אקזיטים | ראיון

ממגורים בקרוואן לשלושה אקזיטים: הכירו את יזם ההייטק האניגמטי שמכר את הבאנה לאבס לאינטל ב-2 מיליארד דולר

מכירת הבאנה לאבס לאינטל היא עסקה אחת מתוך שלל אקזיטים של אביגדור וילנץ • כך התגלגל מי שהחל את דרכו המקצועית במגורים מבודדים על הר כמון, דרך ההחלטה לטפל באוכלוסיות מוחלשות ולתמיכה ביאיר לפיד, ועד להפיכתו לאחד מהאנשים החשובים בהייטק הישראלי

מכירת הבאנה לאבס לאינטל תמורת 2 מיליארד דולר היא רק אחת מרשימה של אקזיטים מוצלחים של היזם והמשקיע אביגדור וילנץ (63), שהופכים אותו לאחד מיזמי ההייטק המצליחים ביותר בישראל. אך בניגוד לדמויות בולטות אחרות בתעשייה, וילנץ הוא כמעט אניגמה. הוא שומר על פרופיל תקשורתי נמוך. גם מקום מגוריו, בקיבוץ חניתה שבצפון, הרחק מהסצנה ההייטקיסטית, יכול להעיד במשהו על האיש.

אחד מהראיונות האחרונים והנדירים של וילנץ התקיים ב"גלובס" בשנת 2002, אז סיפר על כוונתו לפרוש מעיסוק בהייטק ולהקדיש את מירב זמנו לחינוך אוכלוסיות מקופחות. בדיעבד ניתן לומר שאם וילנץ - שחתום על הצלחות רבות כל כך - נכשל במשהו, הרי שמדובר בכשלונו להתנתק מהתעשייה.

וילנץ אינו יזם ממוצע. הוא שירת בחיל השריון ולמד הנדסת חשמל בטכניון. בעת שהחל את תפקידו הראשון בהייטק, בחברת אלביט, הוא לא התגורר בתל אביב אלא על פסגת הר כמון שבגליל העליון, שם חי בקרוואן עם משפחתו - המשפחה היחידה שהתגוררה אז במקום. במשך ארבע שנים וחצי עבד וילנץ באלביט, לפני שעבר עם משפחתו לעמק הסיליקון. "נסעתי כדי ללמוד את התרבות העסקית והטכנולוגית של עולם המיקרו-אלקטרוניקה", הוא הסביר בעבר. "עבדתי בחברת IDT בתפקיד המהנדס הראשי של החברה. אבל כשהבת הגדולה שלי הגיעה לכיתה א’, החלטנו לחזור לכמון. לאחר שחזרנו, הקמתי את גלילאו".

גליליאו, שעסקה בפיתוח שבבים למדפסות, הפכה לאקזיט הראשון והמשמעותי ביותר שלו. הוא הקים את החברה יחד עם איל וולדמן ומכר אותה ב-2001 לחברת מארוול תמורת 2.7 מיליארד דולר.

אחר כך הגיעו הצלחות נוספות: ב-2015 רכשה ענקית הקמעונאות אמזון את חברת השבבים שייסד, אנפורנה לאבס, תמורת סכום של כ-360 מיליון דולר. וכן הוא חתום על מכירת חברת התקשורת ליבה סמיקונדקטור לסיסקו תמורת 320 מיליון דולר ב-2016.

איל וולדמן / צילום: אמיר מאירי
 איל וולדמן / צילום: אמיר מאירי

וולדמן עזב את גלילאו לאחר הנפקתה ב-1997 בעקבות אי הסכמות עם וילנץ, והקים את מלאנוקס; ואילו וילנץ נשאר בחברה עוד מעט אחרי המיזוג עם מארוול. אז עזב והקים קרן משפחתית בשם גלילאו, שמטרתה לאפשר שוויון הזדמנויות לקהילות שונות באמצעות השקעה בחינוך, ובפרט בעיירות פיתוח ובכפרים הערביים בגליל. וילנץ אף כיהן בשנים שלאחר האקזיט כיו"ר מכללת תל חי, וגם כיו"ר הראשון של עמותת דרכא, המפעילה רשת בתי ספר על יסודיים במטרה לחזק את בתי הספר בפריפריה בישראל. במקביל, הוא נכנס יחד עם פרופ’ יאיר טאומן מהמרכז הבינתחומי בהרצליה כשותף ב"כרם במדבר", שנמצא בליבה של חוות הבודדים בהר הנגב.

