"השינוי הפוליטי הוא הזדמנות לפריצות דרך כמו נישואים אזרחיים בישראל. תיק הגירושים של אפי נוה הוא הכי קשה שראיתי"

עו"ד רות דיין-וולפנר, מעורכות הדין המובילות בדיני משפחה, מסכמת את השנה החולפת ורבת-התהפוכות בתחום • היא מברכת על מהפכת השוויון בנטל המזונות, אך קוראת למחוקק לייצר ודאות משפטית בדיני המשפחה שנעשו כאוטיים יותר • בראיון ל"גלובס" היא מתארת את דרכה לפסגה ומצרה על חוסר הפרגון מצד הקולגות

עו"ד רות דיין-וולפנר / צילום: רמי זרנגר
עו"ד רות דיין-וולפנר / צילום: רמי זרנגר

"תחום דיני המשפחה עובר מהפכה של ממש. משמורת משותפת הפכה לברירת מחדל; 'מהפכת השוויון במזונות' השפיעה על כל הנושאים הקשורים ליחסים בין ההורים והרבה מאוד תיקים נפתחים על-ידי הורים שרוצים לשנות את מה שנפסק עבורם או את מה שהם הסכימו לשלם; מגמת ההתערבות המינימלית של בג"ץ בהכרעות בתי הדין הרבניים הגיעה לשיא, ונתנה להם הרבה כוח שראינו אותו בפסיקות השנה, ובהן הפסיקות שמחברות בין בגידות לחלוקת רכוש; ורק השבוע בג"ץ עשה עוד מהפכה כשקבע שלבית הדין הרבני אין סמכות לדון במזונות ילדים".

עו"ד רות דיין־וולפנר, מעורכות הדין המובילות בתחום דיני המשפחה בישראל, מסכמת את השנה החולפת ומלאת התהפוכות בתחום שבו היא מתמחה בשני העשורים האחרונים, באמירה הלא מעודדת ש"נכנסנו לעידן של חוסר ודאות".

בראיון ל"גלובס" היא מספרת על המהפכה שמתחוללת בימים אלה בתחום דיני המשפחה בישראל ומשנה סדרי עולם בכל הקשור לתאים המשפחתיים ולמוסכמות הקיימות ("כל יום שונה מקודמו בתחום הזה. את מה שיעצתי ללקוחות שלי אתמול, אני לא יכולה לייעץ היום"); וגם על הלקוח המפורסם, יו"ר לשכת עורכי הדין הקודם, אפי נוה, שסכסוך הגירושים שלו הוביל אותו לחדרי החקירות לאחר שאשתו העבירה את הטלפון הנייד שלו לעיתונאית, וזו העבירה אותו למשטרה ("אנשים מתמכרים לחיטוט בסלולרי של בן הזוג, והסלולריים הם מזמן שחקן מרכזי בהליכי גירושים, אבל במקרה נוה זה הלך צעד קדימה בצורה שזעזעה אותי").

אבל לא הכול שלילי בעיני עורכת הדין הוותיקה. להפך, יש לה הרבה תקווה והיא מאמינה שדווקא הבלגן המתחולל בימים אלה בזירה הפוליטית מהווה הזדמנות לשינויים דרמטיים בזירה המשפחתית-משפטית. "השינויים המסתמנים בשלטון מהווים הזדמנות פז לפריצות דרך חקיקתיות בתחום דיני המשפחה, בייחוד בכל מה שקשור למרוץ הסמכויות (הגשת תביעת גירושים לבתי הדין הרבניים או לבתי הדין לענייני משפחה, אל"ו). צריך לבטל אותו, ולנישואים אזרחיים", היא אומרת. "זה ייתן הרבה שקט וימנע הרבה מאוד הליכים משפטיים, ואולי עכשיו עם השינוי המסתמן בשלטון יש סיכוי שזה יקרה. זה לא ייאמן שבשנת 2019 אזרחי המדינה שרוצים להתחתן בנישואים אזרחיים חייבים לנסוע לחו"ל, ואני אחת מהם".

היעדר נישואים אזרחיים זו הבעיה הכי בוערת בתחום דיני המשפחה?

