בריטניה | ניתוח

הבחירות בבריטניה: 4 מסקנות בעקבות הניצחון המוחץ של ג'ונסון

ההפסד הצורב ביותר של מפלגת הלייבור מאז 1935 מראה שהציבור הבריטי דחה את הרפורמות הקיצוניות שקורבין הציע • במה שונה ג'ונסון מתאצ'ר, והאם הוא יצליח לשמור על סקוטלנד וצפון אירלנד בממלכה? • ניתוח "גלובס" לתוצאת הבחירות בבריטניה

בוריס ג'ונסון. שכנע את תושבי לונדון מצביעי הלייבור שהוא יכול להיות ראש העיר / צילום: רויטרס
בוריס ג'ונסון. שכנע את תושבי לונדון מצביעי הלייבור שהוא יכול להיות ראש העיר / צילום: רויטרס

1. תבוסת ה"קורביניזם"

מעודד מתוצאות הבחירות ב-2017, מנהיג ה"לייבור" ג'רמי קורבין הימר בבחירות שהתקיימו ביום חמישי בבריטניה על כל הקופה. הוא כלל במצע ה"לייבור" רפורמות שאפילו בסקנדינביה היו מתקשים לאמץ. הלאמת חברות, מיסוי עשירים, מיסוי חברות טכנולוגיה ואפילו נטיעת שני מיליארד (!) עצים נכללו במצע. רחוק מסוציאל-דמוקרטיה, רחוק עוד יותר מ"הדרך השלישית", היו אלה צעדי מדיניות סמי-סוציאליסטיים.

התוצאות שנרשמו בבחירות, ההפסד הצורב ביותר של מפלגת ה"לייבור" מאז 1935, מראות שהציבור הבריטי דחה אותן. תומכי מפלגה ותיקים שהצביעו "לייבור" עשרות שנים, שמשפחותיהם הצביעו למפלגה דורות לפניהם, פועלים ובני פועלים ועובדי המגזר הציבורי נתנו את קולם לראשונה לשמרנים. לא סתם פתח בוריס ג'ונסון את דבריו שלשום ב"דאונינג 10" בדברי תודה למצביעים החדשים, למי "שהעיפרון שלהם אולי רעד מעל לפתק ההצבעה, משום שהם שמעו את לחישות אבותיהם ואבות-אבותיהם באוזניהם", אך עדיין הצביעו בשבילו. ג'ונסון יודע עד כמה הדבר קשה.

"החומה האדומה", מעוזי השמאל הוותיקים של ה"לייבור" במרכז ובצפון אנגליה, קרסה על רקע המצע הרדיקלי של קורבין, האישיות השנויה-במחלוקת שלו וגם החלטתו ללכת למשאל עם שני על ה"ברקזיט" אם ינצח. נכון שהפרישה מהאיחוד האירופי היתה הטיעון המכריע, אבל ההסבר לתבוסה בקנה מידה היסטורי שכזה נעוץ ככל הנראה בשילוב בין שלושת הגורמים.

 

לא במקרה התמונה הראשונה שפירסם ג'ונסון בחשבון הטוויטר שלו אחרי פרסום תוצאות המדגם בחמישי היתה של עובדי צווארון כחול המניפים שלט "אנחנו אוהבים את בוריס". לא סתם נסע אתמול ג'ונסון למחוזות הבחירה בצפון שהפכו לשמרנים אחרי 80 שנה ויותר. הוא ויועציו יודעים עד כמה הדבר חריג, ועד כמה שינוי דפוסי ההצבעה יכול לשרטט מחדש את הפוליטיקה הבריטית, אפילו עשורים קדימה. המחסום הפסיכולוגי נשבר. המשוכה מאחוריהם. מצביעים רבים עזבו את המפלגה בפעם הראשונה וה"לייבור" תצטרך לשכנע אותם לחזור אליה. נטל ההוכחה יהיה הפעם עליה. כך נראית מפלגה שהפסידה את כל הקופה.

