אכיפה, קנסות והרתעה: למנכ"לית הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים יש פתרון לכאוס הקורקינטים

כדי ליצור סדר בעולם של אופניים וקורקינטים חשמליים, חייבים ליצור הרתעה • המצב שבו רוכבים מסכנים הולכי רגל חייב להיפסק • מנכ"לית הרשות לבטיחות בדרכים משרטטת גבולות להשתוללות בכבישים

קורקינט על כביש ראשי בתל אביב / צילום:  שלומי יוסף
קורקינט על כביש ראשי בתל אביב / צילום: שלומי יוסף

בשבוע שעבר פורסמו נתוני הרשות הלאומית לביטחון בדרכים, שהצביעו על עלייה במספר הנפגעים בתאונות קורקינטים והראו שמאמצי החקיקה והאכיפה עד כה לא שינו את המצב בשטח. רק לפני כמה שבועות מת מפצעיו רועי אברהם, שהפך להרוג השני בתאונת קורקינט חשמלי השנה. על-פי הנתונים, עד כה ב-2019, נפצעו 363 בני אדם בתאונות שבהן היו מעורבים קורקינטים ושדווחו למשטרה, לעומת 170 ב-2018. על פי נתוני הלמ"ס, בין ינואר לספטמבר נפגעו 60 בני אדם באורח קשה מתאונות בהן היו מעורבים קורקינטים חשמליים, לעומת 15 פצועים קשה בתקופה המקבילה בשנה הקודמת. לפחות 142 פצועים נוספים פונו בין ינואר לספטמבר 2019 לבתי החולים, לעומת 39 ב-2018, לאחר תאונות שלא דווחו למשטרה. רבים אחרים לא תועדו בשום צורה ואינם נכללים בסטטיסטיקות. בכל יום, מיותר כמעט לציין, המספרים גדלים.

כדי לשפר את המצב בכבישים ולנסות להוריד את מספר הנפגעים, חייבים לנקוט כמה צעדים בסיסיים. קודם כל חייבים אכיפה קפדנית. לשוטרים ולפקחי העירייה ישנה סמכות לקנוס רוכבים בניגוד לחוק והם צריכים להגביר את מאמצי האכיפה שלהם כדי ליצור הרתעה.

בנוסף, בכלים השיתופיים צריכים מנגנון לווידוא גיל המשתמשים והרשאתם לנהיגה. על הרשויות המקומיות לחייב את חברות הקורקינטים השיתופיים לוודא שהמשתמשים הם מעל גיל 16 ושיש ברשותם רישיון נהיגה או שעברו מבחן תיאוריה ייעודי לרכיבה על כלי דו גלגליים ממונעים, כנדרש בחוק.

כמו כן חייבים לתת מספרי רישוי לכלים. הרשויות צריכות לחייב את חברות הקורקינטים להתקין מספרי רישוי על הכלים. גם כדי שניתן יהיה לתעד רוכבים בניגוד לחוק ולזהות אותם, וגם על מנת לייצר הרתעה. בתל אביב יסומנו בקרוב כל הקורקינטים השיתופיים הפועלים בעיר מכוח תקנה עירונית.

הגבלת מהירות - עיריות באירופה שוקלות להעביר תקנות שיחייבו את חברות השכרת הקורקינטים להגביל את מהירות הכלים שלהן באזורים הומי אדם או שיש בהם מוסדות חינוך. גם בארץ ניתן לעשות זאת.

נושא רגיש אחר הוא חבישת קסדה. חבישתה תצמצם בצורה ניכרת את שיעור הפציעות הקשות הנגרמות כתוצאה מתאונות קורקינטים. על משטרת ישראל לאכוף את החוק המחייב רוכבים לחבוש קסדה בדיוק כשם שהיא אוכפת חגירת חגורת בטיחות או איסור על שימוש בטלפון בעת נהיגה. לפחות ניסיון אחד של חברת השכרת קורקינטים הפועלת בישראל לספק קסדות למשתמשים הסתיים לאחרונה בכישלון חרוץ כשכל הקסדות נגנבו תוך יממה.

המצב מורכב יותר לגבי רוכבים על כלים פרטיים, שכפופים כמובן לחוקי מדינת ישראל וצריכים לציית לחוקי התנועה, אולם בהיעדר רישום של מכירתם ושל הבעלות עליהם, יהיה בלתי אפשרי לסמן אותם כשם שעיריית תל אביב מתעתדת לעשות עם הכלים השיתופיים שבתחומה. כדי לייצר הרתעה כלפי הרוכבים עליהם נדרש אכיפה קפדנית יותר של שוטרי משטרת ישראל ושל פקחי הרשויות המקומיות.