"לא. אבל הכול משפיע על הכול. כל שינוי משליך על מה שלא משתנה. אני מייחלת שהשנה תתרחש פריצת דרך חקיקתית בתחום מרוץ הסמכויות, אבל גם אם לא, אך מנגד יאפשרו נישואים אזרחיים שיידונו רק בבית המשפט לענייני משפחה ולגביהם לא תהיה סמכות לבית הדין הרבני - אז עשינו את שלנו. במיוחד לטובת הילדים של כולנו. וזה רק בידי המחוקק.

"מספיק שיאשרו נישואים אזרחיים כדי למנוע הרבה מאוד סכסוכים שקיימים היום והליכים משפטיים על רקע סרבנות גט, על רקע שאלת סמכויות בית הדין הרבני ועל רקע חוסר הוודאות המשפטי. בכל מדינה מתוקנת ניתן להינשא בנישואים אזרחיים. אז זה בהחלט הדבר הראשון שהמחוקק צריך לעשות, ותהיה לזה השלכה רוחבית מרחיקת לכת.

"מעבר לזה, צריך להסדיר את כל נושא חלוקת הרכוש בחוק שיאגד את הכול. יש לנו את חוק יחסי ממון, אבל מסביבו נבנו עם השנים תילי-תילים של הלכות משפטיות, שכל הזמן משתנות, וזה שוב יוצר חוסר ודאות. את דיני המזונות מאוד קשה להכניס לנוסחאות ולחוק, אבל רצוי לתת נוסחאות והגדרות קצת יותר ברורות".
הבלגן חוגג בדיני המשפחה.

"תחום דיני המשפחה הוא תחום חי ונושם. מערכת המשפט שלנו היא כמו יצור חי, וביצור חי גם פושות מחלות. לא כל השינויים והמהפכות טובים. התחום הזה משתנה ודינמי.

"מ־2016 התחום הזה עובר מהפך רציני. הדבר שכל מי שנקלע אל מערכת המשפט רוצה הוא ודאות משפטית, והשינויים שמתרחשים כל הזמן בתחום דיני המשפחה רחוקים מוודאות. לא קל להתנהל היום בהליכים משפטיים בדיני משפחה וזה בעיקר אומר שכדאי להגיע להסכמים".

המהפכה החיובית בחלוקת המזונות

אחת המהפכות המרכזיות שהתחוללה לאחרונה בתחום דיני המשפחה מכונה "מהפכת השוויון בנטל המזונות", שהשיק בית המשפט העליון ביולי 2017. לפי ההלכה החדשה, יתקיים שוויון מלא בנטל המזונות לילדים בני 6 עד 15 בין הורים בעלי יכולות כלכליות דומות. "זו מהפכה חיובית, כי היה משהו מאוד מאוד לא הוגן בזה שגם אם את אישה חזקה שמרוויחה יותר מהגבר, ברור שאת מקבלת מזונות. בעיניי זה היה בלתי נסבל, והבעיה הזאת נפתרה. הרעיון שגבר צריך לשלם מזונות ולא משנה מה - נעלם אחרי שנים של חוסר צדק, שבהם אבות הסתובבו עם תחושת תסכול תמידית.

"אני באופן אישי ויתרתי על מזונות כשהתגרשתי ב־2006. די מהר אחרי הגירושים אמרתי לו 'עזוב, אני לא צריכה. בוא נגדל אותם ביחד', וזה שינה לי את החיים בהיבט הזה שיכולנו להיות ביחסי משפחה לאורך השנים, כי לא הייתה התחושה שכל חודש הוא מעביר לי כסף. היינו באמת גרושים מדהימים. הוא נהיה חבר של בעלי, והיינו אוכלים יחד ארוחות משפחתיות".

הגרוש של עו"ד דיין-וולפנר, אבי ילדיה ניב, נהרג השנה במפתיע מדום לב במהלך רכיבה על אופניים. "בדיעבד הוויתור על המזונות היה מאוד חשוב לכולנו. כשהוא נפטר, זו הייתה טראומה נוראית עבור כולנו. לקחתי את הילדים והיה ברור שאני עם המשפחה שלו יושבים יחד שבעה. זה היה מאוד ברור, בגלל היחסים הקרובים שלנו לאורך השנים. זה לא מתאפשר במשפחות שיש בין הגרושים את חיוב המזונות, כשאין לו הצדקה".

