שמונה מנדטים גרפה מפלגת ישראל ביתנו של אביגדור ליברמן בבחירות האחרונות, במה שהפך אותה באופן ברור למנצחת הגדולה של הבחירות. אבל זו לא רק ההצלחה להביא שלושה מנדטים נוספים בתוך זמן קצר שבין מועד א' למועד ב', או להפוך ללשון המאזניים בהרכבת הממשלה, אלא האופן והמקומות שבהם הצליח ליברמן להביא את הקולות הללו.
אם מחפשים מקום שבו הישגה האלקטורלי של ישראל ביתנו גדול במיוחד ומעניין במיוחד - המגזר הדרוזי עונה על ההגדרה. מפלגתו של ליברמן קיבלה בקלפיות ביישובים הדרוזיים כ-10,000 קולות, לעומת 6,000 בלבד בבחירות באפריל. כמות המצביעים לליברמן ביישובים הדרוזיים עמדה על מחצית מהקולות שקיבלה מפלגת הגנרלים כחול לבן, שנחשבת לאהודה במגזר. מהניתוח עולה למשל כי בג'וליס נרשמה עלייה של 418% במספר הקולות לישראל ביתנו בין אפריל לספטמבר - כלומר, פי חמישה יותר מצביעים.
איך מתיישרים הנתונים הללו עם העובדה שישראל ביתנו תמכה בחוק הלאום שעורר עליו את זעמם של הדרוזים בישראל, למעט חבר הכנסת חאמד עמאר שהתנגד לו. עמאר, מספר 6 ברשימה, האחראי על המגזר הדרוזי במפלגה, אומר ל"גלובס" כי המצביעים הדרוזים שסייעו להכניס אותו הפעם לכנסת התרשמו מאוד מהעמידה של ליברמן על עקרונותיו במו"מ הקואליציוני במאי השנה. "הם הבינו שאצל ליברמן מילה זו באמת מילה ושאפשר לסמוך עליו. אצלנו זה הדבר החשוב ביותר", הוא אומר.
ח"כ עמאר מתגאה בכך שבכל היישובים הדרוזיים נרשמה עלייה דרמטית בהצבעה לישראל ביתנו, והמפלגה שבה למקום השני בקרב בני עדתו, פי 1.5 ממצביעי הליכוד, שבעבר החזיקה בסטטוס המפלגה הגדולה ביותר במגזר הזה.
איך זה קרה בפועל בשטח? עמאר אומר כי דפוסי ההצבעה ביישובים הדרוזיים כרוכים בעבודה אישית מאומצת וממוקדת, ולכן עיקר הקמפיין היה במפגשים אישיים, בכנסים ובחוגי בית, ופחות בפרסום בתקשורת. במפגשים הדגיש את העשייה של ישראל ביתנו עבור בני העדה לאורך השנים, ודיבר על האפשרות לתיקון חוק הלאום, כך שהדרוזים המשרתים בצה"ל לא יסבלו מאפליה כלשהי לעומת היהודים.
האפקט של חוק הלאום, שהתמסמס מעט בבחירות מועד א', איפשר לישראל ביתנו לקבל בחזרה חלק מהקולות שאיבדה באפריל.
נתון מרתק נוסף שעולה מהניתוח הוא מספר הקולות הזעום שליברמן איבד בין מועד א' למועד ב' - 701 בסך הכל. מובן שאין דרך לדעת כיצד הצביע כל אדם ואדם, אבל כשבוחנים את התוצאות לפי יישובים, מגלים שליברמן קיבל פחות קולות במועד ב' ב-40 יישובים בלבד, וברובם מדובר על קולות בודדים. רובם המכריע של 701 הקולות שאבדו לו מגיעים מארבעה יישובים בלבד - כולם דרוזיים.
אבל הדרוזים סיפקו חלק קטן מהעלייה בכוחה של ישראל ביתנו. איך שלא הופכים את הנתונים, הקולות הדרוזיים מהווים 2% בלבד מהקולות שליברמן קיבל.
קצת יותר מ-170 אלף איש הצביעו למפלגתו של ליברמן בבחירות באפריל, בעוד שלפני שבועיים היא גרפה 310,154 קולות. במילים אחרות, תוספת של 137,150 מצביעים חדשים שנוספו לישראל ביתנו לאחר קמפיין של פחות מארבעה חודשים, והתוצאה היא שמונה מנדטים שלא מאפשרים לשום צד, ימין או שמאל, להקים ממשלה לבד. שמונה מנדטים שיתמכו בהקמה של ממשלת אחדות, וכזו בלבד.
