רגע לפני הפיטורים: ההסתדרות גיבשה תוכנית "הצלה" לשוק הסלולר

ההסתדרות תגיש למשרד התקשורת תוכנית הקוראת לפצל את בזק והוט מפעילות הסלולר שלהן, להפחית את אגרות התדרים ולאפשר הקלות בחבילות שיכללו דקות וגלישה פלוס מכשיר • אולם התוכנית לא מתמודדת עם הסוגיה הבוערת ביותר - דרישת החברות להתייעלות

מיה יניב, יו"רית ועד עובדי סלקום / צילום: כדיה לוי
מיה יניב, יו"רית ועד עובדי סלקום / צילום: כדיה לוי

מחלקת המחקר בהסתדרות גיבשה תוכנית אסטרטגית לשוק הסלולר במטרה להתמודד עם המשבר הקשה בשוק. התוכנית נמצאת בשלבים אחרונים ותוצג בקרוב ליו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד, שיציג אותה בפני שר התקשורת. התוכנית הוכנה על-ידי מחלקת המחקר של ההסתדרות, בראשות פרופ' ירון זליכה.

לדברי יקי חלוצי, יו"ר איגוד הסלולר וההייטק בהסתדרות, "אנחנו כבר הרבה זמן מסתובבים סביב המשבר בשוק, ואחת המסקנות שלנו היא שאין לנו דרישות מסודרות מול משרד התקשורת והרגולטור. החלטנו שאנחנו רוצים להציע סט של צעדים כדי לרפא את כשל השוק בסלולר. חשוב לי להדגיש שאנחנו לא בעד העלאת מחירי הסלולר ולא נגד הרפורמה".

לדברי פרופ' זליכה, "האסטרטגיה של משרד התקשורת נכשלה. המשרד צריך לשנות את האסטרטגיה לא בגלל הדרישות שלנו אלא לטובת הצרכנים והשוק. אנחנו פשוט עושים לו את העבודה ולוקחים אחריות. הנחת המוצא היא שיש כשל שוק, והמשבר האחרון של פיטורי העובדים בסלקום ובפלאפון הביא אותנו למסקנה שחייבים להציע אלטרנטיבות, כי פיטורי עובדים אינם הפתרון אלא חלק מהבעיה. הנחת המוצא היא שהרפורמה שהייתה בסלולר טובה, והיישום שלה והאכיפה הבררנית הם אחת הבעיות".

האגרות אינן משקפות את השווי

התוכנית שהגישה ההסתדרות אינה מתייחסת לסוגיית פיטורי העובדים בחברות ותהליכי התייעלות שנדונים בכל חברה בנפרד.

אז מה מציעה ההסתדרות? כמה צעדים מרכזיים, שהראשון שבהם הוא הפחתה משמעותית באגרות התדרים שמשלמות החברות ואשר נאמדות בכ-300 מיליון שקל בשנה.

לדברי זליכה, "מדובר באגרות הגבוהות מהרווחים של החברות. האגרות נקבעו על-פי שווי התדרים שהיו בידיהן לפני 20 שנה, בזמן שהחברות היו לא תחרותיות וגילמו רווח מונופוליסטי. השווי אז לא רלוונטי להיום, אבל מכיוון שהמנגנון אינו יחסי, הוא גבוה ואינו משקף את השווי היום. אנחנו אומרים שהתשלום צריך להיות אפקטיבי".

לדברי שי בירן, סמנכ"ל כלכלה בהסתדרות, "הנקודה הבסיסית היא שבשוק יש ממש טרייד-אוף בין מחיר, שירות וקידמה טכנולוגית, והם חייבים להיות באיזון, כדי שהמחירים יוכלו לממן השקעות, וכדי שהשירות לא ייפגע. שולי הרווח בענף הצטמצמו למקום שמפר את האיזון, וגם משרד התקשורת מודה בזה".

העבודה כוללת נתונים השוואתיים שמראים כי ישראל נמצאת במקום נמוך בפרמטרים של מהירות הורדה, זמינות לדור הרביעי ותשתיות לדור חמישי.

נקודה נוספת שמחברי התוכנית דורשים היא לחייב את המפעילים הווירטואליים, הנעזרים בתשתיות של החברות הגדולות, להשקיע בתשתיות. המטרה היא למנוע משחקנים כגון רמי לוי ואחרים להמשיך ולמכור במחירים לא ריאליים, במחירים שבהם מוכרות חברות שמשקיעות בתשתיות. לדברי המחברים, המשמעות היא שאין תמריץ להשקעות, ואין שוויון בין השחקנים בדרישות שחלות עליהן.

עוד מציעה העבודה להקל ברגולציה הצרכנית בשוק הסלולר. הכוונה היא לאפשר לחברות הסלולר למכור ציוד קצה, כמו מכשירי טלפון, ביחד עם חבילות גלישה. כיום החברות אינן יכולות לעשות זאת, מכיוון שהדבר נכלל ברפורמה של שר התקשורת לשעבר משה כחלון כניתוק זיקה. המטרה הייתה לנתק את הזיקה בין המכשיר ובין חבילת הסלולר כדי למנוע כבילה של הלקוח ולאפשר גיוון ותחרות בשוק ציוד הקצה, שנשלט בזמנו במלואו בידי חברות הסלולר. בהסתדרות קוראים להחזיר את הזיקה אך בצורה מוגבלת ולא לחזור לתוכניות האגרסיביות שהיו בעבר. עם זאת, יש לאפשר ללקוחות ולמפעילים גמישות בשוק תחרותי שמאוד שונה ממה שהיה בעבר.

