סבב בחירות נוסף? הטלטלה הפוליטית עלולה לעכב מתן תרופות חדשות לחולים

הסחרחרה הפוליטית שאליה נקלעה המדינה, והעובדה שלא ברור אם ומתי תקום ממשלה וייקבע תקציב לשנת 2020, גוזרות על משרדי הממשלה, לרבות משרד הבריאות, להמשיך ולהתנהל תחת קיפאון תקציבי ואי ודאות. אחת הקבוצות בציבור שעלולה להיפגע מכך באורח ניכר היא החולים הישראלים. השנה יצאו לדרך לראשונה דיוני ועדת סל התרופות ללא תקציב מובטח, אלא עם משאלת לב של שר האוצר משה כחלון שהתקציב יהיה כבשנים קודמות, 500 מיליון שקל. ולא רק זאת, אלא שדחיית הקמת הממשלה עד ינואר או אף גרוע מכך - יציאה לסבב בחירות שלישי - משמעותן שהוועדה לא תוכל להציג את רשימת התרופות החדשה של ישראל כמדי שנה, בתחילת ינואר.

"כניסה לסבב בחירות עלולה להביא לסחרור"

דחייה במועד הקמת הממשלה אל מעבר לינואר עלולה להוביל לעיכוב של חודשים בעבודת ועדת הסל וביכולתה לספק תרופות חדשות לחולים הישראלים. בתרחיש כזה, הדרך היחידה שהוועדה תוכל להשלים את עבודתה במועד היא דרך קיצוץ רוחבי במשרדי הממשלה. הסיבה לכך היא שתקציב סל התרופות בישראל אינו מתעדכן אוטומטית מדי שנה לפי חוק, אלא נקבע בהסכמים תלת שנתיים בין משרד הבריאות לאוצר; האחרון שבהם, ל-2017-2019, העניק לסל חצי מיליארד שקל בשנה.

בפעם הקודמת אירע תרחיש דומה ב-2003, כאשר הסל תוקצב בפרוטות - רק 60 מיליון שקל - ובאיחור של שנה בשל המיתון הכבד של המשק. הלכה למעשה, ב-2004 לא היה סל.

"אם תורכב ממשלה עד נובמבר, יהיה תקציב לסל והוועדה תוכל להתקדם עם דיוניה כמתוכנן. גם אם תוקם ממשלה בדצמבר, נוכל להסתדר", אומר מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב בשיחה עם "גלובס". "כניסה לסבב בחירות נוסף עלולה להכניס אותנו לסחרור, ולא רק בגלל סל התרופות".

 משה בר סימן טוב מנכ"ל משרד הבריאות/ צילום: ליאור מזרחי

בין המהלכים הנוספים שמשרד הבריאות לא יכול לקדם זה חודשים בגלל הקיפאון התקציבי - מסקנות דוח הוועדה לשיפור המחלקות הפנימיות מיולי האחרון והמשא ומתן מול האחיות, שיצאו באחרונה בשביתה בתביעה לשיפור תנאי העסקתן ועדיין ממשיכות בעיצומים. "אנו בדרך לעוד חורף, שעלול להיות קשה במיוחד, ובהיעדר תקציב - לא נוכל להתמודד עם ההשלכות ולא נוכל לקדם דבר", אומר בר סימן טוב. "לא רק אנחנו, אלא כל משרדי הממשלה נמצאים במצב המתנה".

ביחס לסל התרופות, בר סימן טוב גם מביע חשש מכך שאפילו תקציב של חצי מיליארד שקל - בהנחה שיימצא במועד, באורח פלא - לא יוכל להספיק השנה, בשל עלותן ההולכת ועולה של התרופות המועמדות לסל; חלקן בעלות של מיליון שקל ויותר למטופל. "אסור שתרופות חיוניות במיוחד יישארו בחוץ, זו המחויבות שלנו למטופלים ולמטפלים הישראלים. בשנה שעברה לראשונה הייתה תחושה שכך קרה. זה מערער את היסודות שעליהם הוקם הסל, שנועד להיות, ועד כה אכן היה, מהמעודכנים והרחבים בעולם".

גם הסכם הרופאים שאמור היה להיפתח ב-2020 צפוי להידחות למחצית השנייה של השנה או ל-2021, בהנחה שבשלב זה תהיה כבר ככל הנראה ממשלה מכהנת. "כל עוד אין ממשלה ואין שר אוצר, אין טעם לפתוח את ההסכם", אומר יו"ר ההסתדרות הרפואית, פרופ' ציון חגי. "אנחנו רוצים לנהל משא ומתן בטיימינג הנכון. זה ברור גם לאוצר שאין טעם בפתיחת ההסכם כעת. בינתיים, אנחנו נפגשים עם גורמים בממשלה לפגישות לא פורמליות וכן ממפים את הצרכים של הרופאים בשיתוף האיגודים השונים".