בניגוד לאלה הזועקים כי מהפכת השוויון בנטל תביא נשים לחרפת רעב, עו"ד דיין-וולפנר רואה בכך הזדמנות להתפתחות של נשים. "זה יהפוך נשים ליותר עצמאיות, כי לפעמים כשאישה מתגרשת ומקבלת מזונות שלא מספיקים לה, היא חייבת למצוא פתרון תעסוקתי, חייבת למצוא דרך להרוויח יותר ולשרוד, והרבה פעמים הצלחה מגיעה מתוך כורח.

"נשים מחפשות משרה רווחית יותר, מבקשות העלאה, פותחות עסק באינטרנט וההצלחה מגיעה, כי כשאת חייבת, את עושה. לכן, בעיניי זה יביא נשים למקום יותר טוב".
אולם על אף שמהפכת השוויון בנטל המזונות פתרה בעיות מסוימות, צצו בעקבותיה בעיות חדשות, ובעיקר השתנו יחסי הכוחות בין בתי הדין הרבניים לבתי המשפט האזרחיים.

"מהפכת השוויון בנטל המזונות הפכה את בתי המשפט למשפחה להרבה פחות מאירי פנים לנשים מאשר לגברים. אני לא שופטת את זה. יש מקרים שזה מדהים, ויש מקרים שפחות. משמורת משותפת הפכה לברירת מחדל, והמזונות שלהן זכאית האישה יכולים להיות אפס.

"אני זוכרת שכשהתחלתי להיות עורכת דין בתחום, בני זוג שרצו לקבוע בהסכם שהמשמורת תהיה משותפת נשלחו להביא אישור מפסיכולוג שזה תקין. היום זו ברירת מחדל גם במקרים שזה צועק לשמים שזה מאוד לא תקין. בית הדין הרבני פחות מתחבר לעניין הזה, והולך יותר לדרך המסורתית - הוא פוסק לאישה מזונות גבוהים יותר במקרים רבים. לכן, יש מקרים שאני חד משמעית אעדיף את בית הדין הרבני מאשר את בית המשפט".

ואז, השבוע, בא בית המשפט העליון וקובע שבית הדין הרבני לא מוסמך לדון במזונות הילדים אלא אם יש הסכמה שהוא ידון.

"נכון, ולכן את מה שיעצתי אתמול אני לא יכולה לייעץ היום. היום אני כבר לא יכולה להגיד לאישה שחייבים להגיש תביעת מזונות בבית הדין הרבני. בסופו של דבר הכול מוביל אל בעיית מרוץ הסמכויות, שלדעתי זו התופעה הכי בעייתית בדיני משפחה.

"מרוץ הסמכויות בונה את האסטרטגיה של התיק. כרגע עצרו את מרוץ הסמכויות בכל מה שקשור למזונות ילדים, אבל מחר זה יכול להשתנות, והמרוץ הזה קיים לחלוטין בשאר התחומים, במיוחד בענייני רכוש. לפעמים פסיקה של בית הדין הרבני יכולה לשנות דרמטית את חלוקת הרכוש.

"אי-אפשר לומר היום - לאישה טוב באזרחי ולגבר ברבני או להפך. כל משפחה צריכה לעבור ניתוח לב פתוח משלה ולבחון מה האסטרטגיה הנכונה עבורה.

"אבל אני חייבת לומר שבבתי הדין הרבניים יש דיינים מדהימים, שעושים מאמצי על לעזור לצדדים להגיע להסכם, וגמרו תיקים שבבתי משפט לענייני משפחה השופטים לא טרחו לנסות להגיע להסכם. יש לא מעט מקרים שאני ממש מעדיפה את בתי הדין הרבניים, אבל הפסיקה שלהם לא כל-כך צפויה, וזו בעיה משמעותית".

ילדה וכחנית ולוחמת צדק

הניסיון לקבוע את ראיון החג עם עו"ד רות דיין-וולפנר לא היה פשוט. סדר היום שלה קדחתני, וביומן העמוס לעייפה שלה רשומים שני דיונים ביום ולאחריהם סדרת פגישות עם שישה־שבעה לקוחות בפוטנציה ביום, לא מעט לקוחות קיימים וכן עם צוות משרדה. כל יום כזה נפתח ב־5:00 בבוקר, כשהיא יוצאת לריצה של כשמונה קילומטרים על חוף הים. ב־20:00־21:00 בערב היא חוזרת הביתה, ולעתים גם הרבה אחרי.

