איך שאלת השימוש בפחם יצרה מחלוקת של 16 מיליארד ש' בין שני גופים ממשלתיים

מלחמה בין המשרד להגנת הסביבה לרשות החשמל הולידה שני מסמכים עם מסקנות שונות לגבי המחיר של הפסקת השימוש בפחם • המשרד טוען כי הרשות התעלמה מעלות פליטת מזהמים ומנזקים סביבתיים • הרשות: נציגות המשרד נכחה בדיונים ותמכה במסקנות • כתבה ראשונה בסדרה

תחנת אורות רבין בחדרה/ צילום: יוסי וייס חברת החשמל
תחנת אורות רבין בחדרה/ צילום: יוסי וייס חברת החשמל

מסמך מדיניות של רשות החשמל, שמנתח את המשמעויות הכלכליות של הפסקת השימוש בפחם לייצור חשמל, לוקה בשורה ארוכה של פגמים וליקויים מקצועיים - כך טוען המשרד להגנת הסביבה. במסמך תגובה, שהגיע לידי "גלובס", קובע המשרד כי חלק ניכר מההנחות ששימשו את רשות החשמל לא היו מדויקות, ובין היתר נכללו בו קביעות בנושאים סביבתיים שמנוגדות לעמדה המקצועית של המשרד.

המשרד להגנת הסביבה טוען שבשורה התחתונה, בניגוד למסקנה העולה מהניתוח הכלכלי של רשות החשמל, הפסקת השימוש בפחם לייצור חשמל לא תגרור עלויות של 3.5 מיליארד שקל, אלא דווקא תחסוך למשק כ-13 מיליארד שקל (בערכים מהוונים).

מדובר בעליית מדרגה בסערה שחוללה טיוטת מסמך, שפורסמה לשימוע ציבורי ב-2 בספטמבר 2019. המסמך הוכן כחלק מיוזמת שר האנרגיה ד"ר יובל שטייניץ, לגבש מדיניות בנושא הפחתת השימוש בפחם עד כדי הפסקה מוחלטת עד שנת 2030.

המאבק על שימוש בפחם לייצור אנרגיה ב-2030
 המאבק על שימוש בפחם לייצור אנרגיה ב-2030

עלויות הזיהום מפחם לא נבחנו - וזו הסיבה

30% מהחשמל בישראל מיוצר עדיין בפחם באמצעות שתי תחנות כוח גדולות - אורות רבין בחדרה ורוטנברג באשקלון. במסגרת הסכם הרפורמה בחברת החשמל, סוכם שהחברה תוכל להמשיך ולהפעיל את התחנות הפחמיות עד 2030, אך יחידות 1-4 בחדרה, שמייצרות כרבע מהחשמל המיוצר בפחם, ייגרטו עד 2022. במקומן אמורות להיבנות שתי תחנות כוח גדולות שמופעלות בגז טבעי.

הפחם נחשב לדלק זול יחסית ואמין לייצור חשמל ובשנים האחרונות הושקעו מיליארדים בפרויקט להתקנת סולקנים להפחתת פליטת מזהמים בתחנות הכוח בחדרה ובאשקלון. עם זאת, הפחם פולט גזי חממה בכמות כפולה מגז טבעי וחלקיקים מסוכנים שנפלטים מהארובות גורמים לתחלואה ולתמותה מוקדמת בהיקף של 230 איש בשנה, על פי הערכות המשרד להגנת הסביבה (לפני התקנת הסולקנים).

טיוטת הניתוח הכלכלי של רשות החשמל עוררה תגובות חריפות של ארגוני הסביבה בישראל, שזעמו על-כך שהרשות בחרה לא לתת ערך כלכלי להפחתת פליטות גזי החממה, כתוצאה מהפסקת השימוש בפחם. "בחרנו שלא לקבוע ערך כלכלי להפחתת הפליטות, משום שסקירה של מגוון עבודות שנעשו בארץ ובעולם לתמחור הפליטות מלמדת כי קיימת שונות רבה בערך הכלכלי המיוחס לפליטות", נכתב בטיוטת המסמך של רשות החשמל.

ברשות החשמל הסבירו כי מטרת המסמך הייתה להציג למקבלי ההחלטות את העלויות הנלוות להחלטה על הפסקת השימוש בפחם, בלי להתייחס למשמעות הסביבתית והערכית שלה - שתיקבע על-ידי מקבלי ההחלטות בהתאם לתפיסת עולמם. "רשות החשמל לא הניחה שערך הפליטות הוא אפס. העבודה מאפשרת להשוות באופן שקוף את מחיר ההפחתה לתועלת הצפויה מההפחתה, בשונה מעבודות אחרות".

