הזיהום בשמורת הטבע עברונה: קצא"א תפצה את הציבור בכ-100 מיליון שקל

זאת במסגרת פשרה בתביעה ייצוגית שהוגשה נגד קצא"א בגין אחריותה לנזקי דליפת הנפט בשמורת עברונה שבערבה ב-2014, אירוע הנחשב לאחד האסונות הסביבתיים החמורים בתולדות המדינה • מדובר בפיצוי הגבוה ביותר שנפסק בתביעות ייצוגיות בישראל בתחום הסביבה

דליפת הנפט בשמורת הטבע עברונה, דצמבר 2014 / צילום: רשות הטבע והגנים
דליפת הנפט בשמורת הטבע עברונה, דצמבר 2014 / צילום: רשות הטבע והגנים

היום (ה') הוגשה לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע בקשה לאישור הסדר פשרה בתביעה ייצוגית שמתנהלת מזה כחמש שנים נגד קצא"א בגין אחריותה לנזקי דליפת הנפט בשמורת עברונה שבערבה בשנת 2014, אירוע הנחשב לאחד האסונות הסביבתיים החמורים בתולדות המדינה.

זוהי התביעה הראשונה בה ישנה הכרה בפיצוי ישיר בגין הנזק האקולוגי לשמורת טבע, קרי נזק טהור גם מבלי שנגרם נזק ישיר לאדם כזה או אחר, המהווה תקדים משפטי משמעותי להמשך, על אחת כמה וכמה בזמן שבו נדונות ברחבי העולם תביעות אקלים רבות המבקשות ממזהמי הסביבה לשאת באחריות בחלקם לנזקים אקולוגיים כבירים הנגרמים לאדם ולטבע.

בדצמבר 2014 דלפו כ-5 מיליון מ"ק נפט בשמורת הטבע "עברונה" שבערבה, בעקבות כשל שאירע בעת עבודת הנמכת צינור של קצא"א באזור היישוב באר אורה. הנפט חלחל לקרקע ופגע באופן חמור בשמורה, בבעלי החיים ובצמחייה.

מדובר בשמורה ייחודית המשתרעת על פני כ-40 קילומטרים רבועים, אשר עד לאותה דליפה שפעה במגוון ייחודי של בעליי חיים ועצי שיטה, ואשר עקב מיקומה באזור מדברי קיצוני ואזור מלחה, נחשבה לייחודית. כתוצאה מהדליפה כוסתה השמורה כליל בכתמי נפט אשר היוו נזק חסר תקדים לשמורה ולמערכת האקולוגית הייחודית שהייתה בה.

לאחר האירוע הוגשו מספר תביעות, בראשם תביעה ייצוגית מקיפה בשם כל תושבי מדינת ישראל, אליה צורפו חוות-דעת סביבתיות מקיפות, כולל חוות-דעתם של פרופ' אורי שיינס ויעל אולק; ולצידה תביעה ייצוגית בשם תושבי היישוב הסמוך באר אורה; ותביעה נזיקית בשם תושבי האזור מהמועצה האזורית חבל איילות.

במקביל החלו ארגונים, מומחים ואנשי מקצוע מתחום הסביבה לחקור את עוצמת הנזק, וביניהם מכון הערבה ללימודי הסביבה הממוקם בקיבוץ קטורה שבקרבת השמורה, מרכז המדע ים המלח - ערבה ואחרים, אשר הצביעו על נזקים חמורים למערכת האקולוגית, לצמחייה ולאוכלוסיית החי בשמורה, בין השאר חשש כבד לפגיעה אנושה בעצי השיטה בשמורה, הנחשבים למין "מפתח" שקיומו תלוי בהמשך קיומם של מינים רבים אחרים.

בתום חמש שנים של התדיינות משפטית סבוכה, הן בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע והן בבית המשפט העליון, ובסיומו של הליך גישור ממושך בפני המגשרים, כשלהליך הגישור הצטרפו לצדדים המדינה ורשות הטבע והגנים, ובהליך הוזמנה חוות-דעת של מומחה בינלאומי - הוגש היום כאמור לאישור בית המשפט הסדר פשרה, במסגרתו תעמיד קצא"א פיצוי חסר תקדים בשווי מצטבר של מעל 100 מיליון שקל.

הקצאת כספי הפיצויים

במסגרת ההסכם יוקצו 20 מיליון שקל לשיקום השמורה, כשהכסף יועבר לרשות הטבע והגנים. 14 מיליון נוספים ישולמו לקרן המדינה ויוקצו לפעילויות סביבתיות וחינוכיות. תושבי האזור יפוצו ב-7 מיליון שקל שישולמו למועצה האזורית, למימון פרויקטים סביבתיים וקהילתיים. בנוסף יוקצו 10 מיליון שקל לנקיטת אמצעים טכנולוגיים לניטור זרימת הנפט ולמניעת דליפות בעתיד ביזורים נוספים בארץ.

1.5 מיליון שקל ישולמו במישרין לתושבי באר אורה בשל הנזקים הספציפיים שנגרמו להם, כקבוצת התושבים הקרובה ביותר לאירוע. עוד תשלם קצא"א סכומים נוספים, לרבות תשלומים לארגון אדם טבע ודין ולמדינת ישראל, גמול לתובעים הייצוגיים ושכר-טרחה לעורכי הדין. 

למרות ההישג הכספי של התביעה, בקרב פעילי סביבה עלתה תהייה - מדוע לא הוגשה על-ידי המשרד לאיכות הסביבה והמדינה תביעה פלילית נגד קצא"א ומנהליה, למרות שהחוק מאפשר זאת, ואף שישנה משמעות הרתעתית בתביעה מסוג זה. 

"האזרחים חייבים לקחת אחריות" 

מאיה יעקבס, מנכ"לית עמותת "צלול", מסרה בתגובה: "'צלול' מברכת את הצוות המשפטי שהוביל את העתירה והביא לכך שבפעם הראשונה בישראל בית המשפט צפוי לאפשר לתבוע נזק אקולוגי. למרבה האכזבה, כמו תמיד, המדינה אינה מתמודדת כראוי עם תעשיינים וארגונים מזהמים, אינה מייצרת הרתעה, ומעולם לא הוחל בהליך פלילי נגד אסון הטבע הגדול בתולדות ישראל. זוהי תזכורת נוספת לכך שהאזרחים חייבים לקחת אחריות לידיים, כי המדינה לא מתפקדת ואינה שומרת על זכות הציבור לטבע נקי ובריא".

עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל עמותת "אדם טבע ודין" שלקחה חלק בתביעה הייצוגית, הגיב גם הוא לדברים: "חברת קצא"א פעלה במשך עשרות שנים במחשכים, מאחורי דלתיים סגורות, תוך פגיעה חוזרת ונשנית בסביבה. האסון לו גרמה לפני מספר שנים הוא האסון האקולוגי הקשה ביותר שישראל חוותה מאז הקמתה. 5 מיליון ליטר נפט זרמו והרסו את השמורה. למעלה מ 50 שנים ייקח לשמורת עברונה להשתקם, אם בכלל. חי וצומח מת ולא יחזור עוד, ומהציבור הישראלי נמנעת האפשרות ליהנות מהטבע השייך לו. אדם טבע ודין, שלקח חלק בתובענה הייצוגית, מברך על הסדר הפשרה אשר יוביל למזעור הנזקים".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988