בסוף אני תופסת אותה לשיחה בביתה ב־7:00 בבוקר, רגע לפני שהיא טסה לדיון הראשון שלה לאותו יום בבית הדין הרבני בירושלים. היא יושבת מולי בסלון ביתה, רעננה ונמרצת כאילו נפגשנו באמצע היום.

במהלך השיחה ניכר כי מדובר באישה חזקה, אינטליגנטית ורהוטה, שבנתה את עצמה ובשתי ידיה ולא מתביישת במקום שהיא הגיעה אליו. היא נולדה וגדלה בנתניה, בת להורים שכירים, אב שעבד ברשות שדות התעופה ואם שעבדה ב"יד לבנים". המסלול המקצועי שלה, כך היא מספרת, היה ברור מאז שהייתה צעירה.

"כילדה הייתי לוחמת צדק קטנה. הייתי וכחנית, דעתנית, לא קיבלתי כל דבר שאמרו לי. די מהר הבנתי שאני רוצה להיות עורכת דין, בעיקר מאחר שאהבתי לשכנע אחרים בעמדות שלי", היא מספרת.

"הילדים בכיתה תמיד אמרו לי שאני יודעת לשכנע. בסיום כיתה י"ב עשו סרט ואחת הבנות אמרה 'אני רואה את רותי עורכת דין, עם אוטו שחור ועם תיק בית משפט'. זו הייתה נבואה שמגשימה את עצמה".

אבל הדרך לשם לא הייתה פשוטה, ובין היתר עברה דרך כישלון במבחן בעל־פה של לשכת עורכי הדין. "התחתנתי בסוף שנה א', וזה לא היה פשוט לעשות בחינות לשכה עם תינוקת. הנקתי וקראתי, והיא צרחה. קבוצת הלימוד שלי עזבה אותי.

"במבחן בעל פה שאלו אותי על עתירה מנהלית, ולא הגעתי לזה בחומר, אז נכשלתי. זו הייתה מכה מטורפת. סיימתי לימודי משפטים בהצטיינות, ונכשלתי במבחן הלשכה. בסופו של דבר זו הייתה ברכה, כי במהלך חצי השנה שבה המתנתי למבחן הנוסף הייתי אמא במשרה מלאה, דבר שלא חזר על עצמו שוב, וגם התנדבתי בנעמ"ת.

כשפתחתי את המשרד העצמאי שלי, הלקוחות הראשונים שלי היו מנעמ"ת. לפעמים אתה נותן, והיקום מחזיר לך בלי שתכננת".

מאז היא עברה דרך ארוכה, והפכה לאחת מעורכות הדין המובילות בישראל בתחום דיני המשפחה ומי שמייצגת גם מיליארדרים ואוליגרכים יהודים זרים וגם סכסוכים בהיקף של מיליונים בארץ.

"בחיים לא קיבלתי כלום מאף אחד"

הבית המפואר בעליל של עו"ד דיין-וולפנר - שנמצא בקו ראשון לים - רחוק כרחוק מזרח ממערב מבית הוריה הצנוע בנתניה. "מגיל 15 עבדתי. היא אומרת, "בהתחלה בתור מלצרית ואחרי הצבא עבדתי בהרבה עבודות מזדמנות, אפילו הייתי ליצנית באירועים של קידום מכירות. ב־91' התחלתי לעבוד בנתב"ג כסלקטורית ושם הכרתי את ניב, ז"ל, בעלי הראשון ואב ילדיי. משנה ב' בלימודי משפטים עבדתי במשרדי עורכי דין, וזמן קצר לאחר קבלת רישיון עריכת הדין פתחתי משרד עורכי דין עצמאי.

"תמיד בער בי הרצון להיות עצמאית ולעמוד בזכות עצמי. בחיים לא קיבלתי כלום מאף אחד. כל מה שיש לי השגתי במו ידיי. עבדתי קשה מאוד, ללא הפסקה, והשגתי יותר ממה שחלמתי להשיג".

זכית לפרגון על ההצלחה?

"בתחילת הדרך, כשהתחלתי להצליח, היו אומרים עליי 'טוב, היא התגרשה ממישהו עשיר', 'היא ירשה כסף', 'היא באה מבית מסודר'. זה כל-כך רחוק מהמציאות. עד היום יש חוסר פרגון בכמויות, בעיקר מצד קולגות. פעם היה לי מאוד קשה עם זה. לאורך השנים פיתחתי עור עבה, אבל מדי פעם אני עדיין קצת מתעכבת על זה. זה בעיקר מדהים אותי שזה קיים".

