נשים בדירקטוריון: מגמת העלייה בעולם נעצרה

האם אחוז ייצוגן של נשים בדירקטוריונים בישראל נמצא במגמת שיפור? הדוח האחרון של פירמת הייעוץ וראיית החשבון דלויט, היוצא אחת לשנתיים, מציג תמונה מאכזבת. בעוד שהדוח משנת 2016 הצביע על שיפור מסוים בהשוואה לנתוני 2014 (עלייה מ-16.2% ל-20.8%), הדוח האחרון, המסכם את שנת 2018, מגלה כי לא מדובר במגמת עלייה, אלא בהתייצבות.

הדוח הבינלאומי, הבוחן גם 36 חברות בישראל, מראה שבשנת 2018 אחוז הנשים חברות דירקטוריון עמד על 21% בלבד. עם זאת, מדובר עדיין בשיעור גבוה מהממוצע העולמי, העומד על 17%. 

יש גם נקודת אור נוספת: אחוז הנשים המכהנות כיו"ריות דירקטוריון עלה מ-10% ב-2016 ל-14.7% ב-2018, וזאת לעומת 5% בלבד בעולם.

אירנה בן יקר, מנהלת המרכז הישראלי לממשל תאגידי בדלויט, מאשרת שלמרות הבדלים קלים בהשוואה לשנים קודמות, המחקר מראה שאין תזוזה. "הנתונים נאספים אחת לשנתיים וביחס לדוח הקודם, המגמה היא בגדול עצירה", אומרת בן יקר, "זה נכון בעולם וגם בארץ. אם בדוח הקודם ראינו עלייה של 5% לעומת הדוח שלפניו, עכשיו אנחנו רואים שבשנתיים האחרונות לא חלה עלייה. זה אומר שלמעשה התהליך נעצר. במקרה של יו"ריות דירקטוריון, וזה נתון מעניין, יש בארץ משמעותית יותר נשים מאשר בממוצע העולמי. כלומר, במקביל למיעוט בתוך הדירקטוריון אחוז העומדות בראש דווקא גבוה".

יש מגזרים שבהם זה בולט במיוחד?

"כן, המגזר הפיננסי בארץ מוביל בייצוג נשים בדירקטוריונים. יש בו כ-20%. ביתר העולם ייצוג נשים גדול יותר במסחר ובשירותים. התחום הפיננסי נמצא דווקא במקום השלישי".

 אירנה בן יקר / צילום: אלמוג סוגבקר

בארץ, לפחות עד לא מזמן, ראינו יותר מנכ"ליות במגזר הפיננסי. האם הדברים קשורים?

"נראה שכן. זה אמנם לא נבדק באופן נקודתי, אבל הדוח בחן את הקורלציה בין ייצוג הנשים בדירקטוריון לבין אחוז יושבות הראש, כפונקציה של מי עומד כמנכ"ל - אישה או גבר. נמצאה קורלציה חזקה: מנכ"ליות משפיעות על ייצוג גבוה יותר של נשים כדירקטוריות וכיו"ריות. בארץ אנחנו באמת רואים את זה בתחום הפיננסים, והשאלה היא אם נמשיך ונראה את זה לאחר העזיבות האחרונות של המנכ"ליות (רקפת רוסק עמינח בבנק לאומי, לילך אשר טופילסקי בדיסקונט, ואירית איזקסון, יו"רית הבנק הבינלאומי שהודיעה בימים אלה על פרישתה - ש"ד).

איך את מסבירה את המשך הייצוג הנמוך של נשים בדירקטוריונים?

"בארץ החוק שמחייב את נוכחות המין השני בדירקטוריונים הוא ותיק למדי. כשהוא יצא, הייתה תנועה משמעותית כי כל דירקטוריון היה צריך למנות לפחות אישה אחת כדי לעמוד בו. ואז, ברגע שסיימו להתייצב על עמידה בחוק, הפסיקו לנסות, משום שזה לא מושרש תרבותית. בעולם כולו נושא הייצוג, במקומות שבהם הוא בולט וחזק, למשל מדינות סקנדינביה, כבר לא עוסקים בייצוג נשים בלבד אלא בעיקר בגיוון במובן הרחב שלו - ייצוג לכל האוכלוסיות".

מדוע דווקא נורבגיה, שבה 41% מחברי הדירקטוריונים הם נשים, מובילה בייצוג שלהן?

"זה מתחיל בתנאי ההעסקה הבסיסיים של נשים. מדינות סקנדינביה מאוד תומכות בנשים עובדות. מודעות המדינה שם לקריירה של נשים היא מלכתחילה גבוהה יותר מאשר בישראל ובעולם".