קובי בראיינט: סופה של אגדה שהייתה באמת

שחקן הכדורסל האגדי, שנספה היום בהתרסקות מסוקו הפרטי, היה ספורטאי-על ואחד מהשמות הגדולים ביותר שהופיעו בחיינו ב-25 השנים האחרונות • הוא עזב היום את העולם, תוך שהוא משאיר אחריו מיתוס, שרק ילך ויתעצם ככל שהשנים יחלפו • דעה

קובי בראיינט / צילום: Robert Hanashiro, רויטרס
קובי בראיינט / צילום: Robert Hanashiro, רויטרס

אין להפריז בממדי האבידה: שחקן הכדורסל קובי בראיינט, שנספה היום בהתרסקות מסוקו הפרטי, היה אגדה שהייתה באמת. בעידן של כוכבי אינסטנט, ממים ברשתות החברתיות, סטוריז של 15 שניות וכמעט חוסר יכולת להבדיל בין טרנד ואופנה, ובין תופעה וגימיק לבין האמת עצמה - קובי בראיינט היה האמת. במושגים של עולם הספורט, לא רק של ליגת ה-NBA, בראיינט הוא אחד השמות הגדולים ביותר שהופיעו בחיינו ב-25 השנים האחרונות.

אם השם הזה לא אומר לכם דבר, וגודלו של האיש בעולם הספורט לא מובן לכם - שוו בנפשכם התרסקות מסוק בו יושבת (חס וחלילה) ביונסה, או בראד פיט, או תאונת דרכים בה מעורבת הנסיכה דיאנה. אלה סדרי הגודל במושגים ספורטיביים. לא פחות. בראיינט הוא אחד מחמישה שחקני הכדורסל הגדולים בכל הזמנים. הוא מוסכם על הכל כשני רק למייקל ג'ורדן בדומיננטיות, בהישגים, בהשפעה על ענף הספורט ועל תרבות הספורט, בתקופה בה שיחק - ובאופן שאינו פחות ממצמרר, רק אתמול חלף על פניו לברון ג'יימס ברשימת הקלעים של כל הזמנים בליגת ה-NBA, כמו לוקח גם את מקומו בהר ראשמור של ליגת הספורט הפופולארית והמפורסמת ביותר בעולם.

בראיינט, בן 41 במותו, התחיל לשחק כדורסל מקצועני כבר בגיל 18. הוא עבר ילדות מאוד לא אמריקאית, כאשר התלווה לאביו, שחקן כדורסל מקצועי שעשה את לחמו במשחק בליגות שונות באירופה, ושם רכש לא רק את השפות האיטלקית והספרדית, אלא גם את אופיו המתבודד - אשר רבים ראו כמתנשא ואנטיפתי - לצד יצר התחרותיות וכושר ההתעלות ההיסטורי שלו, במונחי ספורט. בראיינט, שכינה את עצמו "הממבה השחורה", על שם הנחש, שהכשתו ארסית וקטלנית, התגאה באינדבידואליות הקיצונית שלו, ובשלהי הקריירה שלו היה זה מן המפורסמות ששחקנים סירבו להצטרף ללוס אנג'לס לייקרס, מתוך חשש מהחוויה של לחלוק את אותו המגרש עם הכוכב הגאוותן והאכזרי. את כוכב הכדורסל הגדול ביותר עמו חלק את אותם המדים, שאקיל אוניל, הצליח לגרש מלוס אנג'לס, לאחר שלוש אליפויות משותפות, מהסיבה שסבל מאופיו המוחצן של אוניל, סלד ממוסר העבודה הנמוך שלו, ובעיקר - שנא לחלוק עם מישהו אחר את אור הזרקורים. גם כך הצליח לזכות בשתי טבעות אליפות נוספות, אחת פחות ממייקל ג'ורדן, ודיבר בגלוי על כך שיעדו בחיים הוא כיבוש מקומו של ג'ורדן כשחקן הכדורסל הגדול בכל הזמנים. את האתגר הזה, הציב פומבית, כבר כשהיה בן 19. עניין שנדמה בשעתו אמירה שנעה בין חילול הקודש להיבריס בקנה מידה היסטורי ממש.

כן, בראיינט היה ספורטאי-על לא פשוט להזדהות ואהבה. שונאיו היו קולניים ונמרצים, לא אחת, לא פחות מאוהדיו. אבל כולם, כולל כולם, כולל יריביו המרים ביותר הכירו בכישרון החד-פעמי שלו, במנטליות חסרת התחרות שלו, באופי הברזל שלו וביכולתו להחליט לנצח משחקים בכוחות עצמו. בענף ספורט של ספורטאי-על, בראיינט השתייך למועדון מצומצם ביותר - של הללו שגם ספורטאי-העל האחרים מכירים בעליונותם ומקבלים את שליטתם. הוא עזב היום את העולם, תוך שהוא משאיר אחריו מיתוס, שרק ילך ויתפח ויתעצם ככל שהשנים יחלפו, וזכרונות ספורטיביים שנגעו בחייהם של מיליונים רבים, בדרך בה רק בראיינט ידע לגעת. באיבחת הכשה חדה, מהירה ומזעזעת, שמותירה אותך חסר מילים. פשוט חסר מילים.