דעה: האם פג הקסם והרדיפה של היוקרה - או שלאנשים פשוט נגמר הכסף?

הם קנו אלפי דירות פאר, הזניקו את מגורי שוק היוקרה - ואז נעלמו. בעקבות הידוק הרגולציה מצד הבנקים, גם יכולתם של הרוכשים הזרים ומשקיעים ישראלים לרכוש באמצעות נאמן נהפכה למשימה כמעט בלתי אפשרית, הרדיפה אחרי יוקרה מצד אחד הבדילה אותם מקבוצות ואנשים אחרים וייחדה אותם עם קבוצה מאוד מובהקת, שאליה הרגישו שייכות. אך אין מלאי בלתי מוגבל של עשירים, ואולי הרעב ליוקרה קרוב למיצוי?!

שוק היוקרה שינה את פניו בשנים האחרונות. היום למכור נכסים גרנדיוזיים בקרבת הים עם ברזים מזהב ואריחים מיובאים במאות אלפי שקלים, כבר ייקח הרבה יותר זמן. (כמובן שאין סיבה לרחם על אלה שיכולים להרשות לעצמם להחזיק בבית השווה למעלה מ-7 מיליון שקל).

ב-2017 נפל דבר בעולם העיצוב של ישראל. משפחת קסטיאל החליטה שהיא מרימה ידיים והודיעה על סגירת אימפריית הרהיטים ומכירת כל החברות שבבעלותה, כולל חנות הרהיטים הגדולה והמיתולוגית שהייתה אהובה במיוחד על האלפיון העליון. זאת אף שבזמנו, היו ששייכו את ההחלטה לפרשה המשפחתית.

באותה תקופה נשב בעורף החברה איום היבוא הסיני, ושמועות ורחשים אודות כניסת אמזון לישראל, בנוסף להבנה שעיצוב הוא נחלת הכלל ואין ייחודיות. אם טעם טוב פעם חצה גבולות ותקציבים, היום הכול ניתן בהישג יד. שלוש שנים אחרי, ענף הריהוט היוקרתי בישראל הישרדותי וקשה. שוק צרכני היוקרה הולך ומצטמצם.

גם סיבוב בכיכר המדינה יכול ללמד על הדפוס הצרכני למותגי הפרימיום והיוקרה. לכיכר המדינה לא הגעת כדי לקנות בזול. הגעת כדי להראות שאתה מסוגל לקנות מותגים ביוקר, אבל הכיכר נמצאת במשבר שכמוהו לא ידעה מיום הקמתה, הלקוחות לא מגיעים, ומי שכבר מגיע, מוציא הרבה פחות כסף מכפי שהוציא בעבר.

אז מה קרה לעשירי ישראל?

לא מדובר רק בהשלכות הכלכליות, אלא גם בתופעה תרבותית־חברתית עמוקה הרבה יותר. צרכנים החלו להתעייף מהמשיכה למותגים נוצצים וראוותניים. הצרכנים האמידים והעשירים נוטים בשנים האחרונות להוציא, באופן יחסי, יותר כסף על חוויות כוללות ופחות על מוצרים. למשל בקזינו, באירועים חברתיים, במסעדות, בבתי מלון, נסיעות וטיולים וטיפולי יופי (שלא תטעו - הם עדיין ישלמו עם כרטיס סנטריון השחור, כדי להפגין הישגיות ומעמד), אך כל אלה באים על חשבון היוקרה המסורתית, זו שהתבססה על דירות, מוצרים ומותגים ארוכי-טווח.

ניתן לומר כי כללי המשחק בתחום הנדל"ן, המגורים והצריכה השתנו לחלוטין. מעשה "עגל הזהב" היה חטא, שהשלכותיו ליוו את בני ישראל בהמשך מסעם במדבר. הכישלון של העם, שכבר במדבר עשה שימוש לא ראוי בזהב ובעושר שבידיו, ממשיך עד ימינו.

אף על-פי שהשוק ללא ספק משתנה, ויש מיאוס מהמילה "יוקרה" - הקפיטליזם לא מת, אבל הוא בהחלט זקוק לתיקון. 

הכותבת היא בעלת המשרד רונית מרום אדריכלות ועיצוב פנים