אחת המטרות של המהלך היא להקטין את שיעורי הנטישה של החברות, שהם מאוד גבוהים ויכולים להגיע ל-40% נטישה בשנה, מספר גבוה מאוד בכל קנה-מידה.

הצעה נוספת שבוודאי הולכת להרעיד את אמות הספים, ולכן גם הסיכוי שלה להתממש הוא מאוד נמוך, היא ההצעה להפריד בין בזק לפלאפון ובין הוט להוט מובייל. בעיני החברים בהסתדרות, הקבוצות בזק והוט משתמשות בפעילות הסלולר כדי להחליש מתחרים ולפגוע בתחרות.

לדברי זליכה, מדובר בשחרור "תינוקות שנשבו". "יש פה שני שחקנים שנשבו, שצריך לשחרר אותם לחופשי ולא להכפיף אותם לרצונות של החברות האמהות". לדברי בירן, לא בטוח שפלאפון והוט מובייל מממשות את הפוטנציאל שלהן בסלולר, משום שהן משרתות אינטרסים אחרים, כולל פוטנציאל השקעות.

נקודה נוספת בתוכנית היא הכללתה של רשת הסיבים האופטיים של בזק במסגרת השוק הסיטונאי, כלומר הנגשת הסיבים של בזק למתחרותיה כפי שהדבר קורה היום ברשת הנחושת. הדבר הוא ממילא אחד מאבני-הדרך של משרד התקשורת, וההחלטה להכליל את רשת הסיבים העתידית של בזק במסגרת השוק הסיטונאי היא דבר שמקובל על המשרד, ואין על כך עוררין.

במקביל מגבש ועד העובדים של סלקום, בראשות מיה יניב, תוכנית מעודכנת לשוק התקשורת יחד עם הנהלת סלקום ובסיועה של חברת הייעוץ BDO. יניב יזמה את הכנת התוכנית כבר לפני כשנה, כאשר זיהתה שהמשבר בשוק הסלולר הולך ומתגבר, ודחפה לשינוי מדיניות מקיף. יניב נפגשה מספר פעמים עם בכירי משרד התקשורת ועם אנשי משרד האוצר כדי להתריע על הסכנות להידרדרות הענף.

אופטימיות זהירה בפלאפון

בתוך כך נודע כי חלה התקדמות במשא-ומתן בין ההסתדרות לפלאפון, והצדדים אף המשיכו לקיים את המשא-ומתן ביניהם במהלך החגים. ההגדרה של המצב כרגע היא אופטימיות זהירה, והצדדים נמנעים מהצהרה של אמירות מחייבות, אך נראה כי הכיוון הוא חיובי.

המטרה היא לסיים את המשא-ומתן בין ועד העובדים בפלאפון להנהלה, ולהמשיך משם למשא-ומתן עם הרוכשים החדשים של בזק - קרן סרצ'לייט, שצפויה לקבל את היתר השליטה בחברה. סרצ'לייט סירבה עד עתה לנהל משא-ומתן עם העובדים בקבוצה, כל עוד היא לא הבעלים של החברה, והותירה להנהלה להתקדם במשא-ומתן על-פי שיקוליה. כעת דורשים כל ועדי העובדים בקבוצה כי סרצ'לייט תערוב כבעלת השליטה להסכמים הקיבוציים ותבטיח את מחויבותה לאיתנותה של הקבוצה.

בסלקום הצדדים התחילו היום (ד') את המשא-ומתן, ועל-פי הערכות, ביום הראשון צפויים הצדדים להתבצר בעמדותיהם. הנהלת סלקום גייסה את עופר עיני כיועץ ואת חברת קוגנום, לשעבר סוארי ושות'. קוגנום ליוותה את סלקום גם בפרויקט רכישת השליטה במיזם הסיבים האופטיים IBC לצד BDO, שגם הייתה מעורבת בייעוץ וגיבוש התוכנית העסקית של המיזם.

סלקום ופלאפון 1
 סלקום ופלאפון 1

בפלאפון המצב שונה מסלקום, זאת על רקע העובדה שהפיטורים שההנהלה רוצה לבצע הם חלק מגיבוש תוכנית יותר מקיפה הכוללת את החברות-הבנות בקבוצת בזק במסגרת האיחוד התפעולי ביניהן. כאמור, ל"גלובס" נודע כי הצדדים נמצאים בישורת האחרונה של המשא-ומתן, מה שאומר שמספר המפוטרים יהיה קטן יותר מהמתוכנן, ושוועד העובדים יסכים להתייעלות שתלווה בצעדים שנועדו לייצר לפלאפון מנועי צמיחה. ההערכה היא שמדובר בהגברת הסינרגיה בין כל החברות-הבנות.

בסלקום מתכננת ההנהלה לפטר מאות עובדים: המספרים נעים בין 600 ל-1,000 עובדים. התוכנית נהדפה בתקיפות בידי ועד העובדים, שהשבית את החברה. התוכנית בפלאפון כוללת גיוס הון לשיפור במצבה הפיננסי של החברה בהיקף של 400 מיליון שקל וקיצוץ בעלויות בסדר גודל של 150 מיליון שקל בשנה, בעיקר מקיצוץ בעלויות השכר ופתיחת הסכמים עם ספקים.

אתמול (ג') נפגש מנכ"ל משרד התקשורת, נתי כהן, עם אנליסטים בשוק ההון בבית ההשקעות IBI. בפגישה השתתף גם סמנכ"ל כלכלה במשרד התקשורת, עופר רז-דרור. לדברי גורמים שנכחו בפגישה, אנשי משרד התקשורת נמנעו מלדבר על גובה המחירים בשוק הסלולר וכן נמנעו מהבעת תמיכה בצעדים למיזוגים בשוק.