"גלובס" לביה"ד הארצי לעבודה: אפשרו חשיפת שמות של חברות שאחראיות להטרדה מינית

בתי הדין לעבודה נוהגים לאסור פרסום שמות של חברות שבהן התקיימה סביבה שעודדה או טייחה הטרדות מיניות • גם החברות עצמן עושות הכול כדי למנוע את פרסום שמן • מה אפשר ללמוד מהמקרה האחרון של הטרדה מינית של עובדת שיצאה לרילוקיישן, ואיך אפשר לשנות את המצב?

נשיאת בית הדין הארצי לעבודה, השופטת ורדה וירט-לבנה / צילום: יח"צ
נשיאת בית הדין הארצי לעבודה, השופטת ורדה וירט-לבנה / צילום: יח"צ

"גלובס" יוצא למאבק בתופעה שבה בתי הדין לעבודה מגוננים על חברות שאחראיות למקרים של הטרדה מינית, בכך שהם אוסרים את חשיפת שמות החברות הללו.

בזמן ששמותיהם ותמונותיהם של חשודים בהטרדה מינית בעבודה מגיעים לכותרות העיתונים ולמהדורות החדשות באופן תדיר, בימים האחרונים נחשפנו, ולא בפעם הראשונה, למקרה שבו בתי הדין לעבודה מותחים בפסק דין ביקורת נוקבת על התנהלות של חברה שאחת מעובדותיה הוטרדה מינית - אך "באותה נשימה" אוסרים את פרסום שם החברה.

אחרי שבעבר אסרו בתי הדין לעבודה לפרסם שם של חברה בתחום ההייטק שנקבע כי טייחה הטרדה מינית שהתרחשה אצלה, הפעם הזאת מדובר בפסק דין של בית הדין הארצי לעבודה, שבו נקבע כי חברה ישראלית אחראית לכך שעובדת שלה הוטרדה מינית בזמן שהותה ברילוקיישן בחו"ל, אך אסר את פרסום שם החברה.

קשה לקבל קביעה זאת - לטעמנו, האינטרס הציבורי מחייב את פרסום שם החברה שנמצאה אחראית להטרדה, למען יראו וייראו, מה שיסייע להילחם בתופעת ההטרדות המיניות בעבודה, ירתיע חברות אחרות מלנהוג באופן דומה, יעודד עובדים ועובדות להתלונן על מעשים כאלה ויגביר את המודעות לאופן שבו יש למנוע מקרים דומים ולטפל בתלונות.

"על מעסיק לנקוט אמצעי מנע להטרדה"

אחד מאירועי ההטרדה של העובדת הבכירה בחברת פרויקטים ששהתה ברילוקיישן בדרום אסיה, התרחש לאחר שהיא הוזמנה לישיבה עסקית שהתבררה כמסיבה רווית אלכוהול. בעדותו בבית הדין הארצי לעבודה טען נציג החברה להגנתה בנוגע לצריכת האלכוהול כי במדינה שבה שהתה העובדת יש "תרבות עסקית שונה". "הנוכחות של משקאות, בירות או אפילו ויסקי או משהו כזה ברקע, זה דבר מקובל במדינה הזרה, הייתי קורא לזה 'התרבות העסקית של המקום'", העיד נציג החברה.

בית הדין הארצי לעבודה לא התרשם מהטיעון הזה. הוא הבהיר כי "כאשר מעסיק כפוף לדין הישראלי ולחובות המנע המוטלות עליו מכוחו גם במדינה זרה, הרי ששונות בתרבות העסקית אינה מהווה נסיבה הפורקת אותו מאלה. נהפוך הוא - במקרים מסוימים היא דווקא עשויה להיות נסיבה המעצימה חובות אלה, וזאת אם וככל שהשונות התרבותית מעצימה את הסיכון לחציית הגבולות".

לפי פסק הדין, "מעסיק השולח ביודעין את עובדו לרילוקיישן במדינה שבה תרבות עסקית בה הגבולות מטושטשים, עליו לנקוט אמצעי מנע מוגברים על מנת להבטיח שמסגרת יחסי העבודה תהא חפה מהסיכון להטרדה מינית".

למרות הביקורת על החברה בפסק הדין והטלת האחריות המשפטית עליה, שם החברה נותר חסוי ובית הדין הארצי אסר על פרסומו.

בהחלטה שניתנה ב-21 בינואר 2019, התיר בית הדין הארצי לפרסם את פרטי ההליך לרבות פסק הדין שניתן בבית הדין האזורי לעבודה אך "ללא שמות הצדדים או פרטים מזהים אחרים אודותיהם, וללא פרטים העשויים להביא לזיהויים, ובכלל זה: שמות הצדדים, תחום העיסוק של החברה, החברות הקשורות בחברה, בעלי המניות בחברה, שם המדינה שאליה נשלחה התובעת ועיר הבירה שלה, עדי הצדדים וצדדים שלישיים הנזכרים בפסק הדין".

