דעה: אם אין כסף להקים בית חולים - הטכנולוגיה יכולה לעזור

פתרון אפשרי לחוסר נגישות בפריפריה לשירותים רפואיים הוא ביצוע הליכים רפואיים מרחוק • לשם כך נחוצה תשתית אינטרנט שרק טכנולוגיית הדור החמישי הסלולרי מסוגלת לספק • דעה

בית חולים ברזילי באשקלון / צילום: איל יצהר
בית חולים ברזילי באשקלון / צילום: איל יצהר

נחרדתי וכעסתי, כמו רבים מכם, לאחר קריאת כתבתה של ענבר טויזר "דוח: רבע מתושבי הפריפריה ויתרו על טיפול רפואי בגלל מרחק" (פורסם ב-YNET ב-2 בדצמבר). לצערי, אני מכיר דוגמאות כאלו גם במשפחתי הקרובה המתגוררת בצפון הארץ. כואב לחשוב על רבים שלא "שפר" מזלם להתגורר במרכז ונאלצים לשלם באיכות חיים ובתוחלת חיים.

הפתרון המתבקש, קרי הקמת מערכות רפואה מודרניות בפריפריה, הוא קשה ועל גבול הבלתי-ישים: הקמת (ואפילו שדרוג) בית חולים היא יקרה ומורכבת, שכנוע רופאים בכירים לעבור מהמרכז לפריפריה הוא קשה ביותר, ובנוסף - האוכלוסייה בפריפריה מפוזרת על פני שטח רחב ומתקשה להגיע באופן שוטף אפילו לבתי חולים "קרובים".

אז מה עושים? מביאים רפואה מתקדמת לפריפריה, מרחוק.

בסוף 2018 בוצע צנתור מרחוק בהודו. הייתה זו טכנולוגיה פורצת דרך, פרי פיתוח ישראלי, שאפשרה לרופא לבצע צנתור באמצעות רובוט. הרופא עצמו שהה במרחק כ-30 ק"מ מהחולים וביצע סדרה של חמישה צנתורים בשלט רחוק. הדגמה זו ממחישה כיצד ניתן להשתמש בטכנולוגיה כדי לגשר על מרחקים גאוגרפיים ולהציל חיים. כאשר מדובר במצבי חירום רפואיים על רקע לבבי, כגון שבץ או התקף לב, ישנו חלון זמן מצומצם לטיפול, הנע בין 90 דקות ל-24 שעות, שיכול למנוע מוות או נכות משמעותית במטופל.

בסוף 2019 חווינו עליית מדרגה נוספת: פרופ' איטלקי השתתף בניתוח ממרחק של כ-100 ק"מ! הוא עשה זאת באמצעות משקפי מציאות מדומה שחוברו לרשת ה-5G של חברת התקשורת וודאפון ואפשרו לו להיות נוכח בחדר הניתוח בתלת ממד.

אבל כל זה לא יכול להתקיים בלי תקשורת איכותית בין הרופא לרובוט. הרופא חייב לראות בזמן אמת את המתרחש ולשלוט בזמן אמת ברובוט הרפואי. קו התקשורת חייב להיות מהיר, מהימן ובעל זמן תגובה קצר. האם האינטרנט בביתכם עונה על ההגדרות האלו? האם אתם תמיד יכולים לסמוך על איכות ומהירות הקשר? התשובה היא כמובן לא.

טכנולוגיית הדור החמישי הסלולרי מסוגלת להבטיח, פשוטו כמשמעו, איכות קשר, אמינות, וזמני תגובה קצרים. בניגוד לדעה של חלק מהציבור, הדור החמישי, 5G, לא נועד רק כדי להעלות את מהירות הגלישה ("כדי שנוכל להוריד סרט מהר יותר"). למעשה, אם זה היה הדבר היחיד, לא היו טורחים להשקיע בו: איזו חברת סלולר תרצה להשקיע מיליארדים כדי להציע מהירות גלישה גבוהה במחירים שנשחקים משנה לשנה.

למעשה, ה-5G פותח כדי לספק תמיכה מאסיבית בתקשורת חיישנים/מכונות (חשבו למשל על הרובוט הרפואי לעיל), וכדי להבטיח אמינות וזמני תגובה. בזכות ה-5G נוכל לקרב בין הרופא הבכיר מהמרכז לבין מטופליו בצפון ובדרום, לא רק כדי לשוחח בווידאו אלא כדי לטפל, ממש לטפל בחולים. מדובר בשירותי פרימיום (באיכות ובמחיר) על גבי רשת 5G, אשר יוצעו לגורמים הדורשים זאת. זה טוב לא רק לרפואה חכמה לפריפריה, אלא גם לערים חכמות, למפעלים חכמים, לתחבורה חכמה ועוד.

מדינת ישראל, אומת הסטארט-אפ, נותרה למרבה הצער הרחק מאחור בכל מה שנוגע לתשתיות תקשורת בכלל ול-5G בפרט. משרד התקשורת עומד להוציא בקרוב למכרז את התדרים הדרושים להקמת 5G בישראל, ולמרות הבטחות לתמריצים כלכליים, חברות הסלולר לא ששות להשקיע בפריסת הטכנולוגיה בגלל מצבן הכלכלי הקשה. אנו אזרחי ישראל משלמים את המחיר: אין ביכולתנו ליהנות משירותים מתקדמים כבשאר מדינות העולם. המדינה חייבת להתייחס ל-5G כפרויקט לאומי: לעודד השקעות בתשתית, להגן על חברות הסלולר מקריסה (חשבו למשל על קביעת מחיר מינימום לחבילת 5G), וכמובן לאפשר להן חוקית למכור שירותי פרימיום עם הבטחת טיב שירות ואמינות.

הכותב הוא סמנכ"ל טכנולוגיות, נוקיה ישראל