מאיגרא רמא לבירא עמיקתא

נוחי דנקנר, לשעבר בעל השליטה באי.די.בי, הוא אחד מאנשי העשור של "גלובס" • פרויקט מיוחד

נוחי דנקנר / צילום: שלומי יוסף
נוחי דנקנר / צילום: שלומי יוסף

עבור נוחי דנקנר, העשור השני של המאה ה-21 מסמל את הדרך מאיגרא רמא לבירא עמיקתא, ממרומי מגדלי עזריאלי שבתל-אביב לתאי המאסר של בית הכלא מעשיהו שברמלה. דנקנר, שהפך בעשור הראשון של המאה הנוכחית לאיש החזק במשק, התדרדר בעשור השני עד כדי איבוד עיקר נכסיו, תוך שהוא מבצע עבירות פליליות בניירות ערך, בניסיון נואש לשמר את מעמדו ושליטתו בקבוצת אי.די.בי.
דנקנר של העשור הראשון היה האיש שכולם ביקשו את חברתו. שרי ממשלה, ראשי ערים, בנקאים ואנשי עסקים, היו עולים למשרדו בפסגת המגדל המשולש של עזריאלי, בניסיון לזכות באהדתו ובעסקים משותפים עם קבוצת החברות הגדולה, שהייתה אז בשליטתו.

אלא שעל דנקנר השתלט שיכרון כוח, שהוביל אותו לבצע כמה טעיות עסקיות לקראת סוף העשור הראשון, שעלו לו בהפסדים של מיליארדי שקלים. טעויות אלו כללו למשל את ההשקעה עם יצחק תשובה במלון הקזינו בלאס וגאס, הרכישה של העיתון מעריב, וגם ההשקעה שהתחילה טוב ונגמרה רע במניות הבנק השוויצרי קרדיט סוויס.

בנוסף לאלו, נאלץ דנקנר להתמודד עם מכות רגולטוריות ועם מחאה המונית מפתיעה, שהפכה אותו לאויב הציבור.

תחילה היה זה שר התקשורת משה כחלון, שבשורה של החלטות מפתיעות חתך את שולי הרווח העצומים של חברות הסלולר ופתח את הענף לתחרות חריפה. אחר כך הגיעה המחאה החברתית בקיץ 2011, שסימנה את הטייקונים ובראשם דנקנר, כמי שאחראים ליוקר המחיה, והיוותה את הזרז העיקרי לחקיקת חוק הריכוזיות. חקיקת החוק ב-2013 חייבה את צמצום הפירמידה של אי.די.בי, אולם עוד לפני כן כבר נקלעו חברות ההחזקה של דנקנר למצוקת נזילות שהובילה את מחזיקי האג"ח שלהן להסדר חוב.

דנקנר עוד ניסה להילחם, אולם מחזיקי האג"ח מאסו בו ובתרגיליו, ובחרו בסוף 2013 בהצעתם המשותפת של אדוארדו אלשטיין ומוטי בן משה. אלא שבין לבין, הוביל דנקנר בתחילת 2012 גיוס הון של 321 מיליון שקל לאי.די.בי אחזקות, שזכה אז להיקרא הנפקת החברים בזכות מרבית המשתתפים בו - חבריו של דנקנר מהמאיון העליון.

הנפקה זו, שנועדה להציל את שליטתו של דנקנר באי.די.בי, היוותה גם את הבסיס לכתב האישום שהוגש נגדו ב-2014 בעוון הרצה של מניות. דנקנר כפר באישומים נגדו, אולם בסוף 2016 הרשיע אותו שופט ביהמ"ש המחוזי בת"א חאלד כאבוב, וגזר עליו שנתיים מאסר בפועל.

דנקנר המשיך להילחם וערער לביהמ"ש העליון, שדחה את הערעור באוגוסט 2018 ואף האריך את תקופת המאסר לשלוש שנים. ב-2 באוקטובר 2018 נכנס נוחי דנקנר לכלא ונכון לזמן כתיבת שורות אלו טרם שוחרר (למרות שכבר פנה לנשיא בבקשת חנינה בשל מצב רפואי חמור). בכך הלך נוחי דנקנר בדרכו של בן דודו דני דנקנר, שריצה בעשור השני של המאה ה-21 שתי תקופות מאסר בגין עבירות צווארון לבן, לאחר שבעשור הראשון של המאה שימש בתפקידים בכירים בבנק הפועלים, ובראשם יו"ר הדירקטוריון וסגן היו"ר, מטעם של בעלי השליטה בבנק. 

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא שוק ההון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988