מצעד הנחקרים החדשים ברשות המסים: בעלי שליטה בחברות שמשכו מהן כספים

ל"גלובס" נודע, כי בעת האחרונה זומנו לחקירה שורת בעלי שליטה שמשכו כספים מהחברות בשליטתם ולא דיווח עליהם כהכנסה. זאת, על אף שהכספים לא הוחזרו או שההחזר נדחה למועד לא ידוע • מדובר בחקירות ראשונות בעקבות אכיפת תיקון לחוק מ-2017

ערן יעקב / צילום: רפי קוץ
ערן יעקב / צילום: רפי קוץ

המטרה החדשה של רשות המיסים: בעלי שליטה בחברות פרטיות במשק, ש"כל חטאם" היה נטילת הלוואה/כספים מהחברה שבבעלותם. מדוע זה הופך אותם לחשודים בפלילים? כי הם לא החזירו את ההלוואה/הכספים, ההחזר נדחה למועד לא ידוע, חלקם אף השתמשו בכספים לצרכיהם הפרטיים, כגון רכישה של דירות, של רכבים, של רכוש או עבור הוצאות שוטפות - וכולם בחרו שלא לדווח על אותם כספים כהכנסה. ברשות המיסים נפתחו לאחרונה מספר תיקי חקירה בנושא, ובקרוב צפויות חקירות משמעותיות נוספות.

החקירות החדשות הללו נולדו על רקע תיקון חקיקה מ-2017, שאת תוצאותיו השוק מתחיל להרגיש כעת. מדובר בתיקון שנערך במסגרת חקיקה רחבה שכונתה "מהפכת חברות הארנק", שכללה שלושה חלקים: הראשון עסק בחיוב במס של משיכות כספים על ידי בעלי המניות מהחברות שבבעלותם; השני דן בחברות שהוקמו על-ידי נושאי משרה (דירקטורים, מנכ"לים וכדומה) רק לצורכי מס, וכן בשכירים שהעניקו שירותים דרך חברות שבבעלותם - "חברות שכירים", המתחזות להיות חברות - וזאת כדי לחסוך מס (חברות ארנק); והחלק השלישי נוגע לסמכות מנהל רשות המסים להורות על חלוקת רווחים שנצברו בחברה ולא חולקו כדיבידנד (דיבידנד כפוי).

החקירות החדשות שנחשפות כאן לראשונה, הן החקירות הראשונות המבוצעות בעקבות התיקון לחוק העוסק ב"משיכות בעלים" מחברות בבעלותם. תיקון זה - סעיף 3(ט1) לפקודת מס הכנסה - שינה את אופן המיסוי של משיכות הכספים מהחברה וכן את אופן המיסוי של העמדת נכסים של החברה לשימושו של בעל המניות המהותי.

לפני התיקון לחוק, הנוהג המקובל היה כי בעלי שליטה היו נוטלים "הלוואות" מהחברה, ומועד ההחזר היה נדחה ללא סוף. בפועל, הם היו עושים שימוש פרטי בכספי החברה, ללא כל מגבלה או תשלום מס על הכספים הללו. התיקון שם סוף לתופעה הזאת. בעלי שליטה שנטלו כספים מחברות בשליטתם, מחויבים בדיווח שנתי על הכספים וכן בתשלום מס על ההכנסה בגינם.

הכנסה חייבת

התיקון החדש קבע כי משיכות כספים על ידי בעלי המניות מהחברות שבבעלותם, בהן הלוואות שנלקחו והחזרן נדחה משנה-לשנה-ובפועל לנצח, יחויבו בתום השנה שלאחר המשיכה כהכנסה חייבת במס בידי בעל המניות שמשך את הכספים. לפי הסעיף, יראו משיכה מחברה במועד החיוב כהכנסה מדיבידנד, או לפי העניין כהכנסת עבודה או כהכנסה מעסק/משלח יד של בעל המניות המהותי. בנוסף, נקבע בתיקון לחוק, כי גם העמדת נכסים של החברה, ובהם דירות מגורים, כלי שיט וטיס, לשימוש בעלי המניות תיחשב הכנסה החייבת במס.