לוודא בטיחות עוד לפני הפעילות

מנכ"לית הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (רלב"ד), רחל טבת-ויזל, אומרת שבעוד שהטיפול בבעיית האופניים החשמליים השתפר בצורה מסוימת בשנים האחרונות, "נושא הקורקינטים פשוט אינו מטופל בכלל". "אחרי מה שקרה בתל אביב פנינו לרשויות מקומיות אחרות ואמרנו להם 'לפני שאתם מכניסים את הכלים האלו לערים שלכם, יש דברים שאתם חייבים לוודא שקורים'", אומרת טבת-ויזל.

מנכ"לית הרלב"ד, רחל טבת-ויזל / צילום: הרלב"ד
 מנכ"לית הרלב"ד, רחל טבת-ויזל / צילום: הרלב"ד

"קודם כל, לוודא שזו עיר שיש בה שבילי אופניים מסודרים ושיש בכלל איפה לנהוג, כדי שהקורקינטים לא יסתובבו על המדרכות ובין המכוניות ב'משימות התאבדות'. מעבר לזה, יש דברים שאפשר לעשות מול החברות שעומדות להכניס לעיר. באפליקציות צריך להיות מנגנון שמוודא שמי שעולה על הכלים הוא מעל גיל 16 ולא ילדים בני 9 ו-10. זה לא המצב כרגע. אתה רואה ילדים על הקורקינטים". 

"צריך גם לדרוש מחברות הקורקינטים את פתרון הקסדות. בשנה שעברה כל 19 ההרוגים בכלי הרכב החשמליים רכבו ללא קסדה. זה לא כלי הרכב הכי יציב בעולם. בשנה שעברה נכנס חוק ואין שום בעיה שעירייה תאכוף את זה באמצעות פקחים ועל ידי התניה של השירות בכך שהחברות ימצאו פתרון לנושא הקסדות. צריך גם לזכור שהמשטרה מוסמכת וצריכה לתת קנסות על רכיבה ללא קסדה.

"הנושא האחרון הוא עניין מספרי הרישוי וכאן אני נותנת קרדיט לעיריית תל אביב. זה לא בסדר שהם לא נערכו למה שקרה כשהם הכניסו את הכלים לעיר, אבל לפחות עכשיו הם החליטו לעשות רישום של כל הכלים. זה קריטי וזה דבר שתלוי בראש העיר. אם ראש עיר יגיד 'אצלי לא יהיו קורקינטים חשמליים ואופניים חשמליים ללא רישום ומספר מאחורה', המצב ישתנה. ברגע שיש לך מספר אתה יכול לזהות ולאכוף וזה מייצר הרתעה. אם קורה משהו אתה יודע מי הפוגע".

בנוסף, אי אפשר להסיר את האחריות למצב שנוצר משוטרי משטרת ישראל. על אף הזינוק במספר הדוחות שנרשמו בשנה החולפת לרוכבי אופניים חשמליים וקורקינטים (30,296 לעומת 23,766 ב-2018), לפחות בתל אביב רבים מדי מהם מגלים חוסר עניין מוחלט ברוכבי הקורקינטים מפרי החוק. רוכבים נטולי קסדה יכולים לחצות מולם רמזורים באור אדום, לנסוע נגד כיוון התנועה או להרכיב זה את זה בניגוד לחוק, והשוטרים לא יעלו בדעתם לצאת מהניידת, לעצור אותם ולתת דוח.

התנאי לחברות ההשכרה - פיקוח 

הרלב"ד הוא גוף נטול סמכויות ובכוחו רק להמליץ לגופים אחרים כיצד לנהוג, אבל טבת-ויזל אומרת שהיא הייתה מצפה מרשויות מקומיות לומר לחברות השכרת הקורקינטים בקול ברור - "אם לא תכניסו מנגנון פיקוח לא תקבלו הרשאה לפעולה בתוך העיר".

אלא שנכון לעכשיו, נראה שלמרות ההיגיון הברור של המלצות הרלב"ד ועל אף הניסיון המדמם שנצבר בתל אביב, מעטים מקשיבים.

במדינה אחרת מקבלי החלטות אולי היו מזדעזעים מקוצר הראייה וחוסר האחריות שהפגינה בשנה שעברה עיריית תל אביב (בניצוחה של מחזיקת תיק התחבורה מיטל להבי), כשהכניסה לתחומה אלפי קורקינטים שיתופיים ללא כל הסדרה והחלה לעשות זאת רק בדיעבד ועל מצע פרצופים מדממים ועצמות ושיניים שבורות. במקומות אחרים הם אולי היו מחליטים להמתין, להתקין תקנות ולעשות את הדברים כמו שצריך. לא פה.

רק לאחרונה הודיעה עיריית ירושלים על תחילת פיילוט שבמסגרתו יפעילו שלוש חברות השכרת קורקינטים 20 כלים כל אחת באזור התעשייה הר חוצבים בעיר. אלא שעל אף הניסיון שנצבר בשנה החולפת במקומות אחרים בארץ, נראה שדבר לא נלמד.