2. ג'ונסון מוביל מפלגה שמרנית חדשה

לאחר ספירת כל הקולות, בפרלמנט שיושבע מחר (ב') בבריטניה יהיו 365 חברי המפלגה השמרנית, ומהצד השני של אולם המליאה יהיו 203 חברי מפלגת ה"לייבור" בלבד. ההישג המרשים של השמרנים - התוצאה הטובה ביותר מאז 1987 בשביל המפלגה - גם צפויה לשנות את פניה, במיוחד תחת הובלתו של פוליטיקאי פרגמטי כמו ג'ונסון. זאת, משום שיותר מ-50 הנציגים החדשים, שנכנסו לפרלמנט מטעם מחוזות הבחירה שהיו באופן מסורתי "לייבור", הם שמרנים פחות, פרו-אירופאיים יותר, בעד שירותים ציבוריים רבים יותר ומייצגים קהל חדש בשביל המפלגה. נוכחותם כחלק ממפלגת השלטון תטה את הספינה השמרנית מעט שמאלה, וגם ה"ברקזיט" שיגובש בסופו של דבר עשוי להיות "רך" יותר כתוצאה מנוכחותם. זה אחד היתרונות של שיטת הבחירות האזורית - הציבור ונציגיו הם אלה שמשנים את המפלגה, ולא להיפך.

ג'ונסון עשוי להיות בדיוק הפוליטיקאי המתאים למשימה. הוא מגיע לתפקיד ללא אידיאולוגיה כלכלית קיצונית, והוכיח בעבר כי הוא פרגמטיסט מעל הכל. הפוליטיקאי ששכנע את תושבי לונדון מצביעי ה"לייבור" שהוא יכול להיות ראש העיר שלהם, פעמיים, יכול להוביל מפלגה שמרנית הפוזלת שמאלה. כבר המצע הנוכחי של השמרנים מכיל צעדים מאוד לא-טיפוסיים, כמו פריצת מסגרת הגירעון כדי לממן פרויקטי תשתית והשקעה במשאבים ציבוריים - בראש ובראשונה במערכת הבריאות הציבורית באמצעות בניית 40 בתי חולים חדשים. בסיבוב הניצחון שלו אתמול בצפון המדינה כבר הבטיח ג'ונסון להוציא מיליארדים על תשתיות ו"לגמול לתושבים על האמון שהביעו בנו". למרות שקיבל את הרוב הגדול ביותר מאז "אשת הברזל" הבריטית ב-1987, ג'ונסון הוא לא תאצ'ר.

3. "הברקזיט רק מתחיל"

אבל ההבטחה הגדולה ביותר שג'ונסון יצטרך למלא היא להוציא את בריטניה בהצלחה מהאיחוד האירופי. הדרך אולי נראית סלולה לפרישה פורמלית של בריטניה ב-31 בינואר 2020, אם הפרלמנט החדש יאשר כצפוי את הסכם ה"ברקזיט" הקיים, אבל העבודה האמיתית תתחיל רק אחר כך. כן, אחד האבסורדים הגדולים של כל הפרישה המתמשכת מהאיחוד האירופי, הדחייה הלא-נגמרת ושני סבבי הבחירות הוא, שכלום לא ישתנה אחרי תאריך זה למעט באופן פורמלי. גם אחרי שבריטניה תפרוש, הסחר ימשיך כרגיל, לא יהיו תעריפים ומכסים חדשים, אפשר יהיה לשלוח מוצרים לאירופה ללא הפרשי מע"מ, התעופה תתקיים לא הפרעות וכך גם התחבורה. הכל יהיה חלק מ"תקופת הסתגלות", שבמהלכה צריכים הצדדים לדון בהסכמי הסחר המקיפים ביניהם. בינתיים הם דנו רק במסגרת, הם אפילו לא התחילו במהות.

