מחקר: מדיניות ההעדפה המתקנת לא הביאה לשינוי משמעותי

המחקר הוא חלק מהספר "אי שוויון בחינוך: ממחקר למדיניות", אשר מרכז את הידע הקיים במגוון סוגיות הנוגעות לאי שוויון בחינוך ודן בהשלכות למדיניות ובצעדים אפשריים לשינויה

כיתת לימוד / צילום: שאטרסטוק
כיתת לימוד / צילום: שאטרסטוק

מדיניות ההעדפה המתקנת שנקט משרד החינוך לא הביאה עד כה לשינוי משמעותי, אולם נראה כי הפערים במשאבים - בייחוד בין המגזר היהודי למגזר הערבי - מצטמצמים, כך קובעת קבוצת חוקרים בתחום החינוך בספר חדש שמפרסם מכון טאוב.

הספר, "אי שוויון בחינוך: ממחקר למדיניות", מרכז את הידע הקיים במגוון סוגיות הנוגעות לאי שוויון בחינוך ודן בהשלכות למדיניות ובצעדים אפשריים לשינויה. חוקרי החינוך השותפים לכתיבתו הם פרופ' חנה איילון, נחום בלס, ד"ר יריב פניגר ופרופ' יוסי שביט.

החוקרים מציינים כי המשאבים הכלכליים וההשכלתיים שברשות ההורים קובעים במידה רבה את הישגיהם של ילדיהם במערכת החינוך. מאחר ובין משפחות בישראל יש אי שוויון רב - הוא תורם לאי השוויון הניכר בהזדמנויות ההשכלתיות של הדור הצעיר. ואולם החוקרים מציינים כי לא רק ההורים אחראיים לפערים אלא גם מערכת החינוך. כך למשל, בידול בין תלמידים חזקים לחלשים תורם להעצמת אי השוויון בין קבוצות אלו בהישגים. באופן דומה, הפרטה של מערכת החינוך עשויה לקדם את הישגיהם של תלמידים מבתים מבוססים אשר יכולים לעמוד בעלויות החינוך הפרטי ולדחוק תלמידים מבתים עניים לבתי ספר פחות טובים, ובכך לתרום להגדלת הפערים.

החוקרים מצאו כי רק כ-10% מתקציב משרד החינוך מופנה לקידום אוכלוסיות חלשות. העובדה שרשויות חלשות משקיעות פחות כסף בתשתיות החינוך רק מגדילה את הפערים מהם סובלים התלמידים החלשים ביישובים אלה.

חוקרי מרכז טאוב מציעים לשנות את שיטת התקצוב על ידי הפעלת סל שירותים דיפרנציאלי לתלמיד, שהוא כלי משמעותי לקידום שוויון במערכת החינוך, מגיל הגן ועד לחטיבה העליונה. סל כזה יאפשר לרכז את כל השירותים בידי משרד החינוך ולשנות את המצב הקיים היום, שבו רשויות מקומיות בעלות משאבים שונים וצרכים שונים משתתפות במימון החינוך באופן שווה. כמו כן תקצוב דיפרנציאלי יאפשר למשרד החינוך לקבוע מערכת תגמולים נפרדת ומתמרצת למורים המלמדים תלמידים מרקע חברתי-כלכלי חלש. סל השירותים הדיפרנציאלי יתבסס על מדד הטיפוח של בתי הספר, תוך מתן עדיפות למוסדות עם אינטגרציה חברתית ולתלמידים מרקע חברתי-כלכלי חלש.

כותבי הספר גורסים כי התערבות בגיל הרך, בזמן שהמוח של הילדים גמיש מאוד, תצמיח תועלת גדולה הרבה יותר מהתערבות בגיל מאוחר יותר, ועשויה לצמצם את אי השוויון בהישגים הלימודיים בין בני שכבות חברתיות שונות. החוקרים מציעים כמה צעדים, בהם הרחבת הנגישות והעלאת רמת הטיפול ואיכות החינוך במעונות היום ובמשפחתונים באמצעות הגדלת שיעור ההשתתפות במוסדות אלה; הקטנת היחס בין מספר אנשי הצוות למספר הילדים; והשקעה בהכשרה איכותית של מטפלות בגיל הרך. נוסף על כך החוקרים מציעים הגדלה של קצבת הבטחת ההכנסה, הגדלה וחלוקה דיפרנציאלית של קצבאות הילדים, והרחבת מענק העבודה להורים לילדים בגיל הרך שהכנסתם נמוכה. התערבות בשלב מוקדם תניב תשואה לילד בפרט ולחברה בכלל בתחומים רבים.