מספרים בולטים וסימוני לייק או דיסלייק: כך ייראו דוחות המבקר החדשים

הרפורמה של מבקר המדינה מתניהו אנגלמן יוצאת לדרך: יעביר ביום האחרון של השנה למשרד ראש הממשלה וליו"ר הכנסת 25 דוחות ביקורת • הדוחות, לרבות על הגירעון, יתפרסמו עשרה שבועות לאחר מכן - אחרי הבחירות כך הם ייראו

מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן / צילום: יוסי זמיר
מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן / צילום: יוסי זמיר

לראשונה מאז נכנס לתפקידו, מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור מתניהו אנגלמן יפרסם דוחות ביקורת במתכונת רפורמת "הביקורת הבונה", שעוררה עליו ביקורת רחבה בקרב התקשורת ובעולם הפוליטי. 25 דוחות המבקר יועברו ב-31 בדצמבר למשרד ראש הממשלה ויו"ר הכנסת - מרביתם דוחות של החטיבה הכלכלית והחטיבה לענייני ביטחון - והם יתפרסמו לציבור על פי חוק כעבור עשרה שבועות.

הדוחות יתפרסמו ממילא רק לאחר הבחירות, אולם לדברי גורמים הבקיאים בעניין, המועד למסירתם נקבע עוד בחודש אוגוסט, הרבה לפני ההתפתחויות הפוליטיות האחרונות, ואין לו כל קשר למועד הבחירות השלישיות. לדברי אותם גורמים, סמוך לכניסתו לתפקיד הציב לעצמו המבקר כיעד לסיים את הכנת 25 הדוחות עד סוף השנה הלועזית. 35 דוחות אחרים נמצאים בשלבים מתקדמים של עבודה, ובימים האחרונים נשלחו טיוטות הדוח לקבלת התייחסות הגופים המבוקרים. עם 35 הדוחות נמנה גם הדוח של המבקר הקודם שעסק בניסיונות של גורמים ממשלתיים לסכל הקמת רשות תקשורת עצמאית שתחליף את משרד התקשורת, וכן בעצמאות גופי רגולציה בתחום השידורים, עצמאות הרשות השנייה וקליטת עובדים בתאגיד השידור הציבורי.

הביקורת: "קובר" את דוחות קודמו

אנגלמן הכריז עם כניסתו לתפקיד על "רפורמת הביקורת הבונה", שבמסגרתה בכוונתו לעסוק גם בציונים לשבח לצד ביקורת. בתגובה טענו מבקריו כי הוא מבקש להתחנף לשלטון ופועל כבובה של ראש הממשלה נתניהו. אולם החוק עומד לימין אנגלמן. סעיף 15(ד) לחוק המבקר קובע כי על המבקר לציין "שיפור או פעולות בולטות לטובה, הראויים לדעת המבקר להיכלל בדין וחשבון". ואכן הדוחות שיתפרסמו יכללו גם "פעולות בולטות לטובה".

ביקורת נוספת הייתה שהוא "קובר" את הדוחות שקודמו יוסף שפירא סיים. גם כאן הוא טוען שהוא מחויב לעבור עליהם בעצמו, להתאימם לגישתו המקצועית ולא להיות חותמת גומי של המבקר הקודם. "הגם שמדובר בדוחות שהעבודה עליהם החלה בתקופתו של קודמי, הרי שמרגע שהדוחות עברו לאחריותי ומאושרים בחתימתי, הרי שמחובתי כמבקר מדינה לעבור על הדוחות וללמוד את כלל הנושאים לעומקם בטרם אאשרם. הטמענו בדוחות את עקרונות 'רפורמת הביקורת הבונה' ובחלק ניכר מהדוחות ביקשתי מהגורמים המקצועיים במשרד הבהרות לנכתב בדוח ובמידת הצורך השלמות כדי לקדם את האפקטיביות של הדוחות".

"למען קהלים צעירים יותר"

דוחות המבקר יוצגו לציבור במתכונת חדשה ונגישה יותר. במקום תקציר רווי מלל של יותר מ-20 עמודים, שהקשה לעתים על הבנת הדוח וביאור הליקויים והמלצות המבקר בדוח, יכלול התקציר בממוצע עמוד וחצי בלבד ויתמקד בעשרת הממצאים המרכזיים בליבת הדוח ובהמלצות המרכזיות לצידן. בנוסף, התקציר יכלול "נתוני מפתח" ושימוש נרחב באינפוגרפיקה אשר יתמצתו את ממצאי הביקורת למספרים ונתונים מרכזיים.

דוחות המבקר החדשים
 דוחות המבקר החדשים

המודל החדש של התקציר יהיה קצר בהרבה בניסיון לדמותו, לדברי המבקר, לדוחות של מבקרי המדינה בארה"ב ובאנגליה, אשר לדעת אנגלמן מובילים בתחומם. לדברי אנגלמן, "התקציר החדש הוא צעד ראשון שלנו בדרך להנגשת דוחות המבקר לציבור בצורה הרבה יותר בהירה וממוקדת, אשר תאפשר גם לקהלים צעירים יותר להעמיק בדוחות וללמוד על התנהלות הגופים הציבוריים בישראל".

דוחות המבקר החדשים
 דוחות המבקר החדשים

חידוש נוסף שמוביל אנגלמן הוא המעקב אחרי מושאי הביקורת. המבקר הנחה את חטיבות הביקורת במשרדו להגביר בצורה משמעותית את מספר ביקורות המעקב אחר משרדי הממשלה והגופים הציבוריים. בהתאם להנחייתו, כבר בתוכנית העבודה לשנת 2020 כלל אגפי הביקורת יבצעו ביקורות מעקב אחר תיקון הליקויים בנושאים רוחביים ובעלי השלכה ציבורית רחבה. במסגרת כך הצוותים המקצועיים יבחרו דוחות ביקורת שבוצעו בשלוש השנים האחרונות ויחזרו לגופים המבוקרים במשרדי הממשלה ובגופים הציבוריים, ויבחנו מקרוב האם הליקויים תוקנו ומהן הפעולות שהגוף המבוקר ביצע בהתייחס לדוח הביקורת.