ראשית, העירייה לא התקינה לקראת הפיילוט תקנות מחייבות כלשהן. היא לא דרשה מהחברות לבנות מנגנון שיוודא את גילם של הרוכבים ושיש ברשותם רישיון נהיגה או שעברו מבחן תיאוריה ייעודי כפי שדורש החוק; היא לא דרשה מהן לסמן את הכלים כך שניתן יהיה להגיע לרוכב שפגע במישהו ונמלט וגם לא הטילה עליהן לערוב לכך שהרוכבים חובשים קסדות. גם לא נקבעו סנקציות ספציפיות למקרים שבהן החברות לא עומדות בהתחייבויות שהעירייה הטילה עליהן ושעיקרן כרגע הוא החניית הכלים בצורה שלא תפריע להולכי רגל. במלים אחרות - עיריית ירושלים לא עשתה כלום.

טבת-ויזל אומרת שהיא מוטרדת מכך מאוד. "אני אישית פניתי לעיריית ירושלים במכתב אחרי ששמענו על זה בתקשורת. אמרתי להם שלפני שהם מכניסים את הכלים השיתופיים צריכים לעשות כמה דברים שפירטתי, והם הכניסו את הכלים לעיר בכל זאת".

מעיריית ירושלים נמסר בתגובה כי היא "הסכימה לערוך פיילוט מוגבל עם מספר מצומצם של כלים באזור קטן ומתוחם באזור התעשייה הר החוצבים, שהוא אזור ריכוז הייטק ומשרדים ואינו אזור מגורים ולכן גם אין ילדים באזור. במהלך הפיילוט העירייה תאסוף נתונים ותגבש מסקנות כדי לשמור על בטיחותם של כל משתמשי הדרך. בין הצעדים שייבחנו יהיו גם אלו שהעלתה בפנינו מנכ"לית הרלב"ד.

"החלטת העירייה נובעת מהרצון לאפשר דרכי התניידות חדשות וצמצום השימוש ברכב פרטי לצד שמירה על חייהם ושלומם של התושבים ולא נתפשר בנושא זה. לצד זאת וידאנו מול החברות כי הן מנחות באופן ברור בפני המשתמשים בכללים הנדרשים. חשיבותם של כללי הבטיחות וחוקי התנועה ברורה לנו היטב ומכאן משנה הזהירות שבה אנו נוקטים מלכתחילה".

עם זאת, טבת-ויזל מתארת כ"הפתעה טובה יחידה" את דבריו של ראש עיריית רמת גן כרמל שאמה-הכהן, שנראה שמתכוון להצעיד את עירו לקראת הסדרה של פעולת הקורקינטים החשמליים לאחר שעד כה נמנעה מכך. לאחרונה שאמה-הכהן אותת לחברות הקורקינטים על רצינותו בכך שהוציא לתושבי העיר סקר בו ביקש מהם לחוות את דעתם בסוגייה.

"האם נכון להתנות השכרת קורקינט חשמלי במתן קסדת ראש יחד עם הקורקינט ולהפסיק את הפעילות של החברות שלא יפעלו כך עד שימצאו פתרון טכנולוגי או תפעולי שיאפשר זאת (כלומר סילוק החברות מהעיר, ש"ס) או לאפשר להם להמשיך לפעול תוך כדי שיתוף פעולה והפעלת לחץ למציאת פתרונות", הם נשאלו.

בעוד שטבת-ויזל קוראת לכל רשות מקומית לטפל בכל הנושאים הללו לפני שהן מאפשרות פעולה של חברות השכרות הקורקינטים בתחומן, נשאלת השאלה מה עמדתה לגבי תל אביב, שבה פועלים רוב הכלים, שבה נפגעים רוב הרוכבים והולכי הרגל ושבה רק כעת נכנסות לתוקף תקנות מחמירות לאחר יותר משנה של כאוס מוחלט.

טבת-ויזל לא קוראת לעיריית תל אביב להקפיא את השירות עד ליישום כל התקנות החדשות. "לגבי תל אביב, הציפייה שלי היא שממש עכשיו ישנסו מותניים ויוסיפו מספר כזה של פקחים, שתהיה להם נראות ברחובות כדי שאנשים יורתעו. כשאתה נוהג ברכב, אתה לא חונה במקום אסור כי אתה יודע שתוך רבע שעה יעבור ליד האוטו פקח וידפוק לך דו"ח. בדיוק באותה מידה זה צריך להיות המצב".

