הנתון שמסתתר בדוחות הביטוח הלאומי וחושף את מצבם האמיתי של עצמאים בישראל

"ההכנסה השנתית של העצמאים בישראל גבוהה ב-15.9% מהשכר הממוצע לשכירים". כך דיווח השבוע המוסד לביטוח לאומי, במסגרת הדוח על הכנסה ושכר. הנתון הזה, גם אם הוא נכון כשלעצמו, עלול להטעות. האמת היא שהעצמאים בישראל לא מרוויחים יותר מהשכירים. הם מרוויחים פחות, הרבה פחות.

נתוני הדוח באים על רקע התעוררות מחודשת של מחאת העצמאים, הפעם בדמות קבוצת "אני שולמן" בפייסבוק, שמספר חבריה חצה את ה-137 אלף. על פי הביטוח הלאומי, יש בישראל כ-280 אלף מבוטחים המסווגים כעצמאים. הנתון הזה נמוך בהרבה מזה של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שמסתמכת על סקרים ולא על נתוני האמת של רשות המסים - ולפיו בישראל יש 463 אלף עצמאים. בישראל ישנם כ-3.8 מיליון שכירים, כלומר אם מסתמכים על נתוני הביטוח הלאומי, על כל עצמאי יש בערך 13 שכירים.

חבל שבביטוח הלאומי - שהדוח שלהם הוא מקור המידע המקיף והאמין ביותר - בחרו להבליט דווקא את נתוני ההכנסה הממוצעת, שמעוותים את התמונה הכללית. ההכנסה הממוצעת של העצמאים גבוהה יותר, בגלל מספר קטן מאוד של עצמאים שהכנסתם החודשית גבוהה מאוד ו"מעלה" את הממוצע הכללי. את התמונה האמיתית אפשר לקבל רק מנתוני ההכנסה החציונית - ואלה נחבאים בעמודים הפנימיים בדוח. התמונה שעולה מהם הפוכה לחלוטין מהרושם שמייצרים נתוני ההכנסה הממוצעים.

על פי נתוני ההכנסה החציונית (עמוד 23 לדוח), 50% מהעצמאים בישראל הרוויחו בשנת 2017 עד 5,491 שקל לחודש. 50% מהשכירים הרוויחו באותה שנה עד 6,672 שקלים לחודש - כלומר 21% יותר מהעצמאים. לא רק שהפער לטובת השכירים משמעותי, הוא גם הולך וגדל: לעומת 2016 גדלה הכנסתם של השכירים ב-6.9% ואילו הכנסת העצמאים גדלה רק ב-5.3%.

העצמאים הם מסעדנים, שיפוצניקים, פרילנסרים, בעלי מקצועות חופשיים ועסקים קטנים. יזמים - רוב העצמאים עובדים קשה יותר מהשכירים. אין להם רשת ביטחון ואין להם יציבות תעסוקתית. מעבר לכך, הבעיה העיקרית של העצמאים היא שהם המעסיק של עצמם. משום כך, הם מממנים גם את חלקו של המעסיק בכל הזכויות וההפרשות הסוציאליות שהשכירים מקבלים. פנסיה, ביטוח לאומי, ימי חופשה ודמי מחלה - כל אלה עולים לעצמאים יותר.
מכל הסיבות האלה הכנסתם של העצמאים צריכה להיות גבוהה יותר מזו של השכירים. בעולם צודק והגיוני מי שבוחר מסלול חיים קשה ותובעני יותר ראוי להכנסה גבוהה יותר. גם בעולם של תמריצים כלכליים נכונים לקיחת סיכון גדול יותר צריכה להיות מתוגמלת בהכנסה גבוהה יותר. אבל המציאות הישראלית, הפוכה לחלוטין: בראש דירוג השכר עומדים עובדי המדינה, שעובדים הכי פחות מכולם ומקבלים את רשתות הביטחון הכי גדולות (קביעות) ואת הזכויות הסוציאליות הכי נדיבות, בתווך נמצאים השכירים המועסקים בשוק הפרטי, ובתחתית - העצמאים. 

 עצמאים? "גלובס" רוצה לשמוע מכם מה מטריד אתכם. צרו קשר במייל ATZMAIM@globes.co.il 

1. "קשה להיות עסק עצמאי בישראל, ובעוטף עזה זה קשה פלוס פלוס"

 סיון שלחין / צילום: גני פפרמן

לסיון שלחין (37) יש עסק לשיווק דיגיטלי והיא מלווה עסקים קטנים מאוזר עוטף עזה. "להיות בעלת עסק בעוטף זה אומר שכל כמה חודשים צריך לעצור הכל" ● לחצו כאן לכתבה המלאה

2. "בסבב הקודם לא קיבלנו פיצוי על הימים שבהם העסק היה סגור"

 הני ושלמה מורג / צילום: תמונה פרטית

להני מורג (52) ובעלה שלמה יש מפעל בשם "האניס טכנולוגיות" בשדרות. "הייתי רוצה שהמדינה תפצה אותנו בלי לתת לנו לרדוף אחריה" ● לחצו כאן לכתבה המלאה

3. "לא הגיוני שהמדינה תחייב אותנו לשלם שכר מינימום לעובד זר בחקלאות"

 שייקה שקד / צילום: תמונה פרטית

שייקה שקד (67) הוא חקלאי מנתיב העשרה. "לא נשאר לי כמעט כלום כי העלויות הן מטורפות" ● לחצו כאן לכתבה המלאה

4. "זה עסק שביום נכנסים אליו 30-40 לקוחות, ובעת אירוע ביטחוני - כלום, רק זבובים"

 אושר בן חמו / צילום: תמונה פרטית

אושר בן חמו (28) הוא בעלים שותף של בית הדפוס "המדפיסים בע"מ" בשדרות. "יש לנו קירות משותפים עם המפעל שנשרף, וכשנכנס כיבוי האש, הם שפכו המון מים, וזה הרס לנו הרבה ציוד" ● לחצו כאן לכתבה המלאה