דוחות המבקר החדשים
 דוחות המבקר החדשים

"המעקב יגביר את האפקטיביות"

המבקר אנגלמן הדגיש כי כדי לטייב את עבודת הגופים הציבוריים יש לוודא כי הליקויים אכן מתוקנים. לדבריו, במסגרת כך ניתן יהיה לעקוב אחר שיעור תיקון הליקויים במוסדות המבוקרים, דבר אשר יגביר משמעותית את האפקטיביות של הביקורת, כפי שמקובל, לדבריו, במוסדות ביקורת מובילים בעולם, למשל בארה"ב. בעקבות כך, הנחה אנגלמן כי כ-20% מכלל הדוחות יהיו ביקורות מעקב. עד כה לא היה נוהל מסודר בנוגע לביקורות מעקב, ולדברי גורמים במשרד, מעט מאוד ביקורות כאלה בוצעו בעבר ובצורה אקראית וללא הכוונה.

נקודה נוספת שחידד אנגלמן היא כי עובדי מבקר המדינה לא יחקרו פרשות פליליות, בתיאום או שלא בתיאום עם משטרת ישראל. אנגלמן הבהיר כי חוק מבקר המדינה אומר במפורש כי במקרה "והעלתה הביקורת חשש למעשה פלילי, יביא המבקר את העניין לידיעת היועץ המשפטי לממשלה". אנגלמן הבהיר כי בהתאם ללשון החוק עבודת הביקורת תשים דגש על חוקיות הפעולות, טוהר המידות ומינהל תקין, היעילות והחיסכון של הגופים המבוקרים ועוד, וכי כל חשש לביצוע עבירות פליליות צריך להיות מועבר ליועמ"ש, שיחליט כיצד הוא רוצה לטפל בחומרים ואם להעבירם לחקירת משטרה.

שינוי נוסף שמתכנן אנגלמן במשרדו הוא שינוי תמהיל כוח האדם. כיום המשרד מאויש בעיקר על ידי עורכי דין ורואי חשבון, אולם לטענת אנגלמן אין בהם די. הגיוון בתחומי הביקורת יצריך עדכון תמהיל כוח האדם במשרד המבקר וגיוון תעסוקתי בקרב הצוות. לצד עו"ד, רו"ח וכלכלנים, הודיעו בלשכתו כי יפעלו לגייס מומחי מחשוב ומערכות מידע וכן אנשי מקצוע בתחומי החינוך, הרווחה והבריאות לשם עריכת ביקורות בתחומי ליבת העשייה של הגופים. 

העיצוב הקודם של דוחות המבקר:

הדוחות הקודמים
 הדוחות הקודמים

הדוחות הקודמים
 הדוחות הקודמים

היעד הראשון של אנגלמן: בחינה ב-360 מעלות של שוק הדיור

במסגרת יישום "רפורמת הביקורת הבונה", עבודת הביקורת תתמקד בתחומים המוגדרים כיעדים לאומיים ובחינת הצעדים השונים שביצעה הממשלה בדרך לעמידה ביעדים אלו. גורם בכיר במשרד המבקר אומר ל"גלובס" כי בעבר הושקעו משאבים רבים ודוחות שלמים בנושאים שכיכבו בתקשורת אך הם זניחים וחסרי משמעות מקרו-כלכלית לאומית. עם כניסתו של אנגלמן לתפקיד, הוא הורה לראשי החטיבות להתמקד בבחינת ליקויים משמעותיים ואסטרטגיים אשר יש בהם כדי להביא לפגיעה בביטחון ישראל ולהשפיע באופן מהותי על הציבור.

במסגרת כך, השיק תוכנית מערכתית חדשה, "360 מעלות", אשר לפיה תחומים המוגדרים כיעדים לאומיים יבדקו במקביל בצורה רוחבית בדוחות שונים ועל ידי חטיבות ביקורת שונות. זאת מתוך מטרה לקבל את תמונת הביקורת השלמה ככל הניתן.

כך לדוגמה בכל הנוגע לסוגיית שוק הדיור, הנחה המבקר את הצוותים המקצועיים במשרדו לבחון את הנושא בצורה מקיפה, "360 מעלות", בהיבט התשתיתי, בהיבט התכנוני, בהיבט הפיננסי ובהיבט הרגולטורי אשר יאפשר איתור ליקויים וחסמים משמעותיים ומתן המלצות ביקורת להתייעלות והשגת היעד הלאומי. ל"גלובס" נודע כי הבחינה של פעולות הממשלה בדרך להשגת היעד תיעשה ממגוון נקודות מבט, ובכלל זה: תהליך פינוי מחנות צה"ל בדגש על מחנות באזורי הביקוש; הנטל הביורוקרטי הקיים בשוק הדיור ברמה הארצית וברמה המקומית בוועדות לתכנון ובנייה ברשויות המקומיות; השקעות בפרויקטים של תשתיות בשיתוף הסקטור הפרטי בסביבת הריבית הקיימת בישראל וביחס למדינות אחרות בעולם; פתרונות התעסוקה בפריפריה המשפיעים באופן ישיר על ביקוש לדיור באזורים אלו; פעולות הממשלה באמצעות רשות מקרקעי ישראל ומשרד השיכון לקידום תוכניות חדשות. 

צרו איתנו קשר *5988