בגלל החרם של הליכוד, ש"ס, יהדות התורה וימינה: לא תידחה כניסתו לתוקף של חוק שירותי תשלום

סדר היום לכינוס הכנסת המיוחד בעת פגרת הבחירות, שייערך מחר (ג') בירושלים החל מן השעה 11:00 בבוקר, נועד לאפשר את הקמת ועדת הכנסת, אולם בכנסת התכוננו לשורה של החלטות נוספות.

במקור תכננו להעביר מחר במליאה שלוש הצעות חוק ממשלתיות בקריאה שניה ושלישית (כלומר להשלים את הליך החקיקה עד סופו), אך בשל התמיכה שמעניקים לראש הממשלה בנימין נתניהו מפלגות ש"ס, יהדות התורה, ימינה והליכוד, החקיקה לא תונח מחר להצבעה.

מדובר בהצעת חוק שירותי תשלום, הצעת חוק רישוי שירותים בענף הרכב והצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה.

הממשלה ביקשה לדחות את כניסתו לתוקף של חוק שירותי תשלום. כדי לאפשר את הדחייה הזו, צריך היה לחוקק חוק חדש הדוחה את מועד תחולת החוק. כעת, עם החרמה מטעמם של הסיעות המייצגות את הממשלה, חוק הדחייה לא יועלה, וכך חוק שירותי תשלום המקורי יהיה בתוקף.

חוק שירותי תשלום יצר הסדרה חדשה לגבי אמצעי תשלום בטכנולוגיות מתקדמות שהבנקים גופים המספקים שירותי תשלום ישתמשו בו. החוק נכנס לתוקף ב-9 בינואר 2020. בוועדת הכספים עבדו בשבועות האחרונים על הצעת החוק הממשלתית שתדחה את תוקפו של חוק זה ב 9 חודשים, כיוון שהבנקים וגופים פיננסיים לא היו מוכנים עם התשתית הטכנולוגית, אולם כעת החוק המקורי נותר בתוקף.

בנוסף בהיבט של פקודת התעבורה, מדובר היה בהארכת תוקף רישיונות פעילים של קווי מוניות קיימים בשנה נוספת. בשנת 2018 נקבעה רפורמה להפעלת קווי שירות במוניות באופן תחרותי ואיתה ביטול בסוף 2019 של רישיונות קיימים. כיוון שהליכי התחרות טרם הסתיימו הוצע לדחות בשנה את סיום הרישיונות הקיימים, אך כעת גם חקיקה זו לא תעלה.

רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב הוא חוק שנועד להסדיר את ענף הרכב בתחומי רישוי, יצור וסחר ברכב. לפני החוק הענף הוסדר בצווי פיקוח. החוק החדש, חייב פרסום תקנות (על ידי שר) ומאחר והתקנות טרם פורסמו, קודמה הצעת חוק שהייתה אמורה להאריך את תוקפם של צווי הפיקוח.

כאמור, ש"ס, יהדות התורה, ימינה והליכוד בחרו להיעדר מן הדיונים מחר, בעת ההצבעות השונות, ולפיכך משכו מסדר היום את הצעות החוק הממשלתיות וכל הארכות המועדים הנ"ל, לא יתרחשו.

עוד מחר, שלושה שרים שקיבלו תחת אחריותם משרדי ממשלה יצהירו אמונים בפני המליאה. השרים הם אופיר אקוניס כשר הרווחה והעבודה, ציפי חוטובלי כשרת התפוצות וצחי הנגבי כשר החקלאות. באורח רגיל, שרי הממשלה צריכים לזכות באמון הכנסת (כלומר תמיכה של רוב פוליטי) אולם בעת מעבר לא ניתן להשיג את הרוב הזה ומינויים אושר בפועל בהחלטת ממשלה. 11 שרים כבר מונו כך במהלך השנה האחרונה, מבלי שמליאת הכנסת יכולה להשפיע בעניין ולהעביר ביקורת על הממשלה, ביניהם שר הבטחון בנט, שר החינוך רפי פרץ, שר התחבורה בצלאל סמוטריץ', שר המשפטים אמיר אוחנה ושר החוץ ישראל כ"ץ.

בהמשך דיוני המליאה, יושבע ח"כ יוראי להב-הרצנו ממפלגת כחול לבן. להב-הרצנו מחליף את ח"כ גדי יברקן שהתפטר מן הכנסת כדי לעזוב את כחול לבן ולעבור לליכוד, הוא שובץ במקום ה-20 ברשימה לכנסת כמה שעות לפני סגירת הרשימות. מטרת הליכוד הייתה למשוך חזרה קולות של ציבור הבוחרים יוצאי אתיופיה. להב-הרצנו יכנס לכנסת לתקופה מוגבלת, אלא אם מפלגת כחול לבן תשיג 35 מנדטים.

בסיום יום הדיונים יעלה להצבעה נושא הקמת ועדת הכנסת. 65 ח"כים מכחול לבן, ישראל ביתנו, העבודה, מרצ והמשותפת תומכים בכך. שאר המפלגות יעדרו מן ההצבעה. נושא הקמת ועדת הכנסת ועדות אחרות, עוכב במשך שבועות ארוכים על ידי יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין, שהמתין לחוות דעת משפטיות של היועץ המשפטי של הכנסת עו"ד איל ינון, וגם לאחריהן לא מיהר לכנס את המליאה לבקשת 25 ח"כים.

"גלובס" פנה ללשכת יו"ר הכנסת אדלשטיין כדי להבין אם אדלשטיין עצמו יכהן כיו"ר המליאה בעת ההצבעה או שיעדיף שאחד מסגני יו"ר הכנסת ימלא את מקומו. טרם נתקבלה תשובה.

אתמול הודיע יו"ר סיעת הליכוד, ח"כ מיקי זוהר, כי מפלגתו ושאר מפלגות הגוש (ש"ס, יהדות התורה, ימינה) יעדרו מן ההצבעה והדיון על כך יתקיים ללא נציגי הצד הימני של המפה הפוליטית. בכחול לבן ציינו, כי ראש הממשלה נתניהו יקוזז בהצבעה על ידי יו"ר כחול לבן ח"כ בני גנץ בשל שהותו בוושינגטון.

בשעה מקבילה, בארה"ב אמור הנשיא טראמפ לחשוף את פרטי התוכנית המדינית שלו, בנוכחות נתניהו ובכירי הממשל, לרבות ג'ראד קושנר שאחראי על כתיבת התוכנית, מזכיר המדינה מייק פומפיאו וסגל בכיר בבית הלבן.