ממ"ד לכל אזרח? כמה שאלות על מתווה המיגון של עמיר פרץ

ערב הבחירות הציג יו"ר העבודה-גשר הבטחת בחירות: "חוק ממ"ד לכול", לא רק בצפון אלא בכל הארץ • מהי המשמעות המספרית של המתווה הזה, כמה רחוקה האפשרות למצוא לו מימון והאם זה מה שיעמוד בינו לבין כניסה לקואליציה עתידית? • המשרוקית של גלובס

עמיר פרץ / צילום: יח"צ
עמיר פרץ / צילום: יח"צ

"ממ"ד לכל אזרח", כינה יו"ר העבודה-גשר עמיר פרץ את המתווה שהציג לא מכבר כ"התחייבות הבחירות שלנו". התוכנית השאפתנית הזו אמורה להביא לכך שכל דירה בישראל, גם אם נבנתה לפני עשרות שנים, תכלול מרחב מוגן מפגיעת טילים, ובראיונות בתקשורת פרץ מרבה לתמוך אותה בנתונים. "יש לנו 650 אלף משפחות ללא ממ"דים", הוא אמר לאסתי פרז בכאן ב', בעקבות העימות האחרון בגבול הצפון. "כל מי שהבית שלו נבנה לפני 1987, כשנכנסו התקנות שמחייבות לבנות ממ"ד - הוא ללא ממ"ד. מה את חושבת, שלא יפלו טילים ביפו, בבת ים?".

המתווה שפרץ מכריז עליו הוא כדלקמן: ביישובים הרחוקים עד 20 ק"מ מגבול הצפון או הדרום תקים המדינה ממ"דים על חשבונה. עד 40 ק"מ - טווח שכולל למשל את העיר חיפה - היא תסבסד 75% מהעלות. בכל מקום אחר יהיו בוני הממ"דים זכאים להלוואות זולות מהמדינה.

כמה מציאותית ההבטחה "ממ"ד לכל אזרח", והאם משם תבוא הישועה לתושבי גבול הצפון? פרץ כבר הגיש ב-2018 הצעות צנועות יותר - סבסוד להלוואות לממ"דים חדשים ומענקים לפי מצב כלכלי ליישובים הרחוקים עד 20 ק"מ מהגדר - אבל הן לא קודמו. אבל אולי הנסיבות הפוליטיות יאפשרו לו לדרוש את יישום המתווה שלו כעת, וזו הזדמנות לעמוד על כמה עובדות.

1 ממ"ד לכול: יותר רחוק משנדמה

לכמה משפחות בישראל אין ממ"ד? בעקבות מלחמת המפרץ הוחלט ב-1992 (ולא 1987, כפי שאמר פרץ) לחייב קבלנים להקים ממ"דים בכל דירה חדשה. תקנות ההתגוננות האזרחית קובעות היכן וכיצד יש לבנות אותם. את הקושי יוצרים מבני המגורים שהוקמו לפני כן, שנשענו על "ירידה למקלטים" בעת חירום, וחלקם חסרים אפילו מקלטים ראויים.

הסוגיה הזו עלתה לסדר היום הציבורי והפרלמנטרי ביתר שאת מאז החל ירי הרקטות מעזה בשנות האלפיים. הפתרון של פרץ, בעברו ראש עיריית שדרות ולאחרונה יו"ר ועדת המשנה לנושאי העורף בכנסת, הוא הוספת ממ"ד לכל דירה קיימת, בכל מקום בישראל.

למספר המדויק של דירות מחוסרות ממ"ד קשה להתחייב, אף על פי שהמספר שפרץ מספק - 650 אלף - קרוב למספרים שנשמעים מהגורמים המוסמכים. בדיון שנערך לפני שנה וחצי בוועדה לנושאי העורף דיבר מפקד פיקוד העורף, אלוף תמיר ידעי, על 2.5 מיליון תושבים ועל 700 אלף דירות ללא מרחב מוגן. ראש רשות החירום הלאומית זאב צוק רם (ווה) אמר למשרוקית שכחצי מיליון בתי אב חיים היום ללא מיגון, 27% מהישראלים.

אותו נתון עצמו מיוחס לשנת 2012 בדוח של מבקר המדינה, אבל מי שחולם על ממ"ד לכל אזרח לא יכול להתנחם בו, שכן הוא אינו מביא בחשבון יותר משלושה מיליון אזרחים שנשענים על מקלט ציבורי או פרטי-משותף.

