נרקומן של צומי: הסדרה "מראדונה במקסיקו" היא שברון לב

"נטפליקס" אוהבת מאוד סדרות על ברוני סמים. לא פחות משבע סדרות (!) על ברוני סמים (המפורסמת והמצליחה ביותר היא "נרקוס", החביבה מאוד על הקהל הישראלי) מצויות באתר של רשת הסטרימינג הגדולה והחשובה ביותר בעולם, ממש כרגע. אחת המוצלחות שבהן, אגב, היא סדרה מקסיקנית בשם "צ'אפו", שמתחקה אחר עלייתו, לכידתו, הימלטותו מהכלא והסגרתו לארה"ב של ברון הסמים הגדול ביותר של המאה הנוכחית - חואקין "אל צ'אפו" גוזמן.

"נטפליקס" גם אוהבת מאוד להפיק ולשדר סדרות ספורט תיעודיות. Last chance u, ו-qb1, עוסקות אומנם בפוטבול המכללות והתיכונים בארצות הברית, אבל הן מציבות סטנדרט גבוה מאוד למעשה הסיפור הדוקומנטרי של קבוצות ספורט לאורך העונה ומומלצות מאוד לצפייה.

והנה עולה ובאה בז'אנר הזה "מראדונה במקסיקו". הלוגו של "נטפליקס" מופיע עליה, אבל היא הופקה על-ידי הטלוויזיה המקסיקנית. טלוויזיה, שמי שינבור קצת בארכיון של ענקית הסטרימינג ימצא לא מעט אמיגוס איכותיים מאוד להעביר איתם את הוויקאנד. דייגו ארמאנדו מראדונה, אחד משחקני הכדורגל הגדולים ביותר בכל הזמנים. אגדת ספורט שהייתה באמת ומי שסיפור חייו הוא החומר שממנו אמיר קוסטריצה עושה סרטים. ובעצם, קוסטריצה באמת עשה עליו סרט. והנה, בשנה שעברה, לאחר שהעלה את חייו על כל מסלול התרסקות אפשרי ונשאר בחיים לספר על זה - איכשהו - הוזמן מראדונה לאמן את קבוצת הכדורגל דוראדוס בקוליקאן שבמקסיקו. דוראדוס מצויה במקום האחרון בליגה השנייה של מקסיקו, אבל לדוראדוס יש כסף לשלם למראדונה. ומראדונה מחליט לקחת על עצמו את האתגר ולנסות לחלץ את המועדון הכושל מתחתית הליגה. קוליקאן היא עיר הולדתו ומבצרו של "אל צ'אפו". קבוצת הכדורגל המקומית ממומנת על-ידי כספי קרטל הסמים שבראשו הוא עמד (וממשיך לפעול היום, גם כאשר הוא בכלא בארה"ב), וכספי הקרטל - אף שהדבר לא נאמר במפורש - מאפשרים את הגעת מראדונה לחור נידח שכזה.

מראדונה שמצטייר בסדרה הוא דמות מכמירת לב, מעציבה במיוחד, על גבול הבלתי ניתנת לצפייה. מספורטאי העל המופלא נותר גוץ כבד תנועה, שמתקשה לשאת את משקל גופו, שהשפעת הררי הסמים שצרך ניכרת בדיבורו הכבד, בצלילותו ואפילו במבטו. הסדרה אומנם מבוימת באופן סוחף ומהוקצע, וקטעי הארכיון מהקריירה של דייגיטו תמיד מחממים את הלב, אבל הפער בין דייגו שנדמה קרוב יותר לתחתית החיים ולתחתית הקריירה מאשר למיתוס שהיה, דוקר בעיניים ומרסק את הלב. דייגו אינו מאמן כדורגל. הוא גימיק יחצ"ני עבור העיר ועבור הקבוצה, ואף שהוא יודע זאת, הוא משתף פעולה עם הלעגת האגדה, מהמקום שבו גם אגדות צריכות לנהל חשבון עו"ש.

"מראדונה במקסיקו" אינה סדרה גרועה, אין לטעות. היא מנסה לשעשע, כמו גם לייצר מתח ספורטיבי (אל תעצרו נשימה) והעריכה הקצבית הופכת אותה למהירה לגמיאה. אבל מי שזוכר את דייגו בשיאו לא יכול שלא להביט בדמות על המסך ולהתלבט בין להזיל דמעה לבין פשוט להפסיק לצפות. אחרי הכול - יש כאב לב, יש נוגע ללב ויש שברון לב. והסדרה הזאת היא שברון לב אחד גדול.

ציון:2