את המשרד הראשון שלה ברחוב סוטין 27, בבניין הקיבוצים, עו"ד דיין-וולפנר לא תשכח. "זה היה חדר קטן שחולק באמצע, וישבתי שם עם חברה שהייתה השותפה הראשונה שלי. אחרי שנתיים עברנו למשרד טיפה יותר גדול, ולקחנו מזכירה. שבע שנים הייתי עם אותה שותפה, אבל לא הגעתי לרווחה כלכלית או למשרד מבוסס".

ואז הגיע המפנה. בינואר 2005 נפרדה דיין-וולפנר מהשותפה, והקימה משרד לבד. "מאותו יום ההצלחה הגיעה", היא אומרת. "המשרד הלך וגדל, הגיעו לקוחות נכונים, כאלה שחלמנו עליהם, תיקים מחו"ל, תיקים גדולים. זו עבודה קשה. אני תמיד אומרת שהצלחה בן לילה לוקחת עשר שנים, ואני תמיד עבדתי קשה בשביל זה. אין סוף שבוע שאני לא כותבת בו, פרסמתי מאמרים, היה לי אתר אינטרנט ועדכנתי אותו, קראתי את כל פסקי הדין בתחום, והייתי טובה במה שעשיתי, אז ההצלחה הגיעה".

ההצלחה כללה לקוח מיליארדר ששכר את שירותיה ב־2008 לאחר שאשתו ניסתה לרצוח אותו וריצתה עונש מאסר; וגם לקוח אחר שניהל מלחמת עולם על המשמורת של הבת שלו, שאמא שלה רצתה לקחת אותה לחו"ל; אך בזכות הניצחון של עו"ד דיין-וולפנר בתיק, הילדה נשארה בארץ וכיום היא אחת מכוכבות הילדים המוכרות בישראל.

כל תיק שלך הוא כמו רומן.

"כל תיק הוא רומן. סיפור מרתק. כל התיקים נכנסים לי ללב. לפני שנתיים התחלתי לכתוב בלוג ופוסטים בפייסבוק על מקרים שהיו לי באותו שבוע בתור סוג של שחרור לחצים של מה שאני חווה. אני שומעת את הסיפור של הלקוחות שלי, ואני נכנסת להם לקרביים, וזה משפיע גם עליי, אז התחלתי לכתוב על זה.

"הבלוג זכה לפופולריות מאוד-מאוד גבוהה. כל יום נכנסים אליו מאות אנשים, וכל הזמן קיבלתי תגובות 'תכתבי ספר'. אז לקחתי את כל הסיפורים שכתבתי במשך קצת יותר משנה וחיברתי אותם, ולאט לאט ראיתי איך נחשף בפניי ה־DNA של הגירושים ושל הזוגיות. את כל זה הפכתי לספר שירד לדפוס השבוע בשם 'קארמה איז אה־ביץ'". 

"תיק הגירושים של אפי נוה הוא הכי קשה שראיתי - ולא באשמתו"

רבים מהתיקים של עו"ד רות דיין-וולפנר מכבבים בכותרות, לרוב בלי שמות הלקוחות, משום שתיקים הנדונים בבית המשפט לענייני משפחה חסויים. אבל יש חריגים. אחד התיקים שלה מילא את כל עמודי החדשות בחודשים האחרונים, כולל שמו של הלקוח: תיק הגירושים של יו"ר לשכת עורכי הדין לשעבר, עו"ד אפי נוה. הליך הגירושים של נוה הגיע לכותרות על רקע העובדה שבמהלך הסכסוך, העבירה אשתו את הטלפון הנייד שלו לכתבת גל"צ הדס שטייף, שפרצה אותו וגילתה שם מידע שהוביל לחקירת הפרשה המכונה "פרשת המין והמינויים". השבוע הודיעה המשטרה, כי היא ממליצה להעמיד לדין את נוה בפרשה.

"ההליך המשפטי לא נגמר, אז אי-אפשר לדבר על זה הרבה", אומרת עו"ד דיין-וולפנר. "מה שאני כן יכולה לומר הוא שאלה הגירושים הכי קשים שראיתי, ולא באשמת נוה. הוא מתנהל בצורה ראויה בהליך. כשהוא שכר את שירותיי הוא עדיין היה האדם הכי חזק במערכת המשפט. זה מאוד החמיא לי.

