4.5 מיליארד שקל לדרוזים ולצ'רקסים מחכים למנדלבליט

תוכנית ממשלתית רב-שנתית לחברה הדרוזית והצ'רקסית בסך מיליארדי שקלים תקועה בשל הפלונטר הפוליטי • אם לא תחול פריצת דרך להקמת ממשלה, עשוי היועמ"ש לאשר באופן חריג העברת תקציבים חלקית

היועמ"ש אביחי מנדלבליט / צילום: ליאב פלד
היועמ"ש אביחי מנדלבליט / צילום: ליאב פלד

היועץ המשפטי לממשלה שוקל לאפשר לממשלה לאשר תקציב מיוחד לחברה הדרוזית והצ'רקסית, אם לא תוקם ממשלה חדשה בימים הקרובים, שתוכל לאשר את התוכנית החדשה לקידום החברות הללו. ל"גלובס" נודע כי בישיבות שהתקיימו בסוגיה בימים האחרונים, עלתה הצעת פתרון לאשר חלק מהתקציבים של התוכנית החדשה, כאלה הממשיכים את המיזמים הקיימים, ובלעדיהם ייגרם נזק ארוך-טווח. ההחלטה הסופית נדחתה בשבוע, מתוך תקווה שהמצב הפוליטי יתבהר.

והסיפור הזה ממחיש את הקטסטרופה הכלכלית/ניהולית הנגרמת בשל אי הקמתה של ממשלה קבועה, ובעצם ניהול המדינה על ידי ממשלה זמנית כבר שנה.

לחברה הדרוזית והצ'רקסית, יש תוכנית ארבע-שנתית שבה קידום ופיתוח של נושאים שונים במטרה להביא את היישובים של העדות הללו לשורה אחת עם החברה היהודית. משהו בדומה לתוכנית 922 המפורסמת של החברה הערבית. התוכנית הזו, 959 מספרה, נקבעה ב2015 למשך ארבע שנים ותוקצבה ב-2.2 מיליארד שקל, והיא עשתה מהפיכה של ממש. כך לדוגמה 400 מיליון השקלים שהוקצבו למערכת החינוך ביישובים הדרוזים והצ'רקסים, הקפיצו את הישגי התלמידים ביישובים האלה, ולא נדיר למצאו שם בתי ספר עם 100% בגרות, כפול מההישגים שלפני התוכנית. מהפיכה של ממש. ההשקעות האחרות היו בתשתיות תחבורה שבין השאר הפחיתו את תאונות הדרכים, תחבורה ציבורית שמאפשרת יציאה לעבודה, הקמת אזורי תעשייה ובעיקר מסחר ועוד.

במשרדי הממשלה ובמנהלת לפיתוח המגזר הדרוזי שקדו על תוכנית המשך לחמש השנים הקרובות, המבוססת על הנוכחית אך כפולה כמעט בתקצובה, 4.5 מיליארד לערך. הגידול בתקציבים נבע בין השאר מההבטחות של ממשלת נתניהו לראשי העדה לאחר אישור חוק הלאום, אך גם בשל החרבת הנושאים שהיא כוללת לרבות איכות הסביבה.

אלא שהתוכנית הזו תקועה בשל המבוי הסתום הפוליטי במדינה. היא מחייבת החלטת ממשלה, והממשלה הזמנית המכהנת לא מוסמכת לאשר תוכנית ארוכת-טווח שכזו.

פורום ראשי הרשויות הדרוזיות שלח בחודש שעבר שני מכתבי התרעה לראש הממשלה, לשר האוצר, לראש אגף התקציבים ולשר צחי הנגבי שיושב בראש המשרד לשיתוף-פעולה אזורי. לדבריהם עצירת התוכניות, עלולה להרוס את ההתנהלות הרציפה של היישובים, להביא להפסקה או לביטול של תוכניות שונות שהחלו מתוקף החלטה 959 שתקפה עד שנת 2019 ולהוריד לטמיון את העבודה הקשה שנעשתה במסגרתה החלטה זו. בחודש שעבר שלח פורום ראשי הרשויות הדרוזיות שני מכתבי התרעה לראש הממשלה, לשר האוצר, לראש אגף התקציבים ולשר צחי הנגבי שיושב בראש המשרד לשיתוף-פעולה אזורי. לדבריהם שני המכתבים לא נענו.

חברת הכנסת ר'דיר מריח מכחול לבן, העלתה היום את הסוגיה בוועדת הכספים של הכנסת. לדבריה: "לא ייתכן שאי יציבות פוליטית תשתק אוכלוסייה שלמה. במצב הקיים בסוף דצמבר, פרויקטים שלמים שעוסקים בנושאים החיוניים ביותר לכל אזרח, חינוך, רווחה, בריאות- ישותקו. זהו התקציב היחיד שניתן לכ- 150,000 האזרחים הדרוזים והצ'רקסים. אף ממשלה עד היום לא מצאה לנכון לתקצב את האוכלוסיות הדרוזית והצ'רקסית בבסיס התקציב. מצב תמוה לחלוטין.

ובשל כך, אחת לכמה שנים האזרחים הדרוזים והצ'רקסים צריכים להילחם על לקבל את זכויותיהם. אף אחד מהאחראים אינו עוסק בפתרון ארוך-טווח לבעיה וכעת אינו לוקח גם אחריות על פתרון קצר-טווח".

היא העלתה אפשרות לפתרון לפי התקדים שנעשה בשנת 2014 ע"י ממשלת מעבר לתקצוב זמני למשך 12 חודשים. לדבריה, "אומנם זה לא פתרון ארוך-טווח, אך הוא נחוץ כעת על מנת למנוע קטסטרופה בחברה הדרוזית והצ'רקסית שתחל מה-1/1/20. מדברים על מצב חירום, זה מצב חירום".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988