החזרה להייטק: השותפים של וילנץ

מהר מאוד מצא וילנץ את עצמו עוסק שוב בהייטק: בשנת 2005, טאומן הכניס את וילנץ וחבורה של ישראלים נוספים - בהם זוהר גילון, שמעון וינטרוב ורונן פלד - להשקעה משמעותית בחברת אינטרנט בריטית בשם QXL, שנמכרה לאחר שנתיים ב-1.9 מיליארד דולר, והניבה לחבורה רווח של 330 מיליון דולר.

במקביל הוא גם נתן ייעוץ ליותר ממאה סטארט-אפים ישראליים, בחלקם השקיע ובחלקם ישב בדירקטוריון. בין אותן חברות הייתה גם פיקסר, שפיתחה טכנולוגיה המשפרת תהליך ייצור של שבבים, שנמכרה ב-2008 לקרל צ’ייס בסכום המוערך ב-70 מיליון דולר. וילנץ הרוויח בעסקה כמה מיליוני דולרים. עוד היה מעורב בחברות כמו וינטגרה, שנמכרת ל-PMC ב-300 מיליון דולר; טאבולה של אדם סינגולדה; ילייט מדיקל; וחברת השבבים nusemi שנרכשה ב-2017 על ידי Cadence בסכום לא ידוע.

את ההשקעות הללו שמר וילנץ על אש קטנה ולא היה מעורב בניהול החברות באופן שוטף. אך בשנים האחרונות הוא חזר להשקיע את מירב זמנו בהייטק, לא ברור אם מתוך העניין האישי החזק שלו בתחום השבבים ואהבתו לטכנולוגיה עמוקה, או דווקא חיבתו וכשרונו להשקעות שהניבו לו עד אז הצלחה לא מבוטלת.

באחרונה אמר במיטאפ שערכה רשות החדשנות, כי לאחר שנכווה בכמה השקעות לא מוצלחות, הבין כי עדיף לו להשקיע בעיקר בחברות בתחום הליבה שלו שבהן הוא יכול לתרום יותר. כך למשל, הוא נהנה ממערכות יחסים בנות שנים ארוכות עם חברות גדולות כמו TSMC, דבר שמאפשר לו למנף את פעילות הסטארט-אפים. "אני גם פותר למנכ"ל 70% מהעבודה, כי אני מגייס לו את ההון. בגלל ההצלחות הקודמות שלי, יש לי יותר נגישות להון", אמר באותו אירוע.

אנליטי, בעל יכולת לראות את הנולד

וילנץ נחשב לאדם אנליטי מאוד, ובתעשייה מספרים עליו כי הוא ניחן ביכולת לראות את הנולד ברמה הטכנולוגית לפני ענקיות הטכנולוגיה. עוד מספרים, כי הוא יודע לשלב בין חזון ליכולות ביצוע, והחברות שלו מצליחות להוציא לפועל טכנולוגיה מאוד עמוקה בפרק זמן קצר ובמשאבים מצומצמים.

