זה המיתוג, טמבל

כל עוד מפלגות המחנה יסרבו להגדיר עצמן ככאלה, וכל עוד מול אינספור מפלגות "ימין", "ימין קיצוני" ו"ימין לייט" לא תהיה אלטרנטיבה שלטונית של שמאל - המשבר רק יעמיק • דעה

מנהיגי המחנה הדמוקרטי ביום הקמתו./ צילום: כדיה לוי
מנהיגי המחנה הדמוקרטי ביום הקמתו./ צילום: כדיה לוי

המשחק עומד להתחיל. מכבי ת"א עולה על המגרש במדים צהובים. מולה עולה הפועל ת"א. רק שהפועל החליטה שהפעם במקום אדום ילבשו צהוב חרדל. מי יודע, הם אמרו, השופט אולי יתבלבל ויעביר כמה סלים של מכבי לזכותם בטעות. גם הקהל אולי יעודד אותם כי מרחוק הם ייראו כמו מכבי. זהו סיפורו של השמאל הישראלי מודל 2019.

קפיצה קטנה לאירופה: גם שם, השמאל הולך ומאבד אחיזה. תדמית מיושנת, הצפת בעיית המהגרים, איבוד מוקדי שליטה בגלל הרשתות החברתיות ועליית הירוקים על חשבון הסוציאליסטים כופים על האדומים מלחמת הישרדות. אבל - וזה אבל גדול - באירופה השמאל לפחות כמעט ולא מתחפש. זהו פטנט ישראלי.

בישראל, ההזדהות המחנית של הציבור מתחלקת במחקרים השונים ל-55% ימין, 25% מרכז, ו-15% שמאל. אלה מספרים בלתי נתפסים. אלה לא מספרים שמייצגים עמדות. אלה מספרים שמייצגים בעיית מיתוג קשה. דווקא עמדות שמאל רבות, מדיניות, חברתיות ואחרות, תופסות אחיזה רבה הרבה יותר בציבור הישראלי מאשר אותם 15% גלמודים ובודדים.

כעת, שימו לב למה שאירע בבחירות האחרונות: רק מפלגה אחת הציגה את עצמה כמפלגת שמאל, המחנה הדמוקרטי. מפלגת העבודה לבשה את הכובע החברתי, כחול לבן בכלל התקרבה לימין גם מבחינת עמדות שונות וגם מבחינת אישים ברשימה. לעומתם הליכוד, ש"ס, יהדות התורה, ימינה, עוצמה יהודית, ישראל ביתנו וכל המפלגות שנטמעו בימין כמו כולנו של כחלון וזהות - כולם נשבעו לימין שלוש פעמים ביום. בגאווה גדולה, ובעיקר בחרדה שמא לא ייראו מספיק ימניים.

ומכיוון שהבעיה בשמאל היא בעיית מיתוג, וזה לא משנה כרגע מהם הערכים שיוצקים לתוך המילה שמאל, גם הפתרון יבוא מהמיתוג: כל עוד מפלגות המחנה יסרבו להגדיר עצמן ככאלה, כל עוד מול אינספור מפלגות "ימין", "ימין קיצוני" ו"ימין לייט" לא תהיה אלטרנטיבה שלטונית של שמאל ברור שגם קורא לעצמו כך, כל עוד לא יהיה דרבי שבו מול ה"ימין" עומד "שמאל", ולא רק מפלגות נישה שמאלניות - המשבר רק יעמיק. עוד לא קם המחנה שניצח ללא גאוות יחידה. אין חיה כזאת.

אם תרצו, אפשר לתמצת הכול במה שאמרה ח"כ היבא יזבק מבל"ד (ראיון לניר גונטז ב"הארץ") על בני גנץ: "הוא בכלל מייצג את הימין החדש במדינה. הוא לא מייצג את השמאל ולא את המרכז, ולא מדיניות חדשה שיכולה להיטיב עם הערבים במדינה".

במילים אחרות, היא אומרת - אנחנו אולי שמאלנים, אבל אנחנו לא עיוורי צבעים. תחליפו את הגופיות.

הכותב הוא יועץ למפלגות הסוציאליסטיות באירופה

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988