אולם בדיווחים האחרונים, כך מתברר, לא כל בעלי השליטה עומדים בדרישות החדשות של החוק, ורבים מהם אף מבקשים מרואי החשבון שלהם באופן מפורש שלא לכלול בדיווח את הכספים שנטלו מהחברה שבבעלותם כהכנסה.

רשות המסים בהנהלת ערן יעקב שמה לעצמה למטרה ל"חנך" את בעלי השליטה שלא הפנימו את החקיקה החדשה, ופתחה תיקים פליליים לבעלי שליטה שנטלו כספים מהחברות שלהם. בזאת, תם עידן "הסלחנות" כלפי משיכות בעלים שלא הוחזרו לחברות.

מסלול פלילי 

לדברי רו"ח ועו"ד ג'ק בלנגה, "בעבר רשות המסים הייתה תופסת פעם בשנתיים-שלוש בעל שליטה שלקח כסף מהחברה הביתה, אם בכלל הייתה תופסת מישהו. ברגע שהיה מתברר שיש כסף שלא הוחזר לחברה, וכנראה אין כוונה להחזיר אותו, מס הכנסה היה מוציא לאותו בעל שליטה שומה אזרחית על חלוקת דיבידנד וממסה אותו בהתאם. המקרים הללו הגיעו פעמים רבות לבתי המשפט, ובשורת פסקי דין קבעו בתי המשפט, לאחר בירור עובדתי ממושך, כי המשיכות הן הכנסות אצל בעל השליטה החייבות במס. לא הייתה הוראת חוק חותכת שקובעת את לוח הזמנים - את מועד החיוב במס ואת אופן הדיווח".

בלנגה מבהיר כי "המקרים הללו, לפני התיקון לחוק, לא היו מטופלים במישור הפלילי, כי לא היה סעיף שקבע במפורש שמשיכה כזאת היוותה הכנסה אם לא הוחזרה. עכשיו, יש את הסעיף שקובע חד משמעית שברגע שהכסף לא חזר וכנראה אין כוונה להחזיר אותו, אזי בעל שליטה נדרש לשלם את כל המס על המשיכה, ועצם אי הדיווח על ההכנסה הזו, בטפסים שנקבעו לכך במיוחד, מהווה עבירה פלילית על פי החוק".

בלנגה מציין כי המקרים הבודדים של "משיכות בעלים" שכן הגיעו לטיפול פלילי ברשות המסים לפני התיקון לחוק התייחסו בעיקר למרמה. "לפני התיקון לחוק נפתחו תיקים פליליים כאשר אנשים ניסו להסתיר את יתרת החובה שיש להם בחברה", מסביר בלגנה. "למשל, כאשר בעלי שליטה היו מחזירים כסף לחברה ב-31 בדצמבר ומושכים אותו חזרה ב-1 בינואר, ואז בדוח הכספי השנתי לא היו רואים שבעל השליטה חייב את הכסף לחברה. מכיוון שלא הייתה חובת דיווח על משיכת הכספים, רבים לא נתפסו.

"אבל באופן כללי לא נפתחו תיקים פלילים בגין משיכות בעלים מחברות מלבד תיקי המרמה הברורים. בעל שליטה יכול היה לקחת מהחברה הלוואה ל-20 שנה אפילו ולא לשלם מס אם הוא לא נתפס, ואם הוא כן נתפס - התחילו דיונים ארוכים אם ההלוואה מהווה הכנסה אצל בעל השליטה או לא".

כל זה, כאמור, השתנה. ל"גלובס" נודע, כי בשלושת השבועות האחרונים, כל בעל שליטה שבדיווחים שלו נראתה יתרה ועל פניו לא דיווח כנדרש על כספים שנטל מהחברה - מועבר למסלול הפלילי. בלי להקדים לכך שומות אזרחיות. בלי סימני שאלה.

