מדוע חתם שלמה פילבר, לשעבר מנכ"ל משרד התקשורת, על הסכם עד המדינה בתיק 4000 (תיק בזק-וואלה)? לפי תמלילי החקירה של פילבר במשטרה שהגיעו לידי "גלובס", פילבר חזר וטען, גם לאחר שחתם על הסכם עד מדינה, כי פעל באופן ענייני ותקין בכל הנוגע לקבוצת בזק, וכי לא ביצע כל עבירה פלילית.
פילבר הסביר לראש צוות החקירה כי הסיבה שהחליט שלא ללכת למשפט "ולצאת זכאי" אלא לחתום על הסכם עד מדינה, היא כי "אין לי לא שלוש שנים מיותרות ולא 2 מיליון שקל מיותרים, אז חתמתי על ההסכם". מבדיקת "גלובס" עולה כי דו-השיח הדרמטי בין פילבר לחוקריו בעניין המניע לחתימה על הסכם עד המדינה כלל לא הובא לעיונם ולידיעתם של כל צוותי ההגנה בתיק.
פילבר הוא עד מפתח, בין היתר, בניסיון הפרקליטות להוכיח כי ראש הממשלה בנימין נתניהו הנחה אותו כדי לקדם את ביטול ההפרדה המבנית בקבוצת בזק, לשביעות-רצונו של בעל השליטה לשעבר בבזק, שאול אלוביץ'. זאת, כחלק מיחסי השוחד הנטענים בין נתניהו לאלוביץ', שבמסגרתם ראש הממשלה העניק לכאורה הטבות רגולטוריות לבזק, וקיבל לכאורה בתמורה סיקור חיובי באתר וואלה מקבוצת בזק.
לפי הנטען בכתב החשדות, התהליך של קידום ביטול ההפרדה המבנית בבזק "קודם על-ידי פילבר בחשאיות, תוך שיתוף-פעולה עם אנשי בזק, בניגוד לעמדת הגורמים המקצועיים במשרד התקשורת ומבלי להתייעץ עמם או עם הייעוץ המשפטי במשרד".
"החלטה נכונה"
בחקירתו ברשות ניירות ערך הכחיש פילבר מכל וכל את החשדות נגדו. אולם כאשר התפוצצה פרשת בזק-וואלה, פילבר חתם בסופו של דבר על הסכם עד מדינה.
פילבר הודה כי נתניהו הנחה אותו לטפל בהפרדה המבנית בקבוצת בזק - הנחיה המוכחשת בתוקף על-ידי נתניהו וסנגוריו. אולם לכל אורך הדרך טען פילבר כי הוא עצמו פעל ממניעים ענייניים לחלוטין. לטענתו, ההתחייבות של בזק לקדם פריסה והפעלה של תשתית סיבים אופטיים תמורת ביטול ההפרדה המבנית בקבוצה תשרת את האינטרס הציבורי, והיא כורח המציאות.
על אף שחוקרי רשות ניירות ערך סירבו להאמין לגרסתו של פילבר כי פעל ממניעים ענייניים נגד כל גורמי המקצוע במשרד התקשורת, פילבר דבק בעמדתו, גם לאחר שחתם על הסכם עד המדינה. כך אמר, למשל, בחקירתו ב-23 בפברואר 2018: "אני מנכ"ל משרד התקשורת, אני הגעתי כדי לקדם את האינטרס הציבורי עם משרד התקשורת, אני לא זנחתי את זה, גם אחרי שחתמתי הסכם עד מדינה, אומר לך שהנושא של הסיבים האופטיים - אני חושב שהוא החלטה נכונה".
"הכול ענייני"
ב-28 בפברואר 2018 פילבר מסר שוב עדות ביחידת להב 433 של המשטרה. במהלך עדותו חזר פילבר על טענתו כי מעשיו נבעו ממניעים עניינים בלבד. פילבר טען כי הוא היה משוכנע שהוא פועל מקצועית מול בזק, וכי הכול תקין.
במהלך עדותו, כאשר נשאל שוב ושוב על עניין הרפורמה בטלפוניה הקווית של בזק, הוא אמר: "נתתי שש שעות עדות אצלכם ברשות ניירות ערך. דיברתי שם".
חוקר: " לא. העדות ברשות ניירות ערך, והעדות עכשיו היא שונה".
פילבר: "היא משלימה, היא לא סותרת. כל מה שאמרתי שם מבחינה עובדתית היה אמת".
לאחר סיום עדותו בה חזר על גרסתו, נשאל פילבר על-ידי ראש צוות החקירה, סנ"צ שלומי חכמון, מדוע אם כך חתם על הסכם עד מדינה, אם הוא דבק בעמדתו כי לא ביצע למעשה שום עבירה פלילית.
פילבר השיב: "הייתי יכול ללכת למשפט, לנהל הליך במשך שלוש שנים ובעלות 2 מיליון שקל ולצאת זכאי. אין לי לא שלוש שנים מיותרות ולא 2 מיליון שקל מיותרים, אז חתמתי על ההסכם. אני עדיין טוען שהכול היה ענייני".
סנ"צ שלומי חכמון הגיב: "עכשיו אני מבין".
גם היום טוען פילבר כי פעולותיו הרגולטוריות היו נכונות. ביולי 2019 אמר פילבר בראיון לעיתון "מקור ראשון": "ללא קשר לנושאים שעלו בחקירה, לצערי ולצערם של 4 מיליון לקוחות שנפגעים, המציאות כיום, שלוש שנים אחרי, מוכיחה שצדקתי בכל שאר הנושאים בתחזיותיי הפסימיות לאן שוק התקשורת עלול להידרדר. בזמנו הייתי קול בודד מול האוצר, התקשורת הכלכלית ואפילו מבקר המדינה, אבל לצערי צדקתי בחיזוי כיווני שוק התקשורת בישראל. גם הנהלת משרד התקשורת כיום אינה מצליחה להתמודד בדרך אחרת ולעצור את הידרדרות רמת תשתיות התקשורת בישראל".
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה לשאלה האם הציטוט מוכר להם ומדוע הוא לא הועבר לסנגורים, כי "תיק החקירה נשוא פנייתך טופל באופן מקצועי, יסודי ובהתאם לחוק. עם סיום החקירה הועבר חומר הראיות לעיון והחלטת פרקליט המדינה והיועץ המשפטי לממשלה".
מהפרקליטות לא נמסרה תגובה. פילבר סירב להגיב.
*** חזקת החפות: יודגש כי גם לאחר המלצת המשטרה/הגשת כתב אישום, בנימין נתניהו ושאול אלוביץ' הם בגדר חשודים, מכחישים את המיוחס להם, לא הורשעו בביצוע עבירה, ועומדת להם חזקת החפות.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.