את השקעותיו הוא מבצע ממקום מגוריו במושב חניתה, יחד עם קבוצה קטנה של חברים-שותפים. ביחד עם אשתו, מרצה באוניברסיטת חיפה, השניים בונים בימים אלו בית בעיר. עם השנים הרכב החבורה השתנה, אך וילנץ נותר במרכזה. בשנים הראשונות נהג להשקיע בעיקר עם מנואל אלבה, אותו הכיר כאשר עבר בחברת IDT, עם וינטרוב ועם פלד. וינטרוב הוא חלק מחבורתו של איש העסקים דני טוקטלי, בה היה חבר גם צביקה לימון, ויחד נהגו להשקיע במיזמי תקשורת ונדל"ן. טוקטלי ולימון, שניהם יוצאי קרן מאגמה, הפכו להיות שותפיו הבולטים של וילנץ בהשקעותיו בשנים האחרונות.

בשנה שבה הקים את הבאנה לאבס, וילנץ וחבורתו היו מעורבים בהקמת חברה נוספת, דווקא בתחום התקשורת: לייטביטס לאבס, שהשלימה השנה סבב גיוס הון של 50 מיליון דולר. בנוסף, במהלך 2019 לבדה - ללא קשר לעסקת הבאנה לאבס ואינטל - השקיע בחברות נוספות שאת חלקן עזר להקים ובחלקן יושב בדירקטוריון. למשל Proteantecs, שגייסה השנה 40 מיליון דולר; DustPhotonics, שגייסה 25 מיליון דולר; וחברת VDOO קונקטד שהודיעה השנה על גיוס של 32 מיליון דולר; ועוד.

למרות החזרה לעיסוק טכנולוגי שוטף, הוא ממשיך להיות אמביוולנטי כלפי תעשיית ההייטק. "הבעיה העיקרית עם טכנולוגיות היא שהן יכולות לשמש גם לטוב וגם לרע, כמו עם האטום", אמר וילנץ באירוע של OpenVally שהתקיים השנה ביקנעם. "הרכיב הראשון של הבאנה מאפשר לעשות ניתוח וזיהוי של 15 אלף תמונות בשנייה. אתה יכול לשים כמה רכיבים כאלה בקלסטר ולהגיע לזיהויים עצומים. אם נניח הבאנה מוכרים טכנולוגיה ללקוח סיני, אז השיחות בבית הן - ‘אנחנו עוזרים לדיכוי של המיעוטים בסין כי זה מאפשר מעקב’. זה יכול ללכת לשם, ויכול מצד שני לעזור להילחם בטרור. אם אני יכול למכור כל חברה כזו לחברה גדולה אחת, זה קצת משחרר אותי, אבל אם החברה גדולה מדי והמנהגים שלה שלה רעים, אז זה יושב לי על המצפון. אז כמו שאני מנסה להפחית באכילת בשר, אני מנסה בחברות שלי גם כמה שאפשר - אבל זה לא פשוט להתמודד עם זה".

סכסוך אידיאולוגי ופיטורים מרשת דרכא

מלבד העקרונות מול לקוחות, וילנץ דיבר באותו אירוע גם על עקרונות הנוגעים לחלוקת מניות לעובדים. הוא סיפר כי באנפורנה ובליבה, העובדים קיבלו אופציות של 50%-60%. וילנץ אף פיתח מודל החזקות יחודי בו הוא משתמש בחברות אותן הוא מקים, לטובת שמירת החזקות העובדים.

"יש לנו מודל שבו יש פול של משקיעים שמדולל בכניסה של כסף, אבל לעובדים הפול יכול להיות מדולל רק אם הם מקצים יותר אופציות מה-25% שבדרך כלל הם מקבלים", הסביר בכנס ביקנעם. "זה מודל שעדיף בדרך כלל לעובדים וליזמים רק אם זו חברה שמקבלת השקעות מאוד כבדות. בהבאנה למשל אנחנו משתמשים במודל הזה".

באירוע של רשות החדשנות התייחס וילנץ גם לחשיבות להתייחס לבעלי העניין של החברה - הלקוחות, המשקיעים והעובדים. מלבד ההקפדה על כך שלעובדים יהיה חלק משמעותי מהמניות, הוא סיפר כי במכירת אנפורנה לאמזון הוא קיבל התחייבות שהחברה תמשיך לשרת את לקוחותיה.

