תוספת של מאות מיליוני שקלים לתקציב הביטחון שעל אודותיה פורסם בכלי התקשורת בימים האחרונים לא תוקצבה בידי האוצר, כך עולה מבדיקת "גלובס". לפי הפרסום, בשבוע שעבר נפגשו שר הביטחון נפתלי בנט, הרמטכ"ל אביב כוכבי ושר האוצר משה כחלון והביעו נכונות לקדם את הנושא. אלא שלסיכום כזה, כמו גם לאמירות אחרות של פוליטיקאים - למשל זו של ראש הממשלה כי לא יהיה צורך להעלות מסים - אין משמעות מחייבת מבחינת האוצר לאור פיזור הכנסת והעובדה שמהשבוע הבא המדינה תפעל ללא תקציב מדינה מאושר.
באוצר השלימו בימים האחרונים את ההיערכות להפעלת המדינה במסגרת התקציב ההמשכי (זמני). במסגרת זו מי שינהל למעשה את הוצאות המדינה יהיה החשב הכללי באוצר רוני חזקיהו ולממשלה הזמנית או לכנסת לא תהיה כל סמכות לקבל החלטות בנושאי תקצוב ללא הסכמתו.
התקציב ההמשכי תוכנן באוצר על סמך שני תרחישים לגבי התקציב ההמשכי. לפי התרחיש האופטימי התקציב ההמשכי יימשך עד נובמבר, אך לפי התרחיש הפסימי התקציב ההמשכי יימשך כל השנה. באוצר מעריכים כי לאף שהגירעון התקציבי עשוי לרדת כתוצאה מהתקציב ההמשכי מתחת ל-3%, ניהול המדינה ללא תקציב מאושר יפגע בצמיחה ובמשק.
בימים האחרונים התברר לאוצר כי קצב האינפלציה הנמוך מהצפוי בשנת 2019 עלול לגרוע סכום של כ-2 מיליארד שקל מהתקציב ההמשכי לשנת 2020 - כך עולה מהערכות פנימיות באוצר. באוצר "בנו" על עלייה של 1% במדד בשנת 2019 - עלייה שהייתה מאפשרת להגדיל את התקציב ל-2020 בסכום של כ-4 מיליארד שקל, אלא שבפועל המדד צפוי לעלות בשיעור של 0.5%.
האתגר המרכזי שעימו אמור החשכ"ל להתמודד הוא מחסור בכ-20 מיליארד שקל לצרכים של משרדי הממשלה ב-2020 - לעומת התקציב שמותר לו לחלק. אתגר נוסף נעוץ בעובדה שחובות המדינה לא ייפרעו בשיעור אחיד בכל חודש. אילו החובות היו נפרעים בסכום שווה, האוצר היה צריך להקצות 7 מיליארד שקלים לפירעון חובות בכל חודש. בפועל בחודש ינואר צפוי פירעון חובות בהיקף של 10 מיליארד שקל ופירעונות גדולים נוספים צפויים במרץ, מאי ואוקטובר. נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון הציג בשבוע שעבר בכנס אלי הורביץ ולחברה וכלכלה נתונים (שבאוצר חולקים על מידת דיוקם) שלפיהם המשמעות תהיה שלממשלה יחסרו 4 מיליארד שקל בינואר ו-15 מיליארד שקל במצטבר במחצית הראשונה של השנה. באוצר העריכו כי המספרים לא היו מדויקים.
חוק יסוד משק המדינה קובע כי התקציב ההמשכי ייקבע בהתאם לתקציב המקורי האחרון שאושר, בתוספת הצמדה למדד - וסכום זה יחולק ל-12 חלקים. בחלוקת הכסף החשב הכללי אמור לתת עדיפות לתשלומים שהמדינה מחויבת לשלם, לפי כל חוק, הסכם, פסק דין או אמנה ולאחר מכן מסור לחשב הכללי שיקול הדעת לשלם לשירותים חיוניים ודחופים. באוצר מקווים שיצליחו לאתר מספיק שומנים ורזרבות בתוך תקציב המדינה כדי שלא להגיע למצב שבו יצטרכו לבחור בין שני נושאים חיוניים כמו למשל רכש תרופות והוצאות מערכת הביטחון. אם בכל זאת תגיע הדילמה, ההכרעה מסורה לידי החשב הכללי באוצר.
דילמה נוספת שעשוי לעלות היא בין חוק יסוד משק המדינה לחוק מוסר התשלומים, שמחייב את המדינה לעמוד בכל התחייבויותיה. באוצר לא מוציאים מכלל אפשרות כי המדינה לא תוכל לעמוד בכל ההתחייבויות והחשב הכללי ייאלץ להחליט "על איזה חוק לעבור". החשב הכללי אמר בכנסת כי הוא מקווה שלא נגיע למצב של השבתת משרדי ממשלה שלמים.
כל הוצאה חדשה שהממשלה תבקש להוציא ב-2020 או חידוש של הוצאה מתמשכת תחייב אישור של אחת מוועדות החריגים שמינה החשב הכללי. מדובר בין היתר בוועדת חריגים כללית, ועדת חריגים לענייני כוח אדם, התקשרויות ומכרזים וועדה ביטחונית. הוועדות יבחנו גם התקשרויות עתידיות על-סמך התכנון התקציבי של אגף תקציבים (תקציב צל), והעיקרון הוא שהוועדות יוכלו לאשר הוצאות חיוניות ודחופות. ככל שתהיה הוצאה גדולה וחיונית שאגף תקציבים לא תקצב - תהיה לוועדות סמכות לאשר אותה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