לדברי בלנגה, "עקב פערי המס המהותיים בין המס השולי של יחיד (50%) לבין מס החברות (23%), בעלי חברות רבים משלמים את מס החברות בלבד, ומושכים את הכספים מהחברה לפרטי ומשתמשים בהם לרכישת בית, הוצאות שוטפות ועוד. במקרים רבים אין ביכולתם להחזיר כספים אלה.

"בעקבות התיקון לחוק, עם הגשת דוחות 2018 נאלצים בעלי השליטה לשלם את המס בגין המשיכות משנת 2017, אך רבים מהם מנסים להתחמק מתשלום המס ולא לדווח על ההכנסה מהמשיכה. רשות המסים החליטה לשים דגש על מקרים אלו, וכאשר היא מזהה משיכה משנת 2017 שלא שולם עליה מס בדוח 2018, היא מעבירה את הנושא לבדיקה פלילית בחשד להעלמת מס".

מרשות המסים נמסר בתגובה: "ברשות המסים לא נוהגים להתייחס לנושאי חקירות". 

לשכת רו"ח הנחתה: לא לייצג לקוחות שמסרבים לדווח לפי התיקון החדש לחוק

על רקע דרישות סעיף 3(ט1) לפקודת מס הכנסה, לדווח על משיכות כספים של בעלי שליטה מהחברה שבבעלותם כהכנסות, נרשמה בחודשים האחרונים תופעה מטרידה: בעלי שליטה החלו לבקש מרואי החשבון שלהם שלא לכלול את הכספים שנטלו מהחברה כהכנסה בדוחות. המצבים האלה הכניסו את רואה החשבון לפלונטר. מצד אחד - הם מחויבים בדיווח מלא, והסתרת פרטים בדוח עלולה לגרור אותם לזירה הפלילית; מצד שני - הלקוח מתעקקש שלא לדווח ומדובר בדוח שלו. מה עושים?

על רקע המלכוד הזה יצאה לאחרונה הנחיה של לשכת רו"ח לכלל רואי החשבון להימנע מלייצג בעלי שליטה המבקשים להסתיר את משיכות הבעלים שביצעו, ולהימנע בכלל מהגשת דוחות עבורם. בהנחיה נכתב כי "ככל שהלקוח מסרב לכלול בדוח השנתי שלו הכנסה בהתאם להוראות סעיף 3(ט1) לפקודה, וסירוב זה אינו מעוגן בחוות דעת מנומקת של מומחה מס, על רואה החשבון להפסיק לייצג את הלקוח ולא ליטול כל חלק בהגשת הדוח". בנוסף לפי ההנחיה, על רואה החשבון למסור ללקוח ולחברה הודעה בכתב בנושא ולציין בה כי עליהם לעדכן את המייצג החדש שלהם ואת רואה החשבון המבקר החדש של החברה על כך.

רו"ח אמיר קינן, ממונה מיסוי חברות בלשכת יועצי המס, מספר שההנחיה הזו באה בדיוק בזמן, על רקע פניות רבות של לקוחות לרואי החשבון בבקשה להימנע מדיווח לפי דרישות סעיף 3(ט1). "נתקלתי לאחרונה במצבים שבהם בעלי שליטה שמשכו כספים מהחברה, נדרשים לרשום בדוח האישי שלהם הכנסה מדיבידנד או משכורת בהתאם לנסיבות, והם חשופים לתשלום מס באופן אישי, אבל אין להם את המקורות לשלם את הכסף, כי הם כבר השתמשו בו לצרכים פרטים", הוא מספר. "יש כאלה שהיו ביתרות חובה לחברה של מיליון שקל, שהמס הנגזר מהסכום הזה עומד על 400 אלף שקל. חלק מהלקוחות ממש ביקשו לא לדווח, אבל אין שום אפשרות כזאת. זה כתוב בחוק שחור על גבי לבן".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988