וילנץ לא התרכז רק בפעילות חברתית. הוא אף פעל לתמיכה ביאיר לפיד, יחד עם שותפיו להשקעות בהייטק, ובראשם טוקטלי, חבר ילדות של לפיד. הקבוצה סיפקה ללפיד ערבות לפני הבחירות ב-2013. כיום, אנשי הייטק לא מעטים מעורבים בפוליטיקה הישראלית, עם מכתב התמיכה בבני גנץ והעתירה למניעת הטלת תפקיד הרכבת הממשלה על נתניהו, אך ככזה שהתחיל את מעורבותו עוד לפני קרוב לשני עשורים, וילנץ היה חריג בנוף.

גם כיזם ואיש הייטק וגם כאיש חינוך ופילנתרופ, וילנץ התגלה כאיש עקרונות דעתני. וולדמן התבטא על כך שאי הסכמותיו העקרוניות עם וילנץ הן אלה שהובילו אותו לעזוב את גליליאו זמן קצר לאחר הנפקתה. גם במהלך עיסוקיו בחינוך, עמידתו של וילנץ על עקרונותיו הובילה לעזיבה, הפעם שלו, מתפקידו כיו"ר דרכא, רשת בתי הספר של קרן רש"י. אל עזיבתו הובילו מערכת יחסים קשה וויכוחים אינסופיים בינו להנהלת רש"י, שבראשה עמד אלי אלאלוף חתן פרס ישראל.

"היה ויכוח איך צריכה להיות התנהלות ציבורית כשמתעסקים בחינוך, בעיקר כאשר רוב הכסף הוא של המדינה ו-90% מתקציבה של דרכא הוא כספי מדינה", סיפר בעבר מקורב לוילנץ ל"גלובס". "אביגדור חשב שהסמכות צריכה להיות ציבורית, דרך אסיפה או ועד מנהל של דמויות מתאימות, כמו שופטים עליונים בדימוס, חתני פרס ישראל ואנשי אקדמיה בתחום החינוך. הוא חשב ששיטות הניהול הן פרובלמטיות ומסרסות". אי ההסכמות הובילו לבסוף לפיטוריו מתפקיד יו"ר הרשת.

במפגש של רשות החדשנות שנערך באחרונה, התייחס למערכת החינוך כולה ואמר: "צריך רוויזיה מאוד רצינית, לפרק את משרד החינוך, להוריד את הפוליטיקה ממנו, לתת עצמאות לבתי ספר. להקים 10-15 רשתות תחרותיות, למשל לאורט. יש רשתות שעם השנים התאבנו".

אביגדור וילנץ

יזם ותיק, בן 63, שמתגורר בחניתה • תפקידו הראשון בהייטק היה בחברת אלביט, לפני שעבר עם משפחתו לעמק הסיליקון, אותו עזב אחרי 4 שנים כדי לאפשר לבתו לעלות לכיתה א' בארץ • בתחילת דרכו ניסה להתקבל לחברת HP - ולא הצליח • אשתו היא מרצה באונ' חיפה, והשניים בונים בימים אלו בית בעיר • רכש כרם עם שותפים באזור מצפה רמון • פעיל בתחום החינוך, ובין השאר הקים את רשת החינוך דרכא, שאותה עזב לאחר שהסתכסך עם קרן רש"י

האקזיטים הגדולים של וילנץ

חברת גלילאו נמכרה לחברת מארוול בשנת 2000 תמורת 2.7 מיליארד דולר. גלילאו פיתחה שבבים לרשתות תקשורת

חברת אנפורנה נמכרה לחברת אמזון בשנת 2015 תמורת 370 מיליון דולר. אנפורנה פיתחה טכנולוגיה למעבדים של חוות שרתים

חברת הבאנה לאבס נמכרה לאינטל בשנת 2019 תמורת 2 מיליארד דולר. הבאנה פיתחה שבבים ייעודים לבינה מלאכותית

צרו איתנו קשר *5988