כשאני מבקש מטבת-ויזל להתייחס להתנהלותה של עיריית תל אביב עד כה לגבי הכנסת חברות הקורקינטים לתחומה, היא מסכימה לומר כי "בוודאי שלא היה נכון להכניס את הקורקינטים לעיר ללא הסדרת הנושא, אבל אני כן חושבת שהם עושים מאמץ לעשות עכשיו דברים בצורה הנכונה. הכיוון שלהם הוא כיוון נכון אבל עם זאת, ייקח זמן עד שהם יצליחו להשתלט על המצב".

תל אביב מובילה ברכיבה ובפיקוח

ואכן, לאחרונה הכריזה עיריית תל אביב על שורה של צעדים שנועדו לטפל בכאוס שהתנהלותה עד כה יצרה בעיר. העירייה מקימה בימים אלו יחידה שתמנה 25 פקחים, שתעסוק אך ורק בנושא הקורקינטים. אנשיה יחלו לפעול בינואר והם יאכפו את התקנות השונות גם בסופי שבוע ובשבתות.

בנוסף - וזה אולי השינוי המתבקש ביותר והמשמעותי ביותר - דורשת כעת העירייה מחברות השכרת הקורקינטים לסמן את כל הקורקינטים בתחומה על מנת לאפשר זיהוי של נהגים מפרי חוק או כאלו שהיו מעורבים בתאונות. באמצעות האפליקציה העירונית ניתן יהיה גם לתעד רוכבי קורקינטים המפרים את החוק בתוספת השעה והקואורדינטות המדויקות - דבר שיאפשר לאתר את הרוכב - ולהעביר את התיעוד היישר לעירייה, שמצדה תעביר אותו לחברות ההשכרה.

אילו סנקציות יוטלו על נהגים מפרי חוק על ידי חברות ההשכרה, איך בדיוק הן יאכפו, כיצד תוודא העירייה שתלונותיה טופלו לשביעות רצונה ומה היא בדיוק תעשה במקרה שחברות ההשכרה לא יפגינו יד קשה כלפי רוכבים שתועדו מפרים את החוק - לא ברור עדיין.

מעיריית תל אביב נמסר בתגובה כי "העירייה מצפה מהחברות להפעיל סנקציות - לקנוס ואף לחסום משימוש בשירות את הרוכבים שתועדו מבצעים עבירות תנועה. חברה שלא תאכוף את הסנקציות לפי שביעות רצון העירייה עלולה לאבד את ההיתר שניתן לה".

אלא שמעבר להתנהלות השערורייתית של כמה רשויות מקומיות בתחום, קשה שלא להתייחס גם לשאלה אם הישראלי הממוצע יכול בכלל לעמוד בפיתוי של רכיבה פרועה על מדרכות או נגד כיוון התנועה. הוא הרי ממהר ורוכב מצוין ובכלל - הגיע הזמן שהולכי הרגל החצופים שעל המדרכה ירימו את ראשיהם התקועים במסכי הטלפונים שלהם ויקחו אחריות על עצמם.

טבת-ויזל מודעת לקווי האופי המקומיים, שהופכים את כל חוויית התחבורה בישראל לקשה, אבל מסרבת להיכנע. "אסור לקבל את ההתנהגות של הישראלים כגזירה משמיים", היא אומרת. "תרבות אפשר לשנות באמצעות אכיפה, חינוך והסברה וכמובן ביצירת תשתיות שמאפשרות את התרבות הזאת. תראה למשל את עניין הקסדות. זה לא שכולם חובשים אותן היום והלוואי שזה היה ככה, אבל לפני שנתיים בכלל לא היית רואה אנשים מבוגרים עם קסדות בעוד שכיום כשאתה מסתובב ברחובות תל אביב זה לא חיזיון נדיר לראות בחורים ובחורות בני 25 עם קסדות על הראש. דרוש שינוי תרבות ודרושה חקיקה, אבל זה אפשרי". 

פתרונות לכאוס בכבישים לפי הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

אכיפה קפדנית: לשוטרים ולפקחי העירייה ישנה סמכות לקנוס רוכבים בניגוד לחוק

הגבלת גיל ורישוי: לחייב את חברות הקורקינטים השיתופיים לוודא שהמשתמשים מעל גיל 16 ושיש ברשותם רישיון נהיגה או שעברו מבחן תיאוריה ייעודי

חבישת קסדה: המשטרה חייבת לאכוף את החוק שמחייב רוכבים לחבוש קסדה

רישוי לקורקינטים: להתקין מספרי רישוי על הכלים, כדי שניתן יהיה לתעד רוכבים בניגוד לחוק ולזהות אותם

הגבלת מהירות: עיריות באירופה מעבירות תקנות שיחייבו את חברות השכרת הקורקינטים להגביל את מהירות הכלים

כלים בבעלות פרטית: נדרש רישוי שלהם ולהחיל עליהם אכיפה קפדנית יותר של שוטרים ופקחים

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988