הצתה מאוחרת בדלק רכב: מדוע זינקה המניה

השקיפות העסקית של דלק רכב אל מול שוק ההון היא גרועה, ואם אלטשולר שחם כבעלי מניות דומיננטיים יפעלו לשפר חוליה מרכזית זו בהתנהלות החברה, הרי שייווצר מכך ערך לא מבוטל

גיל אגמון / צילום: איל יצהר
גיל אגמון / צילום: איל יצהר

מניית דלק רכב  הציגה בשנים האחרונות ביצועים חלשים, אשר שיקפו היטב את השחיקה העקבית במעמדה בשוק המקומי והפכו אותה תוך שנים מספר ממובילת שוק לעוד אחת מיבואניות הרכב במדינת ישראל. בשבועות האחרונים אנו עדים לשינוי מגמה בולט בביצועי המניה, אשר טיפסה בכ-65% בתוך פרק זמן קצר של חודש וחצי, ונסחרת כעת במחיר המשקף לחברה שווי שוק של כ-1.9 מיליארד שקל.

ניתן ונכון לייחס חלק מהיפוך המגמה במניה בעת האחרונה להבעת האמון של בעל השליטה בחברה, גיל אגמון, אשר רכש 7% נוספים ממניותיה מידי קבוצת דלק, בתמורה ל-135 מיליון שקל - במחיר המשקף פרמיה של 20% על מחיר השוק. מדובר באיתות ברור למשקיעים מהציבור כי בעל השליטה, שמכיר את החברה והמגמות בה על בוריין, מאמין בפוטנציאל העסקי ומוכן להגדיל חשיפה לעסקיה ולהגדיל החזקתו ל-44.98% מהמניות. עם זאת, נזכיר לכולם כי בעלי הון המתאהבים בפוזיציה נוטים פעמים רבות להשקיע "כסף טוב לאחר כסף רע". 

זמן קצר לאחר הגדלת הפוזיציה של גיל אגמון, ובמסגרת חיסול ההחזקות של קבוצת דלק בחברה, רכש בית ההשקעות אלטשולר שחם מניות דלק רכב במחיר זהה לזה שבו רכש אגמון את המניות, והגיע להחזקה של 11.5% בהון החברה. זה כבר יכול לספק אינדיקציה חיובית למשקיעים כי ההשקעה של אגמון בחברה אינה משקפת התאהבות בפוזיציה אלא נשענת על ניתוח כלכלי איתן, שכן אלטשולר שחם הינו מנהל כספי ציבור מוכח ואיכותי. בהקשר זה, אומר כי השקיפות העסקית של דלק רכב אל מול שוק ההון היא גרועה, ואם אלטשולר שחם כבעלי מניות דומיננטיים יפעלו לשפר חוליה מרכזית זו בהתנהלות החברה, הרי שייווצר מכך ערך לא מבוטל למשקיעים.

עיון בתוצאות מגזר הרכב של דלק רכב בתשעת החודשים הראשונים של השנה, מלמד כי אין חדש תחת השמש והחברה ממשיכה לאבד נתחי שוק ולהציג ירידה במכירות רכב ביחס לתקופה המקבילה בשנת 2018 (שגם היא לא הייתה מזהירה מבחינה עסקית). בתשעת החודשים הראשונים של השנה מכרה החברה 13,700 רכבים בהשוואה ל- 16,618 רכבים בתקופה המקבילה אשתקד - ירידה של 17.5% בהשוואה לירידה ענפית של כ-3.2% בלבד בפרק זמן זה, תוך שהחברה מציגה נסיגה במכירות בכלל המותגים. נציין כי הרבעון הרביעי של השנה הוא חלש מסורתית בענף הרכב, בשל המתנה לשנת דגם, כך שרוכשי מניית דלק רכב בגל העליות האחרון ודאי אינם בונים את אסטרטגיית ההשקעה שלהם על פניית פרסה מהירה בעסקי הרכב המקרטעים. 

האם השינוי העסקי יביא באמת להצפת ערך ממשית

החדשות האופטימיות יותר עבור בעלי המניות של דלק רכב הגיעו ברבעון השלישי, בדמותה של השקעת הענק שביצעה החברה בחברת ורידיס. מדובר בשינוי עסקי חד שדלק רכב יישמה ביולי אשתקד עת רכשה 70% ממניות ורידיס, העוסקת בתחומי איכות סביבה, התפלת מים ואנרגיה, בתמורה לכמיליארד שקל. זאת, כש-ורידיס עצמה נושאת על גבה חוב גדול של 1.62 מיליארד שקל. דלק רכב יצרה לעצמה רגל עסקית נוספת, ואולם הגדילה בכ ך באופן ניכר את המינוף העסקי של החברה, וציירה עננים אפורים של חוסר ודאות מעל ראשה, כשהחברה הפכה בן-לילה ממוקדת רכב בעלת מינוף מתון לחברת החזקות ממונפת יחסית, אשר לא ברור מהם הערכים המוספים שלה בתחומי הפעילות הנרכשים.

קצת יותר משנה עברה מאז חתימת עסקת ורידיס ועד לפרסום תוצאות הרבעון השלישי, ואלו הציגו סנונית אור בקצה המנהרה. שלושת התחומים בהם פעילה ורידיס הציגו שיפור ניכר ברווח המגזרי הרבעוני, כשעסקי איכות הסביבה הפגינו את השיפור החד ביותר בביצועים. עבור המשקיעים, שהתייחסו במידה רבה של צדק בסקפטיות להשקעה של דלק רכב בורידיס, הייתה זו אינדיקציה ראשונה משמעותית כי השקעת הענק מתקדמת בכיוון חיובי, ועשויה להציף ערך לחברה ולפצות על הדשדוש בעסקי הרכב.

ניסיון לבצע אינטרפולציה מנתוני רבעון בודד למהלך עסקים שנתי של חברה מורכבת כמו ורידיס, הוא מוטעה ולא רציני, אך עבור המשקיעים היווה רבעון חיובי זה כדור הרגעה שתמך בתמחור חברת האם. אני באופן אישי סבור כי ניהול נכון של חברות הפורטפוליו של ור ידיס, הפועלות בעולמות שונים אך כאלה השזורים בליבת התשתיות של המשק הישראלי, יכול להציף ערך רב עבור בעלי המניות בדלק רכב. מכירת חלק מהפעילויות, הרחבת אחרות ושילוב של גיוס חוב והון ציבורי -עשויים לייצר ערך רב.

סביבת הריבית הנמוכה במשק, והצפי כי תישמר כך בעתיד הנראה לעין, תומכים ברגל העסקית ששמה ורידיס. יציבות הביקושים לחשמל, מים מותפלים וטיפול באשפה, מושכת משקיעים מוסדיים וקרנות השקעה להרחיב חשיפה לתחום. בסיטואציה משקית שכזו ההימור של דלק רכב על ורידיס נראה כהימור מושכל, שעשוי למשוך את עגלת הרכב מן הבוץ הטובעני בו היא שקועה זמן רב מדי, כשבאופק לא נראה שינוי כיוון. לשיטתי יש מקום לאופטימיות ביחס להשקעה בורידיס, אך באותה נשימה יש להביא בחשבון כי הצפת ערך חדה לא תתרחש ביום אחד. 

הכותב הוא יועץ כלכלי, דירקטור וחבר ועדות השקעה בגופים מוסדיים. כותב המאמר ו/או החברה עשויים להחזיק או לסחור בני"ע המצוינים בכתוב. האמור בכתבה אינו מהווה תחליף לשיווק השקעות ו/או ייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם