ישראל ביתנו תצטרף לקואליציה צפויה תוספת עלות משמעותית בגין דרישתה להעלאה ניכרת בתוספת קצבת השלמת הכנסה לקשישים מעוטי יכולת, בעלות תקציבית שעשויה להגיע ל-2.5 מיליארד שקל לשנה. 

עיקרים: הנושאים הבוערים על שולחן הממשלה הבאה

תקציב: העברת תקציב 2020 וסגירת הגירעון שעשוי להגיע ל-50 מיליארד שקל 

פנסיה: העלאת גיל פרישה לנשים

תחבורה: אישור תוכנית המטרו לגוש דן וקבלת החלטות 

שכר: חתימה על הסכם מסגרת לשכר במגזר הציבורי

ביטחון: סגירת תקציב רב-שנתי לביטחון