פרשן רהוט של עולם כאוטי

פרופ' יובל נח הררי, היסטוריון, הוא אחד מאנשי העשור של "גלובס" • פרויקט מיוחד

יובל נח הררי / צילום: איל יצהר
יובל נח הררי / צילום: איל יצהר

בבוקר קר אחד בתחילת דצמבר 2011, בדיוק לפני שמונה שנים, נכנסתי לאולם הרצאות גדול בקמפוס הר הצופים של האוניברסיטה העברית וחיכיתי לתחילת השיעור. זמן קצר קודם לכן קראתי את "קיצור תולדות האנושות", שהספיק להפוך לרב מכר בחודשים הספורים שחלפו מאז צאתו באותו קיץ. לפני הראיון שקבעתי עם המחבר, רציתי לראות אותו בפעולה.

ידעתי שבעוד שמחוץ לאוניברסיטה שמו של יובל נח הררי רק החל להישמע, בקמפוס עצמו הוא כבר עשה לו שם. הוא דורג שנה אחר שנה במקומות הגבוהים ביותר בסקר המרצים המצטיינים של האוניברסיטה. היה אפילו דיבור על קבוצת מעריצים בפייסבוק שמישהו מהסטודנטים הקים לכבוד הד"ר הצעיר והצנום. בקיצור, כבר אז הוא היה מעין רוקסטאר. לפחות בגרסה הירושלמית-אקדמית של המונח.

כשישבתי עם הררי אחרי השיעור במשרדו הזעיר והקפוא, הוא נראה כמעט משתומם לנוכח ההצלחה של "קיצור תולדות האנושות". קשה לומר מה בדיוק הפך את הספר ללהיט בינלאומי (הוא מכר מיליוני עותקים בכ-60 שפות ובקרוב יעובד לסרט קולנוע). מעבר לכך שהספר גרם לקוראים שלו להרגיש טוב עם עצמם - הוא העמיס עליהם רעיונות מורכבים בשפה נגישה והם הצליחו להבין אותם - הוא התאים כמו כפפה לרוח הזמן.

כמו בספריו הבאים, שהפכו גם הם לרבי מכר שמכרו מיליונים ("ההיסטוריה של המחר" מ-2015 ו-"21 מחשבות על המאה ה-21" מ-2018), מעבר לידע הרב, לכתיבה המבריקה ולהומור הדק, הררי תמיד מתבונן על העבר ועל העתיד האנושיים דרך שני זוגות משקפיים: אחד מהם מאפשר לו לבחון אותה מגובה האטמוספירה; עם השני הוא בוחן את חוויית החיים של האדם ובעלי החיים האחרים בעולם. במלים אחרות, מה שהפך את "קיצור תולדות האנושות" למרתק וחתרני כל כך היה המתח בין ראייתו הלא סנטימנטלית כלפי המין האנושי לבין הרגישות שהוא הפגין כלפיו וכלפי צורות החיים המושפעות ממנו.

בשנים שחלפו מאז, הפך הררי לרוקסטאר של ממש וגם החל לעסוק יותר ויותר בהווה ובעתיד, פרקטיקה פחות מקובלת בקרב היסטוריונים. דמויות כמו ברק אובמה, ביל גייטס ומארק צוקרברג המליצו על ספריו וחלקו לו סופרלטיבים מרשימים, הוא מוזמן להרצות בפורומים בינלאומיים, זכה בשלל פרסים ובאופן כללי נהנה ממעמד של מעין נביא בן זמננו.

הררי אמנם רגיל למבקרים (קראו לו כבר שטחי, רדוד, עוסק בתחומים שהוא לא מבין בהם ומה לא), אולם בשנה החולפת הוא הותקף והואשם בהתקרנפות משום שהסכים להשמיט ביקורת על פוטין מהתרגום לרוסית של ספרו האחרון. הפרשה אולי סדקה מעט את תדמיתו המוסרית, אבל לא נראה שתהיה לה השפעה מרחיקת לכת על מעמדו.

בשנים שחלפו מאז יציאתו לאור של "קיצור תולדות האנושות", העולם הפך למקום מוזר, כאוטי וקיצוני יותר, ועושה רושם שהמגמות הללו רק מיטיבות עם הררי. בתקופה שבה הדאגה להמשך קיומו של המין האנושי הפכה לחלק מרכזי בשיח היומיומי, שבה טכנולוגיות חדשות מערערות סדרי עולם ושמנהיגים קיצוניים מתחזקים על רקע הפחד הקולקטיבי משינויים, מתברר שקיים גם צורך בדמויות פיקחות וקרות מזג שייקחו על עצמן את תפקיד הנביא המתריע בשער של האנושות, או לפחות את תפקיד הפרשן הרהוט. מכיוון שלא נראה שבשנים הקרובות יחול שינוי משמעותי לטובה במצבו של כוכב הלכת עליו אנו חיים, נראה כי גם בעשור השלישי של המאה ימשיך ההיסטוריון הישראלי בן ה-43 לשמור על מקומו כאחד האינטלקטואלים המובילים בעולם.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988