כעת מתברר שלביקורת על המסמך יש שותפים גם בתוך הממשלה. נייר העמדה של המשרד להגנת הסביבה משבח את משרד האנרגיה ורשות החשמל על ההחלטה לבחון את המשך השימוש בפחם, אך מותח ביקורת נוקבת על המסמך עצמו ועל קביעות מקצועיות שבו - שאת חלקן הוא מכנה "תמוהות".

בשורה התחתונה קובע המשרד להגנת הסביבה כי מחישוב שביצע עולה, כי "הסבת היחידות הפחמיות (בחדרה ובאשקלון) לגז טבעי תביא לחיסכון משקי של כ-13 מיליארד שקל (מהוון) ולא עלות עודפת של 3.5 מיליארד שקל כפי שהוצגה בעבודה זו".

המשרד להגנת הסביבה לא מפרט את התחשיב, אך טוען לאי-דיוקים משמעותיים בתחשיב שערכה רשות החשמל.

כך למשל, סבורים במשרד כי התחשיב של הרשות מבוסס על עלות פחם זולה בהרבה מהמחיר הריאלי שלו וכי הרשות שגתה כשכללה בתחשיב עלות הגז למשק גם את רכיב המס הגבוה שמוטל על גז טבעי (תמלוגים, מס חברות ומס ששינסקי). המס הזה, לטענת המשרד להגנת הסביבה, אינו יכול להיחשב כ"עלות", משום שהוא משולם לתקציב המדינה.

"לא משקף את התמונה הכלכלית המלאה"

נקודת הביקורת העיקרית של המשרד להגנת הסביבה היא על ההתעלמות מהערך הכלכלי של הפחתת הפליטות. "ניתוח עלות-תועלת שמתעלם מהעלויות החיצוניות של מזהמי אויר אינו משקף את התמונה הכלכלית המלאה, שתשולם ע"י המשק", נכתב בתגובת המשרד. "זו החלטה חישובית שאינה נכונה ואינה עומדת בקנה אחד עם המתודולוגיות המקובלות בעולם".

במשרד להגנת הסביבה מביעים תמיהה נוספת: "הרשות שקלה בדעתה האם להתחשב או להתעלם אך ורק מעלויות חיצוניות, שנובעות מפליטות גזי חממה, וכלל לא שקלה עלויות חיצוניות מפליטת מזהמי אוויר.
נציין, כי לא ניתן כל נימוק מדוע לא נשקלה התייחסות למזהמי אוויר שגורמים לתחלואה ולתמותה בנוסף. אנו דוחים את הנימוק בדבר ‘שונות רבה בערך הכלכלי המיוחס לפליטות’, אשר לגישת המחברים מצדיק התעלמות מהעלות החיצונית של פחמן דו-חמצני. נחזור ונדגיש כי קיים ערך כספי בשקלים לפליטות פחמן-דו חמצני, אשר המשרד להגנת הסביבה מפרסם מאז שנת 2012".

נקודה עקרונית נוספת שמעלה המשרד נוגעת לחלופה לייצור חשמל בפחם. ברשות החשמל בחנו רק את האפשרות שבמקום להשתמש בפחם ישתמשו בגז טבעי - תוך התעלמות ממחקרים המצביעים על-כך שבתוך 15 שנה (כלומר חמש שנים אחרי תאריך היעד) ניתן יהיה להפיק חשמל סולארי בזול יותר מגז טבעי וללא בעיית אגירה. "ישראל אינה יכולה להתעלם מהתפתחויות אלו ועל כן נדרשת בחינה יסודית של החלפת מלוא ההספק הפחמי הקיים בהספק סולארי עם אגירת אנרגיה על פני מספיק זמן, כך שמקדם החלפת ההון יהיה זהה לתחנות הכוח הפחמיות".

רשות החשמל מסרה בתגובה, כי היא ביצעה עבודה יסודית וכי העבודה בוצעה בשיתוף משרדי הממשלה והציבור ומסקנותיה אומצו על ידי מליאת רשות החשמל. "נציגות המשרד להגנת הסביבה נכחה בדיון, תמכה במסקנות באופן פורמלי, ואף ציינה שהמסקנות מתאימות למחקרים נוספים שנעשו על ידי המשרד.

"אנו מצפים שהמשרד להגנת הסביבה יגבש עמדה עקבית ומבוססת, ולכשזו תגובש יציג אותה במסודר לגורמי הממשלה ולא באמצעות הדלפות לתקשורת". 

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988