הסכם הרופאים הבא צפוי להתמקד יותר בהוספת תקני רופאים למערכת ושיפור תנאי העסקתם של הרופאים, ופחות בהעלאת שכרם. זאת מכיוון ששכר הרופאים במגזר הציבורי עלה בעשרות אחוזים בעשור האחרון, במידה רבה בזכות הסכם הרופאים מ-2011, שהיטיב מאוד עם שכרם.

 יו"ר הר"י, ציון חגי./ צילום: איציק בירן

"לבחון קידום נשים לתפקידי ניהול"

בין הנושאים שצפויים לעלות לדיון במשא ומתן, לכשיתקיים: תוספת של מאות תקני רופאים בשנה, בהתחשב בהזדקנות האוכלוסייה ובמחסור הצפוי כאן ברופאים בעתיד; וטיפול בבעיית השחיקה של העובדים, דרך קיצור התמחויות המתמחים והוספת תצורות העסקה גמישות, כמו משרות שליש או חצי (עד אחר הצהריים או הערב). לפי חגי, "בגלל המחסור ברופאים, יש לא מעט רופאים שממשיכים לעבוד כיום בבתי חולים ובקופות אחרי גיל פרישה, עד גיל 70, גם כמנהלי מחלקות, במרכז ובפריפריה". באחרונה פרסמנו ב"גלובס" שמספר הרופאים שעובדים אחרי גיל פרישה בבתי החולים הממשלתיים (בבעלות המדינה) זינק בשש השנים האחרונות פי חמישה, מ-30 רופאים ל-160 כיום.

"סוגיה נוספת תהיה לבחון דרכים שיאפשרו קידום של יותר רופאות לתפקידי ניהול", אומר חגי. כיום במחצית מהסטודנטים לרפואה בישראל הן נשים, ומקצוע הרפואה בישראל ובעולם מתעצב בשנים האחרונות כמקצוע נשי. עם זאת, הייצוג שלהן בתפקידי ניהול בכירים במערכת עדיין נמוך. כך למשל, רק כ-20% ממנהלי המחלקות בבתי החולים הם נשים.

בשל היעדר תקציב: תוכנית המענקים למתמחים בפריפריה תבוטל

הפלונטר הפוליטי וחוסר הוודאות התקציבי גובים מחיר גם מתוכנית המענקים לרופאים בפריפריה ובמקצועות במחסור. בשבוע שעבר בישר משרד האוצר לראשי מערכת הבריאות ולבתי החולים כי החל מ-2020 לא יהיו עוד מענקים, אלא אם יתוקצבו מחדש עם כינונה של ממשלה חדשה וקביעתו של תקציב ל-2020.

תוכנית המענקים יצאה לדרך ב-2011, כחלק מהסכם הרופאים שנחתם אז. מדובר במענקים שנעים בין 300 ל-500 אלף שקל לרופא, לחמש שנים, וניתנו - לצד תוספות שכר - לרופאים העובדים בפריפריה והעוסקים במקצועות במחסור, כמו הרדמה, טיפול נמרץ, רפואה פנימית, גריאטריה וכירורגיה כללית. בסך הכול ניתנו עד היום מענקים לרופאים בגובה של כמיליארד שקל. למעשה, הכסף למענקים אזל כבר ב-2014, ולכן החל מ-2015 הם ניתנו בסכומים משתנים ולפי קריטריונים משתנים, שקבעו משרדי הבריאות והאוצר במשותף.

אף שהודעת האוצר על הפסקת המענקים עוררה סערה במערכת הבריאות, עד כדי הודעה של ההסתדרות הרפואית (הר"י), כי תשקול השבתה של המערכת לנוכח המהלך, לאורך השנים התעוררו שאלות הנוגעות למידת האפקטיביות של המענקים בהבאת רופאים לפריפריה. מחקר של מכון ברוקדייל מלפני שנתיים, שאף צוטט בדוח שערכו בנושא במשרד הבריאות, כפי שנחשף ב"גלובס" בפברואר, העלה שחלק מהמתמחים שזכו במענקים ב-2014-2011, היו ככל הנראה בוחרים לעבוד בפריפריה גם ללא התמריץ הכספי.