ליברמן כמעט שהיה לשון מאזניים לאחר בחירות 2015, ובגלל שרק כמעט נאלץ לבסוף להתפשר ונכנס לממשלה של נתניהו במהלך הקדנציה, לא לפני שקיבל את תפקיד שר הביטחון שניתן באופן תקדימי לנציג של מפלגה קטנה. באפריל השנה כבר לא ניתן היה להקים ממשלה בלעדיו, ואף שמקומו הטבעי בימין - הוא הפתיע את כולם, התעקש על חוק הגיוס בלי שינוי ולו של פסיק, ולכן הוא מהאחראים לבחירות שהתקיימו בספטמבר. הצעד הזה השתלם לו למדי, כפי שמראים המספרים.
מה הסוד של העלייה הזו בהצבעה לליברמן? מה הביא כל כך הרבה מצביעים להחליף את הפתק בקלפי ולהכניס עוד שלושה חברי כנסת כמעט אלמונים לצידו?
המענה לתשובות הללו כרוך בניתוח ההצבעה ובפילוחה לפי מגזרים או שיוך אחר כדי להבין את המגמות שהובילו אליה. אבל גם להבין את הרקע להתפתחות הפוליטית של ליברמן, בעבר בשר מבשרה של תנועת הליכוד ואחד מהאנשים הקרובים ביותר לנתניהו, וכיום מי שמונע ממנו הקמת ממשלת ימין.
ניתוח התוצאות שמובא כאן מהיישובים השונים מראה כי ישראל ביתנו שאבה את עיקר הקולות החדשים משתי המפלגות הגדולות - מהליכוד (כולל כולנו של משה כחלון וזהות של משה פייגלין) ומכחול לבן.
חבר הכנסת עודד פורר, מי שנחשב לאיש החזק בישראל ביתנו אחרי ליברמן, אומר ל"גלובס" כי אין ספק שקמפיין הדת-ומדינה שהובילה ישראל ביתנו וסירובה להיכנס לקואליציית נתניהו באפריל, בשל חוק הגיוס, היו הגורם העיקרי להצלחתה. לדבריו, רוב הקולות החדשים הגיעו "כי ישראל ביתנו התקבעה בתודעה כמעין גוש אמצע, והזדהו עם המסר שלנו על אחדות ועל פתרונות לבעיות הדת ומדינה, כמו התחבורה הציבורית בשבת, בעיות הגיור, חוק הגיוס וכו'".
פורר מציין כי בבייס הרוסי של ישראל ביתנו, נרשמה התחזקות למרות ניסיונות הליכוד לפגוע בליברמן. כך למשל בנתניה, שם עלתה המפלגה מפחות מ-7% לכמעט 11%, בעוד הליכוד ירד באחוז. לפי ניתוח הנתונים, ההערכה היא כי כוחה של ישראל ביתנו בקרב עולי המדינות דוברות הרוסית עלה בכשליש - כלומר עוד מנדט אחד לפחות.
"המסר הזה, של עמידה כמחסום בפני החרדים ובפני הכפייה הדתית הוא מסר שלנו מיומה הראשון של המפלגה" אומר פורר, "וכעת הוא הודגש, ואנשים חזרו להאמין בו לאחר ההתנהלות העקרונית של ליברמן בסוגיית חוק הגיוס. עזר לנו מאוד גם פרסום דרישות החרדים מנתניהו לאחר הבחירות מאפריל, שהראו כי הוא מכר את עצמו לחלוטין עבורם".
פורר מציין עוד את דור ב' של העולים, הצעירים שהיו עדיין ילדים בעת העלייה ארצה או שנולדו בארץ, וכעת הרבנות הראשית מאמללת אותם לטענתו ומאלצת אותם להוכיח את יהדותם, "אותה יהדות שנלחמו לשמרה כשהיו בברית המועצות", לדבריו. המסר חילחל, והפעם רבים מהבוחרים הללו הצביעו ליברמן.
כחול לבן וערי המרכז ה"שמאלניות"
המסר הזה חילחל לעוד קהל מרכזי - הבוחרים של כחול לבן, אנשי המרכז החילוניים, בני המעמד הבינוני-גבוה המחפשים שינוי. בקיצור, מצביעי יאיר לפיד.
הנתונים מראים כי ישראל ביתנו עלתה בערי המרכז, מעוזי כחול לבן, בשיעורים ניכרים - חלקם על חשבון הליכוד, אבל גם רבים ממי שהצביעו לכחול לבן בבחירות הקודמות. כך, בתל אביב רשמה ישראל ביתנו זינוק מ-1.4% באפריל ל-4.4% בספטמבר, בעוד כחול לבן ירדה שם מכמעט 46% לפחות מ-43%. בגבעתיים הסתכמה העלייה במספר המצביעים לליברמן מאפריל לספטמבר בלא פחות מ-452%; ברעננה עלה ליברמן ב-318%, בהוד השרון נרשמה למפלגתו עלייה של 285%, בהרצליה 195%, וכך הלאה והלאה, עליות חדות ביתר הערים של מעמד הביניים הישראלי השבע, אך הרוצה שינוי.