"כשהבנתי שיש פה חמישה ילדים מעורבים, חשבתי שאולי זה לא יהיה פשוט, אבל כשנוה אמר לי מה הוא מוכן לתת - נדהמתי. הוא היה מאוד נדיב, מאוד רחב לב, בניגוד מוחלט למה שטוענים כלפיו. לצערי הגירושים האלה הם כמו סופת הוריקן שלוקחת את הכול איתה. כולם במשפחה נפגעו מההוריקן הזה. זו דוגמה באמת לגירושים סופר־קשים, ולמה קורה עם טלפונים סלולריים בהליך גירושים".

הסלולריים מככבים בהליכי גירושים?

"הרבה מאוד מהליכי הגירושים נולדים היום בעקבות טלפונים סלולריים. אני חושבת שאף אחד לא היה רוצה שייקחו לו את הטלפון הסלולרי ויבדקו מה יש בפנים, אבל זה קורה הרבה היום ומוביל לסכסוכי גירושים בעקבות מה שמתגלה.

"במקרה של נוה נדהמתי מהעוצמה של המעשה שנעשה. יש הבדל בין לקחת לבן הזוג שלך את הטלפון לבין לקחת אותו ולמסור אותו הלאה. זה שאנשים מגלים בגידות באמצעות טלפון סלולרי זו מוסכמה ידועה. הטלפון הסלולרי הוא הדבר הכי אינטימי שיש לבן אדם, והוא גם הדבר הכי פרוץ. אנשים מתמכרים לחיטוט בסלולרי, למעקב, מתחברים לווטסאפ של בן הזוג. במקרה של נוה זה הלך צעד קדימה בצורה שזעזעה אותי".

אני מניחה שראית לא מעט מקרים שבהם אישה או גבר שנבגדו רצו לפגוע בבן/בת הזוג.

"אנחנו רואים הרבה מקרים של גירושים שבהם יש רצון לפגוע, כמו כאלה שהולכים למלשינון של מס הכנסה ומלשינים על בני הזוג שלהם. המקרים הכי קשים והכי מסוכנים הם אלו שבהם יש רצון לפגוע. אבל יש את המקרים הקשים, ויש את נוה, שהגירושים שלו הרסניים, ולא באשמתו".

דברים שרואים משם לא רואים מכאן.

"בהליך המשפטי של הגירושים האמת יצאה לאור. בתי המשפט ובתי הדין הרבנים ראו את המציאות נכוחה. בכל מה שקשור לתקשורת - זה אחרת. נוה הוא אחד הלקוחות הכי אדיבים ונדיבים שיש לנו במשרד, ואנחנו נלחמות בשבילו, כי זה גם כואב לראות מה נעשה לו. אני לא נכנסת פה לשפיטה מוסרית, כי בחלק מאוד מאוד גדול של התיקים מעורבות בגידות. זה קיים משחר ההיסטוריה, אבל בעקבות בגידה לומר שהכול מותר, הכול לגיטימי ואפשר להרוס חיים - את זה קשה לראות".

השאלה מה מותר ואסור בעקבות "בגידה" מככבת לאחרונה בשיח המשפטי והתקשורתי, בעקבות מספר פסקי דין שבהם נשללו מנשים זכויות ברכוש עקב בגידתן.

לדברי דיין-וולפנר, "בגדול, התפיסה המשפטית שלא השתנתה היא שאין עונש על בגידה. בגידה לא מתרחשת 'אאוט אוף דה־בלו'. תמיד יש סיבה.

"כשנכנסים לסיבה, פתאום לא ברור מי לגמרי אשם, כמו אותה אישה שבעלה אמר לה 'מי ייגע בך' ו'תראי איזה שמנה את', ופתאום מישהו התחיל להחמיא לה והיא בגדה איתו.

"אני לא מצדיקה בגידה, אבל המערכת המשפטית לא נכנסת לשאלת הבגידה. אי-אפשר באמת לנהל משפט על מי אשם. בהיבט הזה בתי הדין הרבניים שונים מבית המשפט למשפחה. הם כן מכניסים את הבגידה כשיקול במערכת השיקולים לשלילת רכוש. וזו בעיה". 

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988