2 מיגון הצפון: כסף בקיר

אלה המספרים לכל הארץ. אבל הצורך במיגון זמין עולה ככל שהגבול קרוב. צוק רם אומר שבגוש דן ישנם 267 אלף איש ללא מיגון, ובחיפה 55 אלף. אבל גם סמוך לגבול הצפון לרבע מהמשפחות אין מיגון. בראיון לכאן ב', פרץ מחה על המחדל בהשלמת הפער בצפון. הוא סיפר ששר הביטחון דאז ליברמן בישר בוועדה שלו על החלטה להקצות חמישה מיליארד שקל למיגון הצפון, "מתוכם הייתה התחייבות שיעברו 500 מיליון שקל באופן מיידי". לדבריו, "מאז עברו 125 מיליון".

פרץ התייחס לתוכנית "מגן לעורף", שעליה הכריז ליברמן ביולי 2018. הרעיון היה לפרוס השקעה של חמישה מיליארד שקל על פני עשור, עד 2029, אבל לא כל הכסף נועד לממ"דים: חלקו אמור לממן חיזוק מבנים מפני רעידות אדמה, שדרוג מקלטים ציבוריים ומיגון מוסדות חינוך ובריאות בצפון. רמ"ח מיגון לשעבר בפיקוד העורף ציין בכנסת באוקטובר 2018 שהאוצר כבר הקצה את חצי המיליארד הראשון, אם כי חלקו נלקח מתקציבים קיימים של משרדי הממשלה. בסוף 2018 קיבל פיקוד העורף תוספת תקציב של כ-137 מיליון שקל. 150 מיליונים נוספים הועברו עוד בראשית 2018 לפיקוד העורף, ונועדו למיגון מבני ציבור בטווח של 20 ק"מ מהגבול.
ממשרד האוצר נמסר למשרוקית שהתקציב לתוכנית לא בוטל ולא הוקפא, ובינתיים אף סוכם על תוספת של 50 מיליון שקל. אבל הגורמים ששוחחנו איתם מניחים שלאור האי-ודאות הפוליטית יהיה קשה לאשר בקרוב תקציב נדיב בהרבה.

3 תקדים הדרום: לא מתאים לכולם

כדי להמחיש את העלות של 100% מיגון אפשר להתבונן בתקדים של הדרום. פרץ לא דייק כשטען שבכל הבתים הישנים בישראל אין ממ"ד: בסוף 2008, כשבע שנים אחרי שהחל ירי בגבול עזה, החליטה ממשלת אולמרט לממן הוספת מיגון למבנים שהוקמו לפני 1992 ביישובים המרוחקים עד 4.5 ק"מ מגבול עזה. כעבור ארבע שנים הורחבה התוכנית ל-7 ק"מ. "הפרויקט בעוטף עזה נגמר בסביבות יולי 2014", מספר חיים ילין, שהיה אז ראש המועצה האזורית אשכול הגובלת ברצועה. 10,500 יחידות דיור קיבלו מיגון צמוד - והמחיר הגיע למיליארד וחצי שקל.

ילין מסכים שחשוב לקדם פרויקט דומה בצפון, עד למרחק של 4 ק"מ, אבל מימו"ד נרחב יותר הוא סיפור אחר. הקמת ממ"ד עולה יותר מ-100 אלף שקל, וילין סבור שבגבול בצפון המחיר עשוי להגיע ל-200 אלף, משום שהנשק המתקדם יותר מצריך קירות עבים בהרבה. אשר לישראל כולה - מרכז המחקר של הכנסת העריך שאפילו פטור ממע"מ על רכישת ממ"ד ל-400 אלף הדירות שהוקמו בין 1980 ל-1992 יכול לעלות למדינה יותר מ-6 מיליארד שקל.

אבל מעבר לעלות, נראה שבמערכת הביטחון לא בטוחים שיש צורך ב"ממ"ד לכל ילד". "האם צריך למגן כל דבר, או שמספיק חלל תת-קרקעי כמו חניה של קניון?" שואל ראש רשות החירום הלאומית צוק רם. בתל אביב, למשל, תכנון מנהרות הרכבת התחתית כבר מביא בחשבון את שימושן כמרחב מוגן. 

בדרום מוגנים יותר

מה השתנה מאז מלחמת המפרץ

1991 - מלחמת המפרץ הראשונה

1992 - חיוב בחוק להקים ממ"ד בכל דירה חדשה

2001 - ירי ראשון של רקטות מעזה לדרום

2008 - החלטת ממשלה ראשונה: מיגון סביב עזה, עד 4.5 ק"מ

2009 - מבצע עופרת יצוקה ברצועת עזה

2012 - החלטת ממשלה שנייה: מיגון סביב עזה, עד 7 ק"מ. הערכת העלות של מיגון עוטף עזה הייתה 1.5 מיליארד שקל

2014 - השלמת הממ"דים בכל היישובים סביב עזה

2018 - הממשלה מחליטה להקצות 5 מיליארד שקל למיגון הצפון על פני 10 שנים. 500 מיליון שקל הוא הסכום שהוקצה עד היום, חלקו מתקציבים קיימים

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988