מדוע בעצם? ליברמן הביא למצביעים אלה את בשורת השינוי האפשרי. כלומר, אותם מסרים חילוניים מוכרים מימי לפיד האב, המבקשים לשנות את הסטטוס- קוו בענייני דת ומדינה, עם הדרך ליישמם: ממשלת אחדות ללא החרדים והחרד"לים.
כך דיבר ליברמן מראשית הקמפיין ביוני-יולי, וכך הוא דורש גם היום. ממשלה שתאלץ את נתניהו להתיר את הברית הקדושה של הליכוד עם החרדים, ותקדם את השינויים הללו. ח"כ פורר אומר, כי "שבועיים לפני הבחירות, כשבכחול לבן הבינו שליברמן נוטל מהם קולות רבים בשל עמדתו זו, הם העלו את הקמפיין שלהם על ממשלה חילונית, שמותן אחר כך לממשלה ליברלית, ובכך מנעו לדבריו מישראל ביתנו הישג גדול אף יותר".
פורר מוסיף וטוען כי ליברמן סיפק למצביעי לפיד שחששו מהדיבורים הקודמים של גנץ על ממשלה רחבה שלא פוסלת איש, ומהפרסומים אודות פלירטוטיו עם החרדים, קונטרה אמינה של חילוניות ומשקל נגד לאפשרות ללכת עם הגוש החרדי, "מישהו שיבלום את התיאבון של החרדים", כדברי פורר.
המעבר מהליכוד לישראל ביתנו
בקרב בוחרי הימין הקלאסיים הבחירה בליברמן מעניינת, כי מה מבדיל בין ליברמן לליכוד? ליברמן דיבר חזק, ראה ההצהרות על חיסול מנהיג חמאס איסמעיל הנייה בתוך 24 שעות, אבל כשמונה לתפקיד שר הביטחון כפי שרצה, הנייה נשאר בחיים והחיסולים הממוקדים שבהם תמך לא התחדשו. מצביעי ימין הנרתעים מסוגיית החשדות לשחיתות או ההתנהלות האישית של נתניהו לא ימצאו בו את מפלטם, על רקע החקירות והחשדות שהיו נגדו לאורך השנים.
ובכל זאת, הנתונים מראים כי הליכוד ירד בבחירות האחרונות לעומת אפריל ב-27 אלף קולות, זאת בלי להחשיב את היעלמות כולנו של כחלון וזהות של פייגלין שנטמעו בליכוד וקולות מצביעיהן מאפריל נעלמו.
אלא שכאמור, ליברמן הגדיל את כוחו גם על חשבון הליכוד. הניתוח מראה כי במעוזי הכוח של הליכוד, עיירות הפיתוח, הירידה בהצבעה לליכוד דומה בשיעורה לעלייה בהצבעה לישראל ביתנו. כך בשדרות, שם ירד הליכוד ביותר מ-1.5%, לעומת ליברמן שעלה ביותר מ-2%. בעיירה שלומי הליכוד ירד בכמעט 2%, ישראל ביתנו עלתה ב-3.5%.
ההסבר האפשרי למעבר מהליכוד לישראל ביתנו הוא ראשית בבוחרים מהארצות דוברות הרוסית, כאלה שהצביעו לליכוד בשל ימניותם אבל הפנימו את הקמפיין של ישראל ביתנו בנושאי דת ומדינה שתקף את הליכוד ונתניהו על הברית הקדושה שלו עם החרדים. גם המיקוד שעשה ליברמן בסוגיות אלה הקרובות לליבן של אוכלוסיות העולים מארצות דוברי הרוסית, בעיקר בהוכחת יהדותם מול הרבנות - עשה את שלו.
קבוצת ימין אחרת היא של מצביעי משה כחלון, שהם בהגדרה כוללנית אנשי ימין ומרכז, שלא אהבו את המדיניות הכלכלית מוטת התחרות הפתוחה של נתניהו, וכחלון נכנס לנישה הזו החסרה בימין של מדיניות כלכלית חברתית יותר. משנטמע כחלון בחזרה בליכוד, הגיעו קולות אלה בחלקם לליברמן. כך באריאל, 4% שקיבל שם כחלון באפריל לא עברו לליכוד שכוחו בעיר שבשומרון לא השתנה, בעוד ליברמן קפץ מ-14% ל-22% מהקולות.
וכך גם באשר למצביעי מפלגת זהות, שקיבלה באפריל באריאל כ-7.5% מהקולות, וכעת עברו בחלקם הגדול להצביע לליברמן.
דורון ברויטמן הוא אנליסט המתמחה בעיתונות נתונים ומייסד אתר "נתון בראש", מיזם עצמאי המבקש לקדם עיתונות נתונים בישראל
כתבות
ני"ע