עם זאת, שופטי הארצי קבעו כי "בתום הליך הערעור יהיה מקום לשקול מחדש את אופן פרסום פסק הדין של בית הדין האזורי ופסק הדין בערעור. ואולם, ב-7 בינואר 2020, לאחר מתן פסק הדין בערעור, הותיר בית הדין הארצי את איסור הפרסום על כנו. וכך, גם פסק הדין של בית הדין הארצי שבו התקבל חלקית ערעור העובדת המוטרדת, הותר לפרסום אך ללא חשיפת שם החברה.

הטרדות מיניות בעבודה הן תופעה רווחת

לשיטתנו, כפי שחשוב לחשוף שמות של אנשים פרטיים שהטרידו מינית או שנטען כלפיהם שהטרידו מינית, וביתר שאת, יש לחשוף שמות של חברות שטייחו מקרים של הטרדה מינית אצלן או התרשלו בטיפול בהן.

הטרדות מיניות במקומות עבודה הן עדיין תופעה רווחת בישראל. ישנן שלוש דרכים יעילות למניעת התופעה: אחת - חיוב המעסיקים לשלם פיצויים גבוהים לעובדות המוטרדות מינית; שנייה - נקיטת הליכים פליליים נגד המטרידים; אבל דרך חשובה ביותר היא השלישית - הגברת המודעות וההרתעה בנושא, זאת גם באמצעות הוקעה פומבית ופרסום שמן של החברות הכושלות בטיפול בהטרדות מיניות.

המלחמה בהטרדות מיניות בעבודה היא בעיקר מלחמה על המודעות. פרסום שם החברה ברבים יעביר את המסר המרתיע - שהטרדה מינית היא כה חמורה, שאפילו חברה בינלאומית גדולה אינה חסינה מפני פרסומה.

לאור האמור, "גלובס" יגיש בימים הקרובים לבית הדין הארצי לעבודה, בקשה להתיר לנו לפרסם את שם החברה שהעובדת שלה הוטרדה מינית בזמן הרילוקיישן. אנחנו מקווים שבקשתנו תתקבל. 

שמה של חברת ההייטק שנקבע כי טייחה הטרדה מינית נותר עד היום לוט בערפל

השופט פליטמן / צילום: שלומי יוסף
 השופט פליטמן / צילום: שלומי יוסף

לפני כשבע שנים, בשלהי שנת 2013 ותחילת 2014, ניהל "גלובס" לראשונה הליך משפטי בניסיון לחשוף את שמה של חברה מתחום ההייטק, שבית הדין לעבודה בתל-אביב קבע כי היא טייחה מקרה של הטרדה מינית של מהנדסת שעבדה אצלה, אך אסר את פרסום שם החברה. בית הדין האזורי פסק למהנדסת המוטרדת פיצוי כספי תוך שקבע כי "החברה התרשלה בטיפול בתלונות המהנדסת על הטרדה מינית והעדיפה את האינטרס של שמירת 'השקט התעשייתי' בשורותיה, תוך התמקדות במצבו של המטריד על פני מצבה של המוטרדת".

לאחר מתן פסק הדין "גלובס" ביקש מבית הדין הארצי אישור לפרסם את שם החברה ששמה היה חסוי. ואולם, בית הדין הארצי דחה את הבקשה שלנו לאחר שהחברה ערערה על פסק הדין של בית הדין האזורי. שופטי הארצי נימקו את החלטתם שלא לאפשר לנו את פרסום שם החברה, בכך ש"הדבר עלול להביא לפגיעה בשמה הטוב ובמוניטין שלה שכן קביעות בית הדין האזורי נגד החברה מטילות עליה צל כבד".

לדברי בית הדין הארצי באותו מקרה, האינטרס של החברה בשמירת שמה הטוב צריך לגבור על עיקרון פומביות הדיון וזכות הציבור לדעת. "קביעות בית הדין האזורי נגד החברה אינן 'טכניות'. אחריותה אינה אך אחריות 'שילוחית' למעשי ההטרדה המינית שנקבעו. שמו הטוב של כל מעסיק, מקומי או רב לאומי, צפוי להיפגע נוכח קביעות אלה", ציינו השופטים. (פס"ד ע"ע 13359-12-13).

שופטי בית הדין הארצי קבעו כי רק בתום הדיון בערעור חברת ההייטק או עם מתן פסק דין בו, ניתן יהיה לבחון שוב את שאלת הפרסום שם החברה. ואולם, חברת ההייטק, שרצתה להימנע מחשיפת שמה, הגיעה לפשרה חשאית עם המהנדסת ועורכת דינה במסגרת הפשרה שילמה החברה למהנדסת פיצוי גדול בתמורה לדחיית התביעה ואי פרסום שמה. וכך, למרבה האבסורד, עד היום, לא פורסם שמה של החברה מתחום ההייטק שבית הדין האזורי לעבודה קבע כי היא טייחה הטרדה מינית.

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988