ג'ונסון הבטיח בקמפיין הבחירות הנוכחי כי לא ידרוש הארכה של תקופת ההסתגלות, שנכון להיום אמורה להסתיים בסוף 2020, אולם יכולה להיות מוארכת בעוד מספר שנים. זהו יעד שאפתני מאוד מצד ג'ונסון, בהתחשב בעובדה שהסכמי סחר בין מדינות לוקחים שנים, לפעמים עשרות שנים, לגבש.

המנהיג הבריטי ימצא מולו אירופה חשדנית. "הפופוליזם ניצח", היתה כותרת האתר הגרמני "דר שפיגל", לאחר פרסום התוצאות בריטניה, וגם כלי תקשורת אחרים ביבשת רואים בו "תואם-טראמפ" בריטי שניצח את הבחירות על מצע של גזענות, פלגנות ולהטוטי תקשורת.

נכון לעכשיו, הליש"ט הבריטי נמצאת בשיא של קרוב לשנתיים אחרי תוצאות הבחירות, מתוך אמונה שג'ונסון יוכל להוציא את בריטניה, עם הסכם שימנע קטסטרופה כלכלית, עד ה-31 בינואר. כעת השאלה הופכת להיות אם יוכל להשלים את גיבוש הסכמי הסחר עד סוף השנה, כפי שהבטיח, או חשוב מכך -האם במידה וייכשל הוא יאיים על האיחוד האירופי בפרישה חד-צדדית. זהו התסריט שיפחיד בחודשים הבאים את המשקיעים, אחרי שיתאוששו מהאופוריה הנובעת מכך שה"ברקזיט" צפוי להתבצע עם הסכם מסודר.

4. שלמות הממלכה המאוחדת בסכנה

הדבר השני שג'ונסון עשה אחרי שהודה לבוחרים החדשים והישנים של ה"לייבור" שלשום היה להתקשר למנהיגת המפלגה הסקוטית הלאומית (SNP), ניקולה סטרג'ן, ולהבהיר לה בשיחת טלפון שהודלפה מיד לתקשורת, כי הוא אינו מתכוון לאפשר משאל עם נוסף על עצמאות סקוטלנד. בכך, ניסה ג'ונסון לכבות את השריפה שגרמו תוצאות הבחירות, בעודנה קטנה. ה- SNP התחזקו לעומת הבחירות הקודמות וזכו ב-48 מתוך 59 מחוזות בחירה בסקוטלנד, על מצע של התנגדות ל"ברקזיט" ודרישה להיות מדינה עצמאית וחלק מהאיחוד האירופי. הפעם האחרונה שבה אישר ראש ממשלה בריטי, דייוויד קמרון (שידו על מתג משאלי העם הייתה קלה), משאל עם בנושא, הסקוטים דחו את העצמאות ברוב זעום. אבל זה היה לפני משאל העם על ה"ברקזיט", עכשיו, לפי הסקרים, תוצאות משאל עם שכזה היו באופן מובהק -תמיכה בעצמאות ובהצטרפות לאיחוד האירופי.

במקביל, הבחירות שינו את התמונה גם בצפון-אירלנד. בטריטוריה הבריטית, שהסוגיה לגבי שייכותה, לצד סוגיות דתיות, גבתה אלפי קורבנות לפני כמה עשורים בלבד, תוצאות הבחירות הראו כי בפעם הראשונה אין רוב לתומכי האיחוד עם בריטניה ("יוניוניסטים"). במקום זאת, הולך וגובר כוחם של הלאומנים האיריים, התומכים במדינה אחת באי האירי. ג'ונסון יצטרך לטפל בשתי החזיתות הללו בצורה מושכלת, במיוחד על רקע השינויים שהפרישה מהאיחוד תביא עמם לכל אזור, כדי לשמור על השלום באירלנד ועל שלמות הממלכה המאוחדת, שהוא נבחר ברוב כה מרשים להוביל